סייבר
צילום: צילום אילוסטרציה Freepik

מדיניות הסייבר של רמ"י נקבעה ב-2019 - ולא נבדקה או עודכנה מאז

כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. עוד עולה מהדו"ח כי במאי 2019 אישרה ועדת היגוי סייבר ברמ"י עשרה מדדים בנושאים הנוגעים להגנת סייבר, אך מאז ועד לסיום הביקורת, באוקטובר 2023), הוועדה בחנה את מידת היישום של המדדים פעמיים בלבד
עוזי גרסטמן |

אי ביצוע של תוכניות, חוסר בקרה ומעקב אחר מימוש יעדים וליקויים בהיערכות לשעת חירום - כל אלה ואחרים עלו בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה, בראשות המבקר מתניהו אנגלמן, בכל הנוגע להיערכות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתחום הסייבר. רוב המידע שרמ"י אוספת, שומרת ומנהלת הוא מידע רגיש הנוגע לנדל"ן, וכולל נתונים אישיים ועסקיים. רמ"י נדרשת להגן על סודיות המידע, אמינותו, זמינותו ומהימנותו, ועליה לוודא כי הנתונים לא ישונו, לא יימחקו וייחשפו רק למי שמורשה לגשת אליהם מתוקף תפקידו או מכיוון שהמידע נוגע לו. בכל הנוגע להגנת הפרטיות ולאבטחת המידע הרב שבידיה, היא נדרשת לפעול, בין השאר, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות והתקנות שמתבססות עליו. על פי מיפוי של רמ"י, האיומים עליה כוללים איומים פנימיים, למשל מצד ספקים שיש לה איתם קשר, ואיומים חיצוניים, למשל מצד האקרים ולקוחות.

מבדיקת מבקר המדינה עולה כי מאז שהתכנסה ועדת היגוי סייבר ברמ"י לראשונה ב-2017, היא לא פעלה לאישור, מיפוי וסיווג של נכסי המידע של רמ"י. בנוסף, אף שבוצעו סקרי סיכונים רבים, לא התקיימו דיונים בוועדת היגוי סייבר לגבי התוכניות להפחתת הסיכונים שעלו בהם ואופן ההתמודדות עמם, ובכלל זה תכולות, לוחות זמנים לביצוע, אחריות ומשאבים נדרשים. כמו כן, ועדת ההיגוי לא יזמה ולא גיבשה סקרי הנהלה כנדרש, ולא התכנסה בתדירות הנדרשת לפי החלטת הממשלה בנושא. עקב כך, לטענת המבקר, נפגעת יכולת הנהלת רמ"י לבצע בקרה מיטבית על היעילות והאפקטיביות ביישום הגנת הסייבר בה, ועל מידת התאמתה של תוכנית העבודה לניהול הגנת הסייבר של רמ"י לרמת הסיכון של כל מערכת.

מדיניות הגנת הסייבר של רמ"י אושרה בוועדת היגוי סייבר ב-2019 ומאז לא נבדקה, לא עודכנה ולא נדונה בוועדה ההיגוי - זאת על אף שינויים ניכרים שהתרחשו מ-2019 במערך המחשוב של רמ"י, ובכלל זה התפתחויות טכנולוגיות בעולם. תוכנית העבודה שהוצגה לוועדת היגוי סייבר כללה רק את פירוט הנושאים המתוכננים לביצוע, ולא כללה לוחות זמנים, גורמים האחראים ליישום, תקציב וסדרי עדיפויות. אין מסמכים המעידים על ביצוע מעקב של הוועדה אחר יישום התוכנית, ובכלל זה אחר תיקון הליקויים שעלו בסקרי הסיכונים ובמבדקי החדירה שבוצעו.

בישיבתה במאי 2019, אישרה ועדת היגוי סייבר ברמ"י עשרה מדדי אב שנקבעו בנושאים הנוגעים להגנת סייבר. מ-2019 ועד למועד סיום הביקורת (אוקטובר 2023) - יותר מארבע שנים - הוועדה בחנה את מידת היישום של המדדים פעמיים בלבד (בדצמבר 2019 ובדצמבר 2022), ולא בכל חצי שנה כנדרש. עקב כך נפגעה יכולתה לבחון את רמת האפקטיביות של תשתית הגנת הסייבר, ובהתאם לכך לבצע שינויים רלוונטיים בתכיפות רבה יותר כנדרש. בדיוני ועדת היגוי סייבר שהתקיימו בדצמבר 2019 ובדצמבר 2022, הוצגו לוועדה רק חלק ממדדי האב שאושרו במאי 2019. בדצמבר 2019 הוצגו לוועדה שישה מעשרת מדדי האב שאושרו (כ-60%), ובדצמבר 2022 - חמישה בלבד (כ-50%).

ועדת הרשאות שהוקמה לפי החלטת ועדת היגוי סייבר לא התכנסה, ובפועל דירוג ההרשאות לגישה נקבע על ידי אגף מערכות מידע ברמ"י, ללא אישור של ועדת ההרשאות וגם ללא מעורבות של מנהלי המאגרים שעליהם חלה חובת קביעת ההרשאות. בביקורת עלה כי ברמ"י קיים מנגנון בקרה מסוים, אך הוא לא מתריע על פעולות מסוימות. עקב כך, בפועל מנגנון הבקרה אינו מיטבי ואינו תואם את הדרישות.

מאז התכנסה לראשונה ועדת היגוי סייבר ב-2017, בכל הישיבות שלה עלה לסדר היום נושא הכנת תוכנית להתאוששות מאסון. ואולם בפועל הנושא לא נדון בישיבותיה, ולא התקבלו החלטות אופרטיביות בעניינו. בנוסף, ההתקדמות בהכנת התוכנית לא הוצגה לוועדה בסיכומי הפעילות השנתית.

בנוגע לאתר חלופי למקרה של אסון (DR), מערכות המידע של רמ"י נמצאות בכמה אתרים. בסיכום סקר סיכוני תשתיות מערכות מידע שביצעה רמ"י במרץ 2019, צוינו סיכונים שונים לגבי אתר מסוים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.22%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?