אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: צילום מסך, מסיבת עיתונאים בנק ישראל

הריבית עלתה ב-0.5% ל-4.25%

האינפלציה הגבוהה לא הותירה לבנק ישראל ברירה והתקווה שהייתה להעלאה של 0.25% נעלמה במהירות; "אפשר היה להסתפק בהעלאת ריבית מתונה יותר של 0.25% או 0.3%"; ריבית הפריים עלתה ל-5.75% - בכמה עלה החזר המשכנתא? >>> היכנסו למחשבון
דור עצמון | (21)

בנק ישראל ממשיך להעלות את הריבית ב-0.5% והיא עומדת מעתה על 4.25%. ריבית הפריים עלתה כעת ל-5.75%. מדובר בהעלאה שמינית ברציפות של הריבית ובקצב מהיר, והרמה הגבוהה ביותר מזה 15 שנים. החלטת הריבית הבאה תתקבל ב-3 באפריל.

מדד המחירים לצרכן שפורסם ביום רביעי האחרון הצביע על עלייה של 0.3% בינואר ועל עלייה שנתית של 5.4%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלו ב0.4%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב0.1%. מחירי הדירות עלו ב-0.2% ובהסתכלות שנתית נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-17.1%. לאחר תקופה ממושכת של עליות חדות בשינוי המחירים השנתי, נרשמה התמתנות בקצב העלייה השנתית.

ההערכות בשוק ציפו להעלאה של 0.25% אך לאור נתון האינפלציה שלא עמד בציפיות, לא היה ברור עד לרגע האחרון האם העלאת הריבית תהיה אכן ב-0.25% או אף 0.5%.

העלאת הריבית מוסיפה לבטח עוד מעמסה על נוטלי המשכנתאות שכן ההחזרים שלהם צפויים לגדול. עם זאת, בנק דיסקונט דיסקונט -0.66% הודיע הבוקר כי החליט לאפשר ללקוחותיו "להקפיא" את עליית התשלומים על המשכנתא כך שהם יוכלו להמשיך ולשלם את אותו החזר חודשי ששילמו על המשכנתא בחודש ספטמבר האחרון (כאשר הריבית במשק עוד עמדה על 2%).

גם בנק מזרחי-טפחות מזרחי טפחות 0.1% יוצא היום במהלך שיאפשר לכלל לקוחות המשכנתא של הבנק, להקטין את ההחזר החודשי בגין ההלוואה. הבנק יאפשר לכל הלקוחות שלהם משכנתה במזרחי-טפחות, פריסה של מרכיב הפריים בהלוואה לתקופה ארוכה ככל שניתן, וללא עמלה. כמו כן, במעמד פניית הלקוח לבנק, תיעשה בחינה של תמהיל ההלוואה, וככל שהדבר כדאי מבחינת הלקוח, הבנק יאפשר מחזור של שאר מרכיבי ההלוואה, למסלולים אלטרנטיביים. זאת, כדי להביא לקיטון נוסף של ההחזר החודשי.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי: "העלאת הריבית של בנק ישראל לא הפתיעה ונראה כי לא תהייה האחרונה. גם ללא התייחסות לאירועים בזירה המשפטית, יש לבנק ישראל די סיבות לכך. בהודעתו מונה בנק ישראל את הסיבות לכך – האינפלציה הגבוהה בארץ, הצמיחה האיתנה בארץ ועדכון תחזיות הצמיחה בעולם כלפי מעלה. בנוסף, מציין בנק ישראל את המשך העלייה במחירי השכירות – רכיב מרכזי שיקשה על האינפלציה לרדת בתקופה הקרובה.

"בשורה התחתונה, בנק ישראל לא שינה במאום את המסר המרכזי שלו: הפעילות הכלכלית איתנה, שוק העבודה הדוק וסביבת האינפלציה עולה. לכן, תהליך העלאת הריבית נמשך. בתוך כך, המדיניות תמשיך להיות תלויית נתונים, בדגש על נתוני הפעילות והאינפלציה. הודעת הריבית הבאה תהייה ב-2 באפריל 2023. לפני הודעה זו יפורסם מדד פברואר ולתוצאה עשויה להיות השפעה של ממש על ההחלטה. לפי ההערכות כיום, קצב האינפלציה ירד קצת ל-5% אך עדיין יהיה גבוה. אנו סבורים כי הריבית תרשום עלייה נוספת ותגיע ל-4.5% אחוזים".

קיראו עוד ב"בארץ"

"אפשר היה להסתפק בהעלאת ריבית מתונה יותר של 0.25% או 0.3%"

באביב בית השקעות טוענים כי בנק ישראל היה יכול להסתפק בהעלאה מתונה יותר של הריבית וחוששים כי הלחץ להוריד את האינפלציה במהירות עלול להקטין את הסיכויים לנחיתה רכה של הכלכלה למרות נתוני הצמיחה הטובים. 

"לוקח לריבית כשנה וחצי בממוצע להשפיע על הכלכלה והשווקים. כאשר הריבית עולה באגרסיביות, זמן ההשפעה יכול להתקצר גם לחצי שנה. הנזק של המשך העלאות בשיעור גבוה עלול להיות גבוה מהתועלת וחבל. אפשר וצריך היה להסתפק בהעלאה מתונה יותר וההשפעה המצטברת היתה עושה את שלה," אומר ארז צדוק, מנכ"ל אביב בית השקעות.

"בנק ישראל היה יכול לתת להשפעה של העלאות הריבית עד כה לחלחל למשק ולפעול באיפוק בשלב הזה, למרות השיח הניצי של הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה. שאלה פתוחה שאנו שואלים היא עד כמה השפיעה על החלטת הנגיד האווירה הגאופוליטית המתוחה בארץ והיחלשות השקל," אומר אוהד הלחמי, האנליסט הראשי.

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי תוקף את החלטת הנגיד - "מדובר בהתמכרות מסוכנת למשק". אמיתי מוסיף: "העלאת ריבית נוספת מהווה מכה קשה למגזר העסקי ולמשק, ומחזקת את חובתה של הממשלה לנהוג בריסון תקציבי, על מנת לא להאיץ את גל האינפלציה הבא באמצעות הרחבה תקציבית. האינפלציה בישראל היא אינפלציה עיקשת אולם העלאת הריבית הנוכחית אינה מתכתבת עם המגמה של סימני ההאטה. ברור כי נגיד בנק ישראל מוטרד מהחלשות השקל, אך שימוש עודף בכלי הריבית גובה מחיר כבד, לא רק בהאטת הצריכה אלא גם האטה בהשקעות. הדבר יבוא לידי ביטוי במשך זמן התאוששות המשק אשר יהיה ארוך יותר מהמצופה, וזאת גם כאשר האינפלציה תרוסן לחלוטין. השפעות העלאת הריבית כבר באים לידי ביטוי במשק. לפיכך, בנקודת הזמן הזו על נגיד בנק ישראל לבחון תהליכי הורדת ריבית במקום להמשיך להעלותה. במקביל על משרד האוצר אשר צפוי להגיש את הצעת התקציב ביום חמישי הקרוב לאישור הממשלה - לוודא ריסון תקציבי, על מנת למנוע סחרור אינפלציוני נוסף".

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    חונקים את הציבור למה?! (ל"ת)
    21/02/2023 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    להעלות ריבית כמה שצריך (ל"ת)
    אלקס 21/02/2023 09:06
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אלון 21/02/2023 03:06
    הגב לתגובה זו
    לקבוע את הריבית. הוא לא היה אומר את זה בלי אישור מראש של ביבי תתכוננו למשבר הבא
  • 12.
    זוג צעיר 21/02/2023 01:10
    הגב לתגובה זו
    לא בגלל הרפורמה המשפטית, אלא בגלל הריבית שציפינו שיעצור לחלוטין את העלאתה.
  • 11.
    פיזדץ 20/02/2023 20:39
    הגב לתגובה זו
    חוק פשוט מה שעולה חייב לרדת. והבעיה שכל המדינה בחובות . אני ניבאתי קריסה של בנקים... ושלא תגידו שלא ידעתם!
  • מה שיורד גם טס למעלה 20/02/2023 21:37
    הגב לתגובה זו
    תתכוננו עוד מעט המחירים יתחילו שוב לעלות התקווה שהריבית תעצור שלא תפספסו את הרכבת
  • טס למעלה עוד עשור,את לא מבינה בכלכלה! (ל"ת)
    פיזדץ 21/02/2023 15:05
  • 10.
    רשמית שווה יותר פקדון בבנק מהשקעה בנדל"ן (ל"ת)
    אריה 20/02/2023 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שמשון 20/02/2023 19:25
    הגב לתגובה זו
    מטיל אימה על זוגות צעירים, ולמי שיש כסף נהנה מריבית חיובית גבוהה, טמטום....מתי יילך הנגיד האטום, חלמאות לשמה
  • מתן 21/02/2023 01:34
    הגב לתגובה זו
    לא לדוגמא מי שלקח הלוואות ענק בלי לחשוב, בארצות הברית מעלים ופה בוכים כאילו חייבים לתת לאנשים כסף בחינם, מי שמינף עצמו ולקח מה שאין בעיה שלו
  • 8.
    אבי 20/02/2023 18:23
    הגב לתגובה זו
    עאלק להוריד ריבית במקום להעלות.. ניפחו פה מגה בועות בכל דבר אפשר י בהלוואות, במחירי הנדל"ן ובמה לא עי ריבית אפסית במשך 15 שנים.
  • 7.
    אין מכירת דירות עי כונסי נכסים -הכל טוב (ל"ת)
    לילי 20/02/2023 18:04
    הגב לתגובה זו
  • חכה חכה הכדור שלג רק בפסגה... (ל"ת)
    Peace thats 21/02/2023 18:09
    הגב לתגובה זו
  • קבי 20/02/2023 21:51
    הגב לתגובה זו
    יש תהליך מסוים. וברור שאנחנו בתוכו
  • 6.
    מנש 20/02/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
    לעומת החמדנים האלה
  • 5.
    אין לווסת את הדולר- ריבית עולה ומשיכת כסף-הדולר למעלה (ל"ת)
    רובי 20/02/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אלי 20/02/2023 17:02
    הגב לתגובה זו
    בקרן כספית לדוגמה , ובסיכון אפסי. אני מוכר נכס שהיה לי להשקעה ומעביר הכל לפיקדונות, קרנות כספיות ואג"חים. נחזור לנדל"ו בעוד 3-4 שנים כשמחירי הדירות יהיו על הרצפה
  • D bill 20/02/2023 20:41
    הגב לתגובה זו
    אתה אופטימיחצי שנה גג הכל קורס
  • 3.
    הנדלן הולך להתרסק (ל"ת)
    חזק 20/02/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אין לאף סמו לן רצון שהמדינה תפרוץ קדימה.... (ל"ת)
    אפי 20/02/2023 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 20/02/2023 16:07
    הגב לתגובה זו
    הייתי מצפה לקצת יותר מקצועיות מהכותב/אתר. יש פער של כמה ימים בין פרסום הריבית למועד תחולת הריבית.
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".