הטעות של האוצר: מכוון את המשקיעים לאפיק שעלול להכאיב
אינפלציה היא מילת המפתח בכל דיון כלכלי, אם בוועדות השקעה ואם בשיחות חולין. אומנם מדד חדש אפריל הפתיע את החזאים כלפי מטה, אולם אין מדובר בתום הגל האינפלציוני העכור אלא ככל הנראה בצירוף נסיבות נקודתי. מחוללי האינפלציה המרכזיים של העת האחרונה בדמות מחירי הסחורות ומחירי השכירויות שרירים וקיימים ותרמו את חלקם גם לעליית מדד אפריל למרות ההפתעה החיובית המדוברת. לא צריך להיות כלכלן על מנת להבחין כי המחירים לא מפסיקים לעלות כמעט בכל תחום בחיי היום יום.
התמונה הנשקפת לחודשים הקרובים אינה משופרת, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות בחודשים מאי עד יולי הקרובים בכ-1.3% במצטבר. הממונה על האינפלציה מטעם הממשלה הרי הוא בנק ישראל לא מתבייש לומר כי ייקח מעל שנה עד אשר האינפלציה תתכנס לתחום יעד האינפלציה קרי 3% ומטה - פירושו נכשלתי ואמשיך להיכשל במשימה מספר אחת שלי והיא עמידה ביעד האינפלציה. הציבור במדינת ישראל חשוף לאינפלציה מכיוונים רבים, החל בהלוואות ומשכנתאות הצמודות למדד, המשך בשחיקה בכושר הקנייה ובשחיקה בנכסים הפיננסיים, והרשימה עוד ארוכה ופוגעת בכל כיס.
ההיגיון גורס כי במידה ואי אפשר באופן מיידי להחזיר את השד האינפלציוני לבקבוק לכל הפחות נוכל להצטייד במכשירים פיננסים רלוונטיים על מנת להתגונן מפניו. ברור לכל כי קיים צורך אמיתי במכשירי השקעה צמודי מדד קצרי טווח זאת על מנת לגדר ולמזער סיכוני אינפלציה, אולם למרבה הצער שוק ההון המקומי אינו מספק לנו מכשירי השקעה סחירים מספקים למטרה זו.
בשנים האחרונות במקביל לגידול בנפחי המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתי ולגידול בביקושים נפדו עוד ועוד סדרות צמודות למדד ממשלתיות קצרות ונוצר חוסר בולט וזועק של אגרות חוב צמודות למדד קצרות בעלות טווח לפדיון של עד שנתיים. נכון להיום קיימות בבורסת ת"א, 4 סדרות חוב ממשלתיות קצרות צמודות למדד בלבד בהיקף מצטבר של כ-32.1 מיליארד ש' כאשר הארוכה שבהן נפדית בתום יוני 2013 (ראה טבלה מספר 1).
רק על מנת לתת מקום להשוואה הרי באפיק השקלי הקצר (מק"מ + ממשלתי שקלי ריבית קבועה) ישנו סה"כ חוב של מעל ל-170 מיליארד ש', יותר מפי 5. אם לא די בהיצע הדל של אגרות חוב צמודות למדד קצרות נציין כי גליל 5480 תפדה כבר בתום חודש אוגוסט הנוכחי ובכך ייגרע כ-28% ממלאי אגרות החוב הצמודות הממשלתיות הקצרות. האוצר מגייס באפיק הצמוד הקצר כ- 500 מליון ש' בלבד בחודש כך שהפער בין הפדיונות לגיוסים באפיק זה עצום.
ברורה לנו המדיניות של האוצר אשר מאריך את החוב הממשלתי ומקטין את הרכיב הצמוד בתמהיל החוב, כך היה נוהג כל מנהל כספים אחראי וכך נוהגים באוצר. יחד עם זאת היינו מצפים מהאוצר לבחון את גיוסי ההון שלו בטווח הקצר בפרספקטיבה יותר רחבה מאשר מחיר בלבד ולהתייחס למפת הביקושים וההיצעים הבעייתית על מנת לספק לציבור המשקיעים את היכולת להתגונן מפני האינפלציה הקצרה. בכך שאינו מייצר אלטרנטיבה צמודה קצרה מכוון האוצר את הציבור אם במודע ואם כפועל יוצא לעברו של האפיק הקונצרני הקצר כפתרון אינפלציוני. להערכתי, מדובר בטעות. אסור לשכוח את המפולת הקונצרנית של שנת 2008, לכל צריך להיות ברור כי לא מדובר בנכס חלופי לאג"ח צמודה ממשלתית קצרה.
נקודה נוספת בהקשר זה היא העובדה כי חברות ציבוריות המדורגות בדירוגי ההשקעה הגבוהים יתנהלו בגיוס ההון שלהם בדומה לממשלה ולא יגייסו אג"ח צמודה קצרה, לפיכך הנפקות חדשות באפיק זה תהיינה מפלטם של החלשים. הסדרות הקיימות בחלק הקצר של האפיק הקונצרני נסחרות בממוצע במרווחי שפל אשר אינם מפצים על הסיכון הקונצרני, וזאת כתוצאה מזרימת כספים מסיבית לאפיק.
כולנו רואים את הפרסומות של קרנות הנאמנות הצמודות למדד המוגבלות במח"מ קצר, הציבור נוהר לקרנות אלו על מנת להתגונן מפני אינפלציה ומנהלי ההשקעות בקרנות אלו נאלצים להתפשר על מחיר הסחורה הנרכשת. מצב שכזה עלול להביא למצב שבו משקיעים החפצים בהגנה במפני אינפלציה ייחשפו לסיכון קונצרני מהותי.
השלכה חשובה נוספת של עודף הביקוש הענק לאפיק צמוד ממשלתי קצר הוא עיוות ציפיות האינפלציה הנגזרות מן השוק אשר מהוות כלי תומך החלטה חשוב במדיניות המוניטרית של בנק ישראל (ראה טבלה מספר 2). זכור לנו פעמים רבות בעבר הקרוב (כגון פדיון גליל 3870) בהן נפדו סדרות אג"ח צמודות ממשלתיות קצרות וציבור המשקיעים פרטיים ומוסדיים אשר שאף לשמר את החזקתו באפיק הצמוד הממשלתי הקצר הזרים ביקושים אדירים לאפיק בלי קשר לעלייה כזו או אחרת בציפיות האינפלציוניות במשק.
העדכון הטכני של מדדי האג"ח הצמודים הממשלתיים כתוצאה מפדיון של סדרה גורר התאמה של מוצרי השקעה מחקי מדד, דוגמאת תעודת סל וקרנות אינדקס ואלו בהעדר סחירות ונכס בסיס רלוונטי מעוותים את תמונת ציפיות האינפלציה לטווחים השונים ובכך משבשים את תמונת ציפיות האינפלציה הנשקפת מן עקומי התשואה לפדיון.
*קבוצת איילון הינה בעלת זיקה לנכסים פיננסיים, כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995 ועשויה להיות בעלת זיקה לנכסים המפורטים בסקירה. הסקירה המובאת באתר מתבססת על מידע אשר קבוצת איילון מניחה שהינו מהימן וזאת מבלי לבצע בדיקות עצמאיות ביחס אליו. הסקירה המובאת באתר, ככל שמובאת כזו, אינה מתיימרת להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בה, והדעות האמורות בסקירה עלולות להשתנות ללא מתן כל הודעה נוספת
בכל מקרה הסקירה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפים של הנכסים הרלוונטיים המוזכרים בסקירה, ככל שמופיעים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין וסוג שהוא. אין בסקירה זו כדי להוות מתן יעוץ השקעות, הצעה של הנכסים המוזכרים בה ו/או להוות הזמנה לרכשם ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך ו/או כהצעה לרכישת הנכסים, ולפיכך אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בה כדי להחליף שיקול דעת עצמאי
- 3.אולי אתה רוצה שהאוצר ייתן לך צמוד לשנה 6% ? (ל"ת)מכרבל גלילים 22/05/2011 23:24הגב לתגובה זו
- 2.הבעיה האמיתית היא שהמוסדיים קונים במחירי הפסד (ל"ת)אגח בתשואה שלילית 22/05/2011 15:10הגב לתגובה זו
- 1.בן 22/05/2011 09:18הגב לתגובה זומתנהלת כמו חברה עסקית שתפקידה להעביר כמה שיותר כסף מכיסי האזרחים לכיסי המדינה, כאשר המדינה היא כל מיני פרוטקציונרים כאלה ואחרים... אינפלציה זה מעולה לממשלה. זהו מעין מס " בלתי נראה" , למה לתת לאזרחים אפשרות להתגונן מפניו?? שיסבלו..

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
