אי.בי.אי: "מהחציון השני נראה שינויים משמעותיים בדוחות הנדל"ן המניב"
"סקטור הנדל"ן פוגש בימים אלו סביבה פחות מחבקת מזו שהורגלנו אליה: סביבת ריבית גבוהה, אינפלציה והאטה בעיקר במגזר ההייטק הגורמים לחששות באשר לעתיד חברות הנדל"ן המניב", כך עולה מסקירת ענף הנדל"ן המניב שמפרסם אנליסט הנדל"ן של IBI בית השקעות זיו עין אלי.
לדבריו, "כבר בסוף השנה חברות דיווחו על האטה בביקושים וקשיים במשא ומתן בעיקר בשוק המשרדים, וגם בשיחות המשקיעים של הרבעון של השנה החברות ציינו זאת, כאשר הדבר השפיע על מחירי השכירויות. לכן, באופן כללי, אנו ממליצים על הסקטור בהמלצת בתשואת שוק אך ישנן גם יוצאות מהכלל. להערכתנו, השוק יחלק את חברות הנדל"ן למספר קטגוריות: חברות נדל"ן עם מינוף נמוך, נכסים איכותיים בארץ ותפוסות גבוהות, וחברות נדל"ן בעלות מינוף גבוה וחשיפה מוגברת לנכסים בחו"ל. לדעתנו, חברות המשתייכות לקטגוריה השנייה יפגעו בצורה חזקה יותר".
דוחות החברות עדיין לא משקפים את מלוא ההשפעות
"למרות זאת, חברות הנדל"ן המניב ממשיכות להציג דוחות טובים, ולהערכתנו נמשיך לחזות באותה המגמה גם בדוחות החציון הראשון של 2023 (שיפורסמו באוגוסט) עם עלייה בפרמטרים התפעוליים, שיפור בשכר הדירה הריאלי, עלייה בחידושי חוזים, תפוסות גבוהות ופרויקטים עתידיים בייזום אשר מושכרים ברובם. אנו סבורים, כי החל מהחציון השני של 2023 נמשיך לראות את השפעת סביבת המאקרו על חברות הנדל"ן המניב ביתר שאת שיבואו לידי ביטוי בשיעורי התפוסה, וכפועל יוצא גם שיעורי ההיוון יושפעו. המשמעות היא שהחל מהדוחות של החציון השני של 2023, אנו צופים ירידה בשווי נכסי החברות ורישום הפסדי שערוך עקב העלאת שיעור ההיוון. לכן, העלנו את שיעורי ההיוון במודלים שלנו בכ-1%-0.25% לפי מספר פרמטרים כגון איכות הנכסים והנהלה, פיזור סקטוריאלי וגאוגרפי, ורמת מינוף".
בבית ההשקעות מפרסמים את מחירי היעד למניות החברות בענף לפי הפירוט הבא:
צמיחה מתונה ממה שהורגלנו
"אנו צופים צמיחה איטית בשנה הקרובה בעקבות סביבת המאקרו הנוכחית (ריבית גבוהה, אינפלציה, היחלשות הדרגתית בשוק העבודה) כאשר מול יציבות בתוצאות החברות, יגיע שיפור מייזום עתידי שיחל להניב. אנו מעריכים כי החברות ימשיכו לשמור על שיעורי תפוסה גבוהים בנכסים קיימים וזאת בעקבות מח"מ חוזים ארוך, אך יתקשו להשכיר נכסים חדשים בעיקר בתחום המשרדים במעגלים שניים ושלישיים לת"א. בעקבות התחזית שלנו לחציון השני של 2023, הנחנו צמיחה שנתית של 2% בחידושי חוזים. כמו כן, כיוון וחוזי השכירות צמודים למדד המחירים לצרכן, הנחנו עלייה שנתית נוספת של 3%".
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה
עין אלי מסכם את דבריו ואומר כי "למרות השינוי המהיר בסביבת המאקרו, עדיין לא חווינו בשינוי מהותי בדוחות חברות הנדל"ן המניב פרט לרישום רווחי שערוך זניחים בדוחות הרבעון הראשון של מרבית החברות. אנו מעריכים כי נחל לראות את השפעת השינויים בסביבה הכלכלית החל מהחציון השני של השנה. לטעמנו, יש לבחון חברות על פי גובה המינוף, איכות הנכסים ומיקומם, כאשר נכון להיום אנו מעדיפים חברות ללא חשיפה לחו"ל או בעלות חשיפה נמוכה לחו"ל. כמו כן, אנו סבורים כי הצמיחה בשנה הקרובה תהיה איטית מהרגיל, כאשר שיפור מהותי בתוצאות החברות יגיע מייזום עתידי שיחל להניב ו/או קיטון בהוצאות המימון נטו שישפיעו על שורת הרווח".
- 1.חסר - בטבלת יעד התשואות (ל"ת)איציק 19/06/2023 01:49הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
