האטה בגיוסים בקרנות הנאמנות, לאן הכסף ממשיך לזרום?

בדומה לשבועות האחרונים, הקטגורייה המגייסת נותרה אג"ח כללי למרות נסיגה מסכום הגיוס בשבוע לפני כן
נדב לוי |
נושאים בכתבה קרנות מסורתיות

מדדי המניות המובילים בזירה המקומית, כמו גם האג"ח הקונצרני, סגרו את שבוע המסחר החולף בעליות שערים, בדומה לתשואה החיובית שרשמו מדדי וול סטריט. עם זאת, קצב הגיוסים בקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) דווקא רשם נסיגה של ממש מהשבועות הקודמים לרמה של כ-80 מיליון שקל בלבד (שהתחלקו לפדיונות של כ-70 מיליון שקל בקרנות המחקות ולגיוס של 150 מיליון שקל בקרנות המנוהלות). לצורך השוואה, בשבוע שעבר גייסו הקרנות המסורתיות כ-280 מיליון שקל ולפני שבועיים סכום של כ-475 מיליון שקל. 

ולמרות ההאטה בקצב הגיוסים, בסיכום חודשי מדובר בגיוס נאה של כ-1.4 מיליארד שקל מאז, זאת לפי ניתוח של מחלקת מחקר יועצים במיטב-דש. בתוך כך, בקרנות הכספיות נרשמו בשבוע החולף פדיונות של כ-145 מיליון שקל.

הקטגוריה המגייסת ביותר, בדומה לשבועות האחרונים, נותרה אג"ח כללי עם גיוס של כ-385 מליון שקלים, המשקף ירידה קלה בקצב הגיוסים לעומת שבוע שעבר (410 מיליון שקל). בדומה לירידה בגיוס, נרשמה גם חולשה קלה במדד האג"ח כללי שאיבד בסיכום השבוע החולף כ-0.1%. מתחיל החודש, קרנות אג"ח כללי גייסו כ-1.8 מיליארד שקל.

המגמה החיובית שנרשמה בשבוע שעבר בשוק המקומי הובילה את הקרנות המנייתיות לגיוס של כ-110 מיליון שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-50 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-20 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ-40 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. עם זאת, גם בקרנות המנייתיות מדובר בהאטה בגיוס שכן בשבוע שעבר גוייסו כ-210 מיליון שקל (לאחר ירידה משבוע קודם בו נרשם גיוס של כ-265 מיליון שקל). בעניין זה נציין כי למרות ירידה של כמעט 3% במדד המעו"ף מתחילת השנה, גוייס סכום מרשים של כ-894 מיליון שקל מתחילת השנה בקרנות המנייתיות, המהווה כשליש מהסכום הכולל שגוייס בשנת 2016 כולה (2.47 מיליארד שקל).

התשואה החיובית שרשמו מדדי תל בונד (20,40,60) של עד 0.25% בסיכום השבוע החולף, הוביל גם את אגרות החוב הקונצרניות לסכם את השבוע במגמה חיובית כשרשמו עלייה בקצב הגיוסים משבוע קודם (כ-100 מיליון שקל) לסכום של כ-125 מיליון שקל. מתחילת החודש אג"ח קונצרני גייסו כ-560 מיליון שקל.

כמו כן, בדומה לתשואת מדד ממשלתי כללי שרשם השבוע ירידה של 0.2%, קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה עלה השבוע לסכום של כ-310 מיליון שקל (מסכום פדיונות של 260 מיליון שקל בשבוע לפני כן). מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיון של כ-1.05 מיליארד שקל והן ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע פדיונות של כ-70 מיליון שקל, ומתחילת החודש הן פדו כ-155 מיליון שקל.

באפיק השקלי הקרנות הכספיות רשמו פדיון של כ-145 מיליון שקל. הקרנות השקליות רשמו השבוע פדיונות של כ-175 מיליון שקל, עלייה בקצב הפדיונות ביחס לשבוע שעבר שעמד על 160 מיליון שקל. מתחילת החודש, הקרנות השקליות פדו כ-690 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.