ועדת הכלכלה: השימוש באותיות קטנות מדי על גבי חוזים-לא חוקי
לכל מי שאי פעם חתם על חוזה עוברת המחשבה כי חייבים להסתכל על האותיות הקטנות כי משם בעצם עלולה לבוא הצרה. ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה לטפל בנושא ואסרה את השימוש של אותיות קטנות מדי.
הועדה, בראשות ח"כ כרמל שאמה הכהן, אישרה היום את בקשת התמ"ת לתיקון תקנות הגנת הצרכן בנוגע לגודל החוקי של אותיות על גבי חוזים, עלונים, מודעות ופרסומות. על פי ההנחיה החדשה, הגודל המינמלי של האותיות להתניות שמופיעות על גבי חומרים, לא יהיה קטן מ-30% מגודל האותיות הגדולות באותו מוצר או יפחת משני מילימטר. התיקון ייכנס לתוקפו החל מה-1 בינואר 2012.
מי שבירך על ההחלטה היה יגאל אכטנברג מארגון אמון הציבור, שסיפר כי כמות התלונות שמגיעות לארגון בנוגע לנושא "חריג".
בנוסף לכך, ועדת הכלכלה לא אישרה את בקשת ראש תחום הרגולציה העסקית בחברת דואר ישראל, אילן שפירא, לדחות את ביצוע התקנות ביותר מ-90 יום וזאת על מנת לתת מספיק זמן לחברות להיפטר ממלאי העלונים שלהן, שהוא מעריך את שוויו ב-6 מיליון שקלים.
- 3.צרכנית 25/05/2011 09:23הגב לתגובה זובמיוחד לאלה שלא נוהגים לשים לב
- 2.לא מספיק בכלל! 24/05/2011 23:49הגב לתגובה זוצריך שכל חוזה שנחתם יהיה מתומצת ושיובאו בו עיקרי הדברים! לא יתכן שכשחותמים על חוזה מול הבנק או מול חברת הפלאפון יש מגילה שלימה בת עשרה עמודים שאיש מאיתנו לעולם לא יטרח לקרוא, או כל מיני מושגיים מקצועיים שצריך עורך דין שונה לכל תחום בו החוזה נחתם ע" מ להבין תוכן פשוט של הדברים. כל הגופים באשר הם מחתימים אותנו בשביל להתכסות מכל הכיוונים, למישהו נראה הגיוני שאני אביא חוזה שאני ערכתי מהבית לבנק ואומר להם אם אתם רוצים אותי נחתום על החוזה הזה לפי התנאים שאני קבעתי???. בקיצור, מעט מידי ומאוחר מידי! נ.ב - מישהו מכם מוד לעובדה שבישראל ישנם יותר עורכי דין (במספרים! לא באחוזים!, שלא תטעו) מאשר ביפן??? מעניין למה באמת....
- 1.אבי 24/05/2011 22:35הגב לתגובה זותחמנים הייתם ותישארו, ממשלה רקובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
אתמול זו חדוה, הים זה דני חחיאשווילי, מחר זה איציק, השמות לא משנים. 99% מהאנשים שיהיו בתפקיד יחשבו על ההמשך התעסוקתי שלהם. הם יבינו שהם צריכים כלפי התקשורת להציג כאילו הם דואגים לציבור והם עושים את זה מצוין - דוברים, דוברות, הודעות על כלום עם כותרות על תחרות ועל תמיכה בציבור, ומענקים לציבור ועוד ועוד. אבל בפנים ומול הבנקים - לדאוג לא להגזים, להיות עדיין חברים של מנהלי הבנקים. בסוף זה שוק קטן כולם מכירים את כולם, אם תהיה טרבל מייקר אתה אאוט. עדיף להיות חלק מהעדר, זה משתלם. קוראים לזה שחיתות מובנית, ניגוד עניינים מובנה. האנשים לא יכולים לשנות את זה, זה ה-DNA. רובם באים, עושים קדנציה ובהמשך מתקדמים.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
