סייבר
צילום: צילום אילוסטרציה Freepik

מדיניות הסייבר של רמ"י נקבעה ב-2019 - ולא נבדקה או עודכנה מאז

כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. עוד עולה מהדו"ח כי במאי 2019 אישרה ועדת היגוי סייבר ברמ"י עשרה מדדים בנושאים הנוגעים להגנת סייבר, אך מאז ועד לסיום הביקורת, באוקטובר 2023), הוועדה בחנה את מידת היישום של המדדים פעמיים בלבד
עוזי גרסטמן |

אי ביצוע של תוכניות, חוסר בקרה ומעקב אחר מימוש יעדים וליקויים בהיערכות לשעת חירום - כל אלה ואחרים עלו בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה, בראשות המבקר מתניהו אנגלמן, בכל הנוגע להיערכות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתחום הסייבר. רוב המידע שרמ"י אוספת, שומרת ומנהלת הוא מידע רגיש הנוגע לנדל"ן, וכולל נתונים אישיים ועסקיים. רמ"י נדרשת להגן על סודיות המידע, אמינותו, זמינותו ומהימנותו, ועליה לוודא כי הנתונים לא ישונו, לא יימחקו וייחשפו רק למי שמורשה לגשת אליהם מתוקף תפקידו או מכיוון שהמידע נוגע לו. בכל הנוגע להגנת הפרטיות ולאבטחת המידע הרב שבידיה, היא נדרשת לפעול, בין השאר, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות והתקנות שמתבססות עליו. על פי מיפוי של רמ"י, האיומים עליה כוללים איומים פנימיים, למשל מצד ספקים שיש לה איתם קשר, ואיומים חיצוניים, למשל מצד האקרים ולקוחות.

מבדיקת מבקר המדינה עולה כי מאז שהתכנסה ועדת היגוי סייבר ברמ"י לראשונה ב-2017, היא לא פעלה לאישור, מיפוי וסיווג של נכסי המידע של רמ"י. בנוסף, אף שבוצעו סקרי סיכונים רבים, לא התקיימו דיונים בוועדת היגוי סייבר לגבי התוכניות להפחתת הסיכונים שעלו בהם ואופן ההתמודדות עמם, ובכלל זה תכולות, לוחות זמנים לביצוע, אחריות ומשאבים נדרשים. כמו כן, ועדת ההיגוי לא יזמה ולא גיבשה סקרי הנהלה כנדרש, ולא התכנסה בתדירות הנדרשת לפי החלטת הממשלה בנושא. עקב כך, לטענת המבקר, נפגעת יכולת הנהלת רמ"י לבצע בקרה מיטבית על היעילות והאפקטיביות ביישום הגנת הסייבר בה, ועל מידת התאמתה של תוכנית העבודה לניהול הגנת הסייבר של רמ"י לרמת הסיכון של כל מערכת.

מדיניות הגנת הסייבר של רמ"י אושרה בוועדת היגוי סייבר ב-2019 ומאז לא נבדקה, לא עודכנה ולא נדונה בוועדה ההיגוי - זאת על אף שינויים ניכרים שהתרחשו מ-2019 במערך המחשוב של רמ"י, ובכלל זה התפתחויות טכנולוגיות בעולם. תוכנית העבודה שהוצגה לוועדת היגוי סייבר כללה רק את פירוט הנושאים המתוכננים לביצוע, ולא כללה לוחות זמנים, גורמים האחראים ליישום, תקציב וסדרי עדיפויות. אין מסמכים המעידים על ביצוע מעקב של הוועדה אחר יישום התוכנית, ובכלל זה אחר תיקון הליקויים שעלו בסקרי הסיכונים ובמבדקי החדירה שבוצעו.

בישיבתה במאי 2019, אישרה ועדת היגוי סייבר ברמ"י עשרה מדדי אב שנקבעו בנושאים הנוגעים להגנת סייבר. מ-2019 ועד למועד סיום הביקורת (אוקטובר 2023) - יותר מארבע שנים - הוועדה בחנה את מידת היישום של המדדים פעמיים בלבד (בדצמבר 2019 ובדצמבר 2022), ולא בכל חצי שנה כנדרש. עקב כך נפגעה יכולתה לבחון את רמת האפקטיביות של תשתית הגנת הסייבר, ובהתאם לכך לבצע שינויים רלוונטיים בתכיפות רבה יותר כנדרש. בדיוני ועדת היגוי סייבר שהתקיימו בדצמבר 2019 ובדצמבר 2022, הוצגו לוועדה רק חלק ממדדי האב שאושרו במאי 2019. בדצמבר 2019 הוצגו לוועדה שישה מעשרת מדדי האב שאושרו (כ-60%), ובדצמבר 2022 - חמישה בלבד (כ-50%).

ועדת הרשאות שהוקמה לפי החלטת ועדת היגוי סייבר לא התכנסה, ובפועל דירוג ההרשאות לגישה נקבע על ידי אגף מערכות מידע ברמ"י, ללא אישור של ועדת ההרשאות וגם ללא מעורבות של מנהלי המאגרים שעליהם חלה חובת קביעת ההרשאות. בביקורת עלה כי ברמ"י קיים מנגנון בקרה מסוים, אך הוא לא מתריע על פעולות מסוימות. עקב כך, בפועל מנגנון הבקרה אינו מיטבי ואינו תואם את הדרישות.

מאז התכנסה לראשונה ועדת היגוי סייבר ב-2017, בכל הישיבות שלה עלה לסדר היום נושא הכנת תוכנית להתאוששות מאסון. ואולם בפועל הנושא לא נדון בישיבותיה, ולא התקבלו החלטות אופרטיביות בעניינו. בנוסף, ההתקדמות בהכנת התוכנית לא הוצגה לוועדה בסיכומי הפעילות השנתית.

בנוגע לאתר חלופי למקרה של אסון (DR), מערכות המידע של רמ"י נמצאות בכמה אתרים. בסיכום סקר סיכוני תשתיות מערכות מידע שביצעה רמ"י במרץ 2019, צוינו סיכונים שונים לגבי אתר מסוים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים

בין מאי ליולי נמכרו 21,640 דירות צניחה של 19.6% לעומת התקופה המקבילה, כשהיצע הדירות הלא מכורות מזנק בשיעור 19% ועומד על 82,530 - מספיק ל-31.1 חודשים של ביקושים - גם בשוק הדירות היד שניה נרשמת ירידה אבל מתונה יותר - במציאות הזאת, נראה שגם הורדת ריבית לא תצליח להחזיר את השוק למסלול

מנדי הניג |

אנחנו מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ובלא מעט מקרים הדגשנו כי המצב בשטח חמור אפילו יותר מזה שעולה מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. והטענה הזאת קיבלה תוקף גם בעונת הדוחות האחרונה, אז יזמיות הנדל״ן פרסמו נתונים על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים שנחתמים. מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס" המשמעות היא שהמגמות לא נשארות רק על הנייר, אלא באות לידי ביטוי ישיר בתזרים של החברות, ביכולת שלהן להניע פרויקטים חדשים וגם ובעיקר בביטחון של המשקיעים.

עכשיו גם נתוני הלמ״ס עצמם לחודשים מאי-יולי מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: יש ביקושים נמוכים במיוחד, צניחה במכירת דירות חדשות ועלייה מתונה בלבד בפעילות בשוק היד השנייה וגם זה רק אם נמדוד את יולי מול יולי. בסך הכול נמכרו בתקופה הזאת 21,640 דירות שזאת ירידה של 6% לעומת פברואר-אפריל השנה, ונפילה של כמעט 20% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה.

שוק הדירות - תמונת מצב

אם מעמיקים בפילוח הנתונים רואים עד כמה המצב מחמיר מחודש לחודש. שוק הדירות החדשות בשפל היסטורי. 7,430 דירות בלבד נמכרו בשלושת החודשים  ירידה של 15% לעומת הרבעון הקודם ויותר מ-36% ירידה לעומת מאי-יולי 2024. אם מסתכלים על חודש יולי לבד אז אפשר לראות שיפור נקודתי לעומת יוני, אבל בהסתכלות שנתית מדובר בצניחה חדה של מעל 31%. מנגד, שיעור לא מבוטל 27.8% מהמכירות נעשה במסגרת תכניות ממשלתיות מסובסדות, מה שעוד יותר מדגיש את החולשה של השוק החופשי, כי אם לא היו את התכניות הממשלתיות המכירות היו צונחות אפילו יותר.

בשוק היד השנייה, לעומת זאת, התמונה אמנם לא כזאת טובה אבל היא יותר מתונה. בסך הכול נמכרו 14,210 דירות ביד שנייה במאי-יולי שזה מבטא ירידה זניחה של עשירית האחוז לעומת שלושת החודשים שקדמו לה, וירידה של כ-7% בלבד מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם כאן אם מודדים את יולי לבד אפשר לראות עלייה משמעותית באופן יחסי בקצב העסקאות, מה שמעיד שהרוכשים נוטים לחפש פתרונות מיידיים ונגישים יותר, גם במחיר של לוותר על דירה חדשה מהקבלן.

במקביל, מלאי הדירות הלא־מכורות ממשיך לעלות ומגיע כבר ל-82,530 יחידות זינוק של כ-19% לעומת השנה שעברה. מדובר בהיקף שמגלם 31 חודשי היצע בקצב המכירות הנוכחי, כלומר יותר משנתיים וחצי עד שניתן יהיה לספוג את המלאי הזה. המשמעות עבור היזמים היא לחץ הולך וגובר, והמשמעות עבור השוק כולו היא פוטנציאל לירידת מחירים, בעיקר כשביקושים חדשים מתקשים להתרומם בסביבת ריבית גבוהה ובמצב של אי-ודאות כלכלית. צריכים להבין, שירידת ריבית של רבע אחוז לא תשנה את התמונה הזאת כזה מהר, היא אולי תזריק קצת אופטימיות בשוק אבל כדי לחסל בזה היצע של מלאים צריכים הורדות ריבית מאסיביות וגם מהירות שזה תרחיש שעדיין לא נמצא על השולחן.