חודש יולי בתעשיית קרנות הנאמנות – גיוס כולל של כ-3 מיליארד שקל
בית ההשקעות מיטב מיטב דש מפרסם את נתוני תעשיית קרנות הנאמנות לחודש יולי בהמשך לפרסום של ביזפורטל מאתמול, מהם עולה כי נרשם גיוס כולל של כ-3 מיליארד שקל. בתעשייה הפסיבית, נרשם גיוס כולל של כ-2.15 מיליארד שקל. קרנות הסל ממשיכות לגייס גם החודש ומובילות את התעשייה הפסיבית עם גיוס של כ-1.48 מיליארד שקל. הקרנות המחקות סיימו את החודש עם גיוס של כ-0.67 מיליארד שקל, זאת לאחר חודשיים של פדיונות.
הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו גם החודש בקטגוריית הקרנות הכספיות עם גיוס גדול מאוד של כ-2.2 מיליארד שקל. סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש יולי בכ-13 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-3.6% מכ-359.2 מיליארד שקל לכ-372 מיליארד שקל. עלייה שנובעת מתשואה חיובית של כ-2.7% וגיוס של כ-3 מיליארד שקל.
לאחר ששוקי המניות בארה"ב סגרו את החצי הראשון של השנה עם התואר המפוקפק של חצי השנה הגרועה מאז 1970, חודש יולי מייצג מהפך לא רק בכל הקשור לשוק המניות אלא גם בשוקי איגרות החוב. המשך המלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה, מתיחות סביב סין-טאיוואן, אינפלציה שהגיעה לשיא, העלאות ריבית בארה"ב, אירופה וישראל, דוחות כספיים מעורבים בארה"ב, כל אלה לא היה בכוחם למנוע את המהפך.
תעשיית הקרנות
הקטגוריות המגייסות היחידות בתעשייה האקטיבית המסורתית, קטגוריות מניות בארץ ואגד קרנות, גייסו סכום זעיר של כ-20 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל בהתאמה. לעומת זאת, קטגוריית אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה, בהפרש ניכר משאר קטגוריות ההשקעה, רשמה גם החודש את הפדיון החודשי הגדול ביותר, אך מתון באופן ניכר מחודשים קודמים, פדיון של כ-720 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח מדינה רשמה את הפדיון השני בגובהו, כשפדתה סכום של כ-360 מיליון שקל. קטגוריית מניות בחו"ל המשיכה במגמת הפדיונות עם פדיון דומה לחודשים קודמים, של כ-130 מיליון שקל. קטגוריית חברות והמרה סיימה את חודש יולי עם פדיון זעיר של כ-40 מיליון שקל. בקטגוריית אג"ח בחו"ל מגמת הפדיונות החזקה התמתנה, כשבחודש יולי נרשם פדיון של כ-70 מיליון שקל.
- הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
- הודות לזינוק בשווקים: תעשיית הקרנות חצתה רף של 600 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות הכספיות גייסו החודש סכום גבוה במיוחד של כ-2.2 מיליארד שקל, כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-2.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו סכום קטן של כ-40 מיליון שקל. הגיוס לכספיות השקליות נובע מהעלאת הריבית, גם ממציאת חנייה לכספים שברחו מהקרנות המסורתיות וגם ממעבר כספים מפיקדונות שקליים בבנקים. יצוין גם, כי לקרנות הכספיות יש יתרון מיסויי ניכר מול השקעה בפיקדונות שקליים בפרק זמן זה של אינפלציה.
קרנות הסל והקרנות המחקות
חודש יולי בתעשייה הפסיבית התאפיין במגמה חיובית עם גיוס כולל של כ-2.15 מיליארד שקל, כשקרנות הסל מובילות את הגיוס עם כ-1.48 מיליארד שקל, והקרנות המחקות תרמו לגיוס כ-670 מיליון שקל. גם החודש, קטגוריית מניות בארץ היוותה את רוב הגיוס בתעשייה הפסיבית, גיוס של כ-1.3 מיליארד שקל. קרנות הסל תרמו את רוב הגיוס כשגייסו כ-1.1 מיליארד שקל, בעוד שהקרנות המחקות סיימו את החודש עם תרומה קטנה לקטגוריה, תרומה של כ-200 מיליון שקל.
בקטגוריית מניות בחו"ל התמונה הייתה הפוכה: התעשייה הפסיבית רשמה גיוס של כ-700 מיליון שקל, כשסכום של כ-360 מיליון שקל הגיע מקרנות הסל וגיוס של כ-340 מיליון שקל נרשם בצד של הקרנות המחקות. קטגוריית חברות והמרה סיימה את החודש במגמה חיובית, כשתעשיית קרנות הסל אמנם לא גייסה כלל, אך מנגד הקרנות המחקות סיימו את החודש עם גיוס של כ-220 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח בחו"ל סיימה את החודש עם גיוס של כ-70 מיליון שקל. קרנות הסל תרמו את רוב הגיוס עם סכום של כ-50 מיליון שקל, בעוד שמהקרנות המחקות הגיעה תרומה קטנה משמעותית של כ-20 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח מדינה רשמה החודש פדיון של כ-70 מיליון שקל, כשנרשמה חלוקה שווה בפדיון בין קרנות הסל והקרנות המחקות.
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
