בראק קפיטל מגייסת 42 מיליון שקל; "השמרנות מגבילה את האפסייד"

החברה ביצעה הנפקה פרטית של מניות כלל ביטוח. אמיר ארד מאקסלנס ברוקראז' העניק למניית החברה מחיר ראשוני של 161 שקל בתשואת שוק
לירן סהר |

חברת הנדל"ן בראק קפיטל (בראק אמדווחת היום כי דירקטוריון החברה אישר הקצאה פרטית של מניות בהיקף של כ-42 מיליון שקל. במסגרת הגיוס, תקצה החברה לגופים מוסדיים מקבוצת כלל ביטוח ולמשקיע זר, שהינו שותף מיעוט במספר נכסים בגרמניה, כ-276 אלף מניות לפי מחיר של 152 שקל למניה, הנמוך בכ-4% ממחיר המניה בבורסה ביום 10 ביולי 2012.

מתוך הסך האמור, יוקצו לכלל ביטוח כ-224 אלף מניות תמורת סך של כ-34 מיליון שקל, ולמשקיע הזר יוקצו כ-52 אלף מניות בתמורה לכ-8 מיליון שקל. יצוין, כי מחירה הנוכחי של המניה משקף לחברה שווי של כ-930 מיליון שקל, הקרוב להונה העצמי של החברה, והמבטא עליית ערך של למעלה מ-45% מאז ההנפקה הראשונה (IPO) של מניות החברה בבורסה לפני כשנה וחצי.

בראק אן.וי. הינה החברה באמצעותה מרכזת קבוצת בראק קפיטל את פעילות הנדל"ן שלה בגרמניה. החברה נשלטת על ידי קבוצת בראק קפיטל המחזיקה בה כ-66%, באמצעות בעלי השליטה ובעלי העניין בה. בנוסף לגיוס האמור, אישר דירקטוריון החברה באופן עקרוני ביצוע הנפקה פרטית נוספת בהיקף של עד כ-17 מיליון שקל למשקיעים נוספים, בתנאים הזהים לתנאי ההקצאה הפרטית, ושבמידה ותתבצע, היא תושלם תוך כ-4 שבועות.

אופיר רחמים, מנכ"ל משותף בחברה, אמר היום: "אנו רואים בגיוס הנוכחי הבעת אמון מצד גורם משמעותי בשוק ההון בבראק אן.וי., בנכסיה ובאסטרטגיה העסקית שלה, וזאת על אחת כמה וכמה על רקע העובדה, כי זהו אחד מגיוסי האקוויטי הבודדים שבוצעו בתל-אביב בחודשים האחרונים. גיוס זה מצטרף לצעדים נוספים שהשלמנו בחודשים האחרונים במסגרת האסטרטגיה של בראק להרחיב את פעילותה בגרמניה ולהדק את קשריה עם שוק ההון. בהקשר זה, חשוב לציין את העלאת דירוג איגרות החוב של החברה ל-A, גיוס החוב שביצענו מול קונצרן כלל, הכניסה של מניות החברה ביוני האחרון למדד ת"א 100, ובמקביל אנו רואים גם ציון דרך משמעותי בדיווח שפירסמנו השבוע לגבי קצב המכירות בפרויקט היזמי שלנו בדיסלדורף".

אמיר ארד, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס ברוקראז', החל לסקר את המנייה ואמר כי "למרות שגרמניה הייתה ונותרה אחת מנקודות המפלט האחרונות כנגד הגאות במשבר החובות הריבוניים, רמת השמרנות של החברה במקביל לאופי הנכסים מגבילים האפשרויות לאפסייד. פעילות החברה מצוינת מבחינת השמרנות, אולם מתומחרת במלואה, אנו מתחילים סיקור עם מחיר ראשוני של 161 שקל למניה בתשואת שוק."

ארד הוסיף כי "השנים 2010-2011 איפיינו את תקופת ההתרחבות של החברה עם מספר גבוה יחסית של עסקאות ועלייה הדרגתית במינוף. לקראת סוף 2011 ניכרה התייצבות בפעילות והחברה עצמה דוגלת בהתרחבות נוספת מינורית בלבד ובטיוב התיק הנוכחי. לפיכך, נתוני הרבעון הראשון של 2012 מהווים עבורינו תמונה מייצגת למדי לפעילותה המתמשכת. תזרים החברה במצב הנוכחי מסייע לתמיכה בפעילות היזמית, אולם נפגע מעט בשל מרכיב קרקעות גבוה יחסית (פרויקט דיסלדורף). בטווח הבינוני והארוך, הצלחה בפעילות הייזום יכולה להוביל לגידול משמעותי, עד כדי הכפלתו של התזרים השנתי הנוכחי."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.