מדד תשומות בנייה
צילום: shutterstock

יותר אכיפה, פחות דרישות מחברות קטנות - התיקונים בחוק רישום הקבלנים

הנכסת אישרה לקריאה ושלישית כמה תיקונים לחוק, בהם דרישות מופחתות לכניסה לענף, הרחבת סמכויות רשם הקבלנים כדי להיאבק בפשיעה המאורגנת ואכיפת החוק עצמו באתרי הבנייה באמצעות פקחים. כל אלה אמורים להוביל לשיפור באיכות הבנייה ואולי גם להורדת המחירים
עוזי גרסטמן |

הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית שורת תיקונים לחוק רישום הקבלנים, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, משרד ראש הממשלה ומשטרת ישראל. התיקונים נועדו להתמודד עם פשיעה חמורה בענף הבנייה, להגביר את התחרות, להקל על קבלנים בסיווגים נמוכים ולהוריד את יוקר המחיה.

אחד התיקונים המרכזיים נוגע לקבלנים הרשומים בסיווג הנמוך ביותר. כיום נדרש כל קבלן להעסיק שני בעלי מקצוע הנדסיים – מהנדס, הנדסאי או מנהל עבודה – כתנאי לרישיון פעילות. התיקון החדש מאפשר לשר הבינוי והשיכון לקבוע דרישה מופחתת של בעל מקצוע הנדסי אחד בלבד. צעד זה צפוי להקל על קבלנים קטנים מבחינה כלכלית ולעודד אותם לצבור ניסיון ולהתקדם לסיווגים גבוהים יותר.

הפשיעה בענף מעלה את מחירי הדירות צילום: shutterstock

תיקון נוסף נועד להילחם בפשיעה המאורגנת שפוגעת בתחרות בענף הבנייה. רשם הקבלנים יקבל סמכויות מורחבות לשלול רישיונות של קבלנים הקשורים לפשיעה חמורה, על סמך מידע מודיעיני מהמשטרה. הפשיעה בענף מתבטאת בתופעות כמו גביית דמי חסות, סחיטה ואיומים, שפוגעות בקבלנים קטנים ומעלות את מחירי הבנייה, מה שמשפיע ישירות על עליית מחירי הדיור.

עוד מפקחים בשטח

עוד נקבע כי למשרד הבינוי והשיכון ייתוספו מפקחים שיוכלו לאכוף את חוק רישום הקבלנים באתרי בנייה. מפקחים אלה יוסמכו לדרוש מידע ומסמכים מהקבלנים הפועלים באתרי הבנייה, ולאתר גורמים שאינם עומדים בדרישות החוק. המחלקה הייעודית החדשה, שהוקמה באגף רשם הקבלנים, תפקח על יישום האכיפה בשטח.

התיקונים לחוק מגיעים בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם מצב ביטחוני וכלכלי מורכב. שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, הדגיש את חשיבות המהלך ואמר כי, "כל פעולה שיכולה להקל על בנייה מהירה ואיכותית והוצאה לשיווק יעיל של דירות, חשובה ביותר במהלך המלחמה, לכלל אזרחי ישראל וליציבות הכלכלית של המדינה".

משמעות התיקונים לענף הבנייה ולציבור

הקלות לקבלנים קטנים: התיקון יסייע בכניסתם של קבלנים חדשים לשוק - בייחוד באזורים שבהם הביקוש לדיור גבוה.

הגברת התחרות: הפחתת הפשיעה וייעול תהליכי העבודה באתרי הבנייה, יאפשרו שוק תחרותי יותר.

הורדת מחירים: הצעדים האלה עשויים להשפיע באופן עקיף על מחירי הדיור בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.