שנת מפנה: אפריקה נכסים חזרה ליזום ולפתח קרקעות; טרכטנברג פגע ברווח
חברת אפריקה נכסים מקבוצת אפריקה ישראל שבשליטת איש העסקים לב לבייב פירסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2011 ולרבעון הרביעי של השנה - שנה שהיתה בסימן של מעבר ליזום ופיתוח על קרקעות שבבעלותה בארץ ובאירופה במקביל לשיפור במיצוב הפיננסי של החברה.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד של כ-9 מיליון שקל המיוחס למחזיקי ההון של החברה בשנת 2011. החברה מציינת כי בנטרול השפעת שינוי שיעורי המס בעקבות יישום מסקנות וועדת טרכטנברג בסך 27.5 מיליון שקל הסתכם הרווח ב 18.5 מיליון שקל, בדומה לשנת 2010. כאשר בסיכום הרבעון הרביעי של 2011 הסתכם ההפסד למחזיקי ההון של החברה ב 800 אלף שקל אך בנטרול השפעת וועדת טרכטנברג הסתכם הרווח ברבעון ב 26.7 מיליון שקל לעומת כ-20 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות החברה בשנת 2011 מהשכרת והפעלת נכסים גדלו בכ-3% והסתכמו בכ- 315.5 מיליון שקל. ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2011 גדלו ב-8.5% והסתכמו ב 83.7 מיליון שקל לעומת 77.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2010.
בשורת הרווח התפעולי ניכר השיפור במידה רבה יותר כאשר בסעיף זה נרשם זינוק של 53% והרווח התפעולי הסתכם בשנת 2011 בכ- 261.9 מיליון שקל לעומת 171.1 מיליון שקל בשנת 2010. הרווח התפעולי ברבעון רביעי של השנה הוכפל לעומת הרבעון המקביל אשתקד והוא הסתכם ב 93.1 מיליון שקל.
אפריקה נכסים דיווחה כי תזרים המזומנים מפעילות שוטפת גדל ב-32% בשנת 2011 לסך של 304.5 מיליון שקל לעומת 231.1 מיליוני בתקופה המקבילה ב-2010.
ממאזן החברה עולה כי ההון העצמי של החברה ליום 31 בדצמבר 2011 גדל גם הוא והסתכם ב- 2.662 מיליארד שקל לעומת 2.645 מיליארד שקל בסוף 2010.
אבי ברזילי, משנה למנכ"ל החברה ומנכ"ל אפי אירופה: "שנת 2011 הייתה שנת מפנה בפעילות של אפריקה נכסים. החברה חזרה ליזום ולפתח פרויקטים על קרקעות אשר בבעלותה שנרכשו בשנים קודמות בעיקר מהון עצמי תוך חיזוק משמעותי בחוסן הפיננסי. מיצובה הפיננסי הטוב של החברה, שאף זכה לאחרונה להכרה על ידי חברות הדירוג השונות, יסייע לה בכפוף למצב השווקים העולמיים את המשך תנופת הפיתוח באופן, שיאפשר את יישום האסטרטגיה העסקית של החברה, שבבסיסה הגדלת מרכיב הנכסים המניבים, באמצעות פיתוח פרויקטים על קרקעות שבבעלותה".
- 5.שער 6000 תוך 8 חודשים - תפנימו (ל"ת)אפריקה שלי 18/03/2012 23:25הגב לתגובה זו
- 4.עליזה 18/03/2012 20:19הגב לתגובה זוחברה עם פוטנציאל ענק
- 3.בונקר 18/03/2012 13:23הגב לתגובה זוהשקעה משתלמת חברה חזקה הון עצמי גבוה נראית בטוחה לשנה הקרובה
- 2.טרכטנברג 18/03/2012 10:39הגב לתגובה זוריקות. זה פשוט לא יאומן מדינת משטרה! מחייבים את האנשים בכח להשכיר דירות? יש כאלה שנוסעים לחו" ל ללמוד וחוזרים מה הם יעשו? ימכרו את כל החפצים בחצי מחיר? לאן הם יבואו לבית מלון? אין פה כלכה חופשית תחי רוסיהישראל. ק.ג.ב. טרכטנברג
- 1.טרכטנברג בכיה לדורות 18/03/2012 10:37הגב לתגובה זואיפה האלמנות שמושקעות בבורסה כי הבעלים שלהם לא רופאים או חכים? אלא עצמאים. וגם אלו שדאגו למשפחות עם ביטוחי חיים הם המושקעים בבורסה מהם גזל טרכטנברג ונתן לצעירים וגם אותם רימה כי 3 שנים זה נגמר מהר. אז אולי זה יעודד ילודה כל 3 שנים? פשוט נבזות של ממשלה .
המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
