"העברת 450 מיליון שקל מרשויות מקומיות חזקות לאוצר - פתח להעלאות ארנונה"
ישיבה סוערת במיוחד התקיימה היום (א') בוועדת הכספים, עם פתיחת הדיונים בחוק ההסדרים. חברי הוועדה הביעו תרעומת נגד הסכם בין האוצר ל- 57 רשויות המוגדרות חזקות. על פי ההסכם הן אמורות להעביר למדינה ב-2014 450 מיליון שקל לתקצוב שירותי רווחה וחינוך ברשויות חלשות. כך עפ"י נציגי האוצר.
ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים (הבית היהודי), אמר: "בניסיון להקטין את הגירעון, פנתה המדינה לשלטון המקומי על-מנת שיישא בנטל. במקום קיצוץ 1.5 מיליארד שקל במענקי האיזון, שמאפשרים לרוב מוחלט של הרשויות להמשיך לספק שירותים, הוחלט על מענק של 450 מיליון שקל, שייתנו 57 רשויות חזקום למדינה ושבגינו הן יעלו את הארנונה לתושבים ולעסקים ב- 0.3% לשנה, למשך 15 שנה. קיצוץ מענקי האיזון היה מביא להעלאת הארנונה ב- 10%, שזו גזירה קשה מאוד".
ראובן קוגן, סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אחראי שלטון מקומי ונדל"ן, אמר: "הכסף יאפשר להימנע מקיצוצים במענקי האיזון לרשויות חלשות. הרשויות יוכלו לעשות זאת באמצעים שונים, בין השאר ע"י הלוואות מהבנקים ואת עלויות המימון יפרסו על-פני 15 שנה, בהן יעלו את הארנונה לכל ב- 0.3%, שיעור זניח לתושבים. מדובר בהוראת שעה, שכן מ- 1985 לא ניתן להעלות ארנונה אלא באישור שרי האוצר והפנים באופן חריג".
ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו) תיגר על דברי סגן ראש אגף התקציבים באוצר, ראובן קוגן, שציין כי "ההסכם נועד לייצור שוויון בנשיאת נטל צמצום הגירעון גם לגבי השלטון המקומי". "מדוע לעשות את זה על כתפי התושבים?" אמרה והוסיפה: "גם לא ברור מדוע נבחרו אותן רשויות המופיעות בהסכם. גם ברשויות חזקות יש אוכלוסיות חלשות והן תפגענה מהעלאת הארנונה".
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) אמר: "זה בושה שאנחנו מקבלים נייר, שהוא לא המסמך הרלוונטי. לא ייתכן שהופכים את הכנסת לחוכא ואטלולא. יש כאן ניצול יחסי מרות. האוצר אונס את הרשויות המקומיות לחתום על ההלוואה, כי אחרת יטילו עליהן גזירות ואל לנו להסכים לזה. התושבים מממנים את השלטון המרכזי ולא דרך מנגנון המיסוי הרגיל אלא דרך הארנונה שזה עיוות. זה מסוכן עכשיו 0.3% ובשנה הבאה יהיה יותר קשה ויבקשו להגדיל עוד את הארנונה לתושבים".
ראש עיריית ראשון לציון, דב צור: "המדינה צריכה לקזז את מה שרצתה לקחת מרשויות חלשות ממקום אחר. ארנונה לא נועדה על-מנת למסות נושאים אחרים מלבד היותה מיסוי עירוני. המדינה צריכה לממן את המקומות היותר חלשים ולא גורמים אחרים. ארנונה צריכה לממן את השירותים העירוניים. למדינה יש את מנגנוני המיסוי שלה שהם הרבה יותר גדולים מהארנונה. משמעות ההסכם; פגיעה דווקא בשכונות חלשות באותן רשויות חזקות. ברור שרשויות חזקות צריכות לשאת בנטל, אך לא בדרך שנבחרה".
סמנכ"ל כלכלה ומיסים באיגוד לשכות המסחר, ישראל מני: "זהו תקדים מסוכן. כעת, מדובר בהעלאת ארנונה בשיעור 0.3% אך אם בעוד שנתיים המצב יהיה קשה יותר עשויים להעלות ב- 1% ויותר. מבחינת התעשייה זה נטל כבד מאוד וכשמדברים כל הזמן על יוקר המחייה, צריך להבין שזה רק יגדיל עלויות".
- 1.מסחטת הכספים בתאוצה (ל"ת)לימון סחוט 23/06/2013 21:35הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים.
אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.
החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא.
מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה. מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".
בן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלגרמ"י מגבירה אכיפה בנגב: מאות צווי הריסה לפלישות על קרקעות מדינה
הפעילות נערכה באזור בסיס נבטים, בקעת באר שבע וסעווה, בשיתוף המשטרה והסיירת הירוקה; שימוש בבינה מלאכותית עוזרת לאתר פלישות מוקדם יחסית
רשות מקרקעי ישראל יצאה במבצע אכיפה רחב בדרום, שמטרתו טיפול בפלישות לקרקעות מדינה ומניעת השתלטויות בלתי-חוקיות חדשות. במסגרת הפעילות, שנערכה אתמול באזור הנגב עם דגש על סביבת בסיס נבטים, בקעת באר שבע ואזור סעווה, חולקו מאות התראות לקראת הוצאת צווי הריסה למבנים ומתחמים שהוקמו ללא היתר על קרקע ציבורית.
הפעילות נערכה בשיתוף פעולה של יחידות שונות: עשרות מפקחי רמ"י, כוחות הסיירת הירוקה ויחידת יואב של משטרת ישראל. המטרה המרכזית היא לייצר נוכחות בשטח, לאכוף את החוק, ולסמן כי המדינה אינה מתכוונת לאפשר השתלטות על קרקעותיה, בפרט במרחבים הרגישים של הדרום.
מדובר בשלב נוסף במערך פעולות רחב שמובילה רמ"י בשנים האחרונות, הכולל מבצעי שטח נקודתיים לצד פעילות מודיעינית ואיסוף מידע מרחוק. השם שניתן למהלך הנוכחי הוא ״נץ הדרום 3״ והוא מצטרף לשורת מבצעי אכיפה דומים שבוצעו באזור, כחלק מהתפיסה לפיה יש לשמור על הקרקע הציבורית באמצעות מדיניות עקבית ומובחנת.
אחד ההיבטים הבולטים בפעילות הנוכחית הוא השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמערכות מיפוי מתקדמות.
לגלות מוקדם ולא לחכות שהשטח יתבסס
הרשות מדווחת כי במהלך ההכנות למבצע אותרו פלישות חדשות באמצעות עיבוד צילומי אוויר, סריקות תצ"א וניתוח נתונים בזמן אמת. הרעיון: לזהות התרחבות או יוזמות בנייה מיד כשהן מתחילות, ולא להמתין לכך שהשטח יתבסס ויהפוך למורכב יותר לפינוי. מבחינת הרשויות, שילוב הטכנולוגיה מאפשר קיצור זמני תגובה ושיפור שליטה בשטח.
- אושרה להפקדה תוכנית עם 2,550 דירות בקריית שמונה
- רמ"י שיווקה כ-10 אלף דירות ברחבי הארץ; טרם פורסמה חוברת למכרז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת דפוסי אכיפה, הרשות ממשיכה לדבוק בשיטה מדורגת: תחילה התראות, ובהמשך, במידה ואין שיתוף פעולה - פעולות בשטח הכוללות פינוי והריסה בפועל. כך היא מבקשת לייצר הליך מסודר אך תקיף, שמצד אחד מאפשר למי שקיבל התראה לפנות בעצמו, ומצד שני מבהיר שהליך זה אינו בגדר המלצה.
