ביטוח לאומי פציעה
צילום: Shutterstock

קמתם בבוקר, ירדתם במדרגות בדרך לעבודה ונפלתם - האם אתה זכאים לפיצוי עבודה? הפתעה

תושבת ירכא ירדה במדרגות ביתה בדרך לעבודה ונפלה לאחר שהמעקה בו החזיקה נשבר. ביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה. מה פסק בית הדין לעבודה? 
נחמן שפירא |

תושבת ירכא שנפלה מגרם המדרגות המוביל לביתה לחצר המשותפת, אחרי שהמעקה בו החזיקה נשבר, תוכר כנפגעת עבודה. כך פסק לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה, שקבע כי לא מדובר בתאונה שהתרחשה במעונה הפרטי.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן לאחרונה בתביעה שהגישה תושבת ירכא, בת 42 שנפצעה בתאונה שהתרחשה בעת שהשכימה לעבודתה ונפלה מהמדרגות בדרך לחנייה. התובעת הגישה תביעה לדמי פגיעה והכרה בתאונה כתאונת עבודה, והתביעה נדחתה ע"י ביטוח לאומי בטענה שהתאונה הנטענת אירעה בהיות התובעת עדיין בחצר ביתה הפרטי, ובטרם התחילה את דרכה לעבודה.  

התובעת, המתגוררת בבית פרטי, בקומה שניה מעל קומת עמודים, עם חצר משותפת עם האחים של בעלה. עבדה כפקידה בחברה שנמצאת בכניסה לכפר ירכא, מרחק של כ-15 דקות נסיעה מביתה. לפני ארבע שנים התובעת יצאה מדלת ביתה אל המדרגות החיצוניות על מנת לרדת לחניה שבחצר ולנסוע לעבודתה. התובעת ציינה כי היא נזהרה מעציצי הקקטוס שהיו ליד המעקה וסיפרה כי הניחה אותם שם בכדי להרחיק את בנה מהמעקה. בדרכה למטה נפלה מגרם המדרגות אל החצר, מאחר והמעקה נשבר, ונחתה על עץ. התובעת נחבלה ופונתה באמצעות אמבולנס לביה"ח המרכז הרפואי בגליל, שבנהריה ושם אושפזה במשך חמישה ימים.

התובעת טענה, כי החלקה עליה נמצא המתחם בו בנוי ביתה, משותפת לבעלה של התובעת ולאחים שלו, ויש בה בסה"כ 3 בתים. זאת, בנוסף לדייר שגר בשכירות בקומה התחתונה. ועל כן אין המדרגות בשליטתה. מנגד, הנתבע טען כי התאונה התרחשה בשטח מעונה הפרטי של התובעת, בגרם מדרגות המוביל אך ורק למעונה של התובעת ונמצא בשליטתה הבלעדית.

השופט בועז גולדברג קבע כי "כי יש לקבל את טענת התובעת במובן זה שלא הוכח כי יש לראות בגרם המדרגות כחלק ממעונה הפרטי". השופט מציין כי ההחלטה התקבלה לאור פסיקה מהתקופה האחרונה של בית הדין הארצי לעבודה במקרה דומה".

 

"מקובל שדלת המעון היא המבדילה"

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השאלה המשפטית שנדונה היא האם ניתן לסווג את האירוע כתאונת עבודה לשם החלת חוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק: "'תאונת עבודה' - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". בסעיף 80 לחוק ישנה הרחבה להוראה שנקבעה בסעיף ההגדרה – חזקת תאונת עבודה: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

השופט מציין כי בית הדין הארצי פסק כי מקובל שדלת המעון היא המבדילה בין שטחו "הפרטי" של המבוטח" לבין זה שאינו פרטי. במקרה של נפילה ממדרגות המובילות אל דלת ביתו של המבוטח יש לבחון האם בנסיבות אותו המקרה המדרגות היו חלק ממעון הפרטי של המבוטח, הגם שהן נמצאות בצד החיצוני של דלת הבית. אם יקבע כי המדרגות הן חלק מהמעון הפרטי, אזי התאונה לא תחשב כתאונת עבודה, להבדיל מקביעה שהמדרגות הינן חלק מרכוש המשותף.

קיראו עוד ב"משפט"

"ככלל תאונה שאירעה למבוטח מחוץ לדלת המעון היא בגדר תאונת עבודה, ורק במקרים היוצאים מן הכלל תושג דלת המעון אל החצרים שבקירבת הבית או הדירה. כזאת ייעשה בכפוף להתקיימותו של תנאי נוסף לפיו יוכח כי למבוטח 'השליטה המלאה על סיכוני הדרך'".

בנוסף הסביר השופט כי נקבע כי "המענה לשאלה אם מדובר בתחום המעון של המבוטח אינו נגזר מהמבחן הקנייני, דהיינו אם למבוטח זכות קניינית בשטח שבו התרחש האירוע התאונתי, אלא מהמענה לשאלה אם למבוטח שליטה בלעדית על סיכוני הדרך בשטח שבו התרחש האירוע התאונתי".

כן נקבע כי "אין רלוונטיות במקרים אלו לשאלה אם האדם שנפגע הוא גם האדם שגרם לסיכוני הדרך. השאלה מי גרם לסיכון הדרך אין בה רבותא מאחר ולא מדובר באשם, וודאי לא באשם תורם".

"יש לראות את גרם המדרגות כמתחם אחד"

השופט גולדברג מציין כי ההחלטה התקבלה לאור "ההלכה שנקבעה לאחרונה בפרשת 'אליהו דהן'. באותה פרשה התובע נפל בגרם מדרגות שהיה חלק מהרכוש המשותף בבית משותף בן שתי קומות, כאשר בראשונה גרה אחותו ובקומה העליונה גר התובע. גרם המדרגות שבו נפל התובע שם הוא גרם מדרגות המוביל רק לדירתו הפרטית. ביה"ד הארצי קבע באותה פרשה, תוך מה שנראה כהרחבה מסוימת של הלכת רונן, כי גם כאשר מדובר בגרם מדרגות המוביל אל דירתו הפרטית של המבוטח, אין לראותו כחלק ממעונו הפרטי, שכן לא ניתן לקבוע כי מדובר בשטח הנמצא ב"שליטתו הייחודית" של המבוטח".

השופט הסביר כי "בפסק הדין  נקבע כי יש לראות בגרם המדרגות כמתחם אחד ולא ניתן לחלקו לחלקים המובילים את דירות שונות. כמו כן לא ניתן משקל לעובדה שהמבוטח שם ניקה את החלק בחדר המדרגות המוביל לדירתו ואילו אחותו ניקתה את החלק המוביל לדירתה".

בית הדין מציין כי היה נותן משקל משמעותי לטענת הנתבע כי מבחן הסיכון מחייב להגיע לתוצאה שונה. "שכן הוכח לנו כי התובעת היא זו שהציבה עציצי קקטוס לאורך המעקה, היא זו שניקתה את גרם המדרגות, לפחות בחלק העליון המוביל לדירתה, וחזקה עליה כי היא זו שיכולה הייתה או צריכה הייתה לדאוג לכך שיוסרו סיכונים מגרם המדרגות".

השופט גולדברג קבע כי לאור ההכרעה בפסק דין דהן אין לו אלא לקבל את טענת התובעת. מקל וחומר. "בפרשת דהן היה מדובר בגרם שהוביל רק לביתו של המבוטח ושהיה חלק מרכוש משותף. במקרה של התובעת מדובר בגרם מדרגות שחלקו משמש את כל תושבי המתחם ובאי ביתם. יש בו שער חיצוני מהמתחם לרחוב העליון ושוכנענו כי בראי הפסיקה בפרשת דהן, לא ניתן לראות בגרם המדרגות בו נפלה התובעת כחלק ממעונה הפרטי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

האם דרשה לקבל מזונות מבנותיה - מה קבע השופט?

אם בת 60 מחיפה, שסבלה ממחלות קשות וביקשה מבנותיה לשלם לה מזונות חודשיים בסכום של 3,000 שקל, נתקלה בהתנגדות חריפה מצדן - לאחר שהם טענו כי אינה עובדת ללא הצדקה רפואית וכי הכנסותיה מספיקות לצרכיה. השופט אפרים צ'יזיק קבע כי הוצאותיה לא עולות על 4,300 שקל בחודש, בעוד שהכנסתה מקצבת נכות עומדת על מגיעה לכ-6,000 שקל בחודש, ודחה את תביעתה

עוזי גרסטמן |

פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה חושף סכסוך משפחתי עמוק וכואב בין אם לשתי בנותיה, שהגיע עד לדיון משפטי בסוגיה רגישה במיוחד - חיוב ילדים במזונות להוריהם. מדובר באם בת 60, שסבלה במשך שנים מבעיות רפואיות קשות, לרבות אי-ספיקת כליות והשתלת כליה, שהגישה תביעה לחייב את בנותיה בתשלום מזונות חודשיים בסכום של 3,000 שקל, בטענה כי היא לא מסוגלת לעבוד, וכי קצבת הנכות שלה אינה מכסה את הוצאותיה החודשיות.

התביעה, שהוגשה במאי 2024, נימקה את הבקשה במצבה הבריאותי של האם ובקושי הכלכלי שנגזר ממנו. בתצהיר שהגישה לבית המשפט, טענה האם כי היא מטופלת בדיאליזה לשעבר, חיה בגפה בדירת דיור ציבורי של שיקמונה ומשלמת שכירות של 150 שקל בלבד, וכי הכנסותיה היחידות הן קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסכום של 5,946 שקל. לדבריה, הוצאותיה החודשיות מגיעות לסכום של כ-10,000 שקל, שכוללים בין היתר הוצאות דלק ונסיעות לבית החולים השרון בפתח תקווה, טיפולי שיניים יקרים, הוצאות מזון מיוחדות, תרופות, חשמל, מים וארנונה.

בנותיה של האם, שיוצגו על ידי עו"ד יהודה אודי גנון, הגיבו לתביעה בתצהיר חריף. הן טענו כי אימן "טיפוס מניפולטיבי" שהתעמר בהן בילדותן, הונתה אותן ואף את סבתן, וכי הן ניתקו עמה כל קשר לפני שנים רבות. לטענתן, האם אינה עובדת מזה זמן רב ללא כל הצדקה רפואית אמיתית, ושכל הוצאותיה מכוסות באמצעות קצבת הביטוח הלאומי. הן הוסיפו כי הכנסות האם מספיקות לה לכלכל את עצמה, והדגישו כי לפי המסמכים שהיא צירפה בעצמה, סך הוצאותיה החודשיות אינו עולה על כ-3,500 שקל בלבד.עוד ציינו הבנות כי לאחר ניתוח השתלת הכליה שעברה אימן ביולי 2024, לא היתה מניעה שתשוב לעבודה. לפי טענתן, כעבור תקופה של שלושה חודשים מהניתוח היא היתה יכולה לשוב לפעילות רגילה, וכי ביקוריה בבית החולים בפתח תקווה נדרשים אחת לשלושה חודשים בלבד. "מדובר באשה המסוגלת לעבודה, לכל הפחות חלקית, ואינה מנועה מכך מבחינה רפואית", טענו בנותיה.

האם לאם אין אפשרות לכלכל את עצמה ממקורותיה?

בית המשפט, בראשות השופט אפרים צ'יזיק, נדרש אפוא לבחון שתי שאלות מרכזיות: האם אכן לאם אין אפשרות לכלכל את עצמה ממקורותיה, והאם יש הצדקה לחייב את הבנות, כל אחת לפי יכולתה, בתשלום מזונות כלפיה. סעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מטיל חובה על אדם לשאת במזונות הוריו, אבל סעיף 5 לחוק מסייג חובה זו ומציין כי רק אם ההורה אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר - ורק אם לילדים יש יכולת לשלם לאחר סיפוק צורכיהם וצורכי משפחתם - ניתן לחייבם בתשלום כזה.

האם טענה כי אין לה שום מקור הכנסה זולת הקצבה, וכי בשל גילה ומצבה הרפואי היא לא תוכל עוד לעבוד. היא אף ציינה כי בעבר הוכרזה כפושטת רגל פעמיים, ובשנים האחרונות קיבלה פטור מלא מתשלומים בהליכי חדלות פירעון, בשל מצבה הרפואי והכלכלי הקשה. "אני חולה שנים רבות, עברתי השתלת כליה, אני נכה 91% ואיני מסוגלת לעבוד כלל", העידה בפני בית המשפט.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?

מבוטחת עשתה תאונה, אך נעלמה; בעל הרכב הניזוק תבע את הנזק, וחברת הביטוח אמרה - "המבוטחת נעלמה. לא ניתן לאתרה, ואין לנו מידע על המקרה". מה קבע בית המשפט?

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה בית משפט ביטוח

פסק דין חדש של בית משפט השלום מטיל אור חדש על שאלה חשובה - מה קורה כאשר חברת ביטוח לא מצליחה לאתר את המבוטח והנהג שגרם לתאונה? האם די בכך כדי להסיר את הכיסוי הביטוחי ולהותיר את הנפגע ללא פיצוי? התשובה, כפי שעולה מפסק הדין, היא חד משמעית: לא.

תאונה בכביש, נהג שנעלם, ומבטחת שמסרבת לשלם

העובדות של המקרה הן כמעט קלאסיות בעולם תאונות הדרכים. נהג של התובעת נסע לביתו בנתיב השמאלי, כאשר לפתע התרחש אירוע דרמטי. כפי שתיאר הנהג בעדותו: "כאשר הוא היה כ-100 מטרים מצומת הוא הבחין באופנוע שהתעופף באוויר ופגע ברכבו."

הנהג פעל במהירות: הוא צילם את האופנוע וקיבל את מספר הרישוי, אך נהגת האופנוע עצמו פונתה באמבולנס ולא ניתן היה לגבות ממנו פרטים. המצב הפך למורכב יותר כאשר התברר כי המנהל של נהגת האופנוע הגיע לזירה ומסר מספר טלפון, אך כאשר ניסו ליצור עימו קשר, הוא לא השיב לפניות.

כאן מתחילה הסאגה המשפטית: כתב התביעה לא נמסר לידיה של בעלת האופנוע משום שזו לא אותרה במען, והבירור התקיים מול חברת הביטוח בלבד.

הטענה המשפטית: 'בלי שיתוף פעולה - אין כיסוי'

בא כוחה של חברת הביטוח העלה טענה משפטית: בהיעדר יכולת לאתר את הנהגת ובהיעדר יכולת להבין אם עמדה בתנאי הפוליסה, יש להסיר את הכיסוי הביטוחי. המבטחת הסבירה כי חרף פניות חוזרות ונשנות, היא לא קיבלה שיתוף פעולה מצד בעלת האופנוע, ולכן נפגעה יכולתה לברר את נסיבות התאונה.

telegram