"כואב לי על חנן מור. כשחברה בחדלות פרעון, זו בעיה של כל הענף"
"כואב מאוד לקרוא על חנן מור. אני מכיר את חנן אישית. הוא אדם חיובי מאוד, אני מכיר את המנכ"ל אבי מאור, הם אנשים חיוביים. יכול להיות שהם התמנפו יותר מדי. יכול להיות שעם התנהלות פחות אגרסיבית הם לא היו מגיעים למצב הזה. חנן הוא מתחרה, זה נכון, אבל יש המון כאלה בשוק. סיפור כזה משליך באופן שלילי על הענף. זו לא בעיה של חנן, אלא של כולנו. בסוף, כשחברה ציבורית נקלעת למצב של חדלות פרעון, זה לא דבר חיובי לענף הבניה כולו", כך אומר חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן, בראיון ל"ביזפורטל".
לחברת צמח המרמן יש 17 פרויקטים בשלבי תכנון ושיווק בת"א, רמת גן, אלפי מנשה, חיפה, כרמיאל, הוד השרון, גבעתיים, נהריה, רמת השרון, לוד ונתניה, בהיקף של כמעט 4,000 דירות, לא כולל מסחר. בנוסף, החברה מקדמת 28 פרויקטים של התחדשות עירונית ועוד 17 פרויקטים מותלים בתחום ההתחדשות העירונית. לחברה יש זרוע ביצוע - חברת סיון (50%) - לביצוע עבודות בניה קבלניות של 11 פרויקטים ברחבי הארץ (תל אביב, בת ים, הוד השרון, נתניה וחדרה) ומחזיקה ב-7 פרויקטים של מסחר, כולל בתל אביב.
על רקע הריבית הגבוהה והקשיים בענף הנדל"ן, פייגלין עדיין נשמע אופטימי. "הריבית משפיעה מאוד, אבל שיעור המכירות בפרויקטים שלנו שכבר התחילו הוא מאוד גבוה. כמה דירות ראויות למגורים יש לנו שלא נמסרו? 8. מתוכן 4 בפרוייקט ביפו והיתרה נוספות בפרוייקט אכזיב. לא דירות מאוד יקרות, אבל באזור בעייתי כרגע. ההיצע שלנו בחברה הוא די מצומצם. 80% מכל הדירות שהן לאכלוס ב-3 השנים הקרובות מכורות", אומר פייגלין.
הנה הדוח שפרסמה בנוגע למצב הפרוייקטים שלה:
- עזריאלי משדרגת את הצעת הרכישה לצמח המרמן ב-35% ל-855 מיליון שקל
- עזריאלי נכנסת לתחום הנדל"ן למגורים - תמזג לתוכה את צמח המרמן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתונים מתוך דוח צמח המרמן
על פניו, עושה רושם שהחברה מכרה את רוב הדירות בפרוייקטים שלה, 80%. אבל כדי כדי לקבל תמונת מצב מדויקת יותר, די להסתכל בדוחות המכירות במושגים כספיים, כדי להבין כמה היא מכרה השנה וכמה בשנה שעברה. צמח מוכרת פחות, הרבה פחות, מאשר בשנה שעברה. כמה פחות? משהו כמו 80%-75%, מבחינת התמורה הכספית. נכון, יש כאן גם נתונים אחרים, כמו כמה דירות בכלל נותרו לשיווק, כי יכול להיות שחברה מוכרת בשנת 2022 ובשנת 2023 לא נשארו לה יחידות למכירה. אבל כמו שאתם רואים, לחברה נותרו דירות. לא הרבה, אבל נותרו. היא לא מוכרת מכמה סיבות: בעיקר הריבית הגבוהה, וכפי שאתם עשויים לראות ברבעון הבא - גם בעקבות המלחמה.
נתוני המכירות של החברה
אתה אומר שההיצע נמוך ולכן יש פחות מכירות, אבל בפועל המכירות נחלשו על רקע המלחמה והריבית הגבוהה.
"אין ספק שהמכירות יורדות, אבל זה לא המאמץ שלנו כרגע. נכון שהסנטימנט מאוד שלילי ואתה רואה קיפאון. כל כך הרבה אנשים במילואים, כך כך הרבה מתאבלים וחטופים, שאין סנטימנט למכור. המאמץ הוא לא בשיווק או במכירות. הוא יותר קידום של הפרוייקט הפעילים שנמצאים בבניה. שיעור המכירות גבוה מאוד. זה המאמץ העיקרי שלנו".
- פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
- השכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
הקטנתם מינוף. אתם חוששים?
"הקטנו אותו דרמטית ברבעון הקודם. החוב הוא סביב 61%, המינוף נמוך מאוד, אנחנו חברה של טריפל B+, מינוף כזה מתאים יותר לקבוצה ה-A. אני שמח שעשינו את זה לפני המלחמה. לא היינו מודעים לזה, אבל הייתה לנו תחושה שצריך להפחית מינוף ולממש. לכן גם מצבנו גם יחסית יותר טוב מהסביבה שלנו. לגבי קרקעות, יש לנו קרקע שתהיה זמינה בקרוב, במכבי יפו, מכרז שזכינו בו לפני 5 שנים. 630 דירות, מתוכם 50% מחיר למשתכן, והשאר שוק חופשי. במונחים של היום אלה מחירים היסטוריים. אבל אנחנו נבנה, לא נממש. אנחנו לא סוחרי קרקע".
"לא הורדנו מחירים". פייגלין (כפיר סיון)
הורדת מחירים?
"לא הורדנו, אבל הנגשנו את תנאי התשלום. נתנו ערך, אבל לא הטבות מפליגות מעבר לתנאי מימון טובים. 20/80, בעיקר".
על רקע הקשיים של קבוצת חנן מור - האם קיים חשש מתגובת שרשרת?
"יש מצוקה גדולה בעיקר בקרב החברות הקטנות והבינוניות, שאין להן נגישות לשוק ההון ויש להן יחסי מינוף אחרים. חלקן לקחו מימון משלים. יש מצוקה גדולה ואני חושש להרבה חברות בענף. אנחנו מנסים לסייע להרבה חברות, פנינו לכל 5 הבנקים וביקשנו אורך רוח לחברות בענף. הם נענו בחיוב. אני מקווה שפרשת חנן מור היא פרשה נקודתית ולא משהו שישליך רוחבית על כל הענף. מקווה שהוא ייחלץ מזה".
חברות אחרות הציעו לרכוש ממנו קרקע בשדה דוב בנזיד עדשים, ניצלו את המצב. והוא סירב. פנית אליו?
"לא. אנחנו בעניין של הנמכת המינוף, לא רכישת קרקעות עכשיו".
המשקיעים בורחים מפרוייקטים ללא מיגון. תגדיל את החשיפה להתחדשות עירונית?
"יש לנו 28 פרוייקטים שאנחנו מקדמים כי אנחנו משוכנעים שיש בהם צורך, אנשים מבינים יותר את ערך המיגון, בניינים ישנים חסרי מיגון. אנחנו בזה משקיעים המון. הגדלנו מאוד את החשיפה שלנו בהתחדשות עירונית ב-4 השנים האחרונות. הקמנו מחלקה שהיא די מנצחת, אנחנו גם זוכים בפרוייקטים והמחלקה הזאת מתקדמת. אנחנו לא מסתפקים בתל אביב וגוש דן, הלכנו למקומות מרוחקים, עד קריית שמונה. יש מחשבה שעם הזמן גם הממשלה תגיע לשם ותתמוך".
אבל אין כדאיות כלכלית שם. בלי עזרה של הממשלה, לא תוכל להתקדם.
"הכדאיות הכלכלית היא גבולית, זה נכון, אבל לפי מה שבין שומע וקורא המלצות, הוועדה הבינמשרדית להתחדשות בפריפריה זו ועדה שהמליצה לסבסד פרוייקטים כאלה בעיקר לאורך קו השבר הסורי אפריקאי - לסבסד ישירות וגם לתת הקלות מס ואולי גם קרקע משלימה. אנחנו שם מתוך מחשבה שהממשלה תאמץ את זה. הלכנו עד הקצה, עד קריית שמונה. לא צריך לומר יותר מזה. הפרויקט עם כדאיות מגבלתית וגבולית מאוד. כשיאומצו ההמלצות, נצא לדרך. אנחנו מתקדמים מתוך הנחה שכך יקרה".
לסיום, עמדתם להשקיע בפרויקט בשדרות, אבל עצרתם. מה קרה שם?
- 3.לא צריך לשלם על קרקעות פי 5 במכרז ולגלגל על הקונים (ל"ת)קונה משינה 22/11/2023 02:12הגב לתגובה זו
- 2.אני שמח ואין מה לרחם 21/11/2023 17:44הגב לתגובה זוב תמיד הם שומרים כסף בצד והמפסידים זה המשקיעים ולא הם
- 1.אשרי המאמין:) (ל"ת)רק אל תוריד מחיר:) 21/11/2023 14:17הגב לתגובה זו

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?
מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות
בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.
מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.
ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:
בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).
ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).
ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.