חיסכון
צילום: דאלי אי

האם הפיקדונות מנצחים את הקרנות הכספיות? הציבור עוצר את המעבר לקרנות

אפשר לקבל בבנקים תשואה טובה בתנאי שמתמקחים וזה מסביר את החודש החלש בקרנות הכספיות; כמו כן - הערכות שהריבית תרד מוקדם מהצפוי, משפרת את האטרקטיביות של הפיקדונות בריבית שקלית לעומת הקרנות - בדיקה
איתן גרסטנפלד | (5)

בחודשים האחרונים אולי בשל ההשוואות והדירוגים שלנו על הבנקים הטובים-ההוגנים לעומת המאכזבים, קרה דבר בשוק הפיקדונות. הריבית בפועל בפיקדונות לשנה עלתה, כשלקוחות שמתמקחים עם הבנקים מקבלים ריבית טובה. נחזור על כך שאתם לא צריכים לקבל את הריבית התעריפית כמובן מאליה ולהתמקח עם הבנק, זה יוסיף לכם כמה עשיריות טובות לתשואה. כמו כן, אתם יכולים ואפילו צריכים להביא הצעות מבנקים אחרים, אפילו את ההצעה של בנק ירושלים שהיא ידועה לכולם. הבנק שלכם ינסה להשאיר אתכם וככל שאתם חשובים לו יותר ככה הוא יציע יותר.

בחודשים שעברו היו לקוחות שהצליחו לקבל תשואות באמת טובות על פיקדונות. נתונים שמתפרסמים היום על תעשיית הקרנות הכספיות מראות שהציבור מתחיל להבין את הפרנציפ ונשאר בבנקים בתמורה לתשואה טובה יותר. במהלך חודש נובמבר גייסו בקרנות סכום מאוד נמוך יחסית לעבר של 220 מיליון שקל לעומת 5-6 מיליארדים בחודשים קודמים.

בבדיקות האחרונות שלנו מצאנו אפילו בנק שמספק ריבית שנתית של 4.7% ושאלנו האם זה עדיף על קרנות כספיות? התשובה מורכבת, אבל המסקנה שלנו היתה שאלו שיכולים לקבל על פיקדון 4.5% ומעלה, כנראה צריכים להעדיף את הבנק. מעבר לכך, צריך להתחשב בכך שכעת סבורים שהריבית תרד בקצב גבוה יותר על רקע סיום המלחמה), והמשמעות היא שהקרנות הכספיות יספקו ריבית משוקללת נמוכה יותר. הם "צמודים" לריבית המשתנה וכשזו תרד אז מרגע הירידה ואילך, הריבית הרלבנטית למשקיעים היא הריבית המעודכנת. 

כלומר, בפועל כנראה שגם 4.4%-4.3% אלו מספרים טובים לפיקדון בריבית קבועה בבנקים, יש גם כאלו שיהיו אדישים גם ב-4.2%. היתרון של הקרנות הכספיות ירד משמעותית עם סיום המלחמה בצפון. 

בלימה בקרנות הכספיות

ונעבור לתעשיית הקרנות - תעשיית הקרנות גייסה כ-5.25 מיליארד שקל בחודש נובמבר.

על פי ניתוח של בית ההשקעות מיטב,  הצמיחה של הקרנות הכספיות נבלמה לחלוטין. הן גייסו סכום זעיר של כ-140 מיליון שקל בלבד. התעשייה הפסיבית מסיימת את חודש נובמבר עם גיוס של כ-3 מיליארד שקל כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.8 מיליארד שקל  ואילו קרנות הסל הוסיפו גיוס של כ-1.2 מיליארד שקל.

מאז חודש מאי הקרנות המחקות מגייסות הרבה יותר מקרנות הסל. התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה את מגמת ההתאוששות ומסיימת את חודש נובמבר עם גיוס של כ-2.1  מיליארד שקל.

הקטגוריה המגייסת ביותר בקרנות האקטיביות הייתה אג''ח כללי (כ-820 מיליון שקל). הצמיחה בתעשיית הקרנות בנובמבר בסך 16.7 מיליארד שקל נובעת בעיקרה מתרומת התשואה בשווי של כ-11.4 מיליארד שקל ומגיוס של 5.25 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קרדיט: מיטב

התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש נובמבר סכום של כ-2.1 מיליארד שקל. הגיוס החודשי הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2021. קטגוריית אג''ח כללי מסכמת את חודש נובמבר עם גיוס של כ- 820 מיליון שקל, קטגוריית מניות בישראל גייסה סכום של כ-620 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-480 מיליון שקל.

הקרנות הכספיות מסיימות את חודש נובמבר עם גיוס של כ-140 מיליון שקל בלבד, כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-220 מיליון שקל והקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום של כ-80 מיליון שקל בלבד. זוהי האטה ברורה מול החודשים האחרונים, שבהם גויסו בין 3.4 מיליארד שקל (אוקטובר) ל-6.6 מיליארד שקל (ספטמבר).

נכון סוף חודש נובמבר, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-586.2 מיליארד שקל. נתון זה מתפלג באופן הבא: התעשייה האקטיבית מנהלת כ-324.0 מיליארד שקל, מהם כ-173.1 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, וכ-150.9 מיליארד שק בקרנות כספיות. במקביל התעשייה הפסיבית מנהלת כ-262.2 מיליארד שקל, מהם כ-161.9 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-100.3 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שם 15/12/2024 12:04
    הגב לתגובה זו
    קרנות כספיות יכולות לרדת ולהפסיד כסף, בניגוד לפקדונות הבנקים שהתשואה מובטחת
  • 4.
    כתבה הזויה . חבל על הזמן . רק s&p (ל"ת)
    איציק 02/12/2024 20:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ירון 02/12/2024 18:51
    הגב לתגובה זו
    שכחתם גם לציין את יתרון הנזילות והגמישות מפיקדון סגור לתקופה.
  • 2.
    שכחת את נושא המיסוי (ל"ת)
    גילי 02/12/2024 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 02/12/2024 16:05
    הגב לתגובה זו
    כתבתם כל כך הרבה ושכחתם לשים את הנתונים הכי חשובים; הצגת התשואות של הקרנות הכספיות בכל חודש ואז כל אחד יוכל להשוות לריבית שהוא מקבל מהפיקדון בבנק.אולי בכתבה הבאה..
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: