פישר דחף את הדולר ל-3.43 שקלים, "האירו-דולר יקר ב-20% משוויו האמיתי"
המסחר בגזרת המטבעות ריכז עניין בעיקר לנוכח ההתפתחויות סביב הדולר-שקל, שם מתנהל "מאבק" צמוד ותנודתי בהתערבותו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. בינתיים, בכלל פיננסים מפנים את תשומת לב הסוחרים גם לצמד אירו-דולר ומציינים כי "האירו יקר ב-20% משוויו האמיתי".
בנק ישראל לא נשאר אדיש. לאחר שהבוקר המשיך הדולר לאבד גובה, הנגיד סטנלי פישר הורה על רכישת עשרות מיליוני דולרים, מה שהעביר את הדולר לטריטוריה החיובית, אם כי הוא עדיין מצוי ברמות שפל בהן לא היה מזה כשנתיים וחצי. (צפו בגרף היומי)
בסגירת המסחר, הדולר הוסיף 0.4% לערכו ושערו היציג נקבע על 3.431 שקלים. האירו לעומת זאת נחלש ב-0.44% ושערו היציג נקבע על 4.936 שקל.
נזכיר כי רכישת 100 מיליון דולר במהלך המסחר אתמול לא הצליחה למתן את נפילת שער הדולר. המטבע האמריקני איבד יותר מ-0.8% ושערו היציג נקבע על 3.417 שקל. האירו איבד אתמול 0.44% ושערו נקבע ברמה של 4.9589 שקל.
מאז השיא האחרון שרשם לפני כחודשיים, אז נגע הדולר ברמה של 3.717 שקלים, איבד השטר הירוק כ-8% מערכו. כעת הדולר נמצא במרחק של 6.4% מהשפל שנרשם במהלך 2008, בשיאו של המשבר הכלכלי.
המסחר במטבעות מתנהל על רקע פרסומו של מדד המחירים לצרכן לחודש מארס הצפוי מחר. בשוק מעריכים ששיעור האינפלציה עלה בחודש שעבר בכ-0.2%, בעיקר בשל עליית מחירי הדלקים על רקע ההפיכות וההפגנות במדינות ערב שהביאו לזינוק במחיר הנפט.
המדד ירכז עניין רב בעיקר על רקע החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, אז החליט הנגיד פישר להקפיץ את שיעור הריבית באגרסיביות בשיעור של כ-0.5% לרמה של 3% בעיקר במטרה להילחם באינפלציה הגואה החורגת מעל הרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל, העומד על 3%.
בבנק HSBC עדכנו את תחזית הצמיחה למשק הישראלי ברבעון הראשון ל-5.5%. כלכלני הבנק מעריכים שבעקבות הצמיחה החזקה של כלכלת ישראל, יורדת ההצדקה מכיוון בנק ישראל להמשך ההתערבות במסחר במט"ח. בבנק רואים את הדולר נסחר סביב רמה של 3.4 שקל עד לאמצע השנה ויתכן שאפילו עד לסופה.
דולר-אירו לאן?
בעולם הדולר מפגין חולשה אל מול האירו ומאבד 0.4% לרמה של 1.439 דולר לאירו. בכלל פיננסים מציינים היום כי עפ"י חישוב שער חליפין לפי שווי כח קניה (PPP), תיאוריה הטוענת שלאורך זמן יתכנסו שערי החליפין לפי כוח הקנייה היחסי של מטבעות אלה בשווקים של ארצם, צריך שער החליפין לעמוד על 1.18.
כלומר, האירו יקר היום בכמעט 20% משוויו האמיתי. הבנק היפני Mizuho טוען כי פער של 20% אינו יכול להישאר לאורך זמן וזו תמיד הייתה נקודת הלחץ שממנו האירו החל להחלש.
ה-G7 וה-G20 מתכנסים
היום מתכנסים בוושינגטון שרי האוצר של שבע המדינות השייכות למועדון האקסקלוסיבי הנקרא G7. מדינות אלו, הכוללות את ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, בריטניה וקנדה, חסרות כמובן את אחד השחקנים הראשיים
של הכלכלה העולמית, וזו סין כמובן.
- 2.דוד 14/04/2011 23:04הגב לתגובה זויש פורום חדש בפייסבוק. בוא להיות חלק מקבוצת המשקעים הפרטים. כנסו ל" שלדיאלי בע" מ - החזקות הציבור" . העבירו גם לאנשים אחרים
- 1.יצואן 14/04/2011 22:03הגב לתגובה זוהאיש ממש לא מקצועי ועושה ההיפך ממה שהוא מתכוון. אני סוגר את העסק-תודה פישר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
