רוני בריק
צילום: ביזפורטל

רוני בריק חוזר לתפקיד נשיא התאחדות הקבלנים; מה זאת ההתאחדות ומה התפקיד?

וגם - שאלות ותשובות על התאחדות הקבלנים בוני הארץ ועל רוני בריק

עמית בר |


רוני בריק, בן 65, נבחר בשנית לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, לאחר שהיה המועמד היחיד לתפקיד. הוא יחליף את ראול סרוגו, שסיים שתי כהונות מאז 2018, בהתאם לחוקת ההתאחדות המגבילה את משך כהונת הנשיא. בריק חוזר לתפקיד לאחר שכיהן בעבר עד 2018, אז העביר את השרביט לסרוגו.

בריק, בעלים של חברות הבנייה אשלי לי-רן ומידן לי-רן, נושא עמו ניסיון רב בתחום הנדל"ן והתשתיות. בעבר עמד בראש ארגון הקבלנים באזור השרון והשומרון, ובמהלך כהונתו הקודמת הדגיש את חשיבות הסיוע האישי והמקצועי לקבלנים ברחבי הארץ.

בכנס הבחירות של ההתאחדות, הודה בריק לראול סרוגו על תרומתו המשמעותית לענף ואמר: "אני נכנס לתפקיד באחת התקופות הסוערות והקשות בענף הבנייה והתשתיות. בראש סדר היום שלי יעמוד הטיפול האישי בקבלנים הזקוקים לסיוע, מכל התחומים, בכל הארץ. בעיניי, דווקא המשבר הנוכחי הוא הזדמנות".

במקביל לבחירתו של בריק, נבחרו גם סגני הנשיא: תומר צליח ליו"ר אגף יזמות ובנייה, עמית גוטליב ליו"ר אגף כוח אדם וכלכלה (כהונה שנייה), אריה דוד ליו"ר אגף תשתיות, ויהודה לשמן ליו"ר אגף בנייה חוזית. בנוסף, נבחרו עשרות חברי הנהלות האגפים המייצגים את הקבלנים בתחומים השונים בענף.



שאלות ותשובות על ההתאחדות ורוני בריק



מי זאת בכלל התאחדות הקבלנים?

התאחדות הקבלנים בוני הארץ היא הגוף שמאגד בתוכו את כל מי שעוסק בבנייה ותשתיות בישראל. מדובר בגוף שמייצג את הקבלנים מול המדינה, הרשויות המקומיות וכל מיני גופים ציבוריים. ההתאחדות דואגת לזכויות של הקבלנים, מטפלת בסוגיות רגולטוריות, מסייעת בקידום רפורמות ומפעילה קורסים מקצועיים לשיפור הידע בענף.

מה עשתה ההתאחדות עד היום?

במהלך השנים, ההתאחדות הייתה מעורבת במאבקים לשיפור תנאי העבודה של קבלנים, הורדת יוקר הבנייה, והסרת חסמים בירוקרטיים שמקשים על ביצוע פרויקטים. היא הובילה יוזמות לחיזוק הבנייה הירוקה, תמכה בהקלות בתחום המיסוי לקבלנים, ופעלה להעלאת המודעות לבטיחות באתרי הבנייה.

מי היה לפני בריק ומה הוא עשה?

ראול סרוגו, שקדם לבריק, כיהן כנשיא ההתאחדות משנת 2018. סרוגו שם דגש על קידום תשתיות לאומיות גדולות, שיפור תנאי ההעסקה של עובדים זרים, והגברת הלחץ על הממשלה להורדת יוקר המחיה דרך הקלה בתחום הדיור. אומנם לא כל היעדים שלו הושגו במלואם, אבל הוא הצליח להשפיע על דיונים משמעותיים בתחום הבנייה ולהוביל קמפיינים ציבוריים חשובים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מה ההישגים הבולטים של ההתאחדות?

בין ההישגים אפשר למנות קידום רפורמות בתחום הרישוי, שיפור תנאי הבטיחות באתרי בנייה, והגדלת היצע הדיור באמצעות קידום פרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי. בנוסף, ההתאחדות הצליחה להשיג הקלות במסים לחלק מהקבלנים ולשפר את תנאי המכרזים הציבוריים.


מה רוני בריק חושב על תפקוד הממשלה בנוגע לענף הבנייה?

בריק לא חסך בביקורת כשאמר: "נראה שהממשלה הנוכחית לא מבינה את גודל הפגיעה שלה במדינה, בעם ובענף שלנו. בירושלים לא ממש מפנימים את גודל ההפסד שהם בישלו לקופת המדינה והפגיעה בכל ישראלי שאמור לקבל מהם תמיכה ושירותים".


מה דעתו של בריק על התחדשות עירונית?

בריק מאמין שהתחדשות עירונית היא המפתח להתמודדות עם משבר הדיור: "בלי התחדשות עירונית מאסיבית, לא נראה שינוי ממשי בשוק".


איך הוא מתייחס לעיכובים בפרויקטים של התחדשות עירונית?

בריק הביע תסכול מהבירוקרטיה והעיכובים בפרויקטים: "שחיתות היא תוצאה של פקידות עצלנית וראשי ערים בלי שיניים".

מה דעתו על שיווק קרקעות?

בריק קרא לממשלה להגדיל את היצע הקרקעות: "תציפו את השוק בקרקע".

מה עמדתו לגבי תוכנית 'מחיר למשתכן'?

בריק שיבח את הגמישות בתוכנית: "שמחנו לראות ששר האוצר הורה על שינוי התוכנית אחרי שהדגשנו את הצורך בשיווק קרקע למשפרי דיור".



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.