משנה את כללי הדיווח: רשות ני"ע - "דיווח החברות כולל מידע עודף שאינו מהותי"

רשות ני"ע פועלת לגיבוש כללים לשינוי דיווחי החברות, בהם כללי דיווח שונים לכל מגזר. היעד: החלת כללי הדיווח החדשים החל מהדו"חות השנתיים של 2011
יונתן גורודישר |

רשות ניירות ערך לא מרוצה מצורת הדיווח של החברות כיום והיא נמצאת כיום במהלך מקיף לשיפור הדיווח של החברות, כך הודיעה היום. את הפרויקט הציגה היום מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, בכנס התאגידים שנערך בתל אביב. מטרת מהלך זה של הרשות היא לשפר את הרלוונטיות של הדיווח ולהפוך אותו לשימושי יותר בתהליך קבלת ההחלטות של המשקיע. מהלך זה מגיע לאחר בחינת דיווחי החברות, המלצות ועדת ברנע בעניין צורות דיווח ייעודיות לכל מגזר, החלת כללי חשבונאות בינלאומיים (IFRS) ובחינת השינויים בעולם. בנוסף, ברשות נפגשו עם גורמים שונים בשוק. למרות התחושה בשוק שהדו"חות טובים, ברשות מעוניינים לטפל בליקויים באופן יישום הוראות דיווח, כאשר ניתן דגש ל"מידע עודף שאינו מהותי הכלול בדו"חות", חוסר אחידות ובהירות המידע. כך, בין היתר תפעל הרשות להתאמת מבנה הדו"חות כך שמבנה כל הפרקים בהם יהיה דומה, דרישות דיווח ספציפיות לכל מגזר, הבהרת עקרונות הדיווח וקביעת הורדות גילוי מקיפות להיבטי הממשל התאגידי. היעד של הרשות היא החלת כללי הדיווח החדשים החל מהדו"חות השנתיים של 2011. מבנה הדו"חות החדש: 1. דיון וניתוח של ההנהלה - יחליף את דו"ח הדירקטוריון הקיים. תכליתו מתן התייחסות מנקודת מבט ההנהלה למצב ענייני התאגיד והאסטרטגיה שלו. עיקרי השינויים ביחס לדו"ח הדירקטוריון כוללים דרישה למתן סקירה עסקית אודות מצב עסקי התאגיד ותחומי פעילותו, תוך פירוט ההשפעות של ההתפתחויות בסביבה הכלכלית של התאגיד. דו"ח ההנהלה יכלול גילוי אודות אופן התממשות מידע צופה פני עתיד שניתן בעבר. לצד יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל יחתמו על הדו"ח גם מקבל ההחלטות התפעוליות הראשי כמשמעותו בכללי החשבונאות, וכן יו"ר הועדה לבחינת הדו"חות הכספיים. 2. תיאור עסקי התאגיד - פרק גילוי ענפי: הוחלט לקדם פיתוח של דרישות גילוי ייעודיות לפי תחומי פעילות, כגון ענפי הנדל"ן להשקעה, הנדל"ן היזמי, פעילות הגז והנפט, חברות ההחזקה וההשקעה וחברות הביומד. פרק מימון ונזילות - יצירת תת-פרק חדש בדו"ח תיאור עסקי התאגיד העוסק בהיבטי מימון וסיכון הנזילות, על רקע לקחים מהמשבר הפיננסי האחרון. פרק סיכונים - תת-פרק חדש. תיאור עסקי התאגיד המרכז את הטיפול בסיכונים (כולל סיכונים תפעוליים וסיכוני שוק), שמטרתו לייצר תמונה כוללת וטיפול אחיד בסיכונים. 4. דו"ח ממשל תאגידי - הוחלט ליצור דו"ח ממשל תאגידי ייעודי כחלק בלתי נפרד מהדו"ח התקופתי. הדוח יכלול שאלון מובנה בו תשובה "כן" לגבי כל אחת מן השאלות תהווה אינדיקציה חיובית לקיומו של ממשל תאגידי תקין, ולהיפך. השאלון ייערך לפי נושאים שונים הקשורים להיבטי ממשל תאגידי, ובכלל זה אופן התנהלות הדירקטוריון, אופן התנהלות ועדת הביקורת והוועדה לבחינת הדו"חות הכספיים, תהליכי אישור ובקרה לגבי עסקות עם בעלי שליטה, מבקר פנימי ורואה החשבון המבקר. על אף שהפרויקט אינו עוסק במישרין בדו"חות הכספיים, החליטה הרשות לבצע התאמות בדרישות הגילוי בדו"חות הכספיים על רקע כפילויות בין דרישות אלה לדרישות הקיימות בפרקים האחרים של הדו"ח התקופתי. כמו כן, נבחן הצורך בביצוע התאמות לדו"חות הכספיים הנפרדים של התאגיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.