נחתם הסכם לבניית 2,650 דירות לזכאי הדיור הציבורי
מגדילים את מלאי הדיור הציבורי - שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט ויו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, חתמו היום (א') על הסכם בנייה של 2,650 יחידות דיור לטובת זכאי הדיור הציבורי במשרד הבינוי והשיכון ובמשרד הקליטה. היחידות יבנו במקרקעין של הסוכנות, אשר תכננה ופיתחה אותם עבור שימוש הציבור.
יחידות הדיור יבנו באמצעות הסוכנות היהודית, כאשר המדינה תממן בשלב הראשון את מענק ההקמה, ולאורך השנים - את שכר הדירה של הזכאים. יחידות הדיור ישמשו את המדינה ל-20 השנים הקרובות, ובהסכם שיחתם תיקבע אופציה להארכה של התקופה ב-20 שנים נוספות. יחידות הדיור יתאימו לאחוז ההולך וגדל של האוכלוסייה המבוגרת בישראל הן בפריפריה, והן במרכז הארץ. ההסכם מובא בהמשך למאמצי המדינה להקטין את תור הממתינים לדיור ציבורי ולסייע בהגדלת מלאי הפתרונות לזכאים.
בנוסף, מכיוון שההסכם הוא לבניה של יחידות דיור במסגרת ציפוף המרקם הקיים, ההסכם יביא הן להגדלת המלאי, הן, לייעול וניצול נכון יותר של שטחי הדיור הציבורי והן לשימוש מיטבי במשאב הקרקע במרקם הבנוי.
שר האוצר, משה כחלון: "מיום כינון הממשלה אנחנו משקיעים משאבים ומאמצים רבים בכדי להביא להגדלת היצע הדיור הציבורי שהלך ונשחק בשנים האחרונות. ההסכם עליו אנחנו מכריזים היום מהווה תוספת דרמטית להיצע הדיור הציבורי. תוספת זו תקל משמעותית על תהליך קבלת דיור ציבורי עבור הזכאים ותקצר את התור הקיים. זהו צעד נוסף ליצירת שוויון הזדמנויות וצדק חברתי בחברה הישראלית."
- האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
- זמן ההחלטה בוועדות הערר צנח בממוצע מ-77 ל-10 ימים בלבד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט: "במשך שנים התרגלנו למצב שבו ליותר מדי אנשים אין, אבל זו לא גזירת שמיים. אנחנו מרכזים מאמצים גדולים בדיור הציבורי, כאשר התוכנית הנוכחית עוסקת בדיור עבור האוכלוסייה המבוגרת. ההסכם שייחתם היום מוכיח שהפתרונות קיימים וזמינים, ושהדיור הציבורי לא תלוי רק בתקציבים, אלא בהסתכלות חברתית. אחד המדדים המוסריים שלנו כמדינה הוא האחריות לשכבות החלשות ובייחוד לקשישים- הם שנשאו בנטל בעבר ועלינו לכבד אותם ולדאוג להם. מדובר בפרויקט נוסף במסגרת תכניות מקיפות שמוביל משרד הבינוי והשיכון בתחום הדיור הציבורי, בהשקעה של למעלה ממיליארד שקל, לצורך רכש ושיפוץ דירות לאוכלוסיות נזקקות בכל רחבי הארץ".
- 2.כותרת מטעה של האוצר 30/12/2015 10:45הגב לתגובה זושוב הישראלים שמשרתים ותורמים יישלחו לגור בשכ"ד עושק אצל השמאל העושק בבועה
- 1.עובדיה אליהו 28/12/2015 07:12הגב לתגובה זוכל הכבוד לשר האוצר משה כחלון ולשר גלנט שרתמו את הסוכנות היהודית לנושא הדיור. צריך לחזק את העושים ולבחור בהם שוש ושוב כדי שישקמו את מדינת הרווחה. חיים לתת עתיד למבוגרים ולצעירם במדינה הזו, אין לנו מדינה אחרת !!!
פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.
פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.
