נבחנת הגבלת הפטור מארנונה עד ל-9 חודשים על נכסים הרוסים
במסגרת המאמץ להקל במצוקת הדיור, דנה היום ג', ועדת הכספים, באפשרות להגביל את הפטור מארנונה על נכסים שנהרסו או ניזוקו ואינם ניתנים לשימוש. בתזכיר חוק חדש, מבקשת הממשלה, להגביל את תקופת הפטור לחצי שנה עד תשעה חודשים בלבד.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש לבחון את משך תקופת הפטור והשלכותיה וכן לקבוע סייגים במקרים חריגים, כאשר בעלי נכסים אינם מצליחים למכור או להשכיר את נכסיהם או שנכסיהם ניזוקו עקב אסון וטרם הושב מצבם לקדמותו.
גפני ציין ש"השינוי של המצב הקיים, המעניק פטור מלא ללא הגבלת זמן, הוצע לראשונה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2011 2012, אז הוצע להגביל את הפטור מתשלום ארנונה על נכסים שניזוקו או נהרסו לשלוש שנים בלבד. העניין פוצל מחוק ההסדרים ותעה עולה לדיון מחודש". גפני ציין ש"העניין אף הוזכר בין המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הדיור".
רפרנט שיכון באגף התקציבים באוצר, צחי דוד, ציין ש"עתה הממשלה מבקשת לקדם הצעת חוק חדשה בעניין וכי כבר לפני שבועיים הוכן תזכיר חוק לשם כך. על פי ההצעה החדשה, יוגבל הפטור מארנונה לחצי שנה בלבד עם אפשרות להארכה של עוד שלושה חודשים, כלומר תשעה חודשים לכל היותר. לאחר מכן, נכס שלא ישופץ, בעליו ישלמו בגינו ארנונה כפולה".
לדבריו, "חלפו כמעט שנתיים מאז שפוצל הסעיף הזה מחוק ההסדרים ולאור ההתפתחויות והמלצות הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, הגענו למסקנה שיש לקצר את תקופת הפטור".
דוד נימק את השינוי המבוקש, בכך ש"היכולת לקבל פטור מלא לאורך זמן פוגעת במוטיבציה של בעלי נכסים לשפצם ולהשמישם, מה שאמור להוביל להגדלת מלאי הדירות בשוק. יש בארץ אלפי יחידות דיור ריקות שאינן משופצות ולא מנוצלות, שמן הראוי להשמישן".
חברי הוועדה הביעו חשש מכך שהגבלת הפטור לתקופה כה קצרה תביא לפגיעה קשה במי שאינם מצליחים להשכיר את נכסיהם או שטרם עלה בידם לשפצם מסיבות שאינן תלויות בהם.
ח"כ יעקב אדרי (קדימה), ששימש בעבר ראש עיריית אור עקיבא: "אני מכיר את הנושא מקרוב. התוודעתי לזה כראש עיר; כשבעלי מבנים תעשייתיים רוצים להשכיר את נכסיהם ואין דורש. לבסוף, באין מוצא, אותם בעלי נכסים נאלצו לפרק את כל הגגות וכך הנכסים הפכו ללא שמישים". אדרי הציע פתרון שלאחר פרק הזמן של הפטור, כפי שיוחלט, למשל לאחר שלוש שנים, ישלמו בעלי הנכסים ארנונה באופן מדורג: תחילה 25%, בשנה שאחרי 50% ובשנה שלאחריה 75%. ואם אז עדיין לא יצליחו להשכיר את נכסיהם, יהיו פטורים לחלוטין מתשלום ארנונה".
עו"ד רונית פלג, מהתאחדות התעשיינים: "קיצור הזמן כפי שמתבקש לא הגיוני. אם יש לי נכס תעשייתי בפריפריה באזור ללא ביקוש, לא ניתן להעניש אותי אם לא הצלחתי להשכירו. ואולי יש לי בעיות כלכליות ואפילו כונס נכסים או מפרק אינם מעוניינים בנכס; אזי למה אחרי חצי שנה או תשעה חודשים אדרש לשלם ארנונה כפולה? צריך להבדיל בין אדם שאין לו פתרון והנכס שלו ניזוק בצורה משמעותית לבין מי שמסיבות אחרות לא משפץ אותו. טווחי הזמן הם בלתי אפשריים. צריך לקבוע משך זמן ארוך יותר לפטור".
צחי דוד מהאוצר, השיב לטענות שהעלו הח"כים ושאר הנציגים: "פתרון למקרים חריגים צריך להינתן בוועדות ערר". דוד הסכים עם ח"כ אדרי, ש"אכן קיימים אזורי תעשייה רבים בארץ, בעיקר בפריפריה, שלא ניתן להפעילם או שהבעלים פשטו רגל או שאין להם למי להשכיר. הפתרון צריך להינתן במסגרת ועדות ערר וכד'".
גפני סיכם בדרישה "למצוא פתרון למקרים חריגים כמו בעקבות פיצוץ בלוני גז בנתניה, שהדיירים שוכרים דירות והבתים שלהם טרם שופצו ואם הפטור מארנונה יוגבל אזי גם ישלמו ארנונה בגין הבתים הלא ראויים למגורים. לא ניתן לקדם חוק, כשבדרך דורסים כל מיני אנשים עם מקרים בעייתיים. הוועדה מבקשת שתבחנו את הדברים; להחריג את מי שצריך ולהתמקד באותם 'פילים לבנים' לפרק זמן סביר".
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
