מסוכן, ובכל זאת: איפה כעת הפוטנציאל הגדול בשוק המניות?
בבורסת תל אביב קיימות מעל 400 חברות ציבוריות אשר שווי השוק שלהן נמוך מ-350 מליון שקל - רף שווי שוק המהווה בהערכה גסה כרטיס כניסה נכון להיום למועדון 50 מניות היתר הגדולות. שווי השוק המצרפי של חברות אלו עולה על 43 מיליארד שקלים ולתפיסתנו אינו מקבל פתרונות השקעתים ראויים.
שווי שוק של כ-43 מיליארד שקל בפיזור של מאות חברות אטרקטיבי להשקעה לא פחות מרכישה ישירה של 3-4 חברות מעו"ף בעלות פוטנציאל צמיחה ופיזור סיכונים מוגבל ולמרות זאת עיקר המשקיעים מרוכזים בחברות בעלות שווי שוק גבוה. להערכתנו, יש מקום להחזקה של 10% עד 15% מתיק המניות בחשיפה לחברות מסוג זה, שכן קבוצת חברות אלו כוללת הן חברות צמיחה והן חברות ערך בעלות פוטנציאל רב.
שוק ההון הישראלי על שלל היצע המוצרים הפיננסים אשר הוא מציע, לוקה במחסור בכלי השקעה מוסכמים על בסיס שווי שוק, המכוונים להשקעה בחברות בעלות שווי שוק נמוך כמקובל בעולם דוגמת Russell 2000.
תעודות סל או קרנות נאמנות
הכלי המרכזי הזמין כיום הינו תעודות סל וקרנות נאמנות המשקיעות במדדי היתר. תעודות הסל מונפקות בהגדרה על מדדים בלבד ובישראל הן מתמקדות ב-150 מניות היתר הגדולות בלבד וזונחות הלכה למעשה את ההשקעה ברשימה הרחבה של מאות חברות נוספות אשר חלקן בעלות פוטנציאל רב. כמו כן סובלות תעודות הסל מתחלופה גדולה של מניות היתר בעדכוני המדד פעמיים בשנה, תחלופה המטלטלת את המניות ופוגעת בביצועי התעודות.
ראוי לציין כי תעודות הסל אינן עוסקות בבחירת מניות והן מהוות כלי השקעה פאסיבי וכאשר מדובר בהשקעה במניות של חברות Micro Cap בעלות שונות עסקית גבוהה, יש בדבר בעייתיות לא קטנה. חשוב לציין כי יתרונן המרכזי של תעודות הסל על מדדי היתר הינו בעלויות זולות ביחס למכשירים מנוהלים דוגמת קרנות נאמנות מנייתיות.
בכל האמור במגזר קרנות הנאמנות בקטגוריית מניות יתר, הרי קיימות כ-14 קרנות נאמנות בלבד המנהלות כ-1.1 מיליארד שקלים בלבד מתוך סקטור מניות בארץ בקרנות הנאמנות המנהל במצטבר כ-9.3 מילארד שקלים ותעשיית קרנות הנאמנות כולה המנהלת כ-160 מיליארדי שקלים (נכון לתאריך ה-12/4/2011).
בחינה פרטנית של הרכבי הקרנות בקטגוריית היתר מגדילה את הבנת הצורך במכשירי Micro Cap, שכן קרנות אלו מחזיקות חלק לא מבוטל מאחזקותיהן בחשיפה למדד המעו"ף, באחזקה ישירה של מניות המעו"ף ותל אביב 100. ליבת אחזקות מניות היתר של קרנות אלו מרוכזות במניות היתר הגדולות אשר מתדפקות על שערי מדד תל אביב 100.
יועצים ומנהלי השקעות רבים מתקשים לבצע השקעה במניות Micro Cap בשל העדר סחירות, שקיפות מוגבלת וחוסר במכשירים רלוונטיים באמצעותם ניתן לפזר השקעה זו. כמו כן בשל דה לגיטימציה מסוימת להשקעות במניות בעלות שווי שוק נמוך בשל הסיכון הגבוה יותר הכרוך בהשקעה מסוג זה והחשש לפגיעה במוניטין, רבים נמנעים מחשיפה ראויה לתחום ו"מצטופפים" במניות "מקובלות" ובראייה ארוכת טווח הן מבחינת ביצועי מניות Micro Cap בעולם והן מבחינת המנדט שהם מקבלים מהלקוחות ניתן לומר חד משמעית - "חבל שכך".
השקעה ביתר - סיכון ראוי
אנו רואים במניות Micro Cap בתל אביב נכס השקעה לגיטימי בעל פרופיל סיכוי - סיכון ראוי. ריאלי הרבה יותר להכפיל מכירות של חברה המוכרת מכירות שנתיות בהיקף של 100 מליון שקלים מאשר לבצע קפיצת מדרגה דומה בחברה בעלת מחזור מכירות של מיליארד שקל בשנה. קדחת המיזוגים, הרכישות והנזילות הרבה ממנה נהנים החברות הגדולות הופכות את חברות Micro Cap לחממה אטרקטיבית לרכישה, והדבר מתבצע לרוב בפרמיה ניכרת על מחירי השוק מה שמגדיל את הפוטנציאל להשקעה בתחום.
בנוסף, בעלי עניין בחברות Micro Cap רבות המאוכזבים מהסחירות והתמחור של מניותיהן בשוק מבצעים הצעות רכש בפרמיות נאות על מחירי השוק, דבר המגביר גם הוא את פוטנציאל הרווח בתיק Micro Cap בכל האמור במילת הקסם "דיבידנד" האופנתית כל כך בין רוכשי המניות כיום ברחבי הגלובוס. הרי קיימות חברות Micro Cap בעלות תשואת דיבידנד גבוהה ביחס למניות השורה הראשונה.
מכיוון שבאופן כללי מדובר בהשקעה במניות מסוכנות יותר ממניות בעלות שווי שוק גדול, ישנה חשיבות רבה לפיזור ההשקעות על מנת למזער סיכונים סיסטמתיים של המניה הבודדת. קרן נאמנות היא הכלי האולטימטיבי למטרה זו וככל שיונפקו קרנות נאמנות המשקיעות במניות Micro Cap, כך יינתן מענה טוב יותר לצורך המדובר.
מהיכרותנו עם בתי ההשקעות בישראל, קיימים בבתי ההשקעות יכולות מצוינות לטפל בהשקעות בתחום זה והבעיה המרכזית נכון להיום הינה העדר ביקושים מספקים להשקעות במניות Micro Cap בין השאר מהטעמים שהוזכרו. אנו רואים בהנפקת מכשירי השקעה במניות Micro Cap כמכשיר חיוני לשכלול מכשירי ההשקעה בשוק ההון הישראלי ברמת הגברת הסחירות והשקיפות למשקיעים בסוג מניות זה וברמת החברות עצמן אשר מפאת גודלן מתקשות פעמים רבות לגייס הון מניות ונשענות על מימון פעילותן בחוב.
חברות Micro Cap הן מנוע צמיחה אמיתי לכלכלה כולה ולא סרח עודף, ראוי לייצר עבורן ערוצי גיוס הון מתאימים תוך טיוב הסחורה המגיעה לשוק על בסיס סטנדרטים של איתנות פיננסית ושקיפות מרבית.
הכותב, יניב פגוט, אסטרטג ראשי באיילון בית השקעות
- 6.דודו 16/04/2011 17:01הגב לתגובה זופאגוט, תן לי לנחש שבמקרה פתחתם לא מזמן קרן כזו.... לא כולם טיפשים וקונים את הזבל שאתה מוכר להם
- 5.הראל 15/04/2011 13:27הגב לתגובה זואיך אנשים עוד לא רואים זאת לאור הכתבות ב3 שנים האחרונות והכתבות המעולות הצפויות להגיע... בריינסווי הבחירה של הביומד וישראל בכלל ל2011! תודה
- 4.יניב,תן דוגמאות לקרן נאמנות רלוונטית, או כמה (ל"ת)מברר בעניין 14/04/2011 23:36הגב לתגובה זו
- 3.אופציה מעניינת (ל"ת)סולידי 14/04/2011 17:48הגב לתגובה זו
- 2.טסנת בירמן מרתון אל על,.... (ל"ת)וגם 14/04/2011 17:31הגב לתגובה זו
- 1.מניות ביומד ביתר 14/04/2011 11:14הגב לתגובה זוכולן ירדו ביותר מ 50% ללא סיבה
- איתמר 16/04/2011 21:10הגב לתגובה זומאיפה הבאת את זה שאיתמר ירדה ב50%?

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
