מרגישים עשירים יותר: הזינוק במחיר הדירות הגביר הצריכה בקרב בני 35-55
הזינוק במחירי הדירות בין השנים 2008 ו-2011 בשיעור ריאלי של 40% הגדילה את היקף ההוצאות עבור משקי הבית שגרים בדירה בבעלותם, המהווים כ-70% ממשקי הבית, כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל בנושא. המחקר למעשה מראה שככל שיש לנו יותר כך אנחנו נוטים יותר לצרוך, קרי אפקט העושר שנוצר בקרב רוכשי הדירות שערך דירתם עלה גרם לגידול בצריכה, במיוחד בקרב אלו המתגוררים בדירה בבעלותם ובאופן גבוה יותר בהשוואה למחקרים שנעשו במדינות אחרות. השפעה חזקה ומובהקת התקבלה עבור קבוצת הגיל האמצעית בין 35 ל-55 שהם כ-43% ממשקי הבית המתגוררים בדירה בבעלותם. השפעתם של מחירי הדירות על צריכתם של משקי בית צעירים או מבוגרים היא קטנה יותר ופחות מובהקת. עבור השוכרים נמצא כי מחיר שכר הדירה משפיע שלילית על הצריכה האחרת. עלייה של ההכנסה של משכירי דירות מתקבולי שכר הדירה פועלת להגדלת הצריכה. עוד נמצא כי השפעת של שינויים במחירי הדירות על צריכת מוצרים בני קיימא על ידי בעלי דירות גדולה מהשפעתם על הצריכה השוטפת. נמצא כי עוצמת השפעתה של עליית המחירים המשמעותית של הדירות מ-2008 על הצריכה הפרטית הייתה חזקה מזו של ירידת המחירים המתמשכת בעשר השנים עד 2007. העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים 2009 עד 2011 תרמה כשליש מהגידול של הצריכה הפרטית בשנים אלה, לעומת תרומה קטנה יותר ב-2004 עד 2008, ובכך קיזזה חלק מהשפעת המשבר העולמי על המשק. מהנתונים עולה כי לכ-8%-10% ממשקי הבית בישראל יש הכנסה מהשכרת דירה, הכנסה אשר מהווה כ-17% מסך ההכנסה ברוטו של משק בית. כ-14% מבני 35-54 מתגוררים בשכירות אך גם יש להם הכנסה מהשכרת דירות שבבעלותם. כלומר, על ידי שכירת דירה והשכרת הדירה שבבעלותם הם יכולים לצרוך שירותי דיור התואמים את צרכיהם. מבין אלו המתגוררים בדירה בבעלותם ויש להם דירה נוספת ממנה יש להם הכנסה משכירות, שיעור בני 54-65 עומד על כ-13%. העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים 2009 עד 2011 ובפרט ב-2010 , תרמה בכל אחת משנים אלו בין 1% ל- 2.2% להוצאה לצריכה הפרטית, לעומת תרומה קטנה יותר ברוב השנים קודם לכן. העלייה במחירי השכירות ובהוצאה בפועל על שכירות, בעיקר בשנת 2009, תרמה לצמצום משמעותי בצריכתם של משקי הבית שגרים בשכירות בשנים אלו, אולם מנגד, ההכנסות משכירות של משקי בית המשכירים דירה קיזזו השפעה זו. ההשפעה של השינוי בתשלומים להלוואות הקשורות לדיור הייתה יציבה וקטנה יחסית בכל השנים שנבדקו (למעט 2004). בסך הכל תרם שוק הדיור בשנים האחרונות להתרחבות ההוצאה לצריכה פרטית. משקי בית המתגוררים בדירה בבעלותם ושוכרי דירות מושפעים באופן שונה מההתפתחויות בשוק הדיור. בעוד בעלי הדירות יכולים לכאורה להעריך כי ערך רכושם עולה כאשר מחירי הדירות עולים ולכן להגדיל את הצריכה שלהם, השפעה זו אינה קיימת עבור אלו המתגוררים בשכירות. יתכן אף כי הם מעריכים כי עלייה במחירי הדירות מרעה את מצבם כיון שעליהם לחסוך יותר כדי להיות מסוגלים לרכוש דירה בעתיד.
- 10.אנונימי 30/05/2013 10:10הגב לתגובה זולהזכירכם ב 2008 היה משבר לא קטן שלאט לאט התחילו לצאת ממנו... ב 2008 אנשים חששו לאבד את העבודה שלהם, שווי הנכסים בכל העולם התכווץ. ברור שאנשים לא יצרכו הרבה כשהם חוששים לעתיד. כשהעולם התחיל להתאושש מהמשבר זה חלחל גם אלינו ולכן הצריכה גדלה. כנ"ל עבור הנדל"ן - ב 2008 לאנשים לא היה כסף לבזבז על דירות - אז הביקוש והמחיר ירד. כשהמשבר לאט לאט נעלם - המחירים עלו בחזרה. אז זה שיש קורלציה לא אומר שאחד גורם לשני. זה לפחות מה שנראה לי...
- 9.מירית 29/05/2013 15:57הגב לתגובה זואני קניתי דירה מזמן ואני גרה בה בכיף. אין לי שום תחושת עושר ורצון לבזבז משום שאם אמכור את דירתי - איפה אני אגור? תחושת עושר יכולה להגיע אך ורק מתזרים מזומנים חודשי חיובי ומנכסים או חסכונות -לא מבית שאתה גר בו ומשלם עליו משכנתא כל חודש.
- 8.שרלטן !!! 29/05/2013 15:02הגב לתגובה זואיתן של ייצוא היום הכלכלה הפכה להיות כלכלה פיננסית שצומחת על בועות נדל"ן ואשראי זול פישר הביא עימו את אותה שיטה כושלת שנהוגה בארה"ב ללא הצלחה , את הנזקים שלה אנחנו נחווה בתקופה הקרובה עזיבת פישר היא סימבולית למה שיתרחש כאן בעתיד .
- 7.אתם מתכוונים מגבירים את הצורך לקחת הלוואת (ל"ת)אחד העם 29/05/2013 14:26הגב לתגובה זו
- 6.לימי 29/05/2013 14:05הגב לתגובה זוכל יום כמה כתבות על נדלן מידע רב, הרבה אי דיוקים וסתירות המטרה הסמיה של מי שעומד מאחורי הפרסומים, בחלק מהמקרים - להמשיך לייצר בלבול ותחושת אי וודאות שתרגום לישראלי הטיפש להתפתות ולהתשעבד עובדים חזק על הפחדה (המחירים ממשיכים לעלות כאילו, ואין קשר למציאות, בתכלס לאנשים אין כסף, הסוחרים - אלו שיש להם פלוס המתאבדים), על ספינים... שיטות של ביבי, שהתברר שהן עובדות מצויין על עם ישראל, למרות שהיעילות פוחתת כפי שהראו הבחירות.
- 5.אנונימי 29/05/2013 13:51הגב לתגובה זוולא משלמים מס. גם לא תמצאו אותם בארץ כל שני וחמישי הם במסע תענוגות בעולם. הכסף לא נשרף להם בכלל
- 4.מיליונים 29/05/2013 13:50הגב לתגובה זומחושבת!!!!! לכל אלו שחשבו שהם מליונרים כי יש להם דירה חכו קצת ונראה לאן זה יוביל
- 3.עושים מיליארדים ע"ח הפראייר=חרם צרכן=סוף הניצול!!!!!!!! (ל"ת)קבלן,בנק,ממשל=גנבים 29/05/2013 13:47הגב לתגובה זו
- 2.שנים דמגוגיה תקשורת לפראייר=בועה50%בפיצוץ בפני האשמים! (ל"ת)נדלן=הרצת פראייר 29/05/2013 13:45הגב לתגובה זו
- 1.מיותר 29/05/2013 13:43הגב לתגובה זוהממשלה יצרה שורה של בעיות באזלת היד שלה בהורדת מחירי הדיור המשתוללים, ועוזרת לבעלי הדירות (2-3 וגם יותר) להתעשר על חשבון חסרי הדירות שרק מתרחקים מדירה משלהם.

דירה בהנחה ביבנה: מאות דירות בהנחה של למעלה מ-800 אלף שקל
ההגרלה יוצאת לדרך גם ביבנה - עם הנחות שיכולות להגיע לכ-1 מיליון שקל ב-4 פרויקטים שונים ברחבי העיר; חצי מהם למילואימניקים
יבנה מצטרפת להגרלה הנוכחית של 'דירה בהנחה' עם 736 דירות שייפתחו להרשמה כבר היום, המחולקות לארבעה פרויקטים שונים ברחבי העיר. את הפרויקטים מובילים היזמים עמרם אברם, יונתן דוד ורם אדרת, כולם בשכונות די מבוקשות
שבהן מחיר השוק למ"ר נע כיום בין כ-23 אלף שקל ל-25.4 אלף שקל. במסגרת ההגרלה, המחירים צפויים לעמוד על כ־ 15.5-16 אלף שקל למ"ר - פער שמגלם הנחות של מאות אלפי שקלים לדירה, ובמקרים מסוימים מתקרב למיליון שקל בדומה לשאר היישובים במרכז המשתתפים בהגרלה, גם כאן מחצית
מהמלאי - 50% מהדירות יוקצו למשרתי מילואים פעילים, ומתוכן רבע מהדירות ללוחמים בלבד. המשמעות היא שמי שמשרת במילואים נהנה מסיכוי זכייה גבוה פי 2.5-3 ביחס לזכאי רגיל, בזכות ההקצאה הייעודית והאפשרות להשתתף במקביל גם בהגרלה הכללית.
ההגרלה ביבנה היא חלק
ממקבץ של ערים במרכז הארץ בהן נרשמות הטבות משמעותיות, לצד רעננה, באר יעקב ונתניה. ברעננה מוצעות מעל 1.2 אלף דירות במחיר של כ-19 אלף שקל למ"ר לעומת כ-32 אלף שקל בשוק, חיסכון שיכול לעבור את המיליון שקל. בנתניה מוצעות 405 דירות במחיר של 16-19.4 אלף שקל למ"ר, מול
23-25 אלף שקל בשוק - פער שיכול להגיע לכ-1 מיליון שקל ואף יותר.
ביבנה, כאמור - הפער בין מחיר השוק למחיר ההגרלה עומד על כ- 7-9 אלף שקל למ"ר, מה שמבטא חיסכון של מאות אלפי שקלים לרוכש, בהתאם לשטח הדירה. גם מי שאינו מתכנן לגור ביבנה יכול לנצל את ההנחה
כהשקעה: לרכוש את הדירה במחיר המופחת, להשכיר אותה, ובמקביל לשכור דירה באזור המועדף עליו למגורים. על פי הערכות, ייתכן שזו ההגרלה האחרונה במתכונת הנוכחית עם הנחות כה משמעותיות, מאחר שבממשלה פועלים לצמצם את ההגרלות לאזורים שבהם המחיר למ"ר בשוק החופשי אינו עולה
על 20 אלף שקל - כלומר בעיקר לפריפריה.
במסגרת ההגרלה הנוכחית יוגרלו כ-7.6 דירות ביותר מ-20 יישובים ברחבי הארץ, ובהם גם באר יעקב, קריית עקרון, עפולה, נוף הגליל, קריית ביאליק וירושלים. עבור מי שעומד בתנאי הזכאות, מדובר בהזדמנות נדירה להגיע לדירה במחיר
נמוך בעשרות אחוזים ממחיר השוק, בין אם למגורים ובין אם כהשקעה.
איך ניגשים להגרלות?
כדי להשתתף בהגרלות של 'דירה בהנחה' יש להחזיק באישור זכאות בתוקף מטעם משרד הבינוי והשיכון - מסמך רשמי המאשר שאתם עומדים
בתנאים להשתתפות. את האישור ניתן להנפיק באופן מקוון, ללא צורך בהגעה פיזית, דרך שלוש החברות המוסמכות: מילגם (*6078), אלונים (*2850) ומעוף (*9344). לשם כך תידרשו להעלות צילום תעודת זהות וספח, אישור מצב אישי (רווק, נשוי, גרוש או אלמן), תמצית רישום ממשרד הפנים
ובמקרים מסוימים גם מסמכים נוספים כגון אישור שירות צבאי או אזרחי, תלושי שכר או הצהרה על היותכם חסרי דירה.
עלות הנפקת האישור עומדת על 200 שקל, תוקפו שנה וניתן להאריכו בעלות נוספת של 50 שקל. זמן הטיפול מרגע הגשת הבקשה המלאה הוא עד 10 ימי עבודה, ולכן
מומלץ להוציאו בהקדם כדי להבטיח שהאישור יהיה בתוקף לפני סגירת ההרשמה להגרלה. לכל משתתף יש אפשרות לבחור עד שלושה יישובים בלבד בכל סבב הגרלה, ולכן הבחירה צריכה להיות מחושבת - כל עיר היא למעשה 'כרטיס הגרלה' אחד שלכם. האסטרטגיה המומלצת היא לשלב בין שלושה סוגי בחירה:
עיר אחת שבה הפוטנציאל הכלכלי הוא הגבוה ביותר, כלומר ההנחה האבסולוטית הגדולה ביותר גם אם הביקוש גבוה והסיכוי לזכות נמוך יותר - למשל רעננה, שם הפער בין מחיר השוק למחיר ההגרלה עשוי לעבור את המיליון שקל.
עיר שנייה שבה סיכויי הזכייה גבוהים יותר בזכות
מספר גדול של דירות וביקוש נמוך יחסית - גם אם הרווח הכספי קטן יותר, ועיר שלישית במעמד 'ביניים' שמציעה שילוב של פער מחיר משמעותי וסיכויי זכייה סבירים, כמו יבנה או נתניה בסבב הנוכחי. למשרתי מילואים פעילים, ובפרט ללוחמים, יש יתרון ברור שכדאי למקסם: 50% מהדירות
בכל פרויקט שמורות להם, ומתוכן 25% ללוחמים בלבד. בפועל המשמעות היא סיכוי זכייה גבוה פי 2.5-3 לעומת זכאי רגיל, שכן חלקם היחסי באוכלוסייה נמוך בהרבה מההקצאה שניתנה להם.
בנוסף, הם משתתפים גם בהגרלה הייעודית וגם בהגרלה הכללית - כך שגם אם לא זכו במסלול
המילואים, נשמרת להם הזדמנות נוספת. למילואימניקים כדאי לשקול לבחור לפחות עיר אחת שבה צפוי ביקוש נמוך יחסית בקרב קהילת המילואים, כדי להגדיל את הסיכוי בפועל לזכות.
ההגרלה הכוללת:
בהגרלה
שנפתחת היום יועמדו לזכייה כ-7.6 אלף דירות ביותר מ-20 יישובים ברחבי הארץ, בהם באר יעקב, יבנה, קריית עקרון, נתניה, עפולה, נוף הגליל, קריית ביאליק וירושלים. עבור רבים שאין ביכולתם לרכוש דירה בשוק החופשי, מדובר בהזדמנות נדירה לקנות נכס במחיר נמוך בעשרות אחוזים
ממחיר השוק.
גם אם מדובר בעיר שאינכם מתכננים להתגורר בה, ניתן לנצל את ההנחה, לרכוש את הדירה ולהשכיר אותה, ובמקביל לשכור דירה באזור המועדף עליכם – מהלך שלרוב משתלם כלכלית. במקרים רבים הפער בין מחיר הרכישה לשווי השוק מאפשר מימון כמעט מלא מהבנק, מאחר
והבטוחה שווה הרבה יותר ממחיר ששולם בפועל. כך, לדוגמה, זכייה בדירה במחיר של 1.9 מיליון שקל, כאשר שוויה האמיתי הוא 2.53 מיליון שקל, מאפשרת לבנק לראות את ההפרש כהון עצמי ולהעמיד משכנתא של עד 75% משווי הנכס - מה שמכסה את מלוא הסכום. חשוב לציין - לעיתים יידרש הקונה
להעמיד כמה עשרות אלפים.
למרות היתרונות הכלכליים, סביב התוכנית מתקיימת מחלוקת ציבורית. יש הטוענים כי היא אינה תורמת לצמצום מחירי הדיור ואף עלולה להגדיל פערים, בעוד שתומכיה סבורים כי אם כבר מחלקים הנחות כה גדולות
- נכון להעניק אותן למי שתרם למדינה בשירות משמעותי, כמו משרתי המילואים.
סוגיית הסיכויים לזכייה מעסיקה כמעט כל זכאי, וחשוב להבחין בין מצבם של מילואימניקים לאלו שאינם משרתים. אם, למשל, בעיר מסוימת נרשמים כ־40-60 אלף משתתפים להגרלות, ומתוכם כ- 3-5
אלף שקל הם משרתי מילואים פעילים, הרי ש-50% מהדירות - מאות יחידות ששמורות עבורם בלבד. המשמעות היא שמספר המתמודדים בפועל על אותן דירות מצומצם משמעותית, ולכן סיכויי הזכייה שלהם גבוהים בהרבה.

10% מהתיירים בקפריסין - ישראלים; 15% מרוכשי הדירות - גם כן ישראלים
האי רשם ב-2024 שיא של 4.2 מיליון מבקרים, כשישראל במקום השני אחרי בריטניה. לצד הנוכחות בתיירות, ישראלים מהווים כבר נתח בולט משוק הנדל"ן המקומי - בעיקר באזור לרנקה; וגם - ממה נובעת המשיכה שלנו דווקא לאי הקפריסאי?
שנת 2024 הייתה שנת שיא לתיירות בקפריסין עם כ-4.2 מיליון מבקרים, עלייה של 5.1% לעומת השנה הקודמת. ישראל בלטה במיוחד, כ- 10% מכלל התיירים שהגיעו לקפריסין היו ישראלים, נתון שממקם אותנו במקום השני אחרי בריטניה (34%) ולפני מדינות כמו פולין, גרמניה, יוון
ושוודיה. רוב המבקרים הצהירו כי הגיעו לנופש, כאשר היעדים המובילים הם פאפוס, איה נאפה ולרנקה. ההכנסות מתיירות הגיעו לכ-3.2 מיליארד אירו - עלייה של יותר מ-7% לעומת 2023. וההוצאה הממוצעת לתייר עלתה ל-794 אירו, עם שיא של מעל 921 אירו באוגוסט.
ההשפעה הישראלית מורגשת לא רק בבתי המלון והמסעדות, אלא גם בשוק הנדל"ן המקומי: לפי נתוני חברת 'במבי דרימס', כ-15% מהביקושים לרכישת דירות חדשות בקפריסין מגיעים מישראל, לצד הבריטים, הפולנים והרוסים. מארק זאבי, יו"ר
החברה, מסביר כי התיירים מישראל נחשפים במהלך החופשה להתפתחות הבנייה, לפיתוח התשתיות ולפרויקטים החדשים, ולעיתים קרובות זה מתפתח להתעניינות אמיתית ברכישה. שלושת היעדים המרכזיים שמושכים את הרוכשים הישראלים הם לרנקה, לימסול
ופאפוס, אך בשנה האחרונה נרשם זינוק בעניין סביב מפרץ לרנקה. האזור עובר פיתוח מואץ בעקבות פינוי של שטחי תעשייה ישנים, וכיום מוקמים בו עשרות פרויקטים חדשים במחירים נוחים יחסית לשאר האי ולישראל - עם פוטנציאל השבחה משמעותי לאחר השלמתם.
במקביל,
מתרחבת גם הקהילה הישראלית בקפריסין: להערכת זאבי, כ-15 אלף ישראלים חיים כיום באי באופן קבוע, ועוד כ-20 אלף מחזיקים בו נכס נוסף. הריכוזים הגדולים של הישראלים נמצאים בלימסול, פאפוס ולרנקה: "השילוב בין קרבה גיאוגרפית, מחירי נדל"ן אטרקטיביים ותיירות פורחת יוצר
בסיס חזק להשקעה", מסכם זאבי ומוסיף: "זה הופך את קפריסין ליעד שמעניין לא רק לנפוש בו - אלא גם להשקיע ולחיות בו"