מחדל הדיור: מבקר המדינה יבחן את הזנחת תכנון 12 אלף יח"ד בגלילות

המתחם אושר לבנייה לפני כ-7 שנים אך לדברי עו"ד משה שוב, ועדות התכנון והמינהל מעקבות את פיתוחו
לירן סהר | (2)

המחסור בקרקעות לבנייה בתל אביב הוביל בשנים האחרונות למצוקת דיור חריפה ולזינוק של למעלה מ-60% במחירי הדירות. מלבד אזור הגוש הגדול, אשר ביוני האחרון אושרה בשטחו הקמתן של 12.5 אלף יחידות דיור, במשך שנים עומדת מיותמת הקרקע במתחם פי גלילות, בצמידות לרמת אביב, אחד מהאזורים הנחשקים בארץ.

במתחם מאושרות כבר כ-7 שנים תוכניות לבניית 12 אלף יחידות דיור ומאות אלפי מ"ר לתעסוקה. מדובר בקרקעות בשטח של יותר מ-600 דונם בבעלות של מינהל מקרקעי ישראל (למעלה מ-70%) ופרטיים, ב-7 השנים האחרונות, למרות שאושרו התוכניות, מעכבות ועדות התכנון והמינהל את התכנון המפורט ואת תוכנית האיחוד והחלוקה בין הבעלים.

עו"ד משה שוב ממשרד עורכי הדין שוב ושות' פנה בימים האחרונים למשרד מבקר המדינה בתלונה על "מחדל באי-תכנון" מתחם פי גלילות, בהתייחסו לעיכוב רב השנים בקידום התוכנית לבניית 12 אלף יחידות דיור. שוב מבקש במכתבו ממבקר המדינה, יוסף שפירא, לערוך בדיקה בעניין הפעולות, ולמעשה היעדר הפעולות, שמבצע מינהל מקרקעי ישראל לתכנון מתחם הקרקע בפי גלילות, כמו גם לבחון את הגורמים העומדים מאחורי מחדל זה.

במכתב מציין עו"ד שוב, שיחד עם עו"ד יוסף שגב, מונו כמנהלים מיוחדים מטעם בית המשפט לקידום התכנון של המתחם עבור בעלי הקרקעות הפרטיים, שההתמהמהות מעוררת תמיהה בצל העובדה ש"מידי יום קוראים אנו בעיתונות בדבר מחסור בקרקעות למגורים", זאת, בעוד "המדינה מעכבת את פיתוח המתחם". עוד מוזכר במכתב שבעקבות פנייה קודמת לפני כשנתיים למשרד רה"מ, פנה מנכ"ל המשרד דאז אייל גבאי, למינהל מקרקעי ישראל והמליץ לשלב את תוכנית פי גלילות בוד"לים (ועדות לדיור לאומי) ולקדם בהן את התוכנית , אך המינהל כלל לא טרח להשיב לפניה.

"לא אגזים שערך חלקה של המדינה לבדה באדמת המתחם, חלק המיועד ליותר מ-5,000 יחידות דיור, אינו נופל מ-10 מיליארד שקל", הוסיף שוב. "בקרקע לאלפי יחידות דיור אלו שבבעלות המדינה ניתן יהיה להסתייע כדי לפתור ולו חלק ממצוקת הדיור. כך למשל ניתן לקבוע שבחלקה של המדינה תבנינה גם דירות רבות לזוגות צעירים, דירות לדיור בר השגה, דירות להשכרה ועוד."

מלשכת מבקר המדינה נמסר במכתב התשובה כי " הואיל ומשרד מבקר המדינה עוסק בימים אילו בסוגיית מחירי הדיור בישראל , הורה מבקר המדינה להעביר את המכתב לעיונו של האגף המתאים אשר יבחן את האפשרות לשילוב האמור בתלונתך במסגרת מטלת ביקורת זו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאסר בפועל (ל"ת)
    אשמים לכלא 11/02/2013 07:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ועדת חקירה והאשמים לכלא לא פחות. (ל"ת)
    7 שנים?כחלון קדימה! 11/02/2013 01:05
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


מטרו
צילום: מטרו

חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו

הפרויקט שאמור לשנות את פני התחבורה בגוש דן: כל הפרטים על מכרז המטרו הגדול בישראל

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו

מכרז ענק בהיקף של 65 מיליארד שקל יוצא לדרך כחלק מפרויקט המטרו. הפרויקט שעליו מדווח מתמקד בשלב א' של רשת המטרו באזור מטרופולין גוש דן, מערכת שנועדה להוות נדבך משמעותי במערכת התחבורה הציבורית במרכז הארץ. הרשת כוללת שלושה קווים תת-קרקעיים, קו M1, קו M2 וקו M3, אשר בתכנון יהיו באורך כולל של כ-150 ק"מ ויכללו כ-109 תחנות.

הרשת מיועדת לשרת כ-24 רשויות מקומיות באזור גוש דן והסביבה, במטרה להפוך את התחבורה הציבורית למתחרה אמיתית של הרכב הפרטי. הפרויקט נחשב לעצום בהיקפו עם עלות כוללת מוערכת של מעל ל-150 מיליארד שקלים. השלב הנוכחי כולל הקמה של כ-78 ק"מ של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, במסגרת מיזם בהיקף של כ-65 מיליארד שקלים. מדובר בבוננזה ענקית לחברות התשתיות שלמעשה הצמיחה שלהן בהכנסות כמעט מובטחת. 

חברת נת"ע פתחה הליך מיון מוקדם עבור חבילות העבודה הראשונות במיזם. במסגרת זו ייבחרו הקבוצות והחברות שיוזמנו להתמודד במכרזים הבאים. הצעד הזה מאפשר סינון ראשוני של שחקנים לפי קריטריונים כמו ניסיון בהקמת מנהרות ומתחמי תחנות, יכולת כלכלית, ניהול סיכונים ועמידה בדרישות בטיחות ותשתית.


השקעות ענק בתשתיות

במקביל, כבר פורסמו מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים, כולל מכרז שיפוץ של כ-27,000 דירות הנמצאות בקרבת תוואי המטרו כדי למזער את ההפרעה לתושבים. הוועדה המנהלת של הפרויקט אישרה ביוני 2022 את פרסום המכרז לניהול ותכנון הקווים.

מדובר באתגר הנדסי אדיר של הקמת מאות קילומטרים של תשתית תת-קרקעית בתוך סביבת מטרופולין פעילה וצפופה. חפירת המנהרות הכפולות משלבת טכנולוגיות קידוח מתקדמות, חפירות שטח פתוח ותיאום מורכב עם מערכות קיימות של מים, ביוב, חשמל ותקשורת. התחנות התת-קרקעיות החדשניות תפעלנה כמרחבי תחבורה המקשרים לתחבורה הציבורית הקיימת, כולל אוטובוסים, רכבת קלה ורכבת ישראל, תוך חיבור למרכזי מגורים ותעסוקה.