שני משקיעים מתכננים להזרים ל'גולן' פעילות נדל"ן במאות מיליוני שקלים

אילון ברוך ודני מור אשר רכשו את מניות עודד דאסו בשלד הבורסאי מתכננים לשנות את שמו ולצקת אליו פעילות נדל"ן בארץ, אך לא רק...
אריאל אטיאס |

חברת 'גולן מלאכת מחשבת' יוצאת לדרך חדשה? השלד הבורסאי שהתנהל בשנים האחרונות בצל ההסתבכויות של עודד דסאו הודיע בתחילת השבוע כי אילון ברוך ודני מור, שני משקיעים תושבי חו"ל, שניהלו משא ומתן לרכישת מניות בעל השליטה בחברה, סיימו את בדיקת הנאותות לשביעות רצונם וחתמו על הסכם.

אילון ברוך ודני מור, שני משקיעים שחיו בעשורים האחרונות בחו"ל, רכשו את מניות דסאו בתמורה לכ-9 מיליון שקלים בניכוי חובותיה של החברה, זאת בתיווכו של עו"ד ד"ר יוסי כהן שאמר בעבר, כי השניים "מתכוונים להשתמש בחברה כפלטפורמה לעסקי נדל"ן בהיקפים אדירים שיש להם בישראל".

עתודות קרקע גדולות בחדרה

ברוך ומור הינם שני אנשי עסקים שלא מרבים להופיע בתקשורת הישראלית, אך אין זה מעיד כלל על היקף נכסיהם, שע"פ הערכות נאמד במאות מיליוני שקלים. ביניהם: קרקעות במתחם המוכר בשם "הגוש הגדול" בצפון תל אביב (סמוך ל'שדה דב'), קרקעות בחוף הים של חדרה, נכסים במוסקבה וחברת CTF טכנולוגיות.

הקרקעות בחדרה מוחזקות באמצעות החברה הפרטית "אסיה-חדרה", בה שולט דני מור שבעצמו יליד חדרה. מדובר ב-84 דונם על חוף הים המיועד למגורים, מסחר ונופש, ממערב לגבעת אולגה, שנרכשו בשנת 2004 בתמורה ל-34 מיליון שקל. כמו כן, לחברה יש אופציה לרכוש בעתיד 27 דונם נוספים בסמוך ב-27 מיליון שקל. ממה שידוע, החברה מתכננת להפוך את חוף הים בחדרה לריביירה עם אדריכלים בינלאומיים בסגנון של כפר איטלקי.

בעלי השליטה החדשים בגולן מתכננים לשנות את שם החברה, כנראה, ל"אסיה פיתוח", ולהזרים לתוכה פעילות בעיקר בתחום הנדל"ן אך לא רק. הנכסים שע"פ הערכות נקיים לגמרי משעבודים עשויים להיכנס לחברה הבורסאית בדרך של הלוואת בעלים נושאת ריבית בנקאית או מול הנפקת מניות. כמובן שלאחר מכן יוכלו בעלי השליטה למנף את הנכסים ע"י הלוואות שיגייסו משוק ההון כנגד הנכסים.

כפיר זילברמן, מנכ"ל החברה מסר בשיחה עם Bizportal כי "הסיפור עם עודד דסאו נגמר. אין פה אפשרות לרכישה חוזרת. תם פרק בחברה ועומד להיפתח פרק חדש ומרתק מאוד". זילברמן, בן 28, בוגר מנהל עסקים מאוניברסיטת טקסס, נכנס לתפקידו בינואר 2009. טרם לכן, שימש במשך שנתיים כסמנכ"ל פיתוח עיסקי בקבוצת החברות של צבי ימיני, בעלי חברת צ.א.ג תעשיות.

עוד עולה כי בעלי השליטה ביחד עם המנכ"ל מתכננים לערוך רוד- שואו בעוד כחודשיים. טרם לכן, צפוי זילברמן לטוס לרוסיה כדי לבדוק את הנכסים שיוזרמו לחברה.

בינתיים זילברמן, בדרך שעשויה להביע את ביטחונו בבעלים החדשים (למרות שהסכומים קטנים ביותר) , רכש מיום ההודעה על כניסתם לחברה 3 פעמים סך כולל של 20,000 ממניות גולן, או 0.1%, תמורת השקעה בסך של כ-31 אלף שקלים.

האחים קופר מעבירים את השליטה ל ברוך ומור - דאסו מחוץ לתמונה

בשנה שעברה מכר דסאו את השליטה בגולן (73%) לאחים קופר ואסא פרץ (באמצעות 'פרץ קופר אחזקות' ו'מוצא אחזקות') בתמורה לכ-6 מיליון שקל. כאשר דאסו קיבל זכות לרכישת 50% ממניות החברה הנמכרות בחזרה בין ה-1 באוקטובר 2009 לבין ה-1 במאי 2010.

אך באוקטובר האחרון חלה התפתחות ובטוענה כי דסאו לא הצליח להעביר את מניות החברה שבבעלותו, כשהן נקיות מכל עיקול, כמתחייב מההסכם בין הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר ביטולו של הסכם הרכישה. הביטול הותנה בהשבת השקעתן של הרוכשות בתנאים שהוסכמו בין הצדדים. במקביל הודיעה החברה כי דסאו חתם על הסכם למכירת המניות לברוך ומור.

עכשיו, כחודש וחצי לאחר הודעה וצמוד לפרסום הדוחות הכספים הודיע גולן כי דסאו הגיע להסכמה סופית עם האחים קופר על ביטול הסכם הרכישה ובמקביל, כאמור, כי נחתם הסכם רשמי עם ברוך ומור זאת כאשר האופציה שקיבל דאסו מתבטלת. ניתן להניח, כי בפועל נחתמה העסקה ישירות בין ברוך ומור לבין האחים פרץ.

יש מזומנים בקופת החברה

חברת גולן רשומה למסחר בבורסה ברשימת ני"ע דלי סחירות. שוויה של החברה עמד (ע"פ מחיר הסגירה של המנייה ב-30 בנובמבר) על 24.1 מיליון שקלים. לפי דוחות החברה לרבעון השלישי שהתפרסמו בתחילת השבוע לחברה יש נכסים הנאמדים בכ-8.011 מיליון שקלים וכוללים 6.369 מיליון שקלים מזומנים ושווי מזומנים, ו-1.452 מיליון שקלים ניירות ערך סחירים.

גולן שהייתה בשליטת היהלומן עודד דסאו נקלעה לקשיים בשנת 2006 לאחר שדסאו ביצע מספר עסקאות בעייתיות ולאחר מכן אף הגדיל לעשות ומשך כ-52 מיליון שקל (12 מיליון דולר) מחשבון החברה בבנק לאומי לצורך צרכיו הפרטיים, כפי שהעלתה חקירת רשות ניירות ערך שבדקה את נסיבות המקרה.

מרבית המזומנים בקופת החברה (7.821 מיליון שקלים) נבעו מפיצוי על סך של 8.434 מיליון שקלים שהתקבל השנה במסגרת הסכם פשרה עם בנק לאומי בקשר למשיכות הכספים, כאמור, שביצע דסאו בשנת 2006.

בסיום הרבעון השלישי הסתכמו התחייבויות החברה לסך של 1.5 מיליון שקלים, הכוללים בעיקר 1.208 מיליון שקלים בגין דרישות תשלום והליכים משפטיים. ההון העצמי של החברה נאמד ב-6.5 מיליון שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.