מט"ח

פישר דחף את הדולר ל-3.43 שקלים, "האירו-דולר יקר ב-20% משוויו האמיתי"

רכישת המט"ח של הנגיד פישר דחפה את הדולר להתחזקות. בכלל פיננסים מסמנים מודל לפיו האירו-דולר ירד לשער 1.18

המסחר בגזרת המטבעות ריכז עניין בעיקר לנוכח ההתפתחויות סביב הדולר-שקל, שם מתנהל "מאבק" צמוד ותנודתי בהתערבותו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. בינתיים, בכלל פיננסים מפנים את תשומת לב הסוחרים גם לצמד אירו-דולר ומציינים כי "האירו יקר ב-20% משוויו האמיתי". בנק ישראל לא נשאר אדיש. לאחר שהבוקר המשיך הדולר לאבד גובה, הנגיד סטנלי פישר הורה על רכישת עשרות מיליוני דולרים, מה שהעביר את הדולר לטריטוריה החיובית, אם כי הוא עדיין מצוי ברמות שפל בהן לא היה מזה כשנתיים וחצי. (צפו בגרף היומי) בסגירת המסחר, הדולר הוסיף 0.4% לערכו ושערו היציג נקבע על 3.431 שקלים. האירו לעומת זאת נחלש ב-0.44% ושערו היציג נקבע על 4.936 שקל. נזכיר כי רכישת 100 מיליון דולר במהלך המסחר אתמול לא הצליחה למתן את נפילת שער הדולר. המטבע האמריקני איבד יותר מ-0.8% ושערו היציג נקבע על 3.417 שקל. האירו איבד אתמול 0.44% ושערו נקבע ברמה של 4.9589 שקל. מאז השיא האחרון שרשם לפני כחודשיים, אז נגע הדולר ברמה של 3.717 שקלים, איבד השטר הירוק כ-8% מערכו. כעת הדולר נמצא במרחק של 6.4% מהשפל שנרשם במהלך 2008, בשיאו של המשבר הכלכלי. המסחר במטבעות מתנהל על רקע פרסומו של מדד המחירים לצרכן לחודש מארס הצפוי מחר. בשוק מעריכים ששיעור האינפלציה עלה בחודש שעבר בכ-0.2%, בעיקר בשל עליית מחירי הדלקים על רקע ההפיכות וההפגנות במדינות ערב שהביאו לזינוק במחיר הנפט. המדד ירכז עניין רב בעיקר על רקע החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, אז החליט הנגיד פישר להקפיץ את שיעור הריבית באגרסיביות בשיעור של כ-0.5% לרמה של 3% בעיקר במטרה להילחם באינפלציה הגואה החורגת מעל הרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל, העומד על 3%. בבנק HSBC עדכנו את תחזית הצמיחה למשק הישראלי ברבעון הראשון ל-5.5%. כלכלני הבנק מעריכים שבעקבות הצמיחה החזקה של כלכלת ישראל, יורדת ההצדקה מכיוון בנק ישראל להמשך ההתערבות במסחר במט"ח. בבנק רואים את הדולר נסחר סביב רמה של 3.4 שקל עד לאמצע השנה ויתכן שאפילו עד לסופה. דולר-אירו לאן? בעולם הדולר מפגין חולשה אל מול האירו ומאבד 0.4% לרמה של 1.439 דולר לאירו. בכלל פיננסים מציינים היום כי עפ"י חישוב שער חליפין לפי שווי כח קניה (PPP), תיאוריה הטוענת שלאורך זמן יתכנסו שערי החליפין לפי כוח הקנייה היחסי של מטבעות אלה בשווקים של ארצם, צריך שער החליפין לעמוד על 1.18. כלומר, האירו יקר היום בכמעט 20% משוויו האמיתי. הבנק היפני Mizuho טוען כי פער של 20% אינו יכול להישאר לאורך זמן וזו תמיד הייתה נקודת הלחץ שממנו האירו החל להחלש. ה-G7 וה-G20 מתכנסים היום מתכנסים בוושינגטון שרי האוצר של שבע המדינות השייכות למועדון האקסקלוסיבי הנקרא G7. מדינות אלו, הכוללות את ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, בריטניה וקנדה, חסרות כמובן את אחד השחקנים הראשיים של הכלכלה העולמית, וזו סין כמובן. למרות חסרון משמעותי זה, במחלקת המחקר FXCM מעריכים כי עדיין כדאי מאוד לשים לב למה שיוצא מבית היוצר של המועדון הזה, כאשר דוגמא מעניינת לכוחו של ארגון ה-G7 "ראינו באמצע מארס, כאשר הם הצליחו להפוך את מגמתו העולה של היין בצל רעידת האדמה."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דוד 14/04/2011 23:04
    הגב לתגובה זו
    יש פורום חדש בפייסבוק. בוא להיות חלק מקבוצת המשקעים הפרטים. כנסו ל" שלדיאלי בע" מ - החזקות הציבור" . העבירו גם לאנשים אחרים
  • 1.
    יצואן 14/04/2011 22:03
    הגב לתגובה זו
    האיש ממש לא מקצועי ועושה ההיפך ממה שהוא מתכוון. אני סוגר את העסק-תודה פישר.
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.