ישראל-אירופה תקים 854 דירות חדשות במתחם מרכזי בנתניה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל
החברה הגיעה לרוב הדרוש במתחם יצחק שדה–אסף שמחוני–טרומפלדור ותוביל פרויקט פינוי-בינוי מהגדולים בעיר, במקומן של 270 דירות ישנות יוקמו ארבעה מגדלים בני 35 קומות ומבנים בבנייה מרקמית
חברת ישראל-אירופה המצויה בבעלות אלעד אפרגן וחברת דוניץ-אלעד דוניץ 8.14% הציבורית, מדווחת היום, כי החתימה למעלה מ-75% מבעלי הדירות במתחם פינוי-בינוי והגיעה לרוב הדרוש במתחם המבוקש הממוקם בצפון מרכז העיר נתניה וכי היא
צפויה להקים 854 דירות חדשות בהיקף מכירות הצפוי לעמוד על למעלה מ-1.5 מיליארד שקל. הפרויקט החדש כולל הריסה של 15 מבנים ישנים, שנבנו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, ובמקומם יוקמו ארבעה מגדלים בני כ-35 קומות לצד ארבעה מבנים בבנייה מרקמית בני כ-10 קומות. החברה מקדמת
את תכנון המתחם בשיתוף המנהלת להתחדשות עירונית בעיר ועל תכנון המתחם אמון משרד כנען שנהב אדריכלים, ממשרדי האדריכלים המובילים בישראל.
אלעד אפרגן, בעלים ומנכ"ל ישראל אירופה: "כחברה שהחלה את פעילותה בנתניה וצמחה ממנה, אנחנו גאים להמשיך
ולהוביל את תחום ההתחדשות העירונית בעיר, עם ההגעה לאבן דרך משמעותית, שמוכיחה שאנחנו זוכים לאמון מלא מדיירי אחד המתחמים הגדולים והמשמעותיים שעתידים לשנות את מרכז העיר נתניה. החזון והאמונה שלנו במרכז העיר קורם עור וגידים לנגד עינינו ואין גאים מאיתנו להמשיך ולהוביל
את מהפכת ההתחדשות העירונית שהעיר המיוחדת הזאת כל כך צמאה לה. מתחם יצחק שדה-אסף שמחוני-טרומפלדור הוא פרויקט קלאסי של פינוי בינוי שכן הוא משלב אזור מבוקש בצפון מרכז העיר עם מחסור בקרקעות ריקות המאפשרות בנייה של פרויקטים חדשים. בשיתוף פעולה עם המנהלת להתחדשות
עירונית ומהנדס העיר יתווספו מאות דירות חדשות לאחד האזורים המבוקשים ביותר בעיר, יגדילו את היצע הדירות לתושבי העיר ויאפשרו את חידוש מרכז העיר כולו."
רונן יפו, מנכ"ל דוניץ-אלעד: “בהיותנו אחת מחברות הנדל”ן הגדולות והמובילות את תחום
המגורים בישראל, אנו רואים בהתחדשות העירונית מנוע צמיחה אסטרטגי משמעותי בפעילותנו. ישראל-אירופה, כחברה משותפת שלנו, מהווה זרוע חשובה ביישום החזון הזה, והיא ממשיכה לבסס את מעמדה כמובילה בתחום ההתחדשות העירונית בישראל. ההתקדמות בפרויקטים רחבי היקף בנתניה, כמו
מתחם יצחק שדה-אסף שמחוני-טרומפלדור, לצד פרויקטים נוספים בעיר, משקפת את המחויבות שלנו להשבחת מרכזי הערים וליצירת מרחבים אורבניים מודרניים, איכותיים וברי-קיימא. אנו נמשיך להוביל את התחום עם חזון תכנוני, שותפויות אסטרטגיות וניסיון מוכח, תוך העצמת חוויית המגורים
של הדורות הבאים בישראל.”

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
