בצעו הקצאת נכסים אסטרטגית - אחת התובנות מעולם ההשקעות של שנת 2020, הינה החשיבות של השקעה במסגרת סדורה ומאורגנת. כל משקיע לטווח ארוך נדרש להכין תוכנית פעולה מסודרת וברורה, הכוללת הקצאת נכסים המותאמת לצרכים, למאוויים ולתכונות האישיות של "בעלי המאה".

הקצאת נכסים הינה מפת דרכים בסיסית, הכוללת מארג של אפיון אישי (בעלי הכספים) ואפיון שוק (תחזית אסטרטגית). במסגרת הקצאת הנכסים, מקבלים החלטות בדבר חלוקת תיק ההשקעות בין המרכיבים היותר מסוכנים (מניות) לבין המרכיבים היותר סולידיים (אגרות חוב), בין החלק שיושקע בחוץ לארץ, לבין החלק שיישאר בשוק ההון המקומי, ובין החשיפה לדולר, לאירו או לשקל וכו'.

תוכנית הפעולה הינה כמו מערכת ניווט לרכב מבוססת GPS, שקובעת מראש את מסלול הנסיעה שלנו, ואנו נדרשים רק לנסות ולהקשיב להוראות המפורשות; "ברמזור הבא סע ימינה"...

המטרה בטווח הארוך: איזון בין פסיכולוגיה לרווח

הקצאת הנכסים קובעת תוכנית פעולה לטווח ארוך, שמטרתה איזון עדין בין הרצון של כולנו להרוויח כמה שיותר תשואה בטווח הארוך, לבין החשש הפסיכולוגי מירידות שערים חדות והפסדים (ואפילו לטווח קצר). היינו, כשתיק השקעות קורס ב- 35% בתוך שבועיים, חלק מהמשקיעים נכנסים לפניקה וממהרים לצאת מהפוזיציה ולמכור הכול. בני אדם סובלים מאוד כשיש הפסדים, ומקבלים החלטות שאינן בהכרח רציונאליות ונכונות (פרופ' דניאל כהנמן זכה בפרס נובל לכלכלה על ניתוח התובנה הזו, ועמיתו עמוס טברסקי נפטר ולכן לא זכה גם כן. המאמר שלהם הוא המצוטט ביותר בכל הזמנים). ראינו זאת במשברים פיננסים רבים, ולאחרונה במרץ 2020.

• לייצר הכנסה שוטפת מאחזקת מניות
• קרנות אג"ח אסטרטגיות: התשואות לא מצדיקות את דמי הניהול החריגים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא למהר למכור – היצמדו לתוכנית

מי שמיהר למכור את תעודות הסל על מדדי שוק מרכזיים בתחילת משבר הקורונה, ישב על הספסל וליקק את הפצעים שלו (ההפסדים הניכרים שנגרמו לו כתוצאה מירידות של למעלה מ-30% בשווקים), בזמן שיתר הנבחרת התקדמה וניצחה באליפות. לא נעים בכלל לראות את כולם מרוויחים, ורק אתה יושב וצופה מהצד...

הלקח הבסיסי הוא לא למכור מדדי שוק מרכזיים, גם נוכח ירידות שערים חדות (להפך גוטא, להפך!. הדבר הנכון הוא לפתח עצבי ברזל ודווקא לקנות). ראוי לעבוד על סמך תוכנית הפעולה המבוססת, שנוצרה על מנת לנסות ולהבטיח שירידות שערים במדדים המרכזיים, לא יובילו למכירה סיטונאית ומיותרת.

כשהשוק נופל מגיע החשש: אולי ה-Waze טועה?

קורה לכולנו, במיוחד בעיר חדשה ובאזור פחות מוכר שמערכת הניווט שלנו (כמו Waze) נותנת לנו הוראות, ואנו די בטוחים שאנו נוסעים לכיוון שגוי. יש מי שבמצב כזה עוצר לרגע בצד ומוודא שהכול עובד למישרים: יש קליטה, היעד מוגדר היטב, המערכת מגיבה ומתפקדת. יש מי שבטוח שהוא "יודע טוב יותר מ-Waze", ועל פי רוב זה נגמר בהרבה בזבוז זמן (במקרה הטוב).

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

המסר לכולנו חד: אם במהלך מרץ 2020 משקיע הרגיש לחץ מסוים מירידות השערים - זה בסדר. אם הלחץ גרם לו למכור הכול, או אפילו רק לאבד שעות שינה (ולהיכנס למצוקה) - כנראה שמראש התכנון שלו היה לקוי וראוי "לחשב מסלול מחדש". לאדם כזה מתברר שהקצאת הנכסים לא תואמת לחלוטין את האפיון האישי אבל זה בהחלט מצב שראוי וניתן לתיקון.

יש מי שנוסע רגוע ויש מי שצריך לבקש כל הזמן עזרה

אם נמשיך את המשל שלנו אודות מערכת הניווט לרכב, הרי שהקצאת נכסים היא ההחלטה מראש אודות הדרך: האם אנו מוכנים לעבור בכבישי אגרה? כבישים מהירים? מנהרות? רק כבישים מקומיים? אנו מתכננים מראש מהן ההעדפות האישיות שלנו, והמערכת משקללת את הרצונות שלנו (אפיון אישי) עם תנאי הדרך והעומסים (אפיון שוק).

תכנון מראש הוא הרבה יותר יעיל ונח ממי שמנסה להגיע ליעד על ידי סדרה של אלתורים והחלטות ספונטניות. האחרון, אולי יגיע ליעד בשלב כלשהו, אבל אין ספק שהוא יאלץ להשקיע הרבה יותר זמן, דלק, מאמץ ועזרה מאחרים - רק על מנת להגיע. זרימה חופשית, שיטוט וחיפוש אחר הזדמנויות בשוק ההון - לא יובילו אותנו ליעדים פיננסיים רצויים.

מדדי שוק מרכזיים

הקצאת הנכסים האסטרטגית מאפשרת חשיפה מתונה יותר לתנודתיות של שוק ההון לטווח קצר (ובעיקר לירידות המהירות). המסגרת הפיננסית לכך היא גיוון ופיזור הסיכון על פני מספר רב של נכסים פיננסים שונים. החלוקה הבסיסית ביותר היא בין מדדי מניות מרכזיים (תל אביב 35, תל אביב 125, S&P500, Russel2000 , נאסד"ק 100, דאקס, פוטסי וכו'), לבין תיק אגרות החוב (אג"ח) של המשקיע.

השקעה פאסיבית עדיפה על כל החלופות

כידוע, השקעה במדדי שוק מרכזיים במסגרת תעודות או קרנות סל עוקבות, נחשבת השקעה פאסיבית. נכס פיננסי זה, חושף את תיק ההשקעות לקבוצה רחבה של חברות ומיזמים עסקיים בתחום אזורי או ענפי. כך לדוגמא, מדד תל אביב 125 כולל בתוכו את 125 החברות הגדולות ביותר בשוק ההון הישראלי. זו דרך מאוד יעילה ופשוטה לקבל גם גיוון בין חברות שונות, וגם השקעה בעלויות עסקה נמוכות (עמלות).

להתמקד במגמה החיובית לטווח ארוך

המטרה של השקעה פאסיבית במדדי שוק מרכזיים של מניות, הינה לתפוס את המגמה של הטווח הארוך; של הפיתוח והצמיחה של המשק או הענף - בעקבות חדשנות, גידול טבעי ושיפורים ממשיים ביעילות ובאיכות. המחיר שהמשקיע נאלץ לשלם הינו החשיפה המוגברת לתנודתיות של הטווח הקצר.

היינו, השקעה במדד תל אביב 125 צפויה להניב למשקיע תשואה עודפת בטווח האסטרטגי (ישראל יוצאת מהמשבר, חוזרים לשגרה, ביקושים גדולים, רווחה כלכלית). אולם בדרך לשם - צפויים ימים, שבועות ואולי אפילו חודשים, שבהם מדד השוק ירד ויצור הפסדים. מי שיצליח להתמקד בטווח האסטרטגי יוכל לגרוף את הרווח. צריך לדעת במה להתמקד Keep your eyes on the prize.

השקעה לטווח קצר = הימורים

לא ניתן לתזמן את השוק. אף אחד לא יודע מה נכס פיננסי יעשה בטווח של יממה, שבוע, או אפילו חודש. מי שטוען אחרת, מעמיד את עצמו מול הר של מחקרים מדעיים שמוכיחים אחרת. לכן, מי שחושב שהוא משקיע לטווח קצר, עוסק יותר בהימורים ופחות בהשקעות. השקעות הן לטווח אסטרטגי וארוך!

אז למה לא להשקיע הכול במדדי מניות מרכזיים?

נשאלת השאלה, אם בטווח האסטרטגי אנו מזהים מדדי שוק טובים, שנותנים תשואה עודפת ונאה, מדוע לא לזנוח לחלוטין את הקצאת הנכסים; ולהשקיע 100% במדד שוק מרכזי?

התשובה לכך היא כפולה: ראשית, יש צורך לזהות את מדד השוק המוצלח, וזה לא כל כך פשוט. לכן, משקיעים רבים מבצעים גיוון גם בחשיפה למדדי שוק מרכזיים שונים, בענפים שונים ובשווקי הון שונים (בארץ, בחו"ל וכו').

שנית, חשיפה של כל התיק למדדי שוק מרכזיים תיצור בשלב כלשהו מצוקה רבה אצל המשקיע. כאמור, הוא יחווה בשלב כלשהו ירידה חדה והפסדים ניכרים, והחשש הינו שהוא ימהר וימכור. כשהמשקיעים לא ישנם טוב בלילה ונכנסים למצוקה פסיכולוגית - הם מקבלים החלטות שגויות.

"אבל אני יותר רציונאלי, אני לא אמכור במשבר"

רבים וטובים טענו שהם יותר רציונאליים, והם לא מושפעים בכלל מירידות שערים חדות. אבל כשהגיע המשבר הם מכרו הכול - כצפוי. יש לכולנו הרבה יותר מדי ביטחון עצמי והרבה פחות מדי עמידות מול הפסדים ממשיים וכואבים.

בתקופות משבר כל המדדים יורדים במהירות

אגב, בכל המשברים הפיננסים מאז ומעולם נמצא כי הגיוון בין מדדי שוק מרכזיים שונים לא הקטין הפסדים בצורה ניכרת. כל המדדים הגדולים קרסו במקביל; כך ארע בקורונה (2020), בסאב פריים (2008), בדוט קום (2000) וכו'.

מי שרוצה להגיע ליעדים הפיננסים שלו, תוך שימור הרוגע והבריאות הנפשית שלו, צריך לעצור רגע ולבצע תכנון ממשי לתיק ההשקעות. התכנון חייב לשקלל מצד אחד את האפיון האישי (רצונות ותכונות) ומצד שני את אפיון השוק (הערכות כלכליות). הקצאת הנכסים האסטרטגית מאזנת בין הרצון לרווחיות בטווח הארוך, לבין היכולת לסבול הפסדים בטווח הקצר. תוכנית פעולה טובה, מובילה למשקיעים רגועים ונינוחים, גם בתקופות משבר. יישום הקצאת הנכסים לטווח ארוך, ראוי שיתבצע במבנה של השקעה בתעודות או קרנות סל העוקבות אחר מדדי שוק מרכזיים (השקעה פאסיבית). מדדי השוק המרכזיים נותנים תשואה עודפת בטווח האסטרטגי במחיר של תנודתיות יתר בטווח הקצר. רק תכנון קפדני ומקצועי יוביל אתכם להגשמת המטרות הפיננסיות שלכם. מי שמחפש קיצורי דרך מהירים, כנראה לא יגיע ליעד...

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.