קרדיט: ישראל אירופה
קרדיט: ישראל אירופה

ישראל-אירופה תקים 854 דירות חדשות במתחם מרכזי בנתניה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל

החברה הגיעה לרוב הדרוש במתחם יצחק שדה–אסף שמחוני–טרומפלדור ותוביל פרויקט פינוי-בינוי מהגדולים בעיר, במקומן של 270 דירות ישנות יוקמו ארבעה מגדלים בני 35 קומות ומבנים בבנייה מרקמית

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אלעד אפרגן דוניץ

חברת ישראל-אירופה המצויה בבעלות אלעד אפרגן וחברת דוניץ-אלעד דוניץ 0%   הציבורית, מדווחת היום, כי החתימה למעלה מ-75% מבעלי הדירות במתחם פינוי-בינוי והגיעה לרוב הדרוש במתחם המבוקש הממוקם בצפון מרכז העיר נתניה וכי היא צפויה להקים 854 דירות חדשות בהיקף מכירות הצפוי לעמוד על למעלה מ-1.5 מיליארד שקל. הפרויקט החדש כולל הריסה של 15 מבנים ישנים, שנבנו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, ובמקומם יוקמו ארבעה מגדלים בני כ-35 קומות לצד ארבעה מבנים בבנייה מרקמית בני כ-10 קומות. החברה מקדמת את תכנון המתחם בשיתוף המנהלת להתחדשות עירונית בעיר ועל תכנון המתחם אמון משרד כנען שנהב אדריכלים, ממשרדי האדריכלים המובילים בישראל.


אלעד אפרגן, בעלים ומנכ"ל ישראל אירופה: "כחברה שהחלה את פעילותה בנתניה וצמחה ממנה, אנחנו גאים להמשיך ולהוביל את תחום ההתחדשות העירונית בעיר, עם ההגעה לאבן דרך משמעותית, שמוכיחה שאנחנו זוכים לאמון מלא מדיירי אחד המתחמים הגדולים והמשמעותיים שעתידים לשנות את מרכז העיר נתניה. החזון והאמונה שלנו במרכז העיר קורם עור וגידים לנגד עינינו ואין גאים מאיתנו להמשיך ולהוביל את מהפכת ההתחדשות העירונית שהעיר המיוחדת הזאת כל כך צמאה לה. מתחם יצחק שדה-אסף שמחוני-טרומפלדור הוא פרויקט קלאסי של פינוי בינוי שכן הוא משלב אזור מבוקש בצפון מרכז העיר עם מחסור בקרקעות ריקות המאפשרות בנייה של פרויקטים חדשים. בשיתוף פעולה עם המנהלת להתחדשות עירונית ומהנדס העיר יתווספו מאות דירות חדשות לאחד האזורים המבוקשים ביותר בעיר, יגדילו את היצע הדירות לתושבי העיר ויאפשרו את חידוש מרכז העיר כולו."


רונן יפו, מנכ"ל דוניץ-אלעד: “בהיותנו אחת מחברות הנדל”ן הגדולות והמובילות את תחום המגורים בישראל, אנו רואים בהתחדשות העירונית מנוע צמיחה אסטרטגי משמעותי בפעילותנו. ישראל-אירופה, כחברה משותפת שלנו, מהווה זרוע חשובה ביישום החזון הזה, והיא ממשיכה לבסס את מעמדה כמובילה בתחום ההתחדשות העירונית בישראל. ההתקדמות בפרויקטים רחבי היקף בנתניה, כמו מתחם יצחק שדה-אסף שמחוני-טרומפלדור, לצד פרויקטים נוספים בעיר, משקפת את המחויבות שלנו להשבחת מרכזי הערים וליצירת מרחבים אורבניים מודרניים, איכותיים וברי-קיימא. אנו נמשיך להוביל את התחום עם חזון תכנוני, שותפויות אסטרטגיות וניסיון מוכח, תוך העצמת חוויית המגורים של הדורות הבאים בישראל.”

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.