רוני בריק. קרדיט: שירי גרופר
רוני בריק. קרדיט: שירי גרופר

הקבלנים מגלגלים את העיכובים למדינה; דורשים כ־130 מיליארד שקל

בעקבות המלחמה ועצירת הכניסה של העובדים הפלסטינים, ענף הבנייה בישראל נקלע למחסור בכוח אדם. מה שגרם לדבריהם לעיכובים של חצי שנה במסירת דירות; הקבלנים דורשים שהמדינה תכיר בכך כ'כוח עליון', ותספר פתרון שיימנע מהם לשאת בתשלומי הפיצויים לרוכשים ולהיחשף לתביעות

הרצי אהרון | (3)


התאחדות הקבלנים בוני הארץ הגישה עתירה לבג"ץ נגד המדינה, בטענה כי המלחמה הביאה לפגיעה קשה בענף הבנייה והתשתיות – והאחריות מוטלת על הממשלה. לדבריהם, עיכובים במסירת דירות, פרויקטים ציבוריים ועבודות תשתית הובילו לנזק כלכלי מצטבר של כ־131 מיליארד שקל - והם דורשים שהמדינה תתערב באופן מידי. לפי העתירה, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוטל סגר על שטחי יהודה, שומרון ועזה - מה שמנע כניסת עשרות אלפי עובדים פלסטינים לאתרי הבנייה בישראל. הסגר, יחד עם גיוסי מילואים, סגירת אתרים והגבלות פיקוד העורף, יצר מחסור חמור בכוח אדם - שהוביל לעיכוב ממוצע של כחצי שנה במסירת דירות. במצב הזה, הקבלנים חשופים לתביעות מצד רוכשי דירות - לפי חוק המכר, שמטיל פיצויים עונשיים על כל חודש איחור.

בנוסף, קבלנים המדווחים על עיכובים בפרויקטים ציבוריים נדרשים לעמוד בלוחות זמנים קשיחים - גם אם אין להם כוח עבודה מספק, ונחשפים לקנסות, חילוט ערבויות ועלויות תקורה גבוהות. בהתאחדות דורשים שהממשלה תכיר במצב ככוח עליון (force majeure) – מהלך שיאפשר להפסיק את גל התביעות ויאזן את האחריות בין המדינה למגזר הפרטי. לדבריהם, ניסיונות קודמים להביא לפתרון חוקי – כולל חקיקה שתחריג את העיכובים מהחוק – לא צלחו. "עברו כמעט שנה וחצי - והממשלה לא עשתה דבר", נכתב בעתירה.


נשיא התאחדות הקבלנים, רוני בריק מסר: "מתחילת המלחמה, פנתה התאחדות פעם אחר פעם לגורמי הממשלה השונים והתריעה על השפעת המלחמה על הענף. היקף המלחמה והסגר חריגים בכל קנה מידה, והענף כולו ורוכשי הדירות סופגים נזקים עצומים ובלתי הפיכים ובתי המשפט מתחילים להתמלא בתביעות. דרשנו מהממשלה פתרון חקיקתי או כל פתרון רוחבי אחר שיכיר במלחמה כנסיבה המהווה סיכול חוזה, כך שאיחורים במסירת דירות בשל המלחמה לא יזכו רוכשי דירות בפיצוי בגין איחורים במסירה ויידרש פתרון אחר. על אף הפניות הרבות והפגישות שלנו עם נציגים שונים של הממשלה, הממשלה לא יצרה שום הסדר חקיקתי ולא הציגה שום עמדה, מתווה או כל פתרון אחר לבעיה, גם לא אחרי כשנה וחצי מפרוץ המלחמה. השאלה שעולה לאורך כל התקופה הזו, האם ניתן להגדיר את המלחמה כאירוע כוח-עליון ואני אומר, שזהו אירוע כוח-עליון לפי כל חוק".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 21/05/2025 08:18
    הגב לתגובה זו
    הקבלנים הנוכלים עשו מספיק רווח על הגב של כולנו ושל המדינה. שיתמודדו
  • חתיכת ידיוט פופוליסט (ל"ת)
    אנונימי 25/05/2025 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו הקבלנים הפושעים מנסים לעקוץ את המדינה המדינה בקריסה ניגמר הכסף (ל"ת)
    רועי 20/05/2025 11:44
    הגב לתגובה זו
בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדריבעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדרי

אבו פמילי זוכה ב-40 דירות במגדלי דה וינצ'י תמורת 61 מיליון שקל

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.
רן קידר |
נושאים בכתבה צחי אבו

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.


המכרז החוזר התקיים בנובמבר 2024, לאחר כישלון המכרז הקודם באוגוסט 2024, שבו נקבע מחיר מינימום של 101 מיליון שקל שהרתיע רוכשים. הפעם, מחיר המתחם הופחת ל-43.2 מיליון שקל, וההצעה הזוכה גבוהה ממנו בכ-17.8 מיליון שקל בלבד. עם זאת, המחיר הכולל עדיין נמוך בעשרות אחוזים מהערכת השווי של הדירות במתחם.

התנאים במכרז דרשו מכירה של כל 40 הדירות לרוכש אחד, כאשר הדירות מיועדות להשכרה לצמיתות ללא אפשרות מכירה עתידית. כל הדירות הן בגודל 88 מ"ר ומפוזרות בשווה בין שתי קומות נמוכות במגדל הדרומי והצפוני.

בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו: "אנו שמחים על הזכייה במכרז ומתכוונים להמשיך לאתר עסקאות נוספות שיניבו תשואה משמעותית, רווחיות למשקיעים ובשורה לשוק השכירות. אנו מאמינים כי השוק נמצא בתקופה נוחה לאיתור הזדמנויות נוספות כמו זו שכעת נקרתה בדרכנו."

האתגר המרכזי: נזקי הטיל מאיראן

אחד האתגרים המרכזיים ברכישה זו הוא הנזק הכבד שנגרם למגדל הצפוני בעקבות טיל ששוגר מאיראן באוקטובר האחרון. בעקבות הפגיעה, הדיירים פונו והחל תהליך תיקונים מורכב. רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי הדירות במגדל הצפוני סגורות ולא ניתן היה לבקר בהן במסגרת המכרז. הזוכה במכרז יידרש לשאת בעלויות התיקון של הנזקים, לרבות השתתפות בתיקון השטחים הציבוריים בבניין, ללא פיצוי ממס רכוש, מה שמסביר את המחיר הנמוך יחסית.

פינוי מבנים; קרדיט: רמ"יפינוי מבנים; קרדיט: רמ"י

השמאי הממשלתי קובע 16% רף תחתון לרווח יזמי בפינוי-בינוי במחוז ת"א

העדכון קובע לראשונה רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, עם 16% בממוצע בתל אביב, כרף מקצועי להיתכנות כלכלית, במטרה לצמצם סיכון לאי-מימוש מיזמי פינוי-בינוי ולאזן בין כדאיות יזמית למגבלות התכנון; על רקע ירידת המחירים האם היזמים אכן עומדים ב-16%?

רן קידר |

השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים פרסם עדכון מקיף לערכי הרווח היזמי המזערי בתוכניות פינוי־בינוי, בהתאם לסמכותו לפי תקן 21.1 ולאחר בחינה מקצועית מעמיקה של השינויים שחלו בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. מדובר בעדכון ראשון מאז יוני 2022, שנעשה על רקע עלייה חדה בריבית, התייקרות תשומות הבנייה, האטה בקצב המכירות, גידול במלאי הדירות הלא־מכורות והתארכות משכי הביצוע – כולם גורמים שמגבירים את רמת הסיכון היזמי במיזמי התחדשות עירונית.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, בהתחשב ברמות הסיכון, מאפייני השוק והנתונים הכלכליים העדכניים. 

בנוסף, לראשונה נקבעו ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות בכל מחוז, המשקפים הבדלים אזוריים בסיכון ובכדאיות. העדכון נועד לאזן בין הצורך בכדאיות כלכלית מספקת לקידום מיזמי התחדשות עירונית לבין המגבלות התכנוניות, ובראשן יכולת הציפוף המוגבלת במרחב העירוני. במסמך הודגש כי ככל שהתכנון מאפשר זאת, אין מגבלה על רווחיות גבוהה יותר, ואף רצוי לשמר רווחיות מספקת שמגדילה את סיכויי המימוש ומיטיבה עם היזמים ועם בעלי הדירות.

הרווח היזמי המזערי מהווה רף מינימלי להיתכנות כלכלית, שמתחתיו גדל באופן משמעותי הסיכון לאי-מימוש הפרויקט. מדובר בכלי מקצועי לבחינת כדאיות, ולא ברווח נורמטיבי או רצוי. מטרת העדכון היא שמירה על איזון מקצועי בין קידום ההתחדשות העירונית לבין תכנון בר־מימוש, היתכנות כלכלית והפחתת הסיכון לאי־ביצוע של תוכניות מאושרות.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, נוכח ירידה ריאלית במחירי הדירות, רמות מלאי גבוהות, קצב מכירות איטי ועלויות מימון וביצוע גבוהות. לראשונה נקבעו גם ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות, המשקפים הבדלים אזוריים במאפייני השוק, רמת הביקוש והסיכון: במחוזות המרכז, תל אביב וירושלים – 16% בממוצע, ובמחוזות הצפון, חיפה והדרום – 17% בממוצע.