אפרת טולקובסקי: "אין בפריפריה מחסור בקרקע, זינוק מחיר הדירות שם מפתיע"

כך אמרה מנכ"ל מכון גזית גלוב ל-Bizportal ביחס למדד מחירי הדירות של המכון שעלה 3.4% בשנה. מה קרה למחירים בתל אביב?
לירן סהר | (9)

המדד הארצי של מחירי הדירות, המפורסם מדי רבעון על ידי מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן, עלה ברבעון הראשון של 2013 בשיעור של 0.82%, זאת לעומת שיעור של 1.03% ברבעון הרביעי של 2012.

עליית המחירים החדה ביותר נרשמה במחוז הצפון (4.52%), ואחריו באזור השרון (4.21%), מחוז חיפה (2.96%) ומחוז תל אביב (2.75%). בירושלים נרשמה עלייה של 2.35%, באזור הקריות של 2.03%, בגוש דן של 1.81% ובמחוז דרום של 1.11%. אזור המרכז הינו היחיד שרשם ירידת מחירים ברבעון הראשון בשיעור של 1.09%-.

המדד הארצי של מחירי הדירות עלה בשיעור שנתי של 3.4% בתקופה שבין אפריל 2012 לאפריל 2013, הרבה פחות מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר הצביעו על עליית מחירים של כ-8.9% באותה התקופה ושל 8.4% בשנה שהסתיימה בחודש מאי.

העליות הבולטות ביותר היו בצפון (למעלה מ-9%), בחיפה (למעלה מ-8%) ובדרום (כ-8%), כאשר בחודשים האחרונים ניכרת האצה בשיעור השינוי באזורים אלו. קצב שינוי המחירים באיזור תל אביב והמרכז הואט לרמות של 2.4% ו-4.2% בהתאמה.

אפרת טולקובסקי, מנכ"לית המכון, מסבירה שהפער בין נתוני המכון לבין נתוני הלמ"ס נובע משיטת מדידה שונה: "הנתונים שלנו מתייחסים לדירות חוזרות ומתבססים יותר על דירות יד שנייה, בניגוד לנתוני הלמ"ס המתייחסים לנתוני הלמ"ס המתייחסים יותר לדירות חדשות. המדד שלנו קרוב יותר לנתוני המחירים החציוניים שפרסם בשבוע שעבר משרד הבינוי והשיכון."

לדברי טולקובסקי, העלייה הגדולה ביותר השנה הייתה בפריפרייה, בדרום בבאר שבע ובצפון בחיפה ובקריות - "עליית המחירים הדרמטית בבאר שבע מאוד הפתיעה אותי, אולי היא נובעת מחסמים בירוקרטיים או מציפיות להתפתחות כלכלית בעקבות עיר הבה"דים. יש לנו מגבלות חזקות ביצירת יחידות דיור חדשות, גם באיזורי הפריפרייה, היכן שאין בעיית קרקעות. אני שומעת שעושים בממשלה הרבה עבודה כדי שמחירי הדירות יפסיקו לעלות."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לא מפתיע, נוצרה אוירה שאם אני לא קונה עכשיו מחר אבוד לי (ל"ת)
    ומשלמים כל מחיר 27/07/2013 23:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כלכלן 23/07/2013 12:29
    הגב לתגובה זו
    למחיקה של יותר מחצי מהשווי של הדירה ואנשים יפסידו בשנים הקרובות הרבה מאוד כסף שם
  • 5.
    מנהל מקרקע ישראל 23/07/2013 12:03
    הגב לתגובה זו
    אם לא הבנתם, שחרור קרקע זה בא עם שחרור הנשמה ,והמחיר לא מביש דירה במרכז. זה למה ברור ,מה כבר היה יכול לגרום לעלית מחירים, נו באמת
  • 4.
    טעות בגרף 23/07/2013 10:46
    הגב לתגובה זו
    והמילה "מרכז" חוזרת פעמיים במקרא, כך שיש 5 צבעים במקרא ורק 4 קווים בגרף. חבל שלא בודקים את הנתונים - אנשים מקבלים החלטות לפי זה.
  • הייתי עושה גרף עם "החלקה" של כמה תקופות. זה מקושקש מדי. (ל"ת)
    אבי 23/07/2013 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ועד הבנקאים והקבלנים 23/07/2013 10:33
    הגב לתגובה זו
    מ 180,000 עלה ל 440,000 זה כנראה נובע מהמחסור הקשה בקרקעות מסביב לבאר שבע (כן בטח...) אחרת אם זה לא ההיצע המוגבל אז זה חייב להיות בועה, אבל החלטנו להגיד שזה לא בועה כדי לשכנע אנשים לרוץ לקנות לפני שיעלה עוד ולא ירד אף פעם.
  • 2.
    נועם 23/07/2013 10:07
    הגב לתגובה זו
    כל אחד נהיה "חוקר" נדלן, מרוב סטטיסטיקות לא רואים את העליה: משרד האוצר, הלמ"ס, השמאי הממשלתי, משרד השיכון... מקווה כשהירידות יגיעו לפחות כולם ישצביעו על כך...
  • מוטי 23/07/2013 22:35
    הגב לתגובה זו
    מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי הרצליה פרסם לראשונה בחודש אוקטובר 2012 מדד חדש למחירי דירות - GGII Gazit-Globe IDC Index. מדד חדש זה מבוסס על טכניקת המדידות החוזרות המשמשת גם את מדד קייס שילר בארה"ב. טכניקת המדידות החוזרות מאפשרת לתקנן את המחירים כך שישקפו את השינויים החלים ברמות מחירי הדירות ולא את השינויים החלים בהרכב הדירות הנסחרות. מדד מכון גזית-גלוב למחירי דירות (GGII Gazit Globe IDC Index) מבוסס על מדידת מחירי דירות שנסחרו פעמיים במהלך תקופה. באופן זה מודד המדד את השינויים שחלו במחירי דירות בין מועד מסחר אחד למועד מסחר שני. המדד אשר יפורסם אחת לרבעון, מחושב אחת לחודש ברמה ארצית ובנוסף, מציג את השינויים שחלו במחירי הדירות בתשעה אזורים גאוגרפיים שונים בישראל. טכניקת המדידה של המדד ויכולת הצגת הנתונים באזורים גאוגרפיים שונים בישראל, מקנים למדד את ייחודו.
  • 1.
    שוקע נדלן 23/07/2013 09:59
    הגב לתגובה זו
    ולכן הם נאלצים לרכוש דירות מחוץ לתל אביב. בצפון ובדרום עדיין קל לרכוש בית גם עם 50% מימון. כמובן חלק מהמשקיעים מצהירים שהם משפרי דיור והולכים למכור דירה אחרת, זה מאפשר להם לקבל 70% מימון במקום 50%, כי לא עושים להם כלום אם הם סתם מצהירים ולא מוכרים בסוף.
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.