מסתמן: תאגידי המים יחלקו את רווחיהם לתושבים - איך זה יתבצע?

בגין השנים 2010-2012 חילקו התאגידים כ-190 מיליון שקל כדיבידנדים לרשויות המקומיות. כעת משרד התשתיות רוצה להעביר את הכספים לציבור
לירן סהר | (8)

האם נקבל כסף חזרה מתאגידי המים? משרד התשתיות הלאומיות יוזם כללים חדשים שיאפשרו לתאגידי המים להשיב את רווחי התאגידים לאזרחים עצמם. עד היום, חילקו תאגידי המים את רווחיהם לרשות המקומית, בעלת המניות בתאגיד. בגין השנים 2010-2012 חילקו התאגידים כ-190 מיליון שקל כדיבידנדים לרשויות המקומיות.

חוק תאגידי מים וביוב מאפשר לתאגיד להעביר חלק מרווחיו, לרשות המקומית בעלת המניות. הרווח המותר בחלוקה הוא הרווח הנקי המזוקק של התאגיד, כך שהרווח המתקבל הינו הרווח שהתאגיד השיג באמצעות התייעלות בפעולותיו השונות במשק המים ולא רווח שנובע ממקורות אחרים. חלוקת הרווח מותנית בעמידה של התאגיד בתוכנית הפיתוח שהוכתבה לו, ביציבות פיננסית של התאגיד ועוד.

עד היום, חילקו תאגידי המים סכומים משמעותיים מהרווחים לרשויות המקומיות, שהופנו לטובת תקציב הרשות המקומית. כעת, יזם משרד התשתיות הלאומיות כללים אשר יאפשרו את החזרת הרווחים הציבורים על ידי התאגידים, שהושגו כתוצאה מהתייעלות בתאגיד. הכללים יאפשרו, לראשונה, מתן החזר לצרכני המים בגין צריכת המים ויובילו לחיסכון בעלויות המים לצרכנים. ההחזר יבוצע באופן שווה לכלל הצרכנים הביתיים, ללא קשר לגובה צריכת המים שלהם.

ההחזר לצרכנים יהיה וולונטרי ולא מחייב, כך שעל דירקטוריון התאגיד, המייצג את הרשות המקומית בעלת המניות, יהיה להחליט האם הוא מפנה את הרווחים לטובת הרשות המקומית או בוחר להחזירם לצרכנים.

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום: מה שיקרה בקרוב זה שאזרחי המדינה יקבלו החזרים כספיים לחשבונות המים שלהם בהתאם ליעילות התאגיד בעיר מגוריהם".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גאל 17/07/2014 22:24
    הגב לתגובה זו
    דבר ראשון לא ידעתי ששר התשתיות מדבר שנים לא שמענו ממנו עכשיו הוא צץ משום מקום וכאילו הוא פה למען התושבים........חחח שנית גוזלים מאיתנו בחשבונות מים איפה לפיד ואיפה סילבן מה אתם צוחקים עלינו קחו את הדיבידנדים ותתדחפו אותם אתם יודעים לאןותודה על הכל מאזרח משלם מיסים.
  • 7.
    תום 17/07/2014 18:40
    הגב לתגובה זו
    כל חברי המרכז שמונו בקומבינות בכל התאגידים
  • 6.
    נתי 17/07/2014 16:24
    הגב לתגובה זו
    את תעריפי המים???
  • 5.
    רועי 17/07/2014 14:32
    הגב לתגובה זו
    עכשיו לכו חפשו את החברים שלכם. כתב/עורך , אתה עובד אצל סילבן?
  • 4.
    מוט'קה מחולון 17/07/2014 13:26
    הגב לתגובה זו
    תושבי חולון ימשיכו לשלם הרבה כסף על המים שהם צורכים כי הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם
  • 3.
    רו"ח 17/07/2014 12:50
    הגב לתגובה זו
    צרכים לבטל את הפטנט הזה שנקרא רשות המים . הממשלה המושחתת הזאת חיפשה עוד דרך להכנסות , הקימו רשות מים העלו את מחיר המים ועל זה הוסיפו מע"מ . מי שלא יודע אז עשרות אלפי קובים של מים מותפלים נשפכים לים והממשלה משלמת עבורם (כי יש חוזה עם חברות ההתפלה). והציבור משלם את כל הפשלות של האוצר והממשלה . --- בטלו את רשיות המים תתחילו להיות ישרים עם הציבור.
  • 2.
    doveden5 17/07/2014 12:33
    הגב לתגובה זו
    הרשויות תמשכנה לקחת את הרוחים לעצמן אבל התקנה מאפשרת לשר ליצר כותרות נבובות
  • 1.
    צוקרמן 17/07/2014 11:27
    הגב לתגובה זו
    עקום קצת
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?