טרנס קלינגמן
צילום: יח"צ

ההכרעה הגורלית קרבה: איך שוק המניות הבריטי יגיב לברקזיט?

טרנס קלינגמן, אנליסט מניות במשרד מנהל ההשקעות הראשי ב-UBS Wealth Management, לא באמת תומך בשום צד בעניין הברקזיט הקרב ובא, אלא עוסק בפרקטיקה - במה להשקיע וממה להיזהר
טרנס קלינגמן | (5)

במשאל העם הבריטי לכל אחד מהצדדים יש טיעונים כאלו או אחרים לשאלה למה כדאי להישאר או לפרוש מהאיחוד האירופי. במאמר זה אנו לא מביעים תמיכה באף אחד מהצדדים אך מנסים להתמודד עם שאלה מאד פרקטית; בתור משקיע, לאילו סוגי מניות באנגליה כדאי להיחשף ומאילו כדאי להיזהר תחת שני תסריטים שונים- בריטניה מחליטה להישאר באיחוד האירופי או לחילופין, מחליטה לפרוש.

החברות הגדולות פחות חשופות לשוק הבריטי מהחברות הבינוניות

אפשר לפלח את שוק המניות הבריטי לחברות גדולות (מדד הפוטסי 100) ולחברות בסדר גודל בינוני אשר בד"כ נכללות במדד הפוטסי 250. כאשר אנו בוחנים את החשיפה של שני המדדים הללו למשק הבריטי המקומי, אפשר לראות שמדד המניות של חברות בינוניות (mid-cap) תלוי במידה רבה בביקושים מקומיים, כאשר 49% מהמכירות הנן לשוק הבריטי. לעומת זאת, מדד הפוטסי 100 כולל יותר חברות רב לאומיות ולכן ההכנסות בשוק המקומי מסתכמות בכ-24% הפרש בהשוואה למדד הפוטסי 250.

לכן אנחנו בדעה שאם הבריטים יחליטו לעזוב את האיחוד הארופי, ניתן להעדיף את מדד הפוטסי 100 על פני מדד הפוטסי 250. עם זאת, חשוב לזכור את המשקל הגבוה של חברות האנרגיה והכריה במדד הפוטסי 100. סקטורים אלו רגישים מאד לזעזועים כלכליים, ולכן אם בריטניה תחליט לפרוש, גם מניות הפוטסי 100 לא תהיינה חסינות.

חשיפה על בסיס גיאוגרפי

דרך נוספת לנסות ולמפות את ההשפעה של משאל העם על שוק המניות הבריטי הינה לפלח את החברות לא על בסיס גודלן, אלא אך ורק על בסיס החשיפה הגיאוגרפית - אילו חברות אנגליות תלויות בעיקר בשוק האירופי, אילו תלויות במידה רבה בשוק האמריקני ואילו מהן תלויות בעיקר בשוק המקומי.

כדי לבחון זאת, הרכבנו סלי מניות עם חשיפות מוגברות לאיזורים השונים. חברות אנגליות שחשופות לשוק הבריטי אכן סיפקו את הביצועים החלשים ביותר מתחילת השנה, וגם מניות עם חשיפה מוגברת לאירופה הפגינו חולשה, מהסיבה שהמשקיעים מעריכים שגלי ההדף מפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי תפגע בראש ובראשונה ביבשת אירופה, גם במישור הפוליטי (אולי מדינות אחרות ינסו לפרוש) וגם במישור הכלכלי (בריטניה מהווה יעד ייצוא חשוב למדינות כגון גרמניה). החברות שחשופות בעיקר לשוק האמריקני הניבו את הביצועים הטובים ביותר מתחילת השנה. אם בריטניה תחליט להישאר באיחוד, ניתן לצפות להתאוששות מהירה מאד במניות שחשופות בעיקר לשוק האנגלי והאירופי.

חשיפה לפי סקטורים

ברמה סקטוריאלית, מניות הפיננסים, נדל"ן, רשתות האופנה וה-Utilities בולטות כסקטורים שתלויים במידה רבה בכלכלה המקומית, עם יחסית מעט מקורות הכנסה מחוץ לגבולות בריטניה, ולכן הם חשופים אם בריטניה תחליט לפרוש מהאיחוד. הבנקים, חברות הנדל"ן וה-utilities גם רגישים מאד לשיעורי היוון הנכסים. אם בריטניה תחליט לפרוש ניתן לצפות לעלייה חדה בשיעורי היוון לגבי נכסים אלו ופגיעה בשוויים של סקטורים אלו, אם כי הבנק המרכזי ינסה למזער את הנזקים תוך התערבות ברמת הריביות ואולי גם בשוק האג"ח. כמובן שאם בריטניה תישאר, ניתן לצפות לתיקון חד בשווי חברות הנדל"ן, הבנקים והקמעונאים.

ראוי לציין שמדובר בשוק מניות מאד משוקלל, כך שההתאמות לכל אחד מהתרחישים מתבצעות כמעט באופן רציף. המצב מאד דינמי, ומניות בודדות וסקטורים שלמים מגיבים בתנודיות רבה ככל שהסיכוי של אחד מהצדדים משתנה בהתאם לתוצאות הסקרים העדכניים והסיכויים להישאר או לפרוש כפי שמשתקפים באתרי ההימורים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מזל 24/06/2016 06:12
    הגב לתגובה זו
    באם תהיה פרישה מהאיחוד מה יעשה לבורסה חיבת לרדת או עולם כמנהגו נוהג האםמזה סוףצהעולם בכלכלה
  • 4.
    פנינה גבאי 24/06/2016 06:10
    הגב לתגובה זו
    גם אני מושקעת במניות של התרופות כגון פרוטליקס וטבע מה יהיה האם יש קשר ישיר למה שיהיה בבריטניה
  • 3.
    ראובן בן גרא 24/06/2016 06:08
    הגב לתגובה זו
    אני מושקע במנית טבע כבר שנתים ואני עדין בקרן שלי האם זה קשור לבעיה בבריטניה אם תפרוש נא עזרה
  • 2.
    דוד 24/06/2016 06:06
    הגב לתגובה זו
    מה מידת ההשפעה על מניות הביומד טבע ועוד
  • 1.
    תודה 22/06/2016 13:27
    הגב לתגובה זו
    לא יורידו את הריבית בבריטניה
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.