נערכים ליום אסון: בגין - "הערכות לאירוע שקורה פעם ב-20 אלף שנה לא מעניינת ולא הגיונית"
ועדת ביקורת המדינה דנה היום בנושא עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה, זאת בעקבות דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בעניין אשר מותח ביקורת חריפה על אוזלת ידן של רשויות המדינה בהיערכות המשק לרעידת אדמה קשה שתגרום לאסון לאומי.
"עשור עבר מפרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא הערכות המדינה לרעידות אדמה לא חל שיפור בנושא, לא הוסדר תקצוב ההערכות. המבקר קבע כי על שר האוצר, השר הממונה, שר הבריאות, ראש הממשלה ושר השיכון והבינוי לקבוע צעדים אופרטיביים בנושא", כך אמר ח"כ רוני בר-און, יו"ר הוועדה, בפתח הדברים.
בני בגין, השר האמון על נושא הערכות המשק לרעידות אדמה אמר: "זמן החזרה הממוצע, במידה שאנחנו יכולים לשפוט, של רעידת אדמה או של אירוע ססמי הוא בערך 20-15 אלף שנים, ואני מוכן לומר גם אם בבוא היום תוטל עליי מוערבות אישית כשר בממשלה שהערכות לאירוע של פעם ב-20 אלף שנה לא תעניין אותי. אנחנו צריכים לחיות בתחום סביר של התכוננות."
"אנו יודעים שיש מספר לא מבוטל של בתים שנבנו טרם נכנס תקן רעידות האדמה לתוקף, כ-100 אלף יחידות דיור ולכן צריך להיערך בהתאם. אנו מעדיפים את הביטוי מסגרת להיערכות, לתרחיש של רעידת אדמה שעשויה להתרחש פעם ב-1000 שנה. תרחיש קטסטרופאלי מתרגם לתחזית, אז אנחנו מקבלים כתבות מבהילות שמפחידות אזרחים שלא לצורך", הוסיף בגין. "140 מיליון שקל לחיזוק מבנים ציבוריים לשנה הוא סכום נאה ומספק."
בר - און הוסיף: "עניין הסכמות הדיירים הוא המקום הראשון לרועץ, חלקם בקרב האזרחים הותיקים, המפחדים משינויים, וחלקם בקרב הדיירים הצעירים החדשים המעוניינים לחזק ולשדרג את הבניין. הורדת הרוב ל-51% תפחית מהלחצים. כמו כן, העירייה לא יכולה לעשות שבת לעצמה, כפי שעיריית תל אביב עושה כשאומרת שתוספת בנייה תחליש את הבנייה, היא צריכה לפעול לפי החלטות הממשלה."
אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, אמר כי "אפילו אם דייר אחד מתנגד לתמ"א 38 היזם לא מעוניין בפרוייקט. אפשר לבנות כמעט כל דבר שרוצים, השאלה כמה זה עולה. יש לי ויכוחים קשים מאוד עם עיריית תל אביב בנושא התמ"א 38. הם לקחו את התוכניות למהנדס מומחה שבודק לפי קריטריונים שונים אשר טוען שתוספת הבנייה יוצרת עומס יתר. בנוגע לחיזוק המבנים הציבוריים, ישנה רשימה של כ-4,500 מבנים לחיזוק, מאות הבניינים הראשונים הם של משרד החינוך, משרד הבריאות."
שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, אמר כי בנושא הדיור הציבורי, עד לפני שנה לא היה למשרד תקציב לחיזוק מבני המדינה, קיבלנו תקציב, קיבלנו 90 מיליון שקל לחיזוק מבנים, 100% על חשבון המדינה, ככל שיהיה יותר תקציב יותר מבנים יחוזקו. משרד האוצר מכיר בכך שהוא צריך להשקיע בתקציבים נפרדים לחיזוק מבנים, השאלה איפה כי התקציב מוגבל. לפי העבודות שעשינו עד היום, בשנת 2012 יתחילו כבר עבודות הביצוע. מבחינה חברתית המבנים ישודרגו, יקבלו צורה שונה ולכן אנחנו נמצאים עם שתי ציפורים במכה."
"אנו עובדים בשיתוף פעולה עם השר להגנת העורף מתן וילנאי, לחיזוק מבנים ציבוריים, הוסיף אטיאס. איתרנו מגרשים וקרקעות איתם ניתן יהיה להתחבר במקרה של פינוי חלילה. אנחנו כמו כן עושים שיקום שכונות ב-37 ישובים, אך אנו צריכים להגדיל את הסכום לכל יחידת דיור כדי לחזק את המבנים, לכן קיבלנו עוד 30 אלף שקל לדירה."
"תמ"א 38 התקבלה ב-2005, עד 2010 התיקון לא צלח ואף נכשל, אם בסביבות 100 יח"ד קיבלו היתרים, המשמעות היא שההיתכנות הכלכלית הייתה שגויה", הוסיף אטיאס. "ברגע שכל התמ"א 38 חי על פי זכויות המשמעות היא שרק איפה שיש ערך לקרקע יבצעו את המיזם. קיבלנו שני תיקונים - תוספת של שתיים וחצי קומות, למעט תל אביב שם ניתן להוסיך 1.5 קומות, כך ניתן להוסיף 400 אלף יחידות דיור. אנו מרגישים שינוי מהותי בקרב היזמים לגשת לתוכניות תמ"א 38."
"ראשי הרשויות לא אוהבים את הכל, מי שמוציא היתר בנייה הוא ראש הרשות. חלק מראשי הרשויות לא נתנו לתחום הזה יד, לחלק מהרשויות לא התאים שיוסיפו יחידות דיור. עד התיקון ב-2010 נדרש רוב של 80% של הדיירים, ביקשנו 51% הסכמה, קיבלנו לבסוף 66% כי משרד המשפטים התנגד. ראש הממשלה טען שאם מדובר בסכנת חיים אז צריך 0% הסכמה. הגדלת הזכויות והורדת אחוזי ההסכמה יצרו שינוי שאנו רואים כעת", הוסיף אטיאס.
אטיאס התייחס לנושא של הקמת בנק זכויות: "תוכנית במרכז תל אביב צריכה להיות קשורה לבית שאן במסגרת בנק זכויות, קרי 2.5 קומות בתל אביב ליזם שיחזק בפריפרייה, היכן שלא משתלם כלכלית לחזק. כל ההכנסות שייכנסו מתמ"א 38 למדינה במקומות בהם יש כדאיות כלכלית המדינה לא תיקח כל מס לעצמה, קרי מכירת דירה בתל אביב במסגרת תמ"א 38, ניצור משק כספי סגור והתקציבים ילכו לחיזוק מבנים בפריפרייה, משרד האוצר מתנגד לכך. לנושא ניוד הזכויות מתנגד משרד הפנים."
כתבות נוספות:
- 6.לש. 12/02/2012 18:07הגב לתגובה זוגם זולים גם עמידים
- 5.מבין עניין 06/02/2012 12:30הגב לתגובה זויש להם לובי חזק מאוד, ויש להם תקשורת שמסייעת להם להכניס פניקה לציבור לרכוש פוליסות. שכולנו יודעים שכמו שהיה עם אסון הכרמל, גם למי שאין פוליסה קיבל פיצוי על השרפה, אז אם תהיה רעידת אדמה ויהרסו מאות ואלפי דירות, חברות הביטוח יכריזו פשיטת רגל ולא ישלמו, והמדינה תפצה את כולם. אז תרגיעו
- 4.נאסים ניקולאס טאלב 06/02/2012 12:21הגב לתגובה זואבל כשיבוא הברבור השחור - אללה יסתור
- 3.מודאג 06/02/2012 12:19הגב לתגובה זושלום אני מחזיק בבניין בתל אביב מת לשפץ אותו לחזק יסודות ולבנות עוד דירות לאוכלוסיה הצעירה עיירית תל אביב אוסרת זאת עלי בגלל חוק השימור בעייריה אכפת להם יותר מצבע התריסים מחיי אדם רוצה לחזק לשמר ולבנות-לא נותנים לי לא מימון לא סיוע להפך יחיבו אותי בהטיל השבחה החומר נאסף מתכונן לועדת החקירה בנושא
- 2.העיקר שמחירי הדירות יירדו!!! (ל"ת)אלעד 06/02/2012 12:04הגב לתגובה זו
- 1.כולנו ניכחד עם האמריות של בגין (ל"ת)ירון 06/02/2012 12:04הגב לתגובה זו
אספת דיירים (X)כמה באמת צריך לשלם ועד בית והאם אתם משלמים יותר מדי?
כשמדברים על דמי ועד בית, אין תמחור אחיד - המחיר משתנה מאוד בין בניין לבניין. הכל תלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה, אבל הנה הממוצעים
דמי ועד בית מתייקרים. כמו כמעט כל מוצר ושירות גם העלויות שלתחזוקת הבית עולות - הניקיון, הגינון, התיקונים של המעליות. הסכומים גדלים מדי שנה. כמה בעצם עולה ועד הבית והאם אנחנו משלמים סכום סביר? אין אין תמחור אחיד - התשלום עבור ועד הבית משתנה מאוד בין בניין לבניין, בין אזור לאזור ותלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה.
טווחים טיפוסיים - תלוי מה יש בבניין
במבנים בסיסיים וישנים, ללא מעלית או מתקנים משותפים - דמי ועד יכולים להיות נמוכים יחסית. יש בניינים שבהם התשלום לדירה נע סביב 80-140 שקל בחודש. אם מדובר בבניין שמתוחזק בינוני עם מעלית, שירות ניקיון, חשמל משותף ותחזוקה כללית - דמי הוועד יהיו גבוהים יותר, באזור של 150 עד 350 שקלים בחודש.
בבניינים חדשים יחסית עם שירותים יותר נרחבים לרבות: מעלית, חניה תת-קרקעית, גינה, מערכות שירות, תחזוקת גג וחימום - העלויות עולות משמעותית. דמי ועד בבניינים כאלה מגיעים ל-500 עד 900 שקלים ולעיתים אף יותר.
בבניינים יוקרתיים יותר שבהם יש גם שמירה ולובי מטופח זה יהיה מעל 1,000 שקל בחודש. זה גם תלוי כמובן באזור. בתל אביב הכי יקר, ככל שמתרחקים זול יותר. אם במגדל בתל אביב התשלום לוועד מגיע ל-2,000 שקלים ומעלה, הרי שברמת גן ופתח תקווה זה יהיה כ-1,000-1,400 שקלים ווב קשה להשוות כי זה גם תלוי בשאלה אם יש בריכה, חדר כושר ושירותים נוספים.
בשורה התחתונה ועד הבית מתחיל ב-50 שקלים בבניינים ישנים ומגיע במקומות מסוימים גם ל-3,000 שקלים ומעלה.
מה מייקר את דמי הוועד
הגורמים העיקריים שמקפיצים את העלות: שירותים משותפים כמו ניקיון, גינון, חשמל ותאורה משותפת, תחזוקת מעלית, גג, חניון, מערכות מיזוג, חצר וגינות. במקרים רבים הוועד במיקור חוץ. שימוש בחברת ניהול מקצועית במקום ועד מתנדב מהדיירים מוסיף עלות לניהול, גבייה, טיפול בסרבנים, תיאום שירותים ותחזוקה שוטפת. עלות שירות ניהול בסיסי לדירה נעה סביב 80-120 שקל בחודש, לפני עלויות התחזוקה והשירותים הנוספים.
אספת דיירים (X)כמה באמת צריך לשלם ועד בית והאם אתם משלמים יותר מדי?
כשמדברים על דמי ועד בית, אין תמחור אחיד - המחיר משתנה מאוד בין בניין לבניין. הכל תלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה, אבל הנה הממוצעים
דמי ועד בית מתייקרים. כמו כמעט כל מוצר ושירות גם העלויות שלתחזוקת הבית עולות - הניקיון, הגינון, התיקונים של המעליות. הסכומים גדלים מדי שנה. כמה בעצם עולה ועד הבית והאם אנחנו משלמים סכום סביר? אין אין תמחור אחיד - התשלום עבור ועד הבית משתנה מאוד בין בניין לבניין, בין אזור לאזור ותלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה.
טווחים טיפוסיים - תלוי מה יש בבניין
במבנים בסיסיים וישנים, ללא מעלית או מתקנים משותפים - דמי ועד יכולים להיות נמוכים יחסית. יש בניינים שבהם התשלום לדירה נע סביב 80-140 שקל בחודש. אם מדובר בבניין שמתוחזק בינוני עם מעלית, שירות ניקיון, חשמל משותף ותחזוקה כללית - דמי הוועד יהיו גבוהים יותר, באזור של 150 עד 350 שקלים בחודש.
בבניינים חדשים יחסית עם שירותים יותר נרחבים לרבות: מעלית, חניה תת-קרקעית, גינה, מערכות שירות, תחזוקת גג וחימום - העלויות עולות משמעותית. דמי ועד בבניינים כאלה מגיעים ל-500 עד 900 שקלים ולעיתים אף יותר.
בבניינים יוקרתיים יותר שבהם יש גם שמירה ולובי מטופח זה יהיה מעל 1,000 שקל בחודש. זה גם תלוי כמובן באזור. בתל אביב הכי יקר, ככל שמתרחקים זול יותר. אם במגדל בתל אביב התשלום לוועד מגיע ל-2,000 שקלים ומעלה, הרי שברמת גן ופתח תקווה זה יהיה כ-1,000-1,400 שקלים ווב קשה להשוות כי זה גם תלוי בשאלה אם יש בריכה, חדר כושר ושירותים נוספים.
בשורה התחתונה ועד הבית מתחיל ב-50 שקלים בבניינים ישנים ומגיע במקומות מסוימים גם ל-3,000 שקלים ומעלה.
מה מייקר את דמי הוועד
הגורמים העיקריים שמקפיצים את העלות: שירותים משותפים כמו ניקיון, גינון, חשמל ותאורה משותפת, תחזוקת מעלית, גג, חניון, מערכות מיזוג, חצר וגינות. במקרים רבים הוועד במיקור חוץ. שימוש בחברת ניהול מקצועית במקום ועד מתנדב מהדיירים מוסיף עלות לניהול, גבייה, טיפול בסרבנים, תיאום שירותים ותחזוקה שוטפת. עלות שירות ניהול בסיסי לדירה נעה סביב 80-120 שקל בחודש, לפני עלויות התחזוקה והשירותים הנוספים.
