רעידת אדמה בעולם העיתונות: סקר TGI קובע - 'ישראל היום' עקף את 'ידיעות'
ניצחון ענק למיליארדר היהודי-אמריקאי שלדון אדלסון, על פני יריבו המושבע נוני מוזס. על פי סקר TGI שמתפרסם הבוקר, 'ישראל היום' זוכה לשיעור חשיפה דומה לזה של 'ידיעות אחרונות' בימי חול, ברמה של 35%, ואף עולה עליו בחלקיקי אחוז.
סקר TGI בודק את שיעור החשיפה בקרב בוגרים בני 18 ויותר, של העיתונים ותחנות הרדיו, על בסיס שנתי וחצי שנתי. הסקר האחרון בדק את החשיפה בחצי השנה האחרונה, בין ינואר ליוני 2010.
על פי TGI, ניצחון נוסף לאנשי אדלסון, נרשם גם בעיתון סוף השבוע, שיצא לאור לפני כ-4 חודשים, וזוכה היום לנתח של רבע מכלל החשיפה לעיתוני סוף השבוע.
בנתונים השנתיים, 'ידיעות אחרונות' עדיין מוביל על היריב העיקש מרחוב השלושה, אולם בחצי השנה האחרונה, מצליח 'ישראל היום' להדביק את הפער, וזוכה ל-35.2% חשיפה מול 34.9% ל'ידיעות'. למרות ש'ישראל היום' עקף את 'ידיעות', התוצאות נחשבות לתיקו בגלל טעות דגימה של עד 1.5%.
'ישראל היום' ו'ידיעות' עולים, 'מעריב' ו'הארץ' יורדים
'ישראל היום' זכה כאמור ל-35.2% חשיפה, עליה של 30% מ-26.6% מחצי השנה שלפני כן – יולי-דצמבר 2009. 'ידיעות' עם 34.9%, עלייה מ-33.9% ביולי-דצמבר 2009. הסיבה להתחזקות של 'ישראל היום' נעוצה בין היתר בהגדלה לפני מספר חודשים של מספר הגיליונות המודפסים, מ-255 אלף ביום חול ליותר מ-300 אלף. היום אגב, ואת זה ניתן ליחס לחופשת הקיץ, מודפס העיתון שוב ב-255 אלף עותקים.
'מעריב' ממשיך במגמת הירידה, וב-ינואר-יוני 2010 זכה ל-12.5% חשיפה, לאחר שירד מ-13.6% בחצי השנה שלפני כן, ומ-14.4% ב-ינואר-יוני 2009. 'הארץ' גם הוא ממשיך במגמת הירידה: 6.4% בסקר של היום, 6.6% בסקר שלפני חצי שנה, ו-7.5% לפני שנה.
החינמון 'ישראל פוסט' נמצא במגמת עלייה מרשימה. בסקר היום קיבל העיתון 7.9%, עליה מ-7.5% בחציון יולי-דצמבר 2009, 6.2% בחציון ינואר-יוני 2009, ו-5% חשיפה בחציון יולי-דצמבר 2009.
בגזרת העיתונים הכלכליים, TheMarker ממשיך לשלוט, כשהוא תומך ונתמך ביומון 'הארץ', למרות שהוא ממשיך במגמת הירידה. רמת החשיפה של העיתון הכלכלי של שוקן מוצג, בנטרול חפיפה, כנתון אחד – של העיתון שנמכר בנפרד ושל העיתון שמחולק בתוך 'הארץ'. בחציון האחרון קיבל TheMarker 7.2%, מול 7.6% בחציון יולי-דצמבר 2009, ו-8.4% ב-ינואר-יוני 2009.
'גלובס', בימים ראשון עד רביעי, יורד. הפעם קיבל העיתון 2.5%, כשהוא מאבד כ-25% בחשיפה, מ-3.2% בחציון יולי-דצמבר 2009. 'כלכליסט', היומון הכלכלי של 'ידיעות', פותח פער מ'גלובס' – הפעם זכה ל-4.6% חשיפה, מול 4.3% לפני חצי שנה ו-3.7% לפני שנה.
סוף שבוע לא רגוע
לפני 8 חודשים החל לצאת 'ישראל היום' גם בגיליון יום שישי, שכולל 3 מוספים. בסקר TGI לפני חצי, עיתון סוף השבוע לא נמדד, משום שאז הוא היה על המדף רק חודשיים, אולם כעת מופיעים נתוני החשיפה שלו, שבהחלט מרשימים.
'ישראל היום' זוכה לחשיפה של 25.7% כבר במדידה הראשונה שלו, ועוקף כמובן את 'מעריב' ו'הארץ', אולם עדיין בהפרש ניכר מ'ידיעות', שזוכה לחשיפה בסופי שבוע של 43.7%, ירידה חדה מ-47.5% שהיה לו בחציון יולי-דצמבר 2009.
החשיפה לעיתון סוף השבוע של 'מעריב' יורדת מ-17.2% ביולי-דצמבר 2009, ל-16.1% בסקר הנוכחי, וזוהי מגמה במעריב ב-4 החציונים האחרונים. 'הארץ' יורד בחדות מ-8.4% ביולי-דצמבר 2009 ל-7.4% בסקר הנוכחי.
אחרי מגמת התחזקות של 'גלובס' בגיליון סוף השבוע (יום חמישי בערב) בסקרי TGI האחרונים, בסקר האחרון העיתון הכלכלי מאבד נתח נכבד של חשיפה – ויורד מ-3.2% ב-יולי-אוגוסט 2009 ל-2.5% ב-ינואר-יולי 2010.
בגזרת עיתוני סוף השבוע למגזר הדתי-לאומי, מוביל 'בשבע' עם 5.9% (ירידה מ-6.5% בחציון שלפניו), מול 2.8% ל'מקור-ראשון/הצופה' (ירידה דרסטית מ-3.6% בחציון שלפני כן ומ-4.2% בחציון ינואר-יוני 2009).
'ישראל היום' מגדיל את החשיפה לעיתונים
איתן כסיף, מנכ"ל TNS טלגאל המבצעת את סקר TGI בישראל, מבהיר: "התחזקות 'ישראל היום' בחציון הראשון של שנת 2010 משפיעה גם על הרמה הכללית של קריאת עיתונים בישראל. לאחר סטגנציה בשיעור החשיפה הכללי לעיתונים ב-2009, אנו עדים שוב לעליה בשיעור קריאת עיתונים יומיים".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
