לקראת יום סוער: "הולכות להיות פה דקות ארוכות של פאניקה טוטאלית"

כך אומר היום זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שוקי הון שירותי בורסה בתגובה להחלטת הבורסה לפתוח את המסחר בנגזרים בזמן למרות האפשרות שהמסחר במניות לא יחודש כלל. "למהלך יהיו השלכות רבות - שערוך תיקי ארביטראז' יהיה כאוטי"
אריאל אטיאס |

מילים רבות נשפכו על "הפתיחה האנגלית" ומנתקי הזרם הצפויים למנוע מחר את פתיחת המסחר בבורסה בתל אביב, אך השאלה הנשאלת כעת היא מה צפוי לקרות בשוק הנגזרים, האם שם המסחר יפתח כהרגלו?

מהבורסה נמסר במוצ"ש, כי יידחה מסחר הפתיחה בשוקי האג"ח (ממשלתיות וקונצרניות), המק"מ ורצף מוסדיים והוא יתקיים בסמוך לאחר מסחר הפתיחה במניות ת"א-100, ולוח זמנים מדויק יפורסם במהלך יום המסחר.

פאניקה טוטאלית במסחר בנגזרים

"זה בלתי אפשרי", אומר זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שוקי הון שירותי בורסה ומנהל חדר המסחר של בית ההשקעות, בשיחה עם Bizportal. "במידה והבורסה תפעל על פי התקנון ולא תפעיל שיקול דעת ותתאים את המסחר בנגזרים למסחר במניות, הולכת להיות פה רבע שעה של פאניקה טוטאלית עם השלכות רבות".

נגזרים, או בשמם הנפוץ אופציות, הם מכשירים פיננסיים, שערכם נגזר (קשור) מנכס אחר, הנקרא "נכס הבסיס". הנגזרים הנפוצים ביותר בבורסה בתל אביב הם על ערך מדד ת"א-25. במסחר בנגזרים, בשונה ממסחר במניות, לא מתקיים מסחר פתיחה והמסחר נפתח באופן רציף בשעה 9:30 וכמו כן לא קיימת בו תנודת שער מירבית או מנגנון "פקודה יוצאת דופן" (פקודת קנייה או מכירה בסטייה של 35% משער העסקה האחרונה) וזאת משום שתנודות השערים "הטבעיות" בנגזרים עשויות להגיע לעשרות ולעתים אף מאות אחוזים ביום מסחר.

מחר, אמורה הבורסה לחזור לפעול לאחר חופשה בת 4 ימים (שנבעה מיום כיפור והשבת). אך בעוד בשלישי האחרון יצאו המשקיעים בתל אביב לחופשה כאשר הם משאירים מאחוריהם עליות שערים חדות בקרב כל המדדים בבורסה המקומית, ביום ראשון הם צפויים לחזור לסחור ברקע לטלטלה נוספת בשוקי ההון ברחבי העולם וירידות שערים חדות ביותר.

כלומר הבורסה הישראלית צריכה לסגור פער של שלושה ימי מסחר: בוול סטריט, הדאו ג'ונס רשם ירידה תלת-יומית של 15.2% והנאסד"ק איבד 11.7%. באירופה, הדאקס הגרמני נפל ב-16.7% והקאק הצרפתי איבד יותר מ-15%.

הסוגיה המרכזית העומדת כרגע על הפרק היא לא פתיחת מהסחר או אי-פתיחתו אלא איך ייסחרו הסוחרים בנגזרים ברבע שעה שמשעה 9:30 ועד 9:45, כאשר יכול להיווצר מצב בו המסחר בניירות ערך כלל לא יפתח בשעה 9:45 והמסחר בנגזרים יופסק.

מנתק הזרם הראשון ביחד עם ה"פתיחה האנגלית" הפועלים בתחילת המסחר צפויים לעצור את המסחר לכשעה, ולאחר מכן צפוי להיכנס מנתק הזרם השני לפעולה ולדחות את מסחר הפתיחה במניות, בניירות ערך המירים למניות, נגזרים על מניות ועל מדדי מניות לפרק זמן שייקבע על ידי מנכ"ל הבורסה, בהתייעצות עם יו"ר הדירקטוריון. כאשר מנכ"ל הבורסה רשאית להפסיק את המסחר עד תום יום המסחר. לכתבה המורחבת על .

נאחזים בקרנות המזבח

כלומר שמול הנהלת הבורסה עומדות כרגע מספר אפשרויות: הראשונה ובעלת הסבירות הגבוהה מבין השתיים היא אי פתיחת המסחר כלל במניות בעקבות סטייה של מעל 12% במדד ת"א 25. השנייה, לתת למנתקי הזרם להיכנס תחילה לפעולה ולאחר מכן להפעיל את המסחר מחדש ללא הגבלת תנודה.

"לדעתי, האופציה השנייה היא הנכונה" אומר פניני. "בגלל הסיטואציה הנוכחית בה ידוע שלא מדובר במניפולציה, הגשת פקודות שגויות או חדשות התופסות את המשקיעים לא מוכנים - כולם יודעים מה המצב ומה עבר על הבורסות בחו"ל וצריכים לתת למניות לסגור את הפער, צריכים לספק נזילות, צריך גם להבין כי לא מדובר בירידות המחריפות ל-12% ואז המסחר נסגר, מדובר על שיערוך ללא שינוי!!".

פניני מדבר גם על תרחיש של המשך ירידות בעולם ושואל "מה יקרה עם הירידות בעולם ימשיכו בשני שלישי? האם אנחנו נצא להפסקת מסחר טוטאלית? נמתין עד אשר תגיע הרגיעה לשווקים או שנפתח ביום בהיר אחד עם ירידה של מעל 20%? צריך לבדוק את כל התרחישים האפשריים".

למרות זאת, פניני מסתכל גם על האופציה הראשונה ואומר שגם במידה וההחלטה שנופלת בהנהלת הבורסה היא להיצמד לכללים ולא לפתוח את המסחר בכלל, יש לתת את הדעת על מה שקורה במסחר בנגזרים. "הם צריכים לדחות את פתיחת המסחר בנגזרים. לא ייתכן שהנגזרים יסחרו בלי נכס הבסיס והשערוך שלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר
צילום: iStock

המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL

בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית
עמית נעם טל |
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי.  החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות.   ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה).  המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO.  הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר. עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי. גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק