ענבל אור
צילום: ענת דניאלי

מסתבכת: המשטרה פתחה בחקירה נגד ענבל אור, ומחר בבוקר ההכרעה של אורנשטיין

אין רגע דל אצל יזמית הנדל"ן. צפויה להגיע לחדר החקירות - האזינו לתגובה ראשונית שלה לדברים
ענת דניאלי | (7)
נושאים בכתבה פרשת ענבל אור
פרשת ענבל אור מגיעה לרגע האמת, מחר ב-8:30 בבוקר יפסוק השופט איתן אורנשטיין האם לפרק את החברה כפי שממליץ דו"ח הנאמן או לקבל את בקשתה האישית על ענבל אור, ולהמשיך את הקפאת ההליכים ל-30 יום נוספים, תוך מינוי של רו"ח שיבדוק את מצב החברות. לצורך כך, הציגה אור כי תעמיד 800 אלף שקל מכספי המשפחה. כמו כן, ברגעים אלה נפתחה חקירה משטרתית בפרשת ענבל אור בחשד להונאה, גניבה והלבנת הון.  מחקירה ברשות המיסים לפתיחת חקירה במשטרת ישראל פרשת ענבל אור נפתחה בחקירתה ברשות המיסים, שהובילה לגל של בקשות לביהמ"ש לפירוק וכן לפשיטת רגל, ומחר כאמור יוכרע הדיון בנושא זה, אך החקירה ברשות המיסים טרם הסתיימה. בנוסף, היום מדווחים ב-YNET כי המשטרה פתחה בחקירה כנגד ענבל אור, אוספת מסמכים וגובה עדויות מאנשים שהיו בקשר עימה. כמו כן, המשטרה בודקת את המקרה לפיו אור מכרה בפרויקט "מגדל מציצים" את אותה הדירה לשני רוכשים שונים.   החקירה הנוגעת למכירת הדירה לשני רוכשים שונים, הנה נוכח המקרה בו הרוכש לוזון קנה מענבל אור דירה בפרויקט "מגדל מציצים" ושילם על כך 3 מיליון שקלים. לוזון גילה כי אותה הדירה שנמכרה לו הועמדה כבטחון לחוב של אור, בסך 7.5 מיליון שקל לשלי נרקיס, המוכר כמלך השוק האפור. בעקבות המכירה הכפולה, לוזון הגיש בקשה להכריז על אור כפושטת רגל. בתוך כך, מתצהיר שהגיש נרקיס לבית המשפט נודע כי כנגד אותה הלוואה בסך 7.5 מיליון שקלים שמטרתה היא מימון פרויקט בר"ג, אור אף התחייבה לשלם לו ריבית קצוצה של 26%, כאשר המשמעות היא תשלום של כ-2 מיליון שקלים תוך 4 חודשים. מקרה נוסף אותו המשטרה צפויה לחקור, הינו בעקבות כך שעורך דינה של אור בדיון בביהמ"ש המחוזי אתמול (א') הציג כי אור מכרה שני נכסים שאינם מופיעים במאזן החברה. בעקבות הדיון, עו"ד פינס המייצג את בנק מזרחי, הודיע היום לביהמ"ש כי הבנק אינו מבין עסקה זו, משום שכל נכסיה משועבדים לטובת חובות והתחייבויות לבנק. כאשר בבדיקה שערך הבנק הם מצאו כי הדירה האמורה בריינס 34 בגבעתיים משועבדת לטובתו בגין משכנתא והן לטובת חובות מסחריים של חברת או סיטי נדל"ן ובמקביל נמכרה בסכון של 4.6 מיליון שקל לארז גנור ואבי ליאור עמוס.  עו"ד פינס מטעם בנק המזרחי: "למרות היות הדירה משועבדת במלואה לבנק על מנת להבטיח חוב כולל בסכום של כ-17 מיליון שקל לבנק (דהיינו אין כל עודף שיוותר מהדירה המשועבדת), מצאה לנכון אור למכרה לצד ג', בניגוד לשעבודים, כאשר היא מציגה מצג, כעולה מהסכם המכר, כי תמורת תשלום של 2.2 מיליון שקל לבנק, יחריג הבנק את הנכס", כך לפי ההודעה. "כמובן, שלא נעשתה, לא על ידי אור ולא על ידי הרוכש, כל פנייה לבנק על מנת לברר את המצב ונכונות המצגים שניתנו לרוכש. הרוכש נפל בפח אשר טמנה אור ושילם עבור דירה בשעה שלא ניתן למכור אותה". ענבל אור בתגובה להאשמות על מכירת הנכסים המשועבדים לבנק: "עורך דין חיצוני שייצג את הרוכשים ברח' ריינס 34 בגבעתיים, קיבל ממרכז המשכנתאות של בנק המזרחי את הנתונים לסילוק מלא של ההלוואות". בנוסף אור צירפה אישורים מצד הבנק לכך. כמו כן, טענה כי "בהתאם לאישור הבנק ציין העו"ד עובדה זו בהסכם המכר שהסכום צריך לעבור לבנק ע"י הקונה". אור אף מוסיפה בתגובתה, כי הדירה נמכרה בטרם החל איסור הדיספוזיציה כנגדה, על מנת להזרים את התמורה לחברה לאחר שבנק מזרחי סגר את אפשרות הפעולה בחשבונות. 

תגובת ענבל אור לפתיחת החקירה במשטרה: "לא ידוע על כל פתיחת חקירה מלבד הפרסומים בתקשורת וטרם זומנתי לכל חקירה בנושא. במשך כל שנות פעילותי, פעלתי ללא דופי ובצורה חוקית"   המלצה של הנאמן - לפרק את חברת אור סיטי נדל"ן   נזכיר כי הנאמן שביהמ"ש מינה לאור, הגיש בשבוע שעבר המלצה נוקבת לפירוק החברות בבעלותה של אור, תוך פירוט נרחב על מעשיה וביניהם משיכת כספי החברה למימון גירושיה ושורה של האשמות קשות ביותר על התנהלותה. אור ביקשה זמן להגיב לדו"ח זה, אך השופט דחה הבקשה.  אור לא נשארה חייבת, והגיבה לנאמר בדו"ח: "מדובר בדו"ח מגמתי שבוחר להתעלם מהנתונים הפיננסיים האמיתיים". כאשר, אתמול (א') התקיים הדיון בעניין דו"ח הנאמן וכן תגובתה של אור לכך. בתום  הדיון אור שלחה מכתב תחנונים והשופט אורנשטיין החליט לדחות את הקפאת ההליכים בעוד 24 שעות עד לתגובת הנאמן על מכתבה של אור. הנאמן, עו"ד איתן ארז, דחה את בקשתה של אור ואף טען כי זהו דפוס קבוע של אור: "מכתבה" הנוכחי של בעלת השליטה מהווה שיטת פעולה שחוזרת על עצמה שוב ושוב כלפי כל הגורמים ברגע שבעלת השליטה חשה שיש צורך למשוך זמן".  המכתב שאור העבירה לשופט אתמול בתום הדיון:   

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    היא פלדה האור הזאת.... עומדת בלחצים.... שאפו (ל"ת)
    בוני 04/04/2016 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ערן 04/04/2016 19:11
    הגב לתגובה זו
    כשנפלו המרפסות של גינדי , ודיירים נאלצו לעזוב בניין שלם, אז הרבה דיירים הרבו להתראיין על העוול ( גם אלה דבילים כי היו בינהם נשים שאמרו "רק מגינדי" , אבל זה כבר סיפור אחר). מהרוכשים שהולכו שולל בפרויקטים של ענבל אור, אנחנו לא שומעים כלום, אפילו לא אחד התראיין , מוזר לא? סביר להניח שהקונים אצלה חוששים שיתגלה מקור הכסף שלהם ולכן הם ירדו למחתרת.
  • 5.
    דני 04/04/2016 17:55
    הגב לתגובה זו
    חהחהחה...הלבנת אור. טעיתם מרוב שהזכרתם את אור...
  • 4.
    אורן 04/04/2016 16:29
    הגב לתגובה זו
    זה מותר?
  • 3.
    אורנה 04/04/2016 16:06
    הגב לתגובה זו
    של הציבור נימצא שם, בוודאות שלא, זה בדיוק אותו הדבר. אחד על אחד
  • 2.
    אחד 04/04/2016 15:51
    הגב לתגובה זו
    רוב הרוכשים הם גברים, שיש להם כסף פנוי, חשבו לעצמם שיקנו דירה מתחת למחיר השוק וימכרו או ישכירו לפראיירים במחיר השוק ( מי פה יצא פראייר?). אני מניח שהמראה הפרובוקטיבי שאור דאגה לטפח והעובדה שלא הפסיקה להיות בתקשורת גם עשו את העבודה על סוג הגברים האלה . בקיצור, כולם בסיפור הזה מייצגים את הרעות החולות בחברה הישראלית .
  • 1.
    ישראלי 04/04/2016 15:46
    הגב לתגובה זו
    מפעל חיים? עשקה את הרוכשים, לקחה את כספה ופיזרה לקניות תכשיטים, חיי פאר, מימנה הסכם גירושין והטיבה עם משפחתה. אך רוכשי הדירות שעבדו שנים רבות מאבדים את כספם. "בעשר אצבעות" (כדבריה) לקחה את כספי המסכנים.
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

עיריות ת"א וי-ם מבקשות דיון חוזר - הטענות על מניע כלכלי מתרבות

לאחר שהעליון קבע פה־אחד כי יש להביא בחשבון את השפעת תמ"א 38 בעת חישוב היטל ההשבחה במצב הקודם, העיריות מבקשות דיון נוסף, אף שהסיכוי לשינוי כמעט אפסי. שמאי המקרקעין יעקב תמם טוען כי מדובר בצעד שנועד לדחות את השבת הכספים שנגבו ביתר ולצבור ריביות על חשבון הציבור. במסמכים שהעביר למשרד המשפטים, הוא מציין כי בעלי דירות ממתינים להחזרים שנים אחרי שאושרו תוכניות הרובעים. לדבריו מדובר בפגיעה באמון הציבור

עוזי גרסטמן |

כשבע שנים עברו מאז שאושרו תוכניות הרובעים 3 ו-4 בתל אביב, שהעניקו זכויות בנייה חדשות בשכונות ותיקות בעיר. בתקופה הזו שילמו בעלי דירות שביקשו למכור את נכסיהם היטלי השבחה בהיקפים שהגיעו לעתים למאות אלפי שקלים לדירה, בשל חיוב שנגזר מהזכויות לכאורה שנוספו להם מכוח התוכניות. חלק מהדיירים סברו כי החיובים שנקבעו להם אינם משקפים את המצב התכנוני הנכון, ופנו להגשת שומות נגדיות בפני שמאים מכריעים. חלק מהשמאים קיבל את עמדתם והעמיד את ההיטל על סכומים זניחים, בעוד שאחרים תמכו בעמדת העירייה והותירו את החיוב גבוה - מה שיצר פערים גדולים בין תושבים שגרים באותו אזור ובתנאים דומים.

לפני כשלוש שנים כבר הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לחשב את היטל ההשבחה לפי שווי מקרקעין הכולל גם את השפעת תמ"א 38 במצב הקודם, הלכה שנודעה לימים כפסק דין לויתן. העיריות ערערו על פסק הדין, אך גם בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נדחו טענותיהן פה אחד. השופטים קבעו באופן ברור שאין לנטרל את תרומת תמ"א 38 משווי השוק בעת חישוב ההיטל, ואף דחו את נייר העמדה של היועצת המשפטית לממשלה שתמכה בערעור. ההחלטה הזו נחשבה סופית וברורה, והובילה לציפייה שהרשויות המקומיות יחזירו לתושבים את סכומי העתק שנגבו מהן לאורך השנים.

אלא שבאחרונה ביקשו עיריית תל אביב ועיריית ירושלים לקיים דיון נוסף בעליון - הליך נדיר שמותר להשתמש בו רק במקרים חריגים של הלכה חדשה או מחלוקת משפטית עמוקה. במסמך נוקב שהגישו השמאים יעקב תמם ורז אברהם למשרד המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה, נטען כי אין כל בסיס להליך שכזה. השניים מזכירים כי ההכרעה התקבלה על סמך פסיקות נמוכות יותר שהלכו בכיוון דומה, ולכן אין כאן הלכה חדשה או מהפכה פרשנית שמצדיקה פתיחה מחדש של הדיון. לדבריהם, עצם הבקשה "לוקה בחוסר תוחלת משפטית משווע", ובפועל אינה אלא ניסיון לעכב את ביצוע פסק הדין ולהמשיך להחזיק כספים ששייכים לציבור.

הוצאה של עשרות אלפי שקלים בכל מכירת דירה פשוטה

תמם מציין כי דחיית יישום פסק הדין מאפשרת לוועדה המקומית להמשיך ולהפיק רווחי ריבית מצטברת על כספים שנגבו ביתר, ולעכב עוד את ההחזר לבעלי הדירות. חלק מהתושבים, הוא מדגיש, ממתינים כבר שנים ארוכות להחזרי ענק שהצטברו מאז אישור תוכניות הרובעים. בנוסף, הוא מזהיר כי המשך הוצאת שומות שאינן תואמות את פסיקת העליון תחייב בעלי נכסים לעבור שוב הליכים שמאיים ומשפטיים, לשכור שמאים, להיעזר בעורכי דין ולהוציא עשרות אלפי שקלים מיותרים בכל מכירת דירה פשוטה.

יעקב תמם
יעקב תמם