"העברת 450 מיליון שקל מרשויות מקומיות חזקות לאוצר - פתח להעלאות ארנונה"
ישיבה סוערת במיוחד התקיימה היום (א') בוועדת הכספים, עם פתיחת הדיונים בחוק ההסדרים. חברי הוועדה הביעו תרעומת נגד הסכם בין האוצר ל- 57 רשויות המוגדרות חזקות. על פי ההסכם הן אמורות להעביר למדינה ב-2014 450 מיליון שקל לתקצוב שירותי רווחה וחינוך ברשויות חלשות. כך עפ"י נציגי האוצר.
ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים (הבית היהודי), אמר: "בניסיון להקטין את הגירעון, פנתה המדינה לשלטון המקומי על-מנת שיישא בנטל. במקום קיצוץ 1.5 מיליארד שקל במענקי האיזון, שמאפשרים לרוב מוחלט של הרשויות להמשיך לספק שירותים, הוחלט על מענק של 450 מיליון שקל, שייתנו 57 רשויות חזקום למדינה ושבגינו הן יעלו את הארנונה לתושבים ולעסקים ב- 0.3% לשנה, למשך 15 שנה. קיצוץ מענקי האיזון היה מביא להעלאת הארנונה ב- 10%, שזו גזירה קשה מאוד".
ראובן קוגן, סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אחראי שלטון מקומי ונדל"ן, אמר: "הכסף יאפשר להימנע מקיצוצים במענקי האיזון לרשויות חלשות. הרשויות יוכלו לעשות זאת באמצעים שונים, בין השאר ע"י הלוואות מהבנקים ואת עלויות המימון יפרסו על-פני 15 שנה, בהן יעלו את הארנונה לכל ב- 0.3%, שיעור זניח לתושבים. מדובר בהוראת שעה, שכן מ- 1985 לא ניתן להעלות ארנונה אלא באישור שרי האוצר והפנים באופן חריג".
ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו) תיגר על דברי סגן ראש אגף התקציבים באוצר, ראובן קוגן, שציין כי "ההסכם נועד לייצור שוויון בנשיאת נטל צמצום הגירעון גם לגבי השלטון המקומי". "מדוע לעשות את זה על כתפי התושבים?" אמרה והוסיפה: "גם לא ברור מדוע נבחרו אותן רשויות המופיעות בהסכם. גם ברשויות חזקות יש אוכלוסיות חלשות והן תפגענה מהעלאת הארנונה".
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) אמר: "זה בושה שאנחנו מקבלים נייר, שהוא לא המסמך הרלוונטי. לא ייתכן שהופכים את הכנסת לחוכא ואטלולא. יש כאן ניצול יחסי מרות. האוצר אונס את הרשויות המקומיות לחתום על ההלוואה, כי אחרת יטילו עליהן גזירות ואל לנו להסכים לזה. התושבים מממנים את השלטון המרכזי ולא דרך מנגנון המיסוי הרגיל אלא דרך הארנונה שזה עיוות. זה מסוכן עכשיו 0.3% ובשנה הבאה יהיה יותר קשה ויבקשו להגדיל עוד את הארנונה לתושבים".
ראש עיריית ראשון לציון, דב צור: "המדינה צריכה לקזז את מה שרצתה לקחת מרשויות חלשות ממקום אחר. ארנונה לא נועדה על-מנת למסות נושאים אחרים מלבד היותה מיסוי עירוני. המדינה צריכה לממן את המקומות היותר חלשים ולא גורמים אחרים. ארנונה צריכה לממן את השירותים העירוניים. למדינה יש את מנגנוני המיסוי שלה שהם הרבה יותר גדולים מהארנונה. משמעות ההסכם; פגיעה דווקא בשכונות חלשות באותן רשויות חזקות. ברור שרשויות חזקות צריכות לשאת בנטל, אך לא בדרך שנבחרה".
סמנכ"ל כלכלה ומיסים באיגוד לשכות המסחר, ישראל מני: "זהו תקדים מסוכן. כעת, מדובר בהעלאת ארנונה בשיעור 0.3% אך אם בעוד שנתיים המצב יהיה קשה יותר עשויים להעלות ב- 1% ויותר. מבחינת התעשייה זה נטל כבד מאוד וכשמדברים כל הזמן על יוקר המחייה, צריך להבין שזה רק יגדיל עלויות".
- 1.מסחטת הכספים בתאוצה (ל"ת)לימון סחוט 23/06/2013 21:35הגב לתגובה זו
דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?
תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות.
בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.
140 אלף זכאים מחפשים דיור
הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה.
ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות.
- הקבלנים התנגדו, המדינה ביקשה אחידות - וזו התוצאה
- מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי). כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"
