בנק ישראל קובע רשמית: מחירי החלב, הדגים והמשקאות גבוהים ב-30% ממה שהם צריכים להיות
רמת מחירי המוצרים בישראל העסיקה את הציבור בשנה האחרונה והנושא עמד במרכז המחאה הציבורית של הקיץ שעבר. מחקר חדש של בנק ישראל מצא שטענות הציבור אינן תלושות מהמציאות ואף מוצדקות.
מהשוואה של רמת המחירים בישראל מול שאר המדינות המפותחות הנכללות בארגון ה-OECD, עולה כי מחירי המוצרים בישראל גבוהים יותר משאר המדינות. ההשוואה שיקללה גם את רמת ההכנסה הממוצעת של אדם בישראל שהינה "נמוכה מממוצע החברות ב- OECD".
גם כאשר משווים את ישראל למדינה אשר בה רמת ההכנסה דומה, הצרכנים הישראליים שילמו 15% יותר מהמקבילים להם בעולם. המחקר תולה את הסיבה העיקרית ליוקר המוצרים בהתחזקות השקל בשנים האחרונות ומחירים גבוהים במיוחד במוצרי צריכה מסוימים.
הפערים ביוקר המחיה באים לידי ביטוי במקום המורגש לכולם - במחירי המזון. בשנת 2008 היו מחירי המזון גבוהים ביותר מ-15% מהמצופה ממדינה דומה לישראל, נכתב בדו"ח של הבנק המרכזי. "מחירי מוצרי החלב, הדגים והמשקאות הלא-אלכוהוליים בולטים במיוחד במחירם הגבוה בהשוואה בינלאומית", נכתב תוך הדגשה כי מדובר בפער של יותר מ- 30%.
הניתוח מוסיף שמדדי המחירים לצרכן, שערי החליפין, והצמיחה, תרמו להרחבת הפערים בין השנים 2008 ו-2011. ההערכות הן ששער החליפין של השקל ביחס לאירו והתפתחות התוצר לנפש בישראל ובאירופה בין השנים 2008 ו-2011, גרמו להתייקרות נוספת של מחירי המזון בישראל ב-10% בשלוש השנים האחרונות.
המבנה הבעייתי של המשק הישראלי בתחומים מסוימים תורם רבות לרמות המחירים נכתב במחקר. בעוד שתחרויות וחשיפה לייבוא בענפי הביגוד וההנעלה מביאים למחירים זולים בהשוואה למדינות אחרות, בענפי המלונאות, מסעדנות, תרבות וכלי רכב פרטיים חוסר התנאים התחרותיים גורמים לייקור ניכר.
- 12.בצפון סל קניות זול בלפחות 20% מהמרכז (ל"ת)אלון 19/01/2012 10:54הגב לתגובה זו
- 11.נמאס מהמדינה השקולים דופקים אותנו (ל"ת)רפי 18/01/2012 19:22הגב לתגובה זו
- 10.44 לחבילה של 700 גרם (ל"ת)רמי לוי כי אין ברירה 18/01/2012 16:38הגב לתגובה זו
- 9.העיקר שהפלזמות זולות 18/01/2012 15:21הגב לתגובה זולא נשכח ולא נסלח
- 8.כמה עולה הכשרות? (ל"ת)מעניין 18/01/2012 15:12הגב לתגובה זו
- 7.שונא את פישר 18/01/2012 14:52הגב לתגובה זויודעים פישר שבשלש השנים האחרונות גרמת לעלית מחירי המזון ולעלית מחירי הדיור אין חדש תחת השמש . בהפגנות הבאות נבוא אליך לבית
- איצי ביצי 18/01/2012 15:17הגב לתגובה זוהמחיר שלה באמת גבוה מאוד. למה אין פיקוח של הממשלה. איזו מדינה זו... נמאסססס
- 6.אבי קול 18/01/2012 14:47הגב לתגובה זודוגמה בארה" ב קופסת טונה=4 ש" ח בישראל מעל 8/7 ש" ח...!!! וזו רק דוגמא אחת.
- 5.שימו לב 18/01/2012 14:33הגב לתגובה זוחוץ מהמטרנה שזו הסיבה העיקרית שאני הולך לשם, הכל היתייקר. ואם זה המצב שןם, אז אני שואל מה המצב במקומות אחרים, בטח אין חשבון אחרי כל קנייה
- דמטרי 18/01/2012 15:42הגב לתגובה זודרך אגב כמה עולה אצלו מטרנה?
- 44 לחבילות של 700 גרם (ל"ת)רמי לוי כי אין ברירה 18/01/2012 16:37
- 4.פישי פישר 18/01/2012 14:26הגב לתגובה זואולי עכשיו הנגיד יבין למה אנשים מחו כאן ? להזכירכם הוא הביע פליאה - כי המצב כל כך טוב. הניתוק של המוח הכלכלי מהמציות כנראה. הגיע הזמן עכשיו לחקור את נושא האינפלציה ומדידתה. ב- 3 השנים האחורנות היתה אינפלציה בפועל של מעל 20%, דווח רק על שליש... אולי זה שירת את האינטרסים לאי העלאת ריבית מהר ובאגרסיביות ? הרס למעמד הביניים את החיים בצידוק של שמירה על יציבות המשק.
- 3.אולי שבנק ישראל יעשה מחקר לגבי (ל"ת)האינפלציה האמיתית? 18/01/2012 13:38הגב לתגובה זו
- 2.מה עם המיסים ,חשמל ,מים ארנונה ודלק. (ל"ת)hartkh 18/01/2012 13:34הגב לתגובה זו
- 1.נצא שוב לרחובות! (ל"ת)אחד שמבין 18/01/2012 13:20הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
