פרשת ענבל אור היא אחת הפרשיות הבולטות שטלטלו את שוק הנדל"ן הישראלי. אור, יזמית שבנתה לעצמה תדמית ציבורית של אשת עסקים מצליחה, שיווקה עסקאות רכישה קבוצתית שהבטיחו לרוכשים דירות במחיר נמוך משמעותית
ממחיר השוק, ומשכה אליה אלפי משפחות שחיפשו דרך להיכנס לשוק הדיור.
המודל התבסס על גיוס כספים מרוכשים מראש, אך בחלק ניכר מהפרויקטים הבנייה לא יצאה לדרך או נתקעה בשלבים מוקדמים, וחלק מהקרקעות לא היו בשלות לבנייה. כשהתברר היקף הקשיים קרסה הפעילות, נפתחו
הליכי חדלות פירעון והרוכשים נותרו חשופים לאובדן כספם.
הפרשה הובילה לחקירה פלילית ולהגשת כתב אישום בעבירות מרמה, ולמאבק ממושך של הרוכשים להשבת כספים באמצעות בעלי תפקיד ובתי המשפט. מעבר לסיפור האישי, היא הפכה למקרה מבחן לגבי הפיקוח על עסקאות רכישה קבוצתית,
לגבי הסיכון שבהבטחות למחירי דירות חריגים, ולגבי הצורך בהגנה על כספי רוכשים.
אור עצמה הפכה לדמות ציבורית מוכרת, בין היתר בזכות הופעות תקשורתיות וסגנון שיווקי אגרסיבי, והמעבר החד מהצלחה מוצהרת
לקריסה משך תשומת לב רחבה. מאז הפרשה הוחמרו הכללים והדגשים הרגולטוריים סביב שיווק עסקאות מסוג זה, והיא נותרה תזכורת לפערים שבין הבטחה שיווקית לבין היתכנות תכנונית ופיננסית.
מנהלי קבוצות הרכישה מוכרים לכם חלום - דירה של מיליונים, במאות אלפי שקלים פחות. לפעמים זה נגמר ברווח עצום, אבל במקרים אחרים זה נגמר בשירת הברבור של ענבל אור. כל מה שהיזמים, הבנקים ונפגעי הקבוצות רוצים שתדעו - וגם מה שהם לא רוצים שתדעו
התקנות יכנסו לתוקף בעוד כחודש ויחייבו מוכרי קרקע חקלאית לספק 7 ימים לפני העסקה נתונים על סבירות הפשרת הקרקע, ערכה הנוכחי ומידע נוסף שיסייע לקבל החלטה מושכלת