דודו זבידה מבנה
צילום: איתן ריקליס

דודו זבידה מבשל הסדר בחנן מור - איך זה יראה, כמה תהיה שווה החברה ומה יקבלו מחזיקי החוב?

איציק יצחקי | (15)

רגע לפני שהארכה להגעה להסדר מסתיימת נראה שיש כיוון חיובי בדרך להגעה למתווה שיהיה מקובל על רוב הנושים בחנן מור.  לחברת הנדל"ן יש חוב כולל של כ-2.7 מיליארד שקל ובחודשים האחרונים היא מנוהלת על ידי דודו זבידה במטרה למצוא פתרון שיהיה ישים - גם מול הנושים וגם מול שופט בית המשפט המחוזי חגי ברנר.

ההגעה להסדר קשה בשל החובות וההלוואות של החברה לנושים שונים ובשעבודים שונים. הנכס הכי גדול של החברה הוא הקרקע בשדה דב כשמולה יש חוב של כ-1.4 מיליארד שקל לבנקים לאומי ודיסקונט ולהפניקס ומיטב. אם היה ניתן להוציא את הקרקע הזו עם החוב עלייה, הקבוצה היה כנראה שווה באזור ה-300 מיליון שקל והיה אפשר לדחות את הקץ.

אבל, הקרקע לא שווה את היקף החוב עלייה ולכן הקושי להגיע להסדר שיספק את כולם. זבידה הבין מיד עם כניסתו עד כמה שדה דב הוא הפצצה המתקתקת, והוא מנסה לעקוף אותה - זבידה מכר את הקרקע ברמת גן לחברת עמרם אברהם ובכך הוא חיסל חוב של כ-200 מיליון שקל ובמקביל הוא מכר קרקע בחיפה כשהתמורה שימה לחוב של כ-160 מיליון שקל. בסה"כ הוא הוריד את מצבת החובות בכ-350 מיליון שקל

המטרה כעת היא להוציא את פרויקט שדה דב מהחברה יחד עם החוב. יש לזה כמה אפשרויות? ייתכן שיגיע רוכש שיהיה מוכן לקנות את הקרקע עם החוב, ייתכן שהנושים יקחו את הקרקע ו-או יוציאו אותה מכירה, וייתכן שהם יפעילו אותה עם שותף בתחום. נזכיר שהקרקע נרכשה ב-1.6 מיליארד שקל, והיו לאחרונה הצעות לרכוש אותה בכ-1.2 מיליארד שקל. 

במקביל הכוונה להוציא מהחברה עוד שני נכסים מול החובות שלהם בסכום מוערך של כ-300 מיליון שקל. בשדה דב וגם בנכסים אלו, זבידה מתכוון בעצם להשליך את הנכס לנושים. מדובר בהלוואות שמולם משועבדים הנכסים באופן שבעל הנכס לא יכול לפנות לנכסים אחרים של החברה. 

אלא שחוזי ההלוואות לא סגורים באופן הרמטי, ובעבר קרה לא אחת שהלוואות שנחשבו נונריקורס (מול הנכס בלבד) נפתחו גם לנכסים אחרים. הפעם, נראה שזה לא המקרה ושהנכסים האלו יועברו לחברות חיצוניות שבהן יחזיקו בעיקר הנושים.

זה ישאיר בחברה חוב של כ-1 מיליארד שקל וערך נכסי של כ-300-400 מיליון שקל.  החוב ברובו למחזיקי האג"ח שיקבלו פיצוי - מניות בחברה. מחזיקי האג"ח לא מקשה אחת - יש חמש סדרות בהיקף של 650 מיליון שקל כשחלק מהסדרות מגובים בנכסים וחלק לא. לא בטוח שמחזיקי אגרות החוב המגובות, יסכימו למתווה, אם כי הם יקבלו גם פיצוי במניות, בתוספת ריבית וכנראה בבטוחות נוספות. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

המניות שיוקצו לכל אחת מהסדרות לא ברור, כאשר הנושא הזה הוא בליבת המתווה כעת. הכוח של מחזיקי האג"ח הבטוחות כמובן גדול יותר והם יתמקדו בבטוחות חזקות יותר וריבית טובה יותר. מחזיקי האג"ח   הלא בטוחות יקבלו כנראה תמורה במניות. 

ערך החברה הכלכלי אמור להיות אחרי המתווה 300-400 מיליון שקל, אבל אין לו קשר לערך הקיים מכיוון שיוקצו מניות רבות - למחזיקי האג"ח, כנראה למנהלים לרבות דודו זבידה, כך שהיקף הדילול לא ידוע. מעבר לכך, אם השווי הנכסי הוא 300-400, צפוי שהחברה תיסחר בפחות, מתחת להון העצמי שלה, גם על רקע הזיכרון הרע של המשקיעים עם החברה (למרות ששינתה את פניה) וגם על רקע החולשה בתחום בשנה האחרונה ובעיקר בחודשים האחרונים. רוב חברות הנדל"ן המניב שנסחרות בארץ, נסחרות מתחת להון העצמי שלהן, כמחצית מחברות הבנייה שנסחרות בארץ, נסחרות מתחת להון העצמי.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    תזהרו מעסקאות של זבידה לא סתם הוא הלך הבייתה במבנה ! (ל"ת)
    שגיא 20/02/2025 22:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    יהודה 30/01/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
    לא סתם אין נפח מסחר במניה, מספיק שתהיה הודעה על התקרבות להסדר או קבלת הארכה נוספת ואחרונה באישור לאומי - והמניה טסה 200% ביום. פסיכי
  • 10.
    קונילימל 30/01/2024 09:16
    הגב לתגובה זו
    קניתי דולרים והפסדתי
  • 9.
    יצחק 30/01/2024 08:54
    הגב לתגובה זו
    תחכו יומיים, תרוויחו כפליים
  • 8.
    המניה תזנק 300 אחוז בשנה וחצי (ל"ת)
    אסולין 30/01/2024 01:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רונן 29/01/2024 23:52
    הגב לתגובה זו
    מצפה לתשואה גבוהה מאוד ביומיים הקרובים.
  • חבל 30/01/2024 08:48
    הגב לתגובה זו
    קנית עם דימרי,ככה מתנהלים
  • 6.
    קונילימל 29/01/2024 22:22
    הגב לתגובה זו
    מחזיקי האג"ח יקבלו את כל כספם ובא לציון גואל.
  • 5.
    שלומי 29/01/2024 21:50
    הגב לתגובה זו
    מחר תפתח עם 20%+, ותסגור בטווח 35-40%.
  • 4.
    דנה 29/01/2024 21:48
    הגב לתגובה זו
    המפולת תתחזק בשנתיים הבאות.
  • 3.
    הסדרות הבטוחות לא יוותרו, אין להם סיבה. לאחרים לא ישאר. (ל"ת)
    י ש ר א ל י 29/01/2024 21:07
    הגב לתגובה זו
  • יקחו את הנכסים המשועבדים (ל"ת)
    נכון 30/01/2024 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פרוגרס 29/01/2024 20:39
    הגב לתגובה זו
    איש צדיק וירא שמיים
  • עיזבו 30/01/2024 08:50
    הגב לתגובה זו
    התברר שכבוד שמיימיותו בצד הישמעלללים, רע תמיד מצליח "רשע וטוב לו" לא המצאה עכשוית
  • 1.
    כדורי 29/01/2024 20:23
    הגב לתגובה זו
    עד המלחמה שנים שכותבים שיש בועה גדולה בכל ענף הבניה פה וזה יתפוצץ אבל כל הגאונים שמנהלים את הכלכלה פה כמו הבנקים והמוכרים והקונים זה לא הזיז להם והמציאות בסוף הכתיבה להם את האמת והלך הכסף
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.