בדיקה

איזו קרן מחקה השיגה עבורכם את התוצאות הטובות ביותר, ומי פיספסה?

פער עקיבה בקרנות מחקות מציין את הפער בין תשואת המדד וביצועי הקרן בפועל. אלו הקרנות המחקות שהניבו למשקיעים את התוצאות הטובות ביותר
ערן סוקול |

קרנות נאמנות מחקות מנהלות כיום סכום של כ-30.2 מיליארד שקל, כאשר מדדי המניות הישראליים הפופולאריים בקרב המשקיעים הם מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125. מדדים אלו רשמו תשואה של כ-9.2% וכ-10.6% בהתאמה, במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האג"ח הפופולארי ביותר בקרב המשקיעים הינו מדד תל בונד שקלי אשר רשם תשואה של כ-0.9% במהלך התקופה.

קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בדק עבורכם מהי התשואה בקרנות המחקות את המדדים, והאם קיים יחס ישר בין דמי הניהול של הקרן לבין "פער העקיבה".

הפער שיוצר את ההבדל

פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי - משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.

קרנות מחקות על מדד ת"א 35, חפשו את דמי הניהול

בדיקת Bizportal העלתה כי בקרב הקרנות המחקות את מדד ת"א 35, המנהלות כ-442 מיליון שקל, קיימת קורלציה גבוהה בין פער העקיבה (הפער בין תשואת הקרן לבין תשואת המדד), לבין דמי הניהול של הקרן, כאשר ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך תשואת הקרן היתה גבוהה יותר. בהתאמה, בדומה לחודש שעבר (לכתבה המלאה), הקרן המחקה של קסם אשר גובה דמי ניהול אפסיים, הציגה פער עקיבה אפסי, מנגד לקרן המחקה של אי.בי.אי, אשר גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר והציגה את התשואה הנמוכה ביותר.

 

פסגות מובילה בת"א 125

בחינת הקרנות המחקות על מדד ת"א 125 בהן מנוהלים כ-891 מיליון שקל, העלתה תמונה פחות חד ערכית, כאשר בדומה לחודש שעבר, במקום הראשון מוקמה הקרן של פסגות, אשר גובה דמי ניהול מהגבוהים ביותר, ואילו הקרן של הראל, אשר גובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר ממוקמת במקום השני.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

למרות שמדדי האג"ח מקבלים פחות חשיפה בעיתונות הכלכלית, מדדים אלו מרכזים סכומי כסף גדולים יותר ביחס למדדי המניות, כאשר המדד שמרכז את הסכום הגדול ביותר בקרב הקרנות המחקות הינו מדד תל בונד שקלי, אשר רשם תשואה של כ-0.9% במהלך 12 החודשים האחרונים ואחריו עוקבים כ-1.3 מיליארד שקל.

בחינת ביצועי הקרנות המחקות את המדד, העלתה כי בדומה לחודש שעבר (לכתבה המלאה) הקרן של הראל, אשר גובה דמי ניהול בשיעור של 0.2%, הציגה את התשואה הגבוהה ביותר מבין הקרנות המחקות את המדד, כאשר מצטרפת אליה הקרן של קסם, עם תשואה זהה. בדומה לחודש שעבר, הפער הגבוה ביותר נרשם בקרן של תכלית אשר גובה דמי ניהול זהים והציגה תשואה נמוכה בכ-0.3% מהמדד.

קסם השיגה פער של כ-0.4% על תשואת ה-S&P500 והדולר

המדד המוביל בארה"ב הינו ה-S&P500, כאשר מרבית הכספים בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, מנוהלים בקרנות המחקות את המדד וחשופות גם לשינויים בשער הדולר, כלומר קרנות שאינן מנוטרלות מט"ח. בעוד המדד השיג תשואה של כ-12.8% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל דיבידנדים), הדולר התחזק במהלך התקופה בכ-0.6% (נכון ליום המסחר האחרון בקרנות - 30 באפריל) - כלומר תשואת נכס הבסיס הסתכמה בכ-13.4%. 

בחינת פערי העקיבה בתחום זה העלתה כי הקרן של קסם שומרת על מעמדה והשיגה את התשואה העודפת הגבוהה ביותר של כ-0.4%, כאשר במקום האחרון ממוקמת הקרן של אי.בי.אי, אשר שומרת אף היא על מיקומה בתחתית עם תשואת חסר של כ-0.47%.

DAX30 - שוב דמי הניהול קובעים

לבסוף, בדקנו את הקרנות המחקות את מדד הדגל של גרמניה DAX30 אשר נחשב בעיני רבים כמדד המשמעותי ביותר באירופה. בשל היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו, אשר הסתכם בכ-49 מיליון שקל בלבד, גם היצע הקרנות המחקות בו קטן יחסית, כאשר שתי הקרנות הבודדות שנכללו בבדיקה הינן קרנות מנוטרלות השפעת שערי חליפין. 

מהבדיקה עולה כי גם במקרה זה, דמי הניהול עשו את ההבדל, כאשר בזמן שמדד ה-DAX30 איבד כ-2.1% במהלך 12 החודשים האחרונים, הקרן של קסם אשר גובה דמי ניהול אפסיים, השיגה תשואה גבוהה יותר בכ-0.09% לעומת הקרן של אי.בי.אי אשר גובה דמי ניהול של כ-0.4% והשיגה תשואה נמוכה בכ-0.35% מתשואת המדד.

הבהרה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעה (גרוק)משקיעה (גרוק)

מהם דמי הניהול על קרנות סל בחו"ל? ועל הקרנות החדשות של ואנגארד

ואנגארד פונה לשוק האקטיבי: מגישה תשקיף לשלוש קרנות ETF יקרות בניהול וולינגטון; על הקרנות ועל דמי הניהול עליהן

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ואנגארד קרנות סל

ואנגארד, ענקית ניהול הנכסים הידועה בהשקעות פסיביות וזולות, מבצעת תפנית אסטרטגית עם השקת שלוש קרנות ETF אקטיביות חדשות בעלות דמי ניהול גבוהים מהמקובל בחברה. התשקיף לשלוש הקרנות, Vanguard Wellington Dividend Growth Active ETF (VDIG), Vanguard Wellington US Growth Active ETF (VUSG) ו-Vanguard Wellington US Value Active ETF (VUSV), הוגש השבוע לרשות ניירות הערך האמריקאית.


הקרנות, שינוהלו בשיתוף עם Wellington Management, יתבססו על ניתוח פונדמנטלי של מניות (stock-picking). דמי הניהול ינועו בין 0.30% ל-0.40% - גבוהים מהתמחור המסורתי של ואנגארד, אך נמוכים מהממוצע של קרנות אקטיביות בארה"ב (0.76%).

קרנות חדשות - במה הן ישקיעו?

VDIG: תשקיע בכ-25 מניות אמריקאיות גדולות עם צמיחה עקבית בדיבידנד.

VUSG: תתמקד בכ-40 מניות צמיחה אמריקאיות.

VUSV: תכלול תיק של כ-80 מניות ערך אמריקאיות.


צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי

מתוך 100 קרנות ETF שמנהלת ואנגארד, רק 17 הן בניהול אקטיבי. הקרנות החדשות הן הראשונות בחברה שיתבססו על ניתוח פונדמנטלי, מה שמסמן כניסה משמעותית לתחום שבו ואנגארד כמעט לא פעלה עד כה. המהלך מגיע על רקע צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי בארה"ב, שתופס כ-10% משוק ה-ETF, לעומת פחות מ-5% לפני עשור.


ואנגארד מדגישה כי הקרנות משלבות את יתרונות ה-ETF שהן שקיפות, נזילות ויעילות מס, עם המומחיות של וולינגטון. "פתרון שקוף, יעיל ומותאם למשקיעי התקופה הנוכחית", כך מתארים בחברה. אך השאלה אם מדובר בשינוי מגמה. אחרי הכל, הניהול האקטיבי יקר ורווחי יותר. 

משקיעה (גרוק)משקיעה (גרוק)

מהם דמי הניהול על קרנות סל בחו"ל? ועל הקרנות החדשות של ואנגארד

ואנגארד פונה לשוק האקטיבי: מגישה תשקיף לשלוש קרנות ETF יקרות בניהול וולינגטון; על הקרנות ועל דמי הניהול עליהן

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ואנגארד קרנות סל

ואנגארד, ענקית ניהול הנכסים הידועה בהשקעות פסיביות וזולות, מבצעת תפנית אסטרטגית עם השקת שלוש קרנות ETF אקטיביות חדשות בעלות דמי ניהול גבוהים מהמקובל בחברה. התשקיף לשלוש הקרנות, Vanguard Wellington Dividend Growth Active ETF (VDIG), Vanguard Wellington US Growth Active ETF (VUSG) ו-Vanguard Wellington US Value Active ETF (VUSV), הוגש השבוע לרשות ניירות הערך האמריקאית.


הקרנות, שינוהלו בשיתוף עם Wellington Management, יתבססו על ניתוח פונדמנטלי של מניות (stock-picking). דמי הניהול ינועו בין 0.30% ל-0.40% - גבוהים מהתמחור המסורתי של ואנגארד, אך נמוכים מהממוצע של קרנות אקטיביות בארה"ב (0.76%).

קרנות חדשות - במה הן ישקיעו?

VDIG: תשקיע בכ-25 מניות אמריקאיות גדולות עם צמיחה עקבית בדיבידנד.

VUSG: תתמקד בכ-40 מניות צמיחה אמריקאיות.

VUSV: תכלול תיק של כ-80 מניות ערך אמריקאיות.


צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי

מתוך 100 קרנות ETF שמנהלת ואנגארד, רק 17 הן בניהול אקטיבי. הקרנות החדשות הן הראשונות בחברה שיתבססו על ניתוח פונדמנטלי, מה שמסמן כניסה משמעותית לתחום שבו ואנגארד כמעט לא פעלה עד כה. המהלך מגיע על רקע צמיחה בשוק ה-ETF האקטיבי בארה"ב, שתופס כ-10% משוק ה-ETF, לעומת פחות מ-5% לפני עשור.


ואנגארד מדגישה כי הקרנות משלבות את יתרונות ה-ETF שהן שקיפות, נזילות ויעילות מס, עם המומחיות של וולינגטון. "פתרון שקוף, יעיל ומותאם למשקיעי התקופה הנוכחית", כך מתארים בחברה. אך השאלה אם מדובר בשינוי מגמה. אחרי הכל, הניהול האקטיבי יקר ורווחי יותר.