אבי דגני: "חרדים לא מסוגלים לרכוש דירה ביותר מ-750 א' ש', מי שאין לו שיגור בפריפרייה"
רכישת דירה הפכה עבור חלק ניכר מהזוגות הצעירים לחלום רחוק בעקבות זינוק המחירים, שלפי דבריו של אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון אתמול בוועדת הכספים עלו בלמעלה מ-40% בשנתיים האחרונות. אולם אין לבחון על הזוגות הצעירים כאל מקשה אחת- מצבם של הזוגות החרדים, שברובם משתכרים הכנסה נמוכה יותר, קשה הרבה יותר. ממחקר שערך פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, בקרב מדגם מייצג בקרב 500 משקי בית חרדיים. בסקר עלתה השאלה: מהו הסכום הגבוה ביותר שזוג צעיר חרדי יכול להרשות לעצמו להוציא בדרך כלל, כולל משכנתא, על מנת לקנות לעצמו דירה, כולל העזרה שהוא מקבל מהמשפחה וכדומה: 59% מהנשאלים ציינו כי יהיו מסוגלים לרכוש דירה בפחות מ-750 אלף שקל, 22% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה בסכום הנעים בין 750 אלף שקלים ועד 1,000,000 שקלים, 6% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה מ-1,000,001 ועד 1,250,000 שקל, 5% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה מ-1,250,001 ועד 1,500,000 שקל, 2% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה מ-1,500,001 ועד 1,750,000 שקל.3% ציינו כי יוכלו לרכשו דירה מ-1,750,001 ועד 2,00,000 שקל ואילו 3% בלבד ציינו כי יוכלו להרשות לעצמם לרכוש בדירה בלמעלה מ-2,000,000 שקל. דגני אומר כי הפתרון למצוקת הדיור הוא קידום תוכניות של פינוי בינוי והתחדשות עירונית, המהווים מנופים אדירים לשיקום אזורים שלמים. "במקרה כזה אתה תופס בעצם שתי ציפורים במכה אחת - גם בונה דיור בר השגה, וגם מונע התבססות של שכונות עוני". "אני מתנגד נחרצות לכל יוזמה לבניית שיכונים לזוגות צעירים, משום שכך בדיוק בונים שכונות מצוקה", אומר דגני. "אני מכיר מקרוב את מה שקרה בפרויקט שיקום השכונות בשנות ה-70 המוקדמות, ולמדתי משם שיש רק שתי דרכים להעמיד דיור זול לרשות מי שידם אינה משגת לרכוש דירה: לבנות דירות קטנות ולכן זולות יותר, או לבנות דירות רגילות בינוניות וגדולות, רחוק מהמרכז". דגני טוען כי ריכוזי דירות שגודלן 70-80 מ"ר ופחות מכך, מייצרים שכונות מצוקה: "זוג צעיר הוא מצב בחיים ולא סוג של אנשים - מצב שלרוב חולף מהר מאוד, כי לזוג שנישא, בתוך שנה עד שנתיים יש ילד אחד, תוך ארבע-חמש שנים שני ילדים או יותר, והרי לך משפחה רגילה בגודל מלא, אולם לא יותר עשירה לרוב מאשר מספר שנים קטן קודם. מי שנשאר הן רק המשפחות מעוטות ההכנסה והיכולת". דגני מציע למי שאין לו אמצעים, שיגור היכן שידו משגת לקנות דירה ראויה דהיינו בפריפריה: "עומק הפריפריה כמידת אי יכולתו להתקרב למרכז. תמיכה ולחץ ממשלתיים בבניית דירות קטנות בנות השגה בערים בגוש דן, תייצר בהם ריכוזי עוני ומצוקה. ואילו עבור משפחות קטנות ויחידים, בכל מקום ראוי לעודד קבלנים לבנות בתוך תמהילי הדירות שלהם גם יחידות מגורים קטנות, אפילו 50-60 מ"ר למגורים זמניים - לרכישה או בהשכרה".

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.