בנק ישראל קובע רשמית: מחירי החלב, הדגים והמשקאות גבוהים ב-30% ממה שהם צריכים להיות

רמת מחירי המוצרים בישראל העסיקה את הציבור בשנה האחרונה והנושא עמד במרכז המחאה הציבורית של הקיץ שעבר. מחקר חדש של בנק ישראל מצא שטענות הציבור אינן תלושות מהמציאות ואף מוצדקות.

מהשוואה של רמת המחירים בישראל מול שאר המדינות המפותחות הנכללות בארגון ה-OECD, עולה כי מחירי המוצרים בישראל גבוהים יותר משאר המדינות. ההשוואה שיקללה גם את רמת ההכנסה הממוצעת של אדם בישראל שהינה "נמוכה מממוצע החברות ב- OECD".

גם כאשר משווים את ישראל למדינה אשר בה רמת ההכנסה דומה, הצרכנים הישראליים שילמו 15% יותר מהמקבילים להם בעולם. המחקר תולה את הסיבה העיקרית ליוקר המוצרים בהתחזקות השקל בשנים האחרונות ומחירים גבוהים במיוחד במוצרי צריכה מסוימים.

הפערים ביוקר המחיה באים לידי ביטוי במקום המורגש לכולם - במחירי המזון. בשנת 2008 היו מחירי המזון גבוהים ביותר מ-15% מהמצופה ממדינה דומה לישראל, נכתב בדו"ח של הבנק המרכזי. "מחירי מוצרי החלב, הדגים והמשקאות הלא-אלכוהוליים בולטים במיוחד במחירם הגבוה בהשוואה בינלאומית", נכתב תוך הדגשה כי מדובר בפער של יותר מ- 30%.

הניתוח מוסיף שמדדי המחירים לצרכן, שערי החליפין, והצמיחה, תרמו להרחבת הפערים בין השנים 2008 ו-2011. ההערכות הן ששער החליפין של השקל ביחס לאירו והתפתחות התוצר לנפש בישראל ובאירופה בין השנים 2008 ו-2011, גרמו להתייקרות נוספת של מחירי המזון בישראל ב-10% בשלוש השנים האחרונות.

המבנה הבעייתי של המשק הישראלי בתחומים מסוימים תורם רבות לרמות המחירים נכתב במחקר. בעוד שתחרויות וחשיפה לייבוא בענפי הביגוד וההנעלה מביאים למחירים זולים בהשוואה למדינות אחרות, בענפי המלונאות, מסעדנות, תרבות וכלי רכב פרטיים חוסר התנאים התחרותיים גורמים לייקור ניכר.

לדוגמא מציג בנק ישראל את מוצרי החלב אשר היוו מטרה למובילי המחאה החברתית. "נראה כי מוצרי החלב הם ייחודיים בהגנה ובסבסוד לו הם זוכים במשקים שונים ב- OECD", צויין בסקירה. המכסים הגבוהים על חלב (150%) ועל גבינות יוצרים משק סגור בענף החלב. בדומה לכך, שוק הדגים והבשר סובל מבעיה זהה, "המכס על בשר טרי אינו מאפשר יבוא והוזלת מחירים".