בבורסת תל אביב קיימות מעל 400 חברות ציבוריות אשר שווי השוק שלהן נמוך מ-350 מליון שקל - רף שווי שוק המהווה בהערכה גסה כרטיס כניסה נכון להיום למועדון 50 מניות היתר הגדולות. שווי השוק המצרפי של חברות אלו עולה על 43 מיליארד שקלים ולתפיסתנו אינו מקבל פתרונות השקעתים ראויים. שווי שוק של כ-43 מיליארד שקל בפיזור של מאות חברות אטרקטיבי להשקעה לא פחות מרכישה ישירה של 3-4 חברות מעו"ף בעלות פוטנציאל צמיחה ופיזור סיכונים מוגבל ולמרות זאת עיקר המשקיעים מרוכזים בחברות בעלות שווי שוק גבוה. להערכתנו, יש מקום להחזקה של 10% עד 15% מתיק המניות בחשיפה לחברות מסוג זה, שכן קבוצת חברות אלו כוללת הן חברות צמיחה והן חברות ערך בעלות פוטנציאל רב. שוק ההון הישראלי על שלל היצע המוצרים הפיננסים אשר הוא מציע, לוקה במחסור בכלי השקעה מוסכמים על בסיס שווי שוק, המכוונים להשקעה בחברות בעלות שווי שוק נמוך כמקובל בעולם דוגמת Russell 2000. תעודות סל או קרנות נאמנות הכלי המרכזי הזמין כיום הינו תעודות סל וקרנות נאמנות המשקיעות במדדי היתר. תעודות הסל מונפקות בהגדרה על מדדים בלבד ובישראל הן מתמקדות ב-150 מניות היתר הגדולות בלבד וזונחות הלכה למעשה את ההשקעה ברשימה הרחבה של מאות חברות נוספות אשר חלקן בעלות פוטנציאל רב. כמו כן סובלות תעודות הסל מתחלופה גדולה של מניות היתר בעדכוני המדד פעמיים בשנה, תחלופה המטלטלת את המניות ופוגעת בביצועי התעודות. ראוי לציין כי תעודות הסל אינן עוסקות בבחירת מניות והן מהוות כלי השקעה פאסיבי וכאשר מדובר בהשקעה במניות של חברות Micro Cap בעלות שונות עסקית גבוהה, יש בדבר בעייתיות לא קטנה. חשוב לציין כי יתרונן המרכזי של תעודות הסל על מדדי היתר הינו בעלויות זולות ביחס למכשירים מנוהלים דוגמת קרנות נאמנות מנייתיות. בכל האמור במגזר קרנות הנאמנות בקטגוריית מניות יתר, הרי קיימות כ-14 קרנות נאמנות בלבד המנהלות כ-1.1 מיליארד שקלים בלבד מתוך סקטור מניות בארץ בקרנות הנאמנות המנהל במצטבר כ-9.3 מילארד שקלים ותעשיית קרנות הנאמנות כולה המנהלת כ-160 מיליארדי שקלים (נכון לתאריך ה-12/4/2011). בחינה פרטנית של הרכבי הקרנות בקטגוריית היתר מגדילה את הבנת הצורך במכשירי Micro Cap, שכן קרנות אלו מחזיקות חלק לא מבוטל מאחזקותיהן בחשיפה למדד המעו"ף, באחזקה ישירה של מניות המעו"ף ותל אביב 100. ליבת אחזקות מניות היתר של קרנות אלו מרוכזות במניות היתר הגדולות אשר מתדפקות על שערי מדד תל אביב 100. יועצים ומנהלי השקעות רבים מתקשים לבצע השקעה במניות Micro Cap בשל העדר סחירות, שקיפות מוגבלת וחוסר במכשירים רלוונטיים באמצעותם ניתן לפזר השקעה זו. כמו כן בשל דה לגיטימציה מסוימת להשקעות במניות בעלות שווי שוק נמוך בשל הסיכון הגבוה יותר הכרוך בהשקעה מסוג זה והחשש לפגיעה במוניטין, רבים נמנעים מחשיפה ראויה לתחום ו"מצטופפים" במניות "מקובלות" ובראייה ארוכת טווח הן מבחינת ביצועי מניות Micro Cap בעולם והן מבחינת המנדט שהם מקבלים מהלקוחות ניתן לומר חד משמעית - "חבל שכך". השקעה ביתר - סיכון ראוי אנו רואים במניות Micro Cap בתל אביב נכס השקעה לגיטימי בעל פרופיל סיכוי - סיכון ראוי. ריאלי הרבה יותר להכפיל מכירות של חברה המוכרת מכירות שנתיות בהיקף של 100 מליון שקלים מאשר לבצע קפיצת מדרגה דומה בחברה בעלת מחזור מכירות של מיליארד שקל בשנה. קדחת המיזוגים, הרכישות והנזילות הרבה ממנה נהנים החברות הגדולות הופכות את חברות Micro Cap לחממה אטרקטיבית לרכישה, והדבר מתבצע לרוב בפרמיה ניכרת על מחירי השוק מה שמגדיל את הפוטנציאל להשקעה בתחום. בנוסף, בעלי עניין בחברות Micro Cap רבות המאוכזבים מהסחירות והתמחור של מניותיהן בשוק מבצעים הצעות רכש בפרמיות נאות על מחירי השוק, דבר המגביר גם הוא את פוטנציאל הרווח בתיק Micro Cap בכל האמור במילת הקסם "דיבידנד" האופנתית כל כך בין רוכשי המניות כיום ברחבי הגלובוס. הרי קיימות חברות Micro Cap בעלות תשואת דיבידנד גבוהה ביחס למניות השורה הראשונה. מכיוון שבאופן כללי מדובר בהשקעה במניות מסוכנות יותר ממניות בעלות שווי שוק גדול, ישנה חשיבות רבה לפיזור ההשקעות על מנת למזער סיכונים סיסטמתיים של המניה הבודדת. קרן נאמנות היא הכלי האולטימטיבי למטרה זו וככל שיונפקו קרנות נאמנות המשקיעות במניות Micro Cap, כך יינתן מענה טוב יותר לצורך המדובר. מהיכרותנו עם בתי ההשקעות בישראל, קיימים בבתי ההשקעות יכולות מצוינות לטפל בהשקעות בתחום זה והבעיה המרכזית נכון להיום הינה העדר ביקושים מספקים להשקעות במניות Micro Cap בין השאר מהטעמים שהוזכרו. אנו רואים בהנפקת מכשירי השקעה במניות Micro Cap כמכשיר חיוני לשכלול מכשירי ההשקעה בשוק ההון הישראלי ברמת הגברת הסחירות והשקיפות למשקיעים בסוג מניות זה וברמת החברות עצמן אשר מפאת גודלן מתקשות פעמים רבות לגייס הון מניות ונשענות על מימון פעילותן בחוב. חברות Micro Cap הן מנוע צמיחה אמיתי לכלכלה כולה ולא סרח עודף, ראוי לייצר עבורן ערוצי גיוס הון מתאימים תוך טיוב הסחורה המגיעה לשוק על בסיס סטנדרטים של איתנות פיננסית ושקיפות מרבית. הכותב, יניב פגוט, אסטרטג ראשי באיילון בית השקעות ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.