מסתמן: תאגידי המים יחלקו את רווחיהם לתושבים - איך זה יתבצע?

בגין השנים 2010-2012 חילקו התאגידים כ-190 מיליון שקל כדיבידנדים לרשויות המקומיות. כעת משרד התשתיות רוצה להעביר את הכספים לציבור
לירן סהר | (8)

האם נקבל כסף חזרה מתאגידי המים? משרד התשתיות הלאומיות יוזם כללים חדשים שיאפשרו לתאגידי המים להשיב את רווחי התאגידים לאזרחים עצמם. עד היום, חילקו תאגידי המים את רווחיהם לרשות המקומית, בעלת המניות בתאגיד. בגין השנים 2010-2012 חילקו התאגידים כ-190 מיליון שקל כדיבידנדים לרשויות המקומיות.

חוק תאגידי מים וביוב מאפשר לתאגיד להעביר חלק מרווחיו, לרשות המקומית בעלת המניות. הרווח המותר בחלוקה הוא הרווח הנקי המזוקק של התאגיד, כך שהרווח המתקבל הינו הרווח שהתאגיד השיג באמצעות התייעלות בפעולותיו השונות במשק המים ולא רווח שנובע ממקורות אחרים. חלוקת הרווח מותנית בעמידה של התאגיד בתוכנית הפיתוח שהוכתבה לו, ביציבות פיננסית של התאגיד ועוד.

עד היום, חילקו תאגידי המים סכומים משמעותיים מהרווחים לרשויות המקומיות, שהופנו לטובת תקציב הרשות המקומית. כעת, יזם משרד התשתיות הלאומיות כללים אשר יאפשרו את החזרת הרווחים הציבורים על ידי התאגידים, שהושגו כתוצאה מהתייעלות בתאגיד. הכללים יאפשרו, לראשונה, מתן החזר לצרכני המים בגין צריכת המים ויובילו לחיסכון בעלויות המים לצרכנים. ההחזר יבוצע באופן שווה לכלל הצרכנים הביתיים, ללא קשר לגובה צריכת המים שלהם.

ההחזר לצרכנים יהיה וולונטרי ולא מחייב, כך שעל דירקטוריון התאגיד, המייצג את הרשות המקומית בעלת המניות, יהיה להחליט האם הוא מפנה את הרווחים לטובת הרשות המקומית או בוחר להחזירם לצרכנים.

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום: מה שיקרה בקרוב זה שאזרחי המדינה יקבלו החזרים כספיים לחשבונות המים שלהם בהתאם ליעילות התאגיד בעיר מגוריהם".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גאל 17/07/2014 22:24
    הגב לתגובה זו
    דבר ראשון לא ידעתי ששר התשתיות מדבר שנים לא שמענו ממנו עכשיו הוא צץ משום מקום וכאילו הוא פה למען התושבים........חחח שנית גוזלים מאיתנו בחשבונות מים איפה לפיד ואיפה סילבן מה אתם צוחקים עלינו קחו את הדיבידנדים ותתדחפו אותם אתם יודעים לאןותודה על הכל מאזרח משלם מיסים.
  • 7.
    תום 17/07/2014 18:40
    הגב לתגובה זו
    כל חברי המרכז שמונו בקומבינות בכל התאגידים
  • 6.
    נתי 17/07/2014 16:24
    הגב לתגובה זו
    את תעריפי המים???
  • 5.
    רועי 17/07/2014 14:32
    הגב לתגובה זו
    עכשיו לכו חפשו את החברים שלכם. כתב/עורך , אתה עובד אצל סילבן?
  • 4.
    מוט'קה מחולון 17/07/2014 13:26
    הגב לתגובה זו
    תושבי חולון ימשיכו לשלם הרבה כסף על המים שהם צורכים כי הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם
  • 3.
    רו"ח 17/07/2014 12:50
    הגב לתגובה זו
    צרכים לבטל את הפטנט הזה שנקרא רשות המים . הממשלה המושחתת הזאת חיפשה עוד דרך להכנסות , הקימו רשות מים העלו את מחיר המים ועל זה הוסיפו מע"מ . מי שלא יודע אז עשרות אלפי קובים של מים מותפלים נשפכים לים והממשלה משלמת עבורם (כי יש חוזה עם חברות ההתפלה). והציבור משלם את כל הפשלות של האוצר והממשלה . --- בטלו את רשיות המים תתחילו להיות ישרים עם הציבור.
  • 2.
    doveden5 17/07/2014 12:33
    הגב לתגובה זו
    הרשויות תמשכנה לקחת את הרוחים לעצמן אבל התקנה מאפשרת לשר ליצר כותרות נבובות
  • 1.
    צוקרמן 17/07/2014 11:27
    הגב לתגובה זו
    עקום קצת
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.