בראק קפיטל מגייסת 42 מיליון שקל; "השמרנות מגבילה את האפסייד"

החברה ביצעה הנפקה פרטית של מניות כלל ביטוח. אמיר ארד מאקסלנס ברוקראז' העניק למניית החברה מחיר ראשוני של 161 שקל בתשואת שוק
לירן סהר |

חברת הנדל"ן בראק קפיטל (בראק אמדווחת היום כי דירקטוריון החברה אישר הקצאה פרטית של מניות בהיקף של כ-42 מיליון שקל. במסגרת הגיוס, תקצה החברה לגופים מוסדיים מקבוצת כלל ביטוח ולמשקיע זר, שהינו שותף מיעוט במספר נכסים בגרמניה, כ-276 אלף מניות לפי מחיר של 152 שקל למניה, הנמוך בכ-4% ממחיר המניה בבורסה ביום 10 ביולי 2012.

מתוך הסך האמור, יוקצו לכלל ביטוח כ-224 אלף מניות תמורת סך של כ-34 מיליון שקל, ולמשקיע הזר יוקצו כ-52 אלף מניות בתמורה לכ-8 מיליון שקל. יצוין, כי מחירה הנוכחי של המניה משקף לחברה שווי של כ-930 מיליון שקל, הקרוב להונה העצמי של החברה, והמבטא עליית ערך של למעלה מ-45% מאז ההנפקה הראשונה (IPO) של מניות החברה בבורסה לפני כשנה וחצי.

בראק אן.וי. הינה החברה באמצעותה מרכזת קבוצת בראק קפיטל את פעילות הנדל"ן שלה בגרמניה. החברה נשלטת על ידי קבוצת בראק קפיטל המחזיקה בה כ-66%, באמצעות בעלי השליטה ובעלי העניין בה. בנוסף לגיוס האמור, אישר דירקטוריון החברה באופן עקרוני ביצוע הנפקה פרטית נוספת בהיקף של עד כ-17 מיליון שקל למשקיעים נוספים, בתנאים הזהים לתנאי ההקצאה הפרטית, ושבמידה ותתבצע, היא תושלם תוך כ-4 שבועות.

אופיר רחמים, מנכ"ל משותף בחברה, אמר היום: "אנו רואים בגיוס הנוכחי הבעת אמון מצד גורם משמעותי בשוק ההון בבראק אן.וי., בנכסיה ובאסטרטגיה העסקית שלה, וזאת על אחת כמה וכמה על רקע העובדה, כי זהו אחד מגיוסי האקוויטי הבודדים שבוצעו בתל-אביב בחודשים האחרונים. גיוס זה מצטרף לצעדים נוספים שהשלמנו בחודשים האחרונים במסגרת האסטרטגיה של בראק להרחיב את פעילותה בגרמניה ולהדק את קשריה עם שוק ההון. בהקשר זה, חשוב לציין את העלאת דירוג איגרות החוב של החברה ל-A, גיוס החוב שביצענו מול קונצרן כלל, הכניסה של מניות החברה ביוני האחרון למדד ת"א 100, ובמקביל אנו רואים גם ציון דרך משמעותי בדיווח שפירסמנו השבוע לגבי קצב המכירות בפרויקט היזמי שלנו בדיסלדורף".

אמיר ארד, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס ברוקראז', החל לסקר את המנייה ואמר כי "למרות שגרמניה הייתה ונותרה אחת מנקודות המפלט האחרונות כנגד הגאות במשבר החובות הריבוניים, רמת השמרנות של החברה במקביל לאופי הנכסים מגבילים האפשרויות לאפסייד. פעילות החברה מצוינת מבחינת השמרנות, אולם מתומחרת במלואה, אנו מתחילים סיקור עם מחיר ראשוני של 161 שקל למניה בתשואת שוק."

ארד הוסיף כי "השנים 2010-2011 איפיינו את תקופת ההתרחבות של החברה עם מספר גבוה יחסית של עסקאות ועלייה הדרגתית במינוף. לקראת סוף 2011 ניכרה התייצבות בפעילות והחברה עצמה דוגלת בהתרחבות נוספת מינורית בלבד ובטיוב התיק הנוכחי. לפיכך, נתוני הרבעון הראשון של 2012 מהווים עבורינו תמונה מייצגת למדי לפעילותה המתמשכת. תזרים החברה במצב הנוכחי מסייע לתמיכה בפעילות היזמית, אולם נפגע מעט בשל מרכיב קרקעות גבוה יחסית (פרויקט דיסלדורף). בטווח הבינוני והארוך, הצלחה בפעילות הייזום יכולה להוביל לגידול משמעותי, עד כדי הכפלתו של התזרים השנתי הנוכחי."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שלישי זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.