התאחדות הקבלנים בוני הארץ הגישה עתירה לבג"ץ נגד המדינה, בטענה כי המלחמה הביאה לפגיעה קשה בענף הבנייה והתשתיות – והאחריות מוטלת על הממשלה. לדבריהם, עיכובים במסירת דירות, פרויקטים ציבוריים ועבודות תשתית הובילו לנזק כלכלי מצטבר של כ־131 מיליארד שקל - והם דורשים שהמדינה תתערב באופן מידי. לפי העתירה, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוטל סגר על שטחי יהודה, שומרון ועזה - מה שמנע כניסת עשרות אלפי עובדים פלסטינים לאתרי הבנייה בישראל. הסגר, יחד עם גיוסי מילואים, סגירת אתרים והגבלות פיקוד העורף, יצר מחסור חמור בכוח אדם - שהוביל לעיכוב ממוצע של כחצי שנה במסירת דירות. במצב הזה, הקבלנים חשופים לתביעות מצד רוכשי דירות - לפי חוק המכר, שמטיל פיצויים עונשיים על כל חודש איחור.

בנוסף, קבלנים המדווחים על עיכובים בפרויקטים ציבוריים נדרשים לעמוד בלוחות זמנים קשיחים - גם אם אין להם כוח עבודה מספק, ונחשפים לקנסות, חילוט ערבויות ועלויות תקורה גבוהות. בהתאחדות דורשים שהממשלה תכיר במצב ככוח עליון (force majeure) – מהלך שיאפשר להפסיק את גל התביעות ויאזן את האחריות בין המדינה למגזר הפרטי. לדבריהם, ניסיונות קודמים להביא לפתרון חוקי – כולל חקיקה שתחריג את העיכובים מהחוק – לא צלחו. "עברו כמעט שנה וחצי - והממשלה לא עשתה דבר", נכתב בעתירה.

נשיא התאחדות הקבלנים, רוני בריק מסר: "מתחילת המלחמה, פנתה התאחדות פעם אחר פעם לגורמי הממשלה השונים והתריעה על השפעת המלחמה על הענף. היקף המלחמה והסגר חריגים בכל קנה מידה, והענף כולו ורוכשי הדירות סופגים נזקים עצומים ובלתי הפיכים ובתי המשפט מתחילים להתמלא בתביעות. דרשנו מהממשלה פתרון חקיקתי או כל פתרון רוחבי אחר שיכיר במלחמה כנסיבה המהווה סיכול חוזה, כך שאיחורים במסירת דירות בשל המלחמה לא יזכו רוכשי דירות בפיצוי בגין איחורים במסירה ויידרש פתרון אחר. על אף הפניות הרבות והפגישות שלנו עם נציגים שונים של הממשלה, הממשלה לא יצרה שום הסדר חקיקתי ולא הציגה שום עמדה, מתווה או כל פתרון אחר לבעיה, גם לא אחרי כשנה וחצי מפרוץ המלחמה. השאלה שעולה לאורך כל התקופה הזו, האם ניתן להגדיר את המלחמה כאירוע כוח-עליון ואני אומר, שזהו אירוע כוח-עליון לפי כל חוק".