ביזנס אובג'קטס רוכשת את חברת התוכנה Inxight
ביזנס אובג'קטס, הספקית המובילה בעולם של פתרונות בינה עסקית (BI) המיוצגת בישראל על ידי חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס, מודיעה כי חתמה על הסכם לקניית חברת Inxight Software מקליפורניה. נתוניה הכספיים של העסקה, הצפויה להיסגר ביולי 2007, טרם נמסרו.
Inxight הנה ספקית מובילה של פתרונות תוכנה עבור גילוי מידע בלתי מובנה, כולל ניתוח טקסטים, חיפוש מאוחד, וויזואליזציית נתונים.
בועז גודוביץ, מנהל מוצר ביזנס אובג'קטס בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס, אומר כי השילוב של ביזנס אובג'קטס ו-Inxight יספק לארגונים פתרון BI מקיף לטיפול בכל נכסי הנתונים שלהם.
"עם הטכנולוגיה המשולבת תהיה עתה לחברות גישה יעילה הן למידע מובנה בתוך מסדי נתונים ומחסני נתונים והן למידע בלתי מובנה כמו אימיילים, מסמכים, שדות הערות, ותוכן Web – שעל פי ההערכה מקיפים יותר מ-80 אחוז מכל הנתונים הארגוניים", אומר גודוביץ. " Inxight מביאה שילוב מרשים של יכולות ניתוחי טקסט, חיפוש מאוחד וויזואליזציה אל פלטפורמת BusinessObjects XI, כדי לאפשר ללקוחות לגלות, לנהל ולנתח בקלות תוכן בלתי מובנה בתוך ומחוץ לארגון שלהם", מציין גודוביץ.
"ההוספה של Inxight למערך ביזנס אובג'קטס תספק ללקוחותינו יכולות ללא תחרות בתעשיית ה-BI ופעם נוספת מעלה את הרף לבינה עסקית אמיתית", אומר ג'ון שוורץ, מנכ"ל ביזנס אובג'קטס. "לקוחותינו רוצים להשתמש בספקטרום המלא של נתונים זמינים, כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר ולקדם ביצועים ארגוניים אופטימליים. חיפוש מאוחד, ניתוח טקסטים, וגישה לנתונים בלתי מובנים הנם חלק טבעי של בינה עסקית, ומייצגים מקור שלא נחשף של ידע אותו עדיין מרבית הארגונים צריכים לחשוף. בין אם מדובר באיתור הונאות, עמידה בתקנות חוקיות או מודיעין ואנטי-טרור, ניתוחי טקסט יכולים לעזור לנבא אירועים חשובים לפני שהם מתרחשים ולהקדים מתחרים באיתור הזדמנויות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
