נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין
פרשנות

המדינה עוצרת תמ"א 38 ליד המטרו: זה מצוין, למרות זעקות השבר של הקבלנים

"החלטה אומללה" אומרים הקבלנים אבל הם טועים/ מטעים - צריך להגדיל משמעותית את הבניה לגובה סביב המטרו ולא להשאיר בנייה נמוכה ולא אפקטיבית. למה הקבלנים רוצים להשאיר את הציבור בבתים ישנים?
נתנאל אריאל | (4)

המדינה החליטה, באמצעות המועצה הארצית לתכנון ובניה, שבמרחק של עד 100 מטר מתחנות המטרו בגוש דן לא יתקבלו יותר היתרים לביצוע תמ"א 38 (חיזוק מבנים ישנים). בטווח של 100-300 מטר ניתן יהיה לקבל היתר אחרי אישור של יו"ר ומתכנן המחוז, ומעבר לכך - בטווחים של 300-800 - לא יהיו מגבלות. 

האמת היא שמדובר בנסיגה של המדינה מהתוכנית המקורית - לאסור כליל אפשרות של תמ"א 38 לאורך תוואי המטרו. המדינה אף ויתרה על משהו משמעותי נוסף והחליטה שההיתרים הקיימים לא יבוטלו וינתנו גם היתרים לבקשות לחיזוק מבנה מפני רעידות שאינה כוללת תוספת בניה או הנגשה וגם לא על מבנים שנמצאים בסכנת קריסה.

המטרו היא תוכנית ענקית, ייבנו יותר מ-100 תחנות על פני 150 קילומטרים, כך שלא מדובר על שטח קטן ולכן הקבלנים כמובן כועסים ובאים עם תרחישי אימה: עו"ד צבי שוב, טען בתגובה כי "בעידן שבו בתים ישנים קורסים, החלטה קטיגורית גורפת על איסור בנייה עלולה לעלות בחיי אדם". עמית גוטליב, מהתאחדות הקבלנים היה חריף יותר: "מדובר בהחלטה אומללה ומסוכנת. לאור דרישות כספיות של העיריות, מחליטה המדינה למנוע פעילות מצילת חיים של דיירי בתים ישנים, לא ממוגנים, שנמצאים היום בסכנת חיים. מדובר בהתנהלות מהסוג שבבוא היום תגיע לוועדת חקירה. כבר עכשיו ברור שהיקף התושבים שיישארו ללא הגנה והיקף דורשי הדירות שלא יזכו לדירה שהיתה אמורה לקום במסגרת זו - יעמוד על מאות אלפי בני אדם".  

למה הקבלנים טועים/ מטעים?

אז הקבלנים מאיימים שהגרוע מכל עלול לקרות, למרות שגם הם יודעים שהמדינה צודקת. הפתרון צריך להיות הריסה של המבנים הישנים ובנייה של מגדלים חדשים וגבוהים הרבה יותר (ולא בניינים נמוכים של 3-4 קומות ואפילו לא של 6-8 קומות). המדינה פועלת עכשיו בכיוון הנכון ובמקום לאשר בניית או השארת מבנים נמוכים וישנים, היא חושבת לטווח ארוך: איך גוש דן צריך להיראות בעוד עשור, כאשר צריך לזכור שבזמן הזה גם האוכלוסייה בישראל תמשיך לגדול משמעותית בעוד עשרות אחוזים. חשיבה לטווח ארוך היא בהחלט תכונה לא רגילה לממשלה ולכן כשהם פועלים נכון - צריך לברך על כך, ולא להדהד את החשיבה לטווח קצר של הקבלנים.

בנוסף, מה שהקבלנים בעצם אומרים זה - תשאירו את הבתים הישנים שקיימים, אל תאפשרו עוד בנייה, אל תבנו עוד עשרות אלפי דירות. הרי אחרי תמ"א 38 אף אחד לא יהרוס את הדירה בעשרות השנים הבאות. זו בדיוק המטרה של חיזוק מבנים, להשאיר אותם לעוד שנים. כך שבעצם ההחלטה לבצע תמ"א 38 מה שיקרה זה קיבוע של המצב הקיים - בתים ישנים מבפנים שקצת נראים יותר טוב מבחוץ. זה לא פתרון ארוך טווח, אלא חשיבה שגויה של קבלנים שרוצים פרויקטים עכשיו. במועצה הארצית לתכנון ובניה אומרים זאת במפורש: "המשך קידום היתרים נקודתיים מכוח תמ"א 38 במרחבי המטרו, עלול לסכל את מימוש פוטנציאל הבינוי", וכאמור - הם צודקים.

מעבר לכך - מומחי התכנון והתחבורה מסכימים שצריך לצופף את גוש דן. המטרופולין לא נחשב צפוף בהשוואה בין לאומית. כדי להפוך את המטרו, ואת התחבורה הציבורית בכלל, ליותר כדאית מבחינה כלכלית צריך יותר תושבים. זה גם יסייע לפתור את מצוקת הפקקים, מכיוון שכאשר אנשים גרים קרוב לעבודה, ללימודים, לבתי הספר והגנים, לסופרמרקט ולכל השירותים שהם צריכים לקבל, הם פחות צריכים את הרכב הפרטי שלהם. ממש כמו באירופה, הם יוכלו להגיע לעבודה הרבה יותר בקלות ובאמצעות מגוון צורות אחרות. אם באירופה עשרות אחוזים מהציבור מגיעים לעבודה ברכבות, קורקינטים, אופניים ועוד (אפילו 50-60% בחלק מהמקומות), אז בישראל מדובר על 10%. ובצורה כזו, איך אתם רוצים לפתור את הפקקים בישראל? ברור שחייבים שינוי משמעותי בתפיסת הבינוי והניידות בישראל. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בואו נדבר במספרים:

מעבר לכך, כדאי לשים את הדברים בפרופורציות - ההחלטה של המדינה בכל מקרה לא תשפיע על הרבה תוכניות. הוועדה החליטה לא להחיל רטרואקטיבית וממילא כן תתקבע בשטח מציאות של בניינים ישנים שיישארו בשטח לעוד עשרות שנים, כי כבר ניתנו להם אישורים והקבלנים מבצעים אותם. ההחלטה היא רק על תוכניות מעתה והלאה.

בפועל, על פי נתוני הרשות להתחדשות עירונית מדובר על עצירת 51 תוכניות בלבד שבהן צפויות להיבנות 690 דירות בלבד. בהחלט לא הרבה. ב'מעגל השני' מדובר על עוד 245 מיזמים עם 2,450 דירות בסך הכל, ויש מי שמדברים על כ-11 אלף דירות, שהן דווקא יוכלו להיות מקודמות אחרי אישורים. לכן, בכל מקרה לא מדובר על מספרים שהם גיים צ'יינג'ר לשוק הדיור. צריך לבנות בגוש דן במאסות הרבה יותר גדולות - של עשרות ומאות אלפי דירות - והמדינה רוצה לקדם תוכניות כאלה. אז כן, מדובר על עצירה של מספר תוכניות אבל בהחלט לא על כמות כזו שזה אסון לטווח ארוך אם לא יקודמו (וכאמור - צריך לבנות דירות חדשות בבניינים הרבה יותר גבוהים מ-3-4 קומות שיש כיום). 

גם הקבלנים מודים שהמדינה צודקת, אבל נדמה שהמטרה שלהם היא פשוט להעביר ביקורת

אגב, עו"ד שוב עצמו מבין ומודה שיש "היגיון מוצדק וברור לכל שיש לקדם פרויקטים גדולים ולא לאפשר תמ"אות בודדות בתוואי המטרו" אבל חושש ש"יעבור זמן רב עד שהמטרו אכן ייצא לדרך" ולכן סבור שצריך למצוא פתרון שיחריג בניינים מסוכנים שתושביהם לא יכולים לחכות שנים ארוכות, כדוגמת אישור פרטני למקרים קריטיים בדומה למה שהוחלט לגבי פרויקטים בטווח של 100-300 מטר מהתוואי".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זעקות השבר של הקבבלנים , הלב נקרע ממש (ל"ת)
    קישקשתה 10/11/2022 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החלטה אומללה לעצור 08/11/2022 22:54
    הגב לתגובה זו
    בעברית פשוטה מסבירים לנו שישקיעו רק בתל אביב וגוש דן . למה להזניח את שאר ישראל??? המצב צריך להיות הפוך : השקעה מאסיבית והציפוף הפריפריה והמעגל השני והשלישי פלוס תוספת תשתיות משמעותיות והכי חשוב שם יהיה ניתן למכור דירות זולות לכולם. עובדים עלינו בעיניים
  • 1.
    מבין2 08/11/2022 19:27
    הגב לתגובה זו
    דירה משופצת עם תוספת בלי לעבור שנים לשכירות ולהתפלל שהקבלן לא ירצה או יפשוט את הרגל. מציע לדיירים לחכות.
  • צא ולמד לפני שאתה מגיב שטויות (ל"ת)
    איציק 10/11/2022 14:23
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.