האם הפיקדונות מנצחים את הקרנות הכספיות? הציבור עוצר את המעבר לקרנות

אפשר לקבל בבנקים תשואה טובה בתנאי שמתמקחים וזה מסביר את החודש החלש בקרנות הכספיות; כמו כן - הערכות שהריבית תרד מוקדם מהצפוי, משפרת את האטרקטיביות של הפיקדונות בריבית שקלית לעומת הקרנות - בדיקה
איתן גרסטנפלד | (5)

בחודשים האחרונים אולי בשל ההשוואות והדירוגים שלנו על הבנקים הטובים-ההוגנים לעומת המאכזבים, קרה דבר בשוק הפיקדונות. הריבית בפועל בפיקדונות לשנה עלתה, כשלקוחות שמתמקחים עם הבנקים מקבלים ריבית טובה. נחזור על כך שאתם לא צריכים לקבל את הריבית התעריפית כמובן מאליה ולהתמקח עם הבנק, זה יוסיף לכם כמה עשיריות טובות לתשואה. כמו כן, אתם יכולים ואפילו צריכים להביא הצעות מבנקים אחרים, אפילו את ההצעה של בנק ירושלים שהיא ידועה לכולם. הבנק שלכם ינסה להשאיר אתכם וככל שאתם חשובים לו יותר ככה הוא יציע יותר.

בחודשים שעברו היו לקוחות שהצליחו לקבל תשואות באמת טובות על פיקדונות. נתונים שמתפרסמים היום על תעשיית הקרנות הכספיות מראות שהציבור מתחיל להבין את הפרנציפ ונשאר בבנקים בתמורה לתשואה טובה יותר. במהלך חודש נובמבר גייסו בקרנות סכום מאוד נמוך יחסית לעבר של 220 מיליון שקל לעומת 5-6 מיליארדים בחודשים קודמים.

בבדיקות האחרונות שלנו מצאנו אפילו בנק שמספק ריבית שנתית של 4.7% ושאלנו האם זה עדיף על קרנות כספיות? התשובה מורכבת, אבל המסקנה שלנו היתה שאלו שיכולים לקבל על פיקדון 4.5% ומעלה, כנראה צריכים להעדיף את הבנק. מעבר לכך, צריך להתחשב בכך שכעת סבורים שהריבית תרד בקצב גבוה יותר על רקע סיום המלחמה), והמשמעות היא שהקרנות הכספיות יספקו ריבית משוקללת נמוכה יותר. הם "צמודים" לריבית המשתנה וכשזו תרד אז מרגע הירידה ואילך, הריבית הרלבנטית למשקיעים היא הריבית המעודכנת. 

כלומר, בפועל כנראה שגם 4.4%-4.3% אלו מספרים טובים לפיקדון בריבית קבועה בבנקים, יש גם כאלו שיהיו אדישים גם ב-4.2%. היתרון של הקרנות הכספיות ירד משמעותית עם סיום המלחמה בצפון. 

בלימה בקרנות הכספיות

ונעבור לתעשיית הקרנות - תעשיית הקרנות גייסה כ-5.25 מיליארד שקל בחודש נובמבר.

על פי ניתוח של בית ההשקעות מיטב,  הצמיחה של הקרנות הכספיות נבלמה לחלוטין. הן גייסו סכום זעיר של כ-140 מיליון שקל בלבד. התעשייה הפסיבית מסיימת את חודש נובמבר עם גיוס של כ-3 מיליארד שקל כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.8 מיליארד שקל  ואילו קרנות הסל הוסיפו גיוס של כ-1.2 מיליארד שקל.

מאז חודש מאי הקרנות המחקות מגייסות הרבה יותר מקרנות הסל. התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה את מגמת ההתאוששות ומסיימת את חודש נובמבר עם גיוס של כ-2.1  מיליארד שקל.

הקטגוריה המגייסת ביותר בקרנות האקטיביות הייתה אג''ח כללי (כ-820 מיליון שקל). הצמיחה בתעשיית הקרנות בנובמבר בסך 16.7 מיליארד שקל נובעת בעיקרה מתרומת התשואה בשווי של כ-11.4 מיליארד שקל ומגיוס של 5.25 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קרדיט: מיטב

התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש נובמבר סכום של כ-2.1 מיליארד שקל. הגיוס החודשי הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2021. קטגוריית אג''ח כללי מסכמת את חודש נובמבר עם גיוס של כ- 820 מיליון שקל, קטגוריית מניות בישראל גייסה סכום של כ-620 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-480 מיליון שקל.

הקרנות הכספיות מסיימות את חודש נובמבר עם גיוס של כ-140 מיליון שקל בלבד, כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-220 מיליון שקל והקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום של כ-80 מיליון שקל בלבד. זוהי האטה ברורה מול החודשים האחרונים, שבהם גויסו בין 3.4 מיליארד שקל (אוקטובר) ל-6.6 מיליארד שקל (ספטמבר).

נכון סוף חודש נובמבר, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-586.2 מיליארד שקל. נתון זה מתפלג באופן הבא: התעשייה האקטיבית מנהלת כ-324.0 מיליארד שקל, מהם כ-173.1 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, וכ-150.9 מיליארד שק בקרנות כספיות. במקביל התעשייה הפסיבית מנהלת כ-262.2 מיליארד שקל, מהם כ-161.9 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-100.3 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שם 15/12/2024 12:04
    הגב לתגובה זו
    קרנות כספיות יכולות לרדת ולהפסיד כסף, בניגוד לפקדונות הבנקים שהתשואה מובטחת
  • 4.
    כתבה הזויה . חבל על הזמן . רק s&p (ל"ת)
    איציק 02/12/2024 20:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ירון 02/12/2024 18:51
    הגב לתגובה זו
    שכחתם גם לציין את יתרון הנזילות והגמישות מפיקדון סגור לתקופה.
  • 2.
    שכחת את נושא המיסוי (ל"ת)
    גילי 02/12/2024 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 02/12/2024 16:05
    הגב לתגובה זו
    כתבתם כל כך הרבה ושכחתם לשים את הנתונים הכי חשובים; הצגת התשואות של הקרנות הכספיות בכל חודש ואז כל אחד יוכל להשוות לריבית שהוא מקבל מהפיקדון בבנק.אולי בכתבה הבאה..
השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל |

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות