רוני בריק חוזר לתפקיד נשיא התאחדות הקבלנים; מה זאת ההתאחדות ומה התפקיד?
וגם - שאלות ותשובות על התאחדות הקבלנים בוני הארץ ועל רוני בריק
רוני בריק, בן 65, נבחר בשנית לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, לאחר שהיה המועמד היחיד לתפקיד. הוא יחליף את ראול סרוגו, שסיים שתי כהונות מאז 2018, בהתאם לחוקת ההתאחדות המגבילה את משך כהונת הנשיא. בריק חוזר לתפקיד לאחר שכיהן בעבר עד 2018, אז העביר את השרביט לסרוגו.
בריק, בעלים של חברות הבנייה אשלי לי-רן ומידן לי-רן, נושא עמו ניסיון רב בתחום הנדל"ן והתשתיות. בעבר עמד בראש ארגון הקבלנים באזור השרון והשומרון, ובמהלך כהונתו הקודמת הדגיש את חשיבות הסיוע האישי והמקצועי לקבלנים ברחבי הארץ.
בכנס הבחירות של ההתאחדות, הודה בריק לראול סרוגו על תרומתו המשמעותית לענף ואמר: "אני נכנס לתפקיד באחת התקופות הסוערות והקשות בענף הבנייה והתשתיות. בראש סדר היום שלי יעמוד הטיפול האישי בקבלנים הזקוקים לסיוע, מכל התחומים, בכל הארץ. בעיניי, דווקא המשבר הנוכחי הוא הזדמנות".
במקביל לבחירתו של בריק, נבחרו גם סגני הנשיא: תומר צליח ליו"ר אגף יזמות ובנייה, עמית גוטליב ליו"ר אגף כוח אדם וכלכלה (כהונה שנייה), אריה דוד ליו"ר אגף תשתיות, ויהודה לשמן ליו"ר אגף בנייה חוזית. בנוסף, נבחרו עשרות חברי הנהלות האגפים המייצגים את הקבלנים בתחומים השונים בענף.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- הקבלנים מגלגלים את העיכובים למדינה; דורשים כ־130 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות ותשובות על ההתאחדות ורוני בריק
מי זאת בכלל התאחדות הקבלנים?
התאחדות הקבלנים בוני הארץ היא הגוף שמאגד בתוכו את כל מי שעוסק בבנייה ותשתיות בישראל. מדובר בגוף שמייצג את הקבלנים מול המדינה, הרשויות המקומיות וכל מיני גופים ציבוריים. ההתאחדות דואגת לזכויות של הקבלנים, מטפלת בסוגיות רגולטוריות, מסייעת בקידום רפורמות ומפעילה קורסים מקצועיים לשיפור הידע בענף.
מה עשתה ההתאחדות עד היום?
במהלך השנים, ההתאחדות הייתה מעורבת במאבקים לשיפור תנאי העבודה של קבלנים, הורדת יוקר הבנייה, והסרת חסמים בירוקרטיים שמקשים על ביצוע פרויקטים. היא הובילה יוזמות לחיזוק הבנייה הירוקה, תמכה בהקלות בתחום המיסוי לקבלנים, ופעלה להעלאת המודעות לבטיחות באתרי הבנייה.
מי היה לפני בריק ומה הוא עשה?
ראול סרוגו, שקדם לבריק, כיהן כנשיא ההתאחדות משנת 2018. סרוגו שם דגש על קידום תשתיות לאומיות גדולות, שיפור תנאי ההעסקה של עובדים זרים, והגברת הלחץ על הממשלה להורדת יוקר המחיה דרך הקלה בתחום הדיור. אומנם לא כל היעדים שלו הושגו במלואם, אבל הוא הצליח להשפיע על דיונים משמעותיים בתחום הבנייה ולהוביל קמפיינים ציבוריים חשובים.
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- השמאי הממשלתי קובע 16% רף תחתון לרווח יזמי בפינוי-בינוי במחוז ת"א
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך
מה ההישגים הבולטים של ההתאחדות?
בין ההישגים אפשר למנות קידום רפורמות בתחום הרישוי, שיפור תנאי הבטיחות באתרי בנייה, והגדלת היצע הדיור באמצעות קידום פרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי. בנוסף, ההתאחדות הצליחה להשיג הקלות במסים לחלק מהקבלנים ולשפר את תנאי המכרזים הציבוריים.
מה רוני בריק חושב על תפקוד הממשלה בנוגע לענף הבנייה?
בריק לא חסך בביקורת כשאמר: "נראה שהממשלה הנוכחית לא מבינה את גודל הפגיעה שלה במדינה, בעם ובענף שלנו. בירושלים לא ממש מפנימים את גודל ההפסד שהם בישלו לקופת המדינה והפגיעה בכל ישראלי שאמור לקבל מהם תמיכה ושירותים".
מה דעתו של בריק על התחדשות עירונית?
בריק מאמין שהתחדשות עירונית היא המפתח להתמודדות עם משבר הדיור: "בלי התחדשות עירונית מאסיבית, לא נראה שינוי ממשי בשוק".
איך הוא מתייחס לעיכובים בפרויקטים של התחדשות עירונית?
בריק הביע תסכול מהבירוקרטיה והעיכובים בפרויקטים: "שחיתות היא תוצאה של פקידות עצלנית וראשי ערים בלי שיניים".
מה דעתו על שיווק קרקעות?
בריק קרא לממשלה להגדיל את היצע הקרקעות: "תציפו את השוק בקרקע".
מה עמדתו לגבי תוכנית 'מחיר למשתכן'?
בריק שיבח את הגמישות בתוכנית: "שמחנו לראות ששר האוצר הורה על שינוי התוכנית אחרי שהדגשנו את הצורך בשיווק קרקע למשפרי דיור".
בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדריאבו פמילי זוכה ב-40 דירות במגדלי דה וינצ'י תמורת 61 מיליון שקל
חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות
המשוערת לבנייה.
המכרז החוזר התקיים בנובמבר 2024, לאחר כישלון המכרז הקודם באוגוסט 2024, שבו נקבע מחיר מינימום של 101 מיליון שקל שהרתיע רוכשים. הפעם, מחיר המתחם הופחת ל-43.2 מיליון שקל, וההצעה הזוכה גבוהה ממנו בכ-17.8 מיליון שקל בלבד. עם זאת, המחיר הכולל עדיין נמוך בעשרות אחוזים מהערכת השווי של הדירות במתחם.
התנאים במכרז דרשו מכירה של כל 40 הדירות לרוכש אחד, כאשר הדירות מיועדות להשכרה לצמיתות ללא אפשרות מכירה עתידית. כל הדירות הן בגודל 88 מ"ר ומפוזרות בשווה בין שתי קומות נמוכות במגדל הדרומי והצפוני.
בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו: "אנו שמחים על הזכייה במכרז ומתכוונים להמשיך לאתר עסקאות נוספות שיניבו תשואה משמעותית, רווחיות למשקיעים ובשורה לשוק השכירות. אנו מאמינים כי השוק נמצא בתקופה
נוחה לאיתור הזדמנויות נוספות כמו זו שכעת נקרתה בדרכנו."
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- ארי נדל"ן מתקדמת עם ההרחבות באילת ובאשדוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגר המרכזי: נזקי הטיל מאיראן
אחד האתגרים המרכזיים ברכישה זו הוא הנזק הכבד שנגרם למגדל הצפוני בעקבות טיל ששוגר מאיראן באוקטובר האחרון. בעקבות הפגיעה, הדיירים פונו והחל תהליך תיקונים מורכב. רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי הדירות במגדל הצפוני סגורות ולא ניתן היה לבקר בהן במסגרת המכרז. הזוכה במכרז יידרש לשאת בעלויות התיקון של הנזקים, לרבות השתתפות בתיקון השטחים הציבוריים בבניין, ללא פיצוי ממס רכוש, מה שמסביר את המחיר הנמוך יחסית.
פינוי מבנים; קרדיט: רמ"יהשמאי הממשלתי קובע 16% רף תחתון לרווח יזמי בפינוי-בינוי במחוז ת"א
העדכון קובע לראשונה רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, עם 16% בממוצע בתל אביב, כרף מקצועי להיתכנות כלכלית, במטרה לצמצם סיכון לאי-מימוש מיזמי פינוי-בינוי ולאזן בין כדאיות יזמית למגבלות התכנון; על רקע ירידת המחירים האם היזמים אכן עומדים ב-16%?
השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים פרסם עדכון מקיף לערכי הרווח היזמי המזערי בתוכניות פינוי־בינוי, בהתאם לסמכותו לפי תקן 21.1 ולאחר בחינה מקצועית מעמיקה של השינויים שחלו בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. מדובר בעדכון ראשון מאז יוני 2022, שנעשה על רקע עלייה
חדה בריבית, התייקרות תשומות הבנייה, האטה בקצב המכירות, גידול במלאי הדירות הלא־מכורות והתארכות משכי הביצוע – כולם גורמים שמגבירים את רמת הסיכון היזמי במיזמי התחדשות עירונית.
עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, בהתחשב ברמות הסיכון, מאפייני השוק והנתונים הכלכליים העדכניים.
בנוסף, לראשונה נקבעו ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות בכל מחוז, המשקפים הבדלים אזוריים בסיכון ובכדאיות. העדכון נועד לאזן בין הצורך בכדאיות כלכלית מספקת לקידום מיזמי התחדשות עירונית לבין המגבלות התכנוניות, ובראשן יכולת הציפוף המוגבלת במרחב העירוני. במסמך הודגש כי ככל שהתכנון מאפשר זאת, אין מגבלה על רווחיות גבוהה יותר, ואף רצוי לשמר רווחיות מספקת שמגדילה את סיכויי המימוש ומיטיבה עם היזמים ועם בעלי הדירות.
הרווח היזמי המזערי מהווה רף מינימלי להיתכנות כלכלית, שמתחתיו גדל באופן משמעותי הסיכון לאי-מימוש הפרויקט. מדובר בכלי מקצועי לבחינת כדאיות, ולא ברווח נורמטיבי או רצוי. מטרת העדכון היא שמירה על איזון מקצועי בין קידום ההתחדשות העירונית לבין תכנון בר־מימוש, היתכנות כלכלית והפחתת הסיכון לאי־ביצוע של תוכניות מאושרות.
- מה קורה לרוכשים בפרויקטים שלא מגיעים לקו הסיום?
- פנטהאוז לבעלים, מחיר מופרז לדייר: היזמית הפסידה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, נוכח ירידה ריאלית במחירי הדירות, רמות מלאי גבוהות, קצב מכירות איטי ועלויות מימון וביצוע גבוהות. לראשונה נקבעו גם ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות, המשקפים הבדלים אזוריים במאפייני השוק, רמת הביקוש והסיכון: במחוזות המרכז, תל אביב וירושלים – 16% בממוצע, ובמחוזות הצפון, חיפה והדרום – 17% בממוצע.
