טראמפ ותגובת הבורסות, כמה דברים שצריך להבין

קראתי בעניין, למרות שלא הסכמתי עם מילה, את הטור של צבי סטפק שפורסם השבוע בביזפורטל, ואני ממליץ לכל מי שקורא טור זה, לקרוא את סטפק. אמנם איני מסכים כלל ועיקר עם ההשוואה של טראמפ להיטלר (אך מוכן לקבל את ברלוסקוני כנקודת השוואה), אך הסיבה לעניין הוא שהדעה שסטפק פרסם מייצגת נאמנה את דעתם של קוראי הטיימס, גארדיאן, FT, דר שפיגל, הארץ, וכולי. ובפרט מייצגת נאמנה את דעתם של מנהלי השקעות רבים בעולם הנוטים לאחוז בתפיסת עולם שהיא פרו-גלובליזציה באופייה, תוך איחוד תרבותי לכפר גלובאלי קטן.

ועל כן, למרות שאיני מסכים עם רוב הניתוח, מכיוון שאני מכיר בכך שזו דעתם של מנהלי כספים רבים, מכיוון ששווקים נוטים לנוע על-פי הדעה של מי שמזרים פקודות, אני צופה בנקל שאם טראמפ ייבחר אזי בטווח הקצר-בינוני יהיה מרחץ דמים בשווקים. פחות בארה"ב (שם אני צופה rebound לאחר נפילות התחלתיות – כפי שצפיתי ואכן אירע בבריטניה לאחר הBREXIT) אלא יותר בעולם שיפנים את ההשלכות של טראמפ לגבי כל שוק ושוק עולמי.

הדיון ביתרונות גלובליזציה, גבולות פתוחים ורב-תרבותיות לעומת יתרונות מדיניות לאומית, פרוטרקציוניסטית ואף בדלנית הינו דיון מורכב וארוך. ובטווח הארוך (שנים), השווקים יתכנסו בהתאם למצב הכלכלי האמתי, שגם מושפע מאופן ואיכות המימוש. אך בטווח הקצר קל לומר שהאליטה שמנהלת את כספי העולם מצדד בעמדה הראשונה ויגיב בפאניקה בשוק.

אנסה למנות בקצרה את ההסתברויות שכרגע יש בשוק, ואת התוצאות האפשרויות של הבחירות, כולל תוצאות שהינן תרחישי קיצון. לא נכנס לעומק בהסברים בנוגע לשיטה האמריקאית, אך בקצרה היא מורכבת מ:

• בית עליון, סנאט, 100 חברים, שני סנטורים למדינה. נבחרים לשש שנים, כל שנתיים שליש מהסנאט עומד לבחירה. כרגע בידי הרפובליקנים (54 סנאטורים מ-100).
• בית תחתון, בית הנבחרים, 435 חברים הנבחרים אזורים באזורי בחירה שווים לערך בגודל  האוכלוסייה כל שנתיים. כרגע בידי הרפובליקנים (247 מ-435).
• נשיא, נבחר כל 4 שנים על-ידי בחירה בלתי-ישירה דרך אלקטורים (538 במספר, מהם 535 למדינות ע"פ מפתח של קונגרס סנאט 3 ל-DC). ב-48 מ-50 מדינות כל האלקטורים של המדינה הולכים לזוכה באותה מדינה (ב-2 האחרות (ME ו-NE) מפרידים בין 2 שהם statewide לבין בחירות ברמת מחוז בית הנבחרים). במקרה של אי-השגת רוב של 270 אלקטורים, הבחירה בנשיא הולכת לבית הנבחרים הנכנס בינואר (אך בבחירה לפי סטייט) מתוך שלושת המועמדים עם מספר האלקטורים הרב ביותר, בעוד סגן הנשיא נבחר על-ידי הסנאט (מה-2 עם הקולות הגבוהים ביותר).

כאשר אנו בוחנים תרחישים והסתברויות יש לנו שלושה מקורות מידע:
סקרים, ובפרט גורמים שמאגדים מספר סקרים יחדיו כמו אתר 538 (סקר בודד הוא גם מוטה פוטנציאלית וגם רועש – הסקרים הארציים הם כרגע עם ספרייד של 13% - מטראמפ 6% (LA Times) עד לקלינטון 7% (NBC) - יש להיזהר מאוד בבחינת סקרים בודדים). חיסרון מובנה בסקרים הוא שהם מגיבים באיחור לאירועים שכן לוקח מספר ימים לדגום את משתתפי הסקר.
שווקי הימורים, כbetfai-r, אשר מתוך המכירים הנקובים בהם ניתן לחלץ הסתברויות.
הערכויות פוליטיות (חיצוניות ופנימיות) בהתאם להתפתחויות אד-הוק.

כעת, קצת פחות משבוע לפני יום הבחירות אך לאחר התחלת ההצבעה המוקדמת, מצב המרוץ הוא כדלהלן, נכון להיום (חמישי) בבוקר ע"פ סקרים ושווקי הימורים:
בית נבחרים: סיכוי של כ-90% להמשך שליטה רפובליקנית.
סנאט: סיכוי של כ-30%-37.5% להמשך שליטה רפובליקנית. הסיכוי הנמוך השנה הוא מכיוון שהרפובליקנים מגנים על 24 מ-34 כסאות (2010 הייתה שנה מצוינת לרפובליקאים). ב-2018 יש מצב הפוך (אז דמוקרטים יגנו על 25 מ-33), ואם יתהפך השנה יש סיכוי גבוה להיפוך חוזר לאחר שנתיים. לכך יש להוסיף שניצחון קלינטון והשבעת הVP שלה תעמיד את מושב הסנאט שלו לבחירה מיוחד לאחר שנה.
נשיא: סיכוי של כ27.5-32.5% לניצחון טראמפ (רפובליקני).

מכאן, ניתן לראות שהתרחיש המרכזי הינו נשיאות של קלינטון, ללא בית נבחרים, וכנראה עם הסנאט. זהו תרחיש הנתפס כחיובי לשווקים – שימור הסטטוס קוו, וללא יכולת דמוקרטית להעלות מיסים באופן חד (שכן בית הנבחרים עדיין רפובליקני). במקרה זה צפויים עליות מתונות בארה"ב ובעולם.

במקרה שקלינטון מנצחת ניצחון מוחץ וסוחפת גם את הקונגרס (ובוודאי גם את הסנאט בתרחיש זה) שזה תרחיש של פחות מ-10%, אז התרחיש נתפס כפחות חיובי לשוק בשל סיכון ניכר להעלאת מיסים וצעדי חקיקה אגרסיביים לקידום אג'נדה פרוגרסיבית. אם טראמפ ינצח, סביר שיש לו גם את בית הנבחרים והסנאט (ואם לא את הסנאט – זה בספליט קרוב). יש לציין שניצחון של טראמפ באלקטורים תוך הפסד בספירת הקולות הכלליים, מצב דומה לבוש ב-2000, הינו בעל סבירות גבוהה (538 נותן לו 32% סיכוי ניצחון, אך 21% סיכוי ניצחון בקולות הכלליים).

האם נצחון של טראמפ באמת יוביל לקריסת השווקים?
בכל מצב של ניצחון טראמפ הצפי הוא של קריסה חזקה מאוד של חלק גדול מהשווקים – זה אירוע משמעותי יותר מהברקזיט. הדולר עשוי דווקא להתחזק מול מטבעות אחרים בשל שיפור מאזן סחר והעלאת ריבית. שווקי מניות פשוט יקרסו בארה"ב ובעולם. אנו צופים שבעוד שבארה"ב יהיה rebound (לא לאותה רמה כמו לפני הקריסה) בטווח הקצר, הרי ששאר העולם יקרוס וימשיך לקרוס שכן השפעותיו של טראמפ בכל הקשור לסחר, הוצאות ביטחון או דמי חסות, ועליית גורמי אנטי-גולובליזאציה נוספים ובפרט באירופה (ופירוק אפשרי של האיחוד בעקבות כך) הינם מהותיים לשווקים שונים בעולם, ובעוד שאמריקה כבר חושבת על האפשרות של טראמפ כנשיא זה מספר חודשים בעולם רק מתחיל ליפול האסימון.

בישראל, אנו צופים תגובה משנית בלבד. טראמפ לאו דווקא רע לישראל ספציפית, ובנוסף מניות הפארמה באופן ספציפי חרדות מקלינטון (לאו דווקא בצדק, אך זה התמחור כרגע) ועשויות דווקא לעלות עם הפסד של קלינטון (אם כי קריסת בועת הנכסים העולמית תשפיע גם עליהם). התגובה העיקרית בשוק המקומי תהיה בשקל-דולר (שכן הדולר הוא משתתף ישיר) וכן בעקום הריבית (שעוקב אחרי העקום העולמי). יש לציין שבבחירות קרובות בתוצאתן ייתכן שנדע תוצאות סופיות רק לאחר מספר ימים ושבועות (ע"ע בחירות 2000).

ישנם שני תרחישים נוספים אפשריים בכל הקשור לנשיאות:
1. ניצחון של מק'מולין ביוטה (אפשרי, הוא קרוב לטראמפ שם, 538 נותנים לזה 19.3% - שזו תהיה זכיה ראשונה של מועמד שלישי בסטייט מאז 1968) וקבלת 6 אלקטורים תוצאה אלקטורלית צמודה (פחות מ-270 למוביל), ושליחת ההצבעה לקונגרס. זהו תרחיש בעל סבירות נמוכה (כ-1.2% כרגע ע"פ 538) אך שהינו כנראה חיובי יותר מקלינטון וטראמפ ששניהם מאוד לא אהודים, אך עשוי להיות אי-ודאי בטווח של כחודשיים קדימה – קרי הארכת תקופת אי הוודאות עם פוטנציאל בפרק זמן זה ל-
2. מאבק מזויין לאחר הבחירות. בהקשר האמריקאי זה לרוב תרחיש הזוי, ומשנות ה-70 ועד עכשיו לא היה על השולחן כתרחיש שמישהו היה חושב להציע כתוצאה... בבחירות הללו, אם תהיה תוצאה צמודה ואי-סדרים מסוימים (או טענות לכאלה), זה פוטנציאלית על השולחן, בפרט בהינתן שטראמפ לא התחייב לקבל בהכרח את תוצאת הבחירות, והתבטאויות נוספות. זהו תרחיש קיצון בעל הסתברות נמוכה שכן נדרש לא רק הכרזה דו-צדדית על ניצחון, אלא גם סחיפת גורמים חמושים לתמיכה פופלארית. זהו כמובן תרחיש קטסטרופה לשווקים באם הוא אכן יתגבש.

בימים הקרובים (עד לסופ"ש) יש פוטנציאל לא מבוטל להדלפות נוספות של ויקיליקס, FBI, ושל גורמים נוספים העשויים לשנות עוד את התמונה. מבחינת מסחר בארץ, יום ראשון עשוי להיות מורכב לתמחור (ויחייב הערכה אד-הוק של חדשות) באם יהיו חדשות סופ"ש משמעותיות כשהשווקים סגורים (או-אז, ניאלץ להגיע לקונצנזוס תמחירי בין תל-אביב, סעודיה, ודובאי ביום א').

אצלנו, פנימית, מעריכים את הסיכויים של טראמפ (כפי שהערכנו גם את BREXIT) כגבוהים יותר (פלוס 30% על הערכת השוק – כרי כ60% כרגע) מאשר שניתן לו בשאר השוק (ההימורים ובשוק הפיננסי), וזאת מכיוון שאנו מעריכים מספר פקטורים נוספים:

1. התביישות מהודאה בהצבעה עבור טראמפ, זה לא תקין פוליטית להצביע טראמפ (ויותר מכך להגיד שאתה מצביע טראמפ בסקר או בשיחה אחרת), בפרט אצל לבנים משכילים. תיאוריית ה-Shy Voter או הBradley effect.
2. חזרה של רפובליקנים מהוגנים (שהצביעו בעבר באופן עקבי רפובלקני) "הביתה", שסולדים מטראמפ וכעת אומרים ג'ונסון (שקורס בסקרים, אך שעדיין עם מספרים לא זניחים) או אף-אחד בסקרים, וזאת ל-מנת למנוע נשיאות של קלינטון ובפרט מינוי שופטי עליון על-ידה.
3. פער התלהבות. לטראמפ יש תומכים נלהבים ובפרט כאלה שלא הצביעו בעבר או היו דמוקרטים. יש נוכחות גבוהה מאוד בכנסים שלו. יש שלטים רבים בחצרות. לעומת זאת יש מעט תומכי קלינטון נלהבים (בניגוד לאובמה שעורר התלהבות גם אצל אפרו-אמריקאים וגם אצל צעירים), רבים יותר ממצביעי קלינטון חשים שהם מצביעים לפחות גרוע מהשניים, והמעטים שכן נלהבים הינם כאלה שממילא דמוקרטים מצביעים. המשחק בבחירות האמריקאיות הוא במידה רבה שיעורי הצבעה של סקטורים (מכיוון ששיעור ההצבעה הכללי הוא נמוך).
4. מומנטום לטובת טראמפ בשבוע האחרון, עם עלייה מנקודת שפל.
5. הטיה בסיקור – העיתונאות המיינסטרים (ובמידת מה הסוקרים...) סולדת ומתעבת את טראמפ. הרבה יותר מרפובליקני רגיל. הייתה הטיה כזו גם בBREXIT אך פה זה אפילו יותר חזק.

בצד של הערכה פוליטית פנימית הנוגדת את טראמפ, יש את שני הפקטורים הבאים:

1. כוכב ריאלטי וצהובונים, על-באמת?
2. האפשרות שחלק מהתהדקות המירוץ בשבוע-שבועיים האחרונים נובע מכך שיש לרשתות השידור (ולעיתונות) בארה"ב אינטרס להראות מצב של הידוק בשביל להעלות רייטינג וגם אחוזי הצבעה דמוקרטית (שבמירוץ עם פער רחב, היו עשויים להישאר בבית כי זה גמור).

עם זאת, כתמיד, יש לכבד את הערכת השוק שהינה קונצנזוס של מפגש הון עם skin in the game – אז גם מי שנותן סיכוי עודף לטראמפ (או לקלינטון) צריך לקחת פוזיציה אחראית בהיקפה בסוף יום המסחר ביום שלישי הבא (יום הבחירות).