מורידים את הכפפות: איגוד הנפט והגז מבקש להקפיא את כל תוכניות העבודה ברשיונות
רגע לפני פרסום תוצאות הקידוח במבנה "לוויתן" ובצל חוסר הוודאות שיצרו המלצות ועדת ששינסקי החליטו השותפויות העוסקות בחיפוש גז ונפט בישראל לפנות למשרד התשתיות בבקשה להקפיא את לוחות הזמנים של תוכניות העבודה בכל ההיתרים וזכויות הנפט.
יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, באיגוד לשכות המסחר, אורי אלדובי, פנה אמש לממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, ד"ר יעקב מימרן, בשם איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, בבקשה להקפיא את לוחות הזמנים של תוכניות העבודה בכל ההיתרים וזכויות הנפט, על מנת שבעלי החברות, יוכלו לכלכל ולתכנן את צעדיהם בהתאם לשינויים הקיצונים, שצפויים לחול על הענף, בעקבות המלצות ועדת שישינסקי.
"בכוונת המדינה לשנות מהיסוד את כללי המשחק בתחום של חיפוש והפקת נפט וגז בישראל, ולא רק מכאן ואילך, אלא אף באופן רטרואקטיבי פסול ולא מוסרי הפוגע בזכויות נפט קנייניות שכבר ניתנו", נכתב במכתב שנשלח לד"ר מימרן. "בנסיבות אלה, ברור כי יהיה על מחפשי הנפט והגז לבחון מחדש את הכדאיות הכלכלית שבביצוע תוכניות העבודה שהוצעו על ידם ושנכללו בהיתרים ובזכויות הנפט שהוענקו להם".
עוד כותבים במכתב עליו חתומים, יוסי אבו, מנהל רגולציה בדלק אנרגיה, אורי אלדובי מהזדמנות ישראלית, וליגד רוטלוי, יו"ר השותף הכללי ברציו, כי אי הוודאות שנוצר עלול לפגוע לא רק בתאגידים העוסקים בתחום, "שעתה ייאלצו לשנות באופן משמעותי את התנהלותם", אלא גם בציבור המשקיעים שנסמך על תוכניות עבודה קיימות ועל פעולות שכבר החלו על פיהן.
בסופו של דבר מבקש האיגוד מהממונה לאשר "הקפאה" של כל לוחות הזמנים בכל ההיתרים וזכויות הנפט, עד אשר יסתיים הליך השינוי הפיסקאלי המוצע. באיגוד מדגישים, כי המכתב נשלח "לאחר למידת טיוטת המלצות וועדת שישינסקי וקיום דיונים והתייעצויות בקרב חברי איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז".
בהודעה שפרסם האיגוד אומר אלדובי כי "המלצות וועדת שישינסקי, כפי שהוצגו עד כה, מבשרות שינוי קיצוני בתנאים החלים על ענף הגז בישראל. השינויים עלולים להשפיע על מאזן הכדאיות של הפרויקטים בישראל, ובכך לסכל את תעשיית הגז הישראלית הצעירה, ולפגוע בעצמאות האנרגטית של המדינה, ולא רק בכיס היזמים, כפי שמספרים גורמים שונים".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
