שכרו השנתי של איל ולדמן שוב עולה בכ-13% ל-465 אלף דולר

בנוסף לאישור שכרו של ולדמן, אישר דירקטוריון החברה העלאות שכר לארבעה בכירים נוספים בחברה בשיעור של עד כ-5% לשכר שנתי שנע בין 207-273 אלף דולר
יעל גרונטמן | (1)

התוצאות הטובות של מלאנוקס באות לידי ביטוי גם בכיסי הבכירים: שכרו של איל ולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס - שוב עולה. דירקטוריון החברה אישר לולדמן העלאה בשכר השנתי בשיעור של כ-13% ל-465 אלך דולר לשנה שהם כ-1.74 מיליון שקל. זאת, לעומת שכר שנתי של 410 אלף דולר שקיבל בשנה שעברה ויהיה בתוקף עד ל-1 באפריל. נזכיר כי ב-1 באפריל בשנה שעברה עלה שכרו הבסיסי השנתי של ולדמן ל-410 מ-375 אלף דולר. זאת בנוסף ל-50 אלף מניות חסומות של החברה בשווי של 1.3 מיליון דולר שהוענקו לו. בשנת 2010 משך ולדמן שכר בעלות של 1.6 מיליון דולר עלייה של 157% לעומת 2009. בנוסף לאישור שכרו של ולדמן, אישר דירקטוריון החברה העלאות שכר לארבעה בכירים נוספים בחברה בשיעור של עד כ-5% לשכר שנתי שנע בין 207-273 אלף דולר. הבכירים הם: סמנכ"ל הכספים של החברה, מיכאל גריי ומארק זולצבאך ששכרם עלה ל-273 אלף דולר בשנה לעומת שכר קודם של 260 אלף דולר. שכרו של שי כהן עלה ל-216 אלף דולר מ-207.1 אלף דולר ושכרו של מיכאל קגן עלה ל-207 אלף דולר לעומת 198.55 אלף דולר. מלאנוקס שפירסמה את דוחותיה ב-26 בינואר סיכמה עוד שנת שיא וסיפקה תחזית אגרסיבית במיוחד לרבעון הראשון. החברה עקפה את התחזיות עם זינוק של 79% במכירות ל-72.7 מיליון דולר, בעיקר בזכות תרומתה של חברת וולטייר. בשורה התחתונה, חברת מלאנוקס סיכמה את הרבעון הרביעי של השנה עם רווח נקי מתואם (Non-GAAP) של 13.1 מיליון דולר שהם 31 סנט למניה. אנליסטים הסוקרים את החברה ציפו שהחברה תציג רווח של 29 סנט למניה בלבד. ולדמן אמר עם פירסום הדוחות: "2011 הייתה שנת שיא עבור מלאנוקס. האסטרטגיה שלנו להצעת מוצרי קישוריות מובילים לשווקים הדורשים רוחבי פס גדולים יותר ובהשהייה נמוכה יותר הוכיחה עצמה בשורת ההכנסות ובצמיחה בתוצאות. הרכישה הראשונה שלנו, וולטייר, הושלמה בהצלחה". המניה בה מחזיקה קרן פידליטי ב-15% וחברת אורקל ב-9.6% ושכ-71% ממניותיה נמצא בידי הציבור, נסחרת כיום ברמת שיא המשקפת לה שווי שוק של כ-5.53 מיליארד שקל לאחר שבשנה האחרונה זינקה המניה בשיעור של 47%. הרציפות של הטיפוס במחיר המניה בא לידי ביטוי בכך שמתחילת פברואר 2012 השיגו המשקיעים במניית החברה הדואלית תשואה חיובית של 3.5% ומתחילת שנת 2012 נסקה המניה כבר בכ-13.5%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הצלף 26/02/2012 10:32
    הגב לתגובה זו
    חברה פרטית שמצליחה אני בעד שמנכלים טובים יגרפו קופות בניגוד לחברה ציבוית ששם מנכלים גורפים כסף בחוסר מעש
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס 1.73%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
דוחות

ישראכרט: תיק האשראי צמח-12%; הפסד של 150 מיליון משומות עבר - מה המכפיל שלה?

הדוחות הראשונים תחת שליטת קבוצת דלק ולאחר חלוקת דיבידנד מיוחד של 1.25 מיליארד שקל: ישראכרט צמחה ב-12% בתיק האשראי ל-10.9 מיליארד שקל, מציגה ירידה בהוצאות הפסדי אשראי ל-39 מיליון שקל ועלייה של 7% בהכנסות ל-859 מיליון שקל; רושמת הפסד חשבונאי של 150 מיליון שקל בעקבות שומות עבר - בנטרול הרווח עומד על 88 מיליון שקל, עליה של 29% מהרבעון המקביל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ישראכרט רן עוז

ישראכרט מסכמת את הרבעון עם שיא של כ-10.9 מיליארד שקל בתיק האשראי, גידול של כ-12% מתחילת השנה, ירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי ועלייה בהכנסות מכל מגזרי הפעילות. במקביל, היא רושמת פגיעה משמעותית ברווחיות כתוצאה מהוצאות חד-פעמיות שקשורות לשומות מע"מ משנת 2012 והסכמי מס הכנסה לשנים 2020-2022. אלה הובילו לכך שבדוחות הראשונים תחת שליטת קבוצת דלק שנכנסה לשליטה של 40% ביולי האחרון ישראכרט מציגה הפסד חשבונאי חריג של כ-150 מיליון שקל.

מניית חברת האשראי ירדה כ-4.3% בחודש האחרון, אבל רושמת עלייה של כ-15% מתחילת השנה ושל 45% ב-12 החודשים האחרונים, אם ננטרל את השפעת השומות החד-פעמיות ונתבסס על רווח רבעוני של 88 מיליון שקל, לעומת 68 מיליון שקל ברבעון הקודם ונניח קצב שנתי ממוצע של כ-75 מיליון שקל לרבעון, ישראכרט נסחרת כיום במכפיל של כ-14.

עיקרי התוצאות

הכנסות החברה ברבעון עלו ב-7% ל-859 מיליון שקל, לעומת 802 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי צמחו ב-8% ל-606 מיליון שקל, והכנסות הריבית נטו מתיק האשראי עלו ב-3% ל-244 מיליון שקל. מחזור העסקאות בכרטיסים המונפקים על ידי החברה עלה ב-4.7% ל-61.2 מיליארד שקל.

הוצאות בגין הפסדי אשראי ירדו ב-49% ל-39 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מקיטון במחיקות נטו ובהפרשה הקבוצתית. הרווח הנקי מפעילות שוטפת, בנטרול חד־פעמיות, עלה ב-29% ל-88 מיליון שקל לעומת 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, וב-60% לעומת הרבעון הקודם. תשואת הרווח הנקי בנטרול חד־פעמיות על ההון הממוצע הגיעה ל-11.1% לעומת 8.9% בשנה שעברה.

בנוסף, ישראכרט רשמה הוצאה של כ-290 מיליון שקל (223 מיליון שקל נטו ממס) בגין שומות מע"מ משנת 2012, והוצאה נוספת של כ-15 מיליון שקל מהסכם שומות מס הכנסה. ההפסד המדווח ברבעון הסתכם ב-150 מיליון שקל, לעומת רווח של 7 מיליון שקל ברבעון הראשון.