קמתם בבוקר, ירדתם במדרגות בדרך לעבודה ונפלתם - האם אתה זכאים לפיצוי עבודה? הפתעה
תושבת ירכא שנפלה מגרם המדרגות המוביל לביתה לחצר המשותפת, אחרי שהמעקה בו החזיקה נשבר, תוכר כנפגעת עבודה. כך פסק לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה, שקבע כי לא מדובר בתאונה שהתרחשה במעונה הפרטי.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן לאחרונה בתביעה שהגישה תושבת ירכא, בת 42 שנפצעה בתאונה שהתרחשה בעת שהשכימה לעבודתה ונפלה מהמדרגות בדרך לחנייה. התובעת הגישה תביעה לדמי פגיעה והכרה בתאונה כתאונת עבודה, והתביעה נדחתה ע"י ביטוח לאומי בטענה שהתאונה הנטענת אירעה בהיות התובעת עדיין בחצר ביתה הפרטי, ובטרם התחילה את דרכה לעבודה.
התובעת, המתגוררת בבית פרטי, בקומה שניה מעל קומת עמודים, עם חצר משותפת עם האחים של בעלה. עבדה כפקידה בחברה שנמצאת בכניסה לכפר ירכא, מרחק של כ-15 דקות נסיעה מביתה. לפני ארבע שנים התובעת יצאה מדלת ביתה אל המדרגות החיצוניות על מנת לרדת לחניה שבחצר ולנסוע לעבודתה. התובעת ציינה כי היא נזהרה מעציצי הקקטוס שהיו ליד המעקה וסיפרה כי הניחה אותם שם בכדי להרחיק את בנה מהמעקה. בדרכה למטה נפלה מגרם המדרגות אל החצר, מאחר והמעקה נשבר, ונחתה על עץ. התובעת נחבלה ופונתה באמצעות אמבולנס לביה"ח המרכז הרפואי בגליל, שבנהריה ושם אושפזה במשך חמישה ימים.
התובעת טענה, כי החלקה עליה נמצא המתחם בו בנוי ביתה, משותפת לבעלה של התובעת ולאחים שלו, ויש בה בסה"כ 3 בתים. זאת, בנוסף לדייר שגר בשכירות בקומה התחתונה. ועל כן אין המדרגות בשליטתה. מנגד, הנתבע טען כי התאונה התרחשה בשטח מעונה הפרטי של התובעת, בגרם מדרגות המוביל אך ורק למעונה של התובעת ונמצא בשליטתה הבלעדית.
- הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט בועז גולדברג קבע כי "כי יש לקבל את טענת התובעת במובן זה שלא הוכח כי יש לראות בגרם המדרגות כחלק ממעונה הפרטי". השופט מציין כי ההחלטה התקבלה לאור פסיקה מהתקופה האחרונה של בית הדין הארצי לעבודה במקרה דומה".
"מקובל שדלת המעון היא המבדילה"
השאלה המשפטית שנדונה היא האם ניתן לסווג את האירוע כתאונת עבודה לשם החלת חוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק: "'תאונת עבודה' - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". בסעיף 80 לחוק ישנה הרחבה להוראה שנקבעה בסעיף ההגדרה – חזקת תאונת עבודה: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".
השופט מציין כי בית הדין הארצי פסק כי מקובל שדלת המעון היא המבדילה בין שטחו "הפרטי" של המבוטח" לבין זה שאינו פרטי. במקרה של נפילה ממדרגות המובילות אל דלת ביתו של המבוטח יש לבחון האם בנסיבות אותו המקרה המדרגות היו חלק ממעון הפרטי של המבוטח, הגם שהן נמצאות בצד החיצוני של דלת הבית. אם יקבע כי המדרגות הן חלק מהמעון הפרטי, אזי התאונה לא תחשב כתאונת עבודה, להבדיל מקביעה שהמדרגות הינן חלק מרכוש המשותף.
- הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
- הגינה התכווצה: ביהמ"ש קבע - ירידת הערך תחושב מחדש
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
"ככלל תאונה שאירעה למבוטח מחוץ לדלת המעון היא בגדר תאונת עבודה, ורק במקרים היוצאים מן הכלל תושג דלת המעון אל החצרים שבקירבת הבית או הדירה. כזאת ייעשה בכפוף להתקיימותו של תנאי נוסף לפיו יוכח כי למבוטח 'השליטה המלאה על סיכוני הדרך'".
בנוסף הסביר השופט כי נקבע כי "המענה לשאלה אם מדובר בתחום המעון של המבוטח אינו נגזר מהמבחן הקנייני, דהיינו אם למבוטח זכות קניינית בשטח שבו התרחש האירוע התאונתי, אלא מהמענה לשאלה אם למבוטח שליטה בלעדית על סיכוני הדרך בשטח שבו התרחש האירוע התאונתי".
כן נקבע כי "אין רלוונטיות במקרים אלו לשאלה אם האדם שנפגע הוא גם האדם שגרם לסיכוני הדרך. השאלה מי גרם לסיכון הדרך אין בה רבותא מאחר ולא מדובר באשם, וודאי לא באשם תורם".
"יש לראות את גרם המדרגות כמתחם אחד"
השופט גולדברג מציין כי ההחלטה התקבלה לאור "ההלכה שנקבעה לאחרונה בפרשת 'אליהו דהן'. באותה פרשה התובע נפל בגרם מדרגות שהיה חלק מהרכוש המשותף בבית משותף בן שתי קומות, כאשר בראשונה גרה אחותו ובקומה העליונה גר התובע. גרם המדרגות שבו נפל התובע שם הוא גרם מדרגות המוביל רק לדירתו הפרטית. ביה"ד הארצי קבע באותה פרשה, תוך מה שנראה כהרחבה מסוימת של הלכת רונן, כי גם כאשר מדובר בגרם מדרגות המוביל אל דירתו הפרטית של המבוטח, אין לראותו כחלק ממעונו הפרטי, שכן לא ניתן לקבוע כי מדובר בשטח הנמצא ב"שליטתו הייחודית" של המבוטח".
השופט הסביר כי "בפסק הדין נקבע כי יש לראות בגרם המדרגות כמתחם אחד ולא ניתן לחלקו לחלקים המובילים את דירות שונות. כמו כן לא ניתן משקל לעובדה שהמבוטח שם ניקה את החלק בחדר המדרגות המוביל לדירתו ואילו אחותו ניקתה את החלק המוביל לדירתה".
בית הדין מציין כי היה נותן משקל משמעותי לטענת הנתבע כי מבחן הסיכון מחייב להגיע לתוצאה שונה. "שכן הוכח לנו כי התובעת היא זו שהציבה עציצי קקטוס לאורך המעקה, היא זו שניקתה את גרם המדרגות, לפחות בחלק העליון המוביל לדירתה, וחזקה עליה כי היא זו שיכולה הייתה או צריכה הייתה לדאוג לכך שיוסרו סיכונים מגרם המדרגות".
השופט גולדברג קבע כי לאור ההכרעה בפסק דין דהן אין לו אלא לקבל את טענת התובעת. מקל וחומר. "בפרשת דהן היה מדובר בגרם שהוביל רק לביתו של המבוטח ושהיה חלק מרכוש משותף. במקרה של התובעת מדובר בגרם מדרגות שחלקו משמש את כל תושבי המתחם ובאי ביתם. יש בו שער חיצוני מהמתחם לרחוב העליון ושוכנענו כי בראי הפסיקה בפרשת דהן, לא ניתן לראות בגרם המדרגות בו נפלה התובעת כחלק ממעונה הפרטי".
תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
שני זוגות שטסו במסגרת טיול מאורגן למרוקו נאלצו להמתין שעות ארוכות בשדה התעופה במדריד לאחר שהחמיצו את טיסת ההמשך. בית המשפט לתביעות קטנות פסק להם פיצוי כספי מסוכנות הנסיעות על תכנון לקוי של לוח הטיסות, והערעור שהגישה הסוכנות נדחה. השופט קבע כי על סוכנות
הנסיעות מוטלת אחריות ישירה כלפי לקוחותיה לתכנון סביר של מסלול הנסיעה, גם אם התקלה נגרמה בשל מדיניות חברת התעופה
האירוע שבמרכז התביעה הבאה התרחש במהלך טיול מאורגן למרוקו שנמכר על ידי סוכנות הנסיעות דיסקברי טיול עולמי. החבילה כללה טיסה עם איבריה דרך מדריד, ומשם טיסת המשך לטנג'יר. אלא שבפועל, עם הנחיתה במדריד, התברר לנוסעים כי עליהם לאסוף את המזוודות, לבצע מחדש צ'ק אין ולחצות בין טרמינלים מרוחקים בעזרת רכבת פנימית. פרק הזמן שהוקצב לקישור בין הטיסות התברר כבלתי מספיק, והקבוצה החמיצה את הטיסה שהוזמנה. רק לאחר המתנה של שמונה שעות הצליחה הסוכנות להזמין עבורם טיסה חלופית, שהביאה את הנוסעים ליעד באיחור של כחצי יום.
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתם של שני זוגות מהקבוצה, שטענו כי אבד להם חלק משמעותי מהטיול, נגרמו להם הוצאות מזון ושתייה, ונוספה לכך עוגמת נפש בשל ההמתנה הארוכה בשדה התעופה. בפסק הדין נכתב כי "הנתבעת היא מתכננת הטיול ומי שהוציאה אותו אל הפועל, לרבות תכנון הטיסות. הנתבעת אמונה אף על תכנון נכון של מקטעי הטיסה באופן שבו יעמוד בפני הנוסעים זמן מספיק לעלות על טיסת ההמשך, אך בדיעבד התברר כי התכנון כאמור כשל".
עוד ציין בית המשפט כי הסוכנות לא הציגה כל ראיה לטענותיה שלפיהן מדובר בהחלטה חריגה של חברת התעופה. "לא ברור כיצד אין מידע מסוג זה מצוי בידי סוכנות כגון הנתבעת, שזהו עיסוקה וזו מומחיותה, ולא לשווא הזמינו התובעים טיול מאורגן בידי מי שמוכשר בכך", נכתב בפסק הדין שפורסם. הסוכנות חויבה לשלם לכל זוג פיצוי של 2,000 שקל ועוד הוצאות משפט.
מה טענה הסוכנות
על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הסוכנות טענה כי בית משפט הראשון החיל עליה חובות המוטלות על חברות תעופה בלבד, בניגוד לחוק שירותי התעופה. לטענתה, היא אינה מפעילת טיסה אלא "נותן שירותי סוכנות נסיעות", ולכן היא לא מחויבת לספק מזון ומשקאות בעת עיכוב או לשאת באחריות לתכנון הטיסות מעבר למסגרת החוקית. עוד טענה החברה, כי לפי נהלי שדה התעופה במדריד די היה בפרק זמן של 55-45 דקות לקישור בין הטיסות, ולכן לא ניתן היה לצפות את התקלה.
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המפונים התפנו, התיירים לא הגיעו ומלונות דן צנחו ל-21 מיליון שקל בהפסד תפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט גד גדעון, שדן בערעור, דחה את טענות הסוכנות. בפסק הדין המחוזי נקבע כי סוכנות נסיעות אינה מתפקדת רק כמתווכת בין הלקוח לחברת התעופה, אלא חלה עליה חובה חוזית ונזיקית כלפי הלקוחות. השופט הדגיש בהכרעתו כי, "כמי שתכננה את הטיול כולו והוציאה אותו לפועל, חלה על המבקשת חובה לפעול באופן מקצועי ולתכנן את לוח הזמנים בזהירות ובסבירות". לדבריו, מכיוון שלא התרחש עיכוב בטיסות עצמן אלא החמצת הקישור בשל פרק זמן קצר מדי, האחריות נופלת על מי שתכנן את מסלול הטיול - כלומר הסוכנות.
.jpg "חוזה")
הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
בתו של אדם בן 77 טענה כי אביה סובל מדמנציה, וכי אחיה לחצו עליו לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שמינה אותה לקבל החלטות עבורו. בית המשפט בחן כמה חוות דעת של מומחים, ואף שמע את האיש עצמו בדלתיים סגורות - וקבע כי אין למנות לו אפוטרופוס: "יש לכבד את רצונו של האדם
ולשמור על חירותו", כתבה השופטת בהכרעת הדין שלה
בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע באחרונה במקרה רגיש במיוחד הנוגע לאדם בן 77, אלמן, המתגורר בבית אבות. אחת מבנותיו ביקשה למנות אותה כאפוטרופוס על ענייניו האישיים והרכושיים, בטענה שאביה סובל מירידה קוגניטיבית ואף אובחן כחולה דמנציה. לדבריה, אחיה לחצו על האב לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שערך לטובתה. מנגד, יתר האחים התנגדו נחרצות וטענו כי האב כשיר לקבל החלטות בעצמו, וכי מאחורי בקשת האחות עומדת מטרה של שליטה וניסיון להתעשר על חשבון רכושו של האב. השופטת שירי היימן נדרשה לשאלה האם יש למנות לאדם אפוטרופוס, או שמא יש להותיר בידיו את חירותו לקבל החלטות. הכרעתה משרטטת קווים ברורים לגבי האיזון העדין בין שמירה על טובתו של אדם מבוגר לבין כיבוד רצונו וזכויותיו.
המבקשת, בתו הבכורה של האיש, טענה כי מצבו הרפואי הידרדר מתחילת 2023, וכי כבר במרץ באותה השנה ערך לטובתה ייפוי כוח מתמשך כדי להבטיח שתוכל לדאוג לו ללא צורך בהליכים משפטיים ומבלי להיאבק מול אחיה. בנובמבר 2024, כך לדבריה, ביטל האב את ייפוי הכוח, אך לא מיוזמתו אלא בעקבות לחץ שהופעל עליו על ידי יתר ילדיו. עוד הוסיפה הבת כי אביה מקבל החלטות שאינן לטובתו: החלפת מטפל סיעודי, המרת שעות טיפול בכסף, שינוי מיופה כוח בביטוח הלאומי ואף סירוב לצאת מבית האבות לטיפולים רפואיים שהיא קבעה לו. "האדם אינו מסוגל להבין את משמעות המסמכים עליהם הוא חותם", כתבה בבקשה, וביקשה לאסור על חתימתו על מסמכים נוספים. במהלך הדיון אף הציעה המבקשת כי ימונה גוף חיצוני כאפוטרופוס, אם לא היא עצמה, תוך שמירה על האינטרס של אביה. היא הטילה ספק באמינות חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגו אחיה, וטענה כי, "ד"ר גרינברג הסתמכה על נתונים חלקיים ומגמתיים".
האחים מצדם, טענו כי הבקשה חסרת בסיס וכי אביהם אינו זקוק כלל לאפוטרופוס. לטענתם, מאחורי המהלך עומד ניסיון חוזר של אחותם לשלוט בחיי ההורים. הם אף הזכירו מקרה מן העבר, שבו פעלה המבקשת מול אמם המנוחה בדרך דומה, עד שבית המשפט הוציא נגדה צו הגנה שהורה להתרחק מהאם. לטענת האחים, "האחות מפעילה לחצים על האב ופוגעת בחייו", וכי מדובר ב"דפוס התנהגות חוזר ונשנה". לדבריהם, חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מצביעות על כך שהאב סובל מירידה קוגניטיבית קלה בלבד, אך תפישת המציאות שלו תקינה, כושר השיפוט שלו במצב טוב והוא מסוגל לנהל את ענייניו.
חוות הדעת הרפואיות: ירידה קוגניטיבית אך לא אי־כשרות
בפני בית המשפט הוצגו ארבע חוות דעת רפואיות. הראשונה, פסיכיאטרית מ-2023, קבעה כי האב "בשלבים ראשונים של תהליך דמנטי" אך כשיר לחתום על צוואה וייפוי כוח מתמשך. חוות דעת גריאטרית נוספת מאותה שנה הצביעה על "תמונה של דמנציה מלווה בהפרעות התנהגות", אך גם היא לא המליצה על מינוי אפוטרופוס. שתי חוות הדעת שהציגו האחים, מ-2024, חיזקו את התמונה: ד"ר נפאע ציין כי מדובר ב"דמנציה בדרגה קלה", אך הדגיש כי "האדם יכול לקבל החלטות על עצמו אם כי תשוש מבחינה תפקודית". ד"ר גרינברג קבעה כי ציון המבחן הקוגניטיבי של האב היה 27 מתוך 30, וכי "יש לו יכולת קוגניטיבית מספקת לחתום על מסמכים משפטיים, בוחן מציאות ושיפוט תקינים". בית המשפט קבע כי אף אחת מהחוות לא מצביעה על צורך במינוי אפוטרופוס. "בכולם צוין תהליך דמנטי קל וירידה קוגניטיבית שאינה עולה כדי אי כשרות", כתבה השופטת היימן.
- בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
- הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העמדה המקצועית המשמעותית ביותר היתה של עובדת סוציאלית לסדרי דין, שנפגשה עם האב, שוחחה עמו ואספה מידע ממוסדות שונים. בתסקיר שהוגש בינואר 2025 נכתב כי, "מדובר בקשיש עם תחילתה של ירידה קוגניטיבית קלה ולאור מצבו הרפואי כיום התרשמתי כי הוא אינו זקוק למינוי אפוטרופוס בעבורו". העובדת הסוציאלית הוסיפה כי, "שיפוטו ובוחן המציאות שלו תקינים", וציינה כי מצבו אף השתפר לאחר שהופסקו תרופות מרובות שנטל בעבר. גם עובדת סוציאלית המתמחה באלימות במשפחה, שטיפלה במשפחה בעבר, העידה כי כיום מצבו של הקשיש יציב, וכי הוא צלול יותר משהיה בעבר.
