אי.בי.אי: "מהחציון השני נראה שינויים משמעותיים בדוחות הנדל"ן המניב"
"סקטור הנדל"ן פוגש בימים אלו סביבה פחות מחבקת מזו שהורגלנו אליה: סביבת ריבית גבוהה, אינפלציה והאטה בעיקר במגזר ההייטק הגורמים לחששות באשר לעתיד חברות הנדל"ן המניב", כך עולה מסקירת ענף הנדל"ן המניב שמפרסם אנליסט הנדל"ן של IBI בית השקעות זיו עין אלי.
לדבריו, "כבר בסוף השנה חברות דיווחו על האטה בביקושים וקשיים במשא ומתן בעיקר בשוק המשרדים, וגם בשיחות המשקיעים של הרבעון של השנה החברות ציינו זאת, כאשר הדבר השפיע על מחירי השכירויות. לכן, באופן כללי, אנו ממליצים על הסקטור בהמלצת בתשואת שוק אך ישנן גם יוצאות מהכלל. להערכתנו, השוק יחלק את חברות הנדל"ן למספר קטגוריות: חברות נדל"ן עם מינוף נמוך, נכסים איכותיים בארץ ותפוסות גבוהות, וחברות נדל"ן בעלות מינוף גבוה וחשיפה מוגברת לנכסים בחו"ל. לדעתנו, חברות המשתייכות לקטגוריה השנייה יפגעו בצורה חזקה יותר".
דוחות החברות עדיין לא משקפים את מלוא ההשפעות
"למרות זאת, חברות הנדל"ן המניב ממשיכות להציג דוחות טובים, ולהערכתנו נמשיך לחזות באותה המגמה גם בדוחות החציון הראשון של 2023 (שיפורסמו באוגוסט) עם עלייה בפרמטרים התפעוליים, שיפור בשכר הדירה הריאלי, עלייה בחידושי חוזים, תפוסות גבוהות ופרויקטים עתידיים בייזום אשר מושכרים ברובם. אנו סבורים, כי החל מהחציון השני של 2023 נמשיך לראות את השפעת סביבת המאקרו על חברות הנדל"ן המניב ביתר שאת שיבואו לידי ביטוי בשיעורי התפוסה, וכפועל יוצא גם שיעורי ההיוון יושפעו. המשמעות היא שהחל מהדוחות של החציון השני של 2023, אנו צופים ירידה בשווי נכסי החברות ורישום הפסדי שערוך עקב העלאת שיעור ההיוון. לכן, העלנו את שיעורי ההיוון במודלים שלנו בכ-1%-0.25% לפי מספר פרמטרים כגון איכות הנכסים והנהלה, פיזור סקטוריאלי וגאוגרפי, ורמת מינוף".
בבית ההשקעות מפרסמים את מחירי היעד למניות החברות בענף לפי הפירוט הבא:
צמיחה מתונה ממה שהורגלנו
"אנו צופים צמיחה איטית בשנה הקרובה בעקבות סביבת המאקרו הנוכחית (ריבית גבוהה, אינפלציה, היחלשות הדרגתית בשוק העבודה) כאשר מול יציבות בתוצאות החברות, יגיע שיפור מייזום עתידי שיחל להניב. אנו מעריכים כי החברות ימשיכו לשמור על שיעורי תפוסה גבוהים בנכסים קיימים וזאת בעקבות מח"מ חוזים ארוך, אך יתקשו להשכיר נכסים חדשים בעיקר בתחום המשרדים במעגלים שניים ושלישיים לת"א. בעקבות התחזית שלנו לחציון השני של 2023, הנחנו צמיחה שנתית של 2% בחידושי חוזים. כמו כן, כיוון וחוזי השכירות צמודים למדד המחירים לצרכן, הנחנו עלייה שנתית נוספת של 3%".
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה
עין אלי מסכם את דבריו ואומר כי "למרות השינוי המהיר בסביבת המאקרו, עדיין לא חווינו בשינוי מהותי בדוחות חברות הנדל"ן המניב פרט לרישום רווחי שערוך זניחים בדוחות הרבעון הראשון של מרבית החברות. אנו מעריכים כי נחל לראות את השפעת השינויים בסביבה הכלכלית החל מהחציון השני של השנה. לטעמנו, יש לבחון חברות על פי גובה המינוף, איכות הנכסים ומיקומם, כאשר נכון להיום אנו מעדיפים חברות ללא חשיפה לחו"ל או בעלות חשיפה נמוכה לחו"ל. כמו כן, אנו סבורים כי הצמיחה בשנה הקרובה תהיה איטית מהרגיל, כאשר שיפור מהותי בתוצאות החברות יגיע מייזום עתידי שיחל להניב ו/או קיטון בהוצאות המימון נטו שישפיעו על שורת הרווח".
- 1.חסר - בטבלת יעד התשואות (ל"ת)איציק 19/06/2023 01:49הגב לתגובה זו
רז אברהם. קרדיט: רון כהןמבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך
רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית
שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.
עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל
עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים
על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.
ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף
המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.
בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990),
ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.
עדי דנה מנכ"ל אזורים. קרדיט: רמי חכםאזורים תקים 147 יח"ד בבאר יעקב לאחר שזכתה במכרז רמ"י
חברת אזורים מודיעה כי זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל בשטח של כחמישה דונם בבאר יעקב; על פי התכנון הקיים, החברה מעריכה כי ניתן יהיה להקים במתחם כ-147 יחידות דיור וכן שטחי מסחר בהיקף של כ-870 מ"ר
חברת אזורים אזורים -0.94% מודיעה כי זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל בשטח של כחמישה דונם בבאר יעקב; על פי התכנון הקיים, החברה מעריכה כי ניתן יהיה להקים במתחם כ-147 יחידות דיור וכן שטחי מסחר בהיקף של כ-870 מ"ר. התמורה הכוללת בגין הקרקע מוערכת בכ-96 מיליון שקל בתוספת מע"מ, ולצדה עלויות פיתוח ופיקוח בהיקף של כ-30 מיליון שקל (כולל מע"מ).
אזורים צפויה לממן את העסקה באמצעות שילוב של הון עצמי ומימון חיצוני, לרבות מימון בנקאי או מוסדי. במסגרת המכרז אזורים התחייבה להשלים את בניית הפרויקט בתוך 5 שנים ממועד הזכייה.
מבחינת המחירים בבאר יעקב, לאחר שיא במחיר החציוני שהגיע ברבעון השני של 2024, ובו המחיר עמד על 2.87 מיליון שקל לדירה, המחירים במגמת ירידה וברבעון הראשון של 2025, החציון היה 2.83 מיליון שקל.
הנה
כמה עסקאות מהתקופה האחרונה: בספטמבר נמכרה דירת 4 חדרים בגודל 100 מ"ר ב-3.77 מיליון שקל, עם מחיר של 37,700 שקל למ"ר. ביוני נמכרה דירת 4 חדרים בגודל 92 מ"ר ב-2.57 מיליון שקל, עם מחיר של 27,880 שקל למ"ר. במאי נמכרה דירת 4 חדרים בגודל 94 מ"ר ב-2.52 מיליון שקל,
עם מחיר של 26,755 שקל למ"ר.
- אזורים קיבלה היתר בנייה ל-220 יח"ד בקרית יערים; מה קרה למחירים בשנה האחרונה?
- אזורים Living: עליה של 13% בהכנסות ועוברת ל-FFO חיובי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המבצע האחרון שהציעה אזורים?
לאחרונה אנחנו עדים לשלל מבצעים יצירתיים שהגיעו, לאחר שבנק ישראל בלם את עסקאות ה-80/20 וה-90/10, ומטרתם היא לעורר את השוק, מבלי לפגוע במחיר הרשמי. אם המחירים הרשמיים היו יורדים בהתאם לשווי ההנחות, הלמ"ס היה מראה ירידה של קרוב ל-10%, אבל הקבלנים יצירתיים והלמ"ס לא, וכך ע"פ הלמ"ס המחירים ירדו ב-2% בלבד.
.jpg)