טרנס קלינגמן
צילום: יח"צ

ההכרעה הגורלית קרבה: איך שוק המניות הבריטי יגיב לברקזיט?

טרנס קלינגמן, אנליסט מניות במשרד מנהל ההשקעות הראשי ב-UBS Wealth Management, לא באמת תומך בשום צד בעניין הברקזיט הקרב ובא, אלא עוסק בפרקטיקה - במה להשקיע וממה להיזהר
טרנס קלינגמן | (5)

במשאל העם הבריטי לכל אחד מהצדדים יש טיעונים כאלו או אחרים לשאלה למה כדאי להישאר או לפרוש מהאיחוד האירופי. במאמר זה אנו לא מביעים תמיכה באף אחד מהצדדים אך מנסים להתמודד עם שאלה מאד פרקטית; בתור משקיע, לאילו סוגי מניות באנגליה כדאי להיחשף ומאילו כדאי להיזהר תחת שני תסריטים שונים- בריטניה מחליטה להישאר באיחוד האירופי או לחילופין, מחליטה לפרוש.

החברות הגדולות פחות חשופות לשוק הבריטי מהחברות הבינוניות

אפשר לפלח את שוק המניות הבריטי לחברות גדולות (מדד הפוטסי 100) ולחברות בסדר גודל בינוני אשר בד"כ נכללות במדד הפוטסי 250. כאשר אנו בוחנים את החשיפה של שני המדדים הללו למשק הבריטי המקומי, אפשר לראות שמדד המניות של חברות בינוניות (mid-cap) תלוי במידה רבה בביקושים מקומיים, כאשר 49% מהמכירות הנן לשוק הבריטי. לעומת זאת, מדד הפוטסי 100 כולל יותר חברות רב לאומיות ולכן ההכנסות בשוק המקומי מסתכמות בכ-24% הפרש בהשוואה למדד הפוטסי 250.

לכן אנחנו בדעה שאם הבריטים יחליטו לעזוב את האיחוד הארופי, ניתן להעדיף את מדד הפוטסי 100 על פני מדד הפוטסי 250. עם זאת, חשוב לזכור את המשקל הגבוה של חברות האנרגיה והכריה במדד הפוטסי 100. סקטורים אלו רגישים מאד לזעזועים כלכליים, ולכן אם בריטניה תחליט לפרוש, גם מניות הפוטסי 100 לא תהיינה חסינות.

חשיפה על בסיס גיאוגרפי

דרך נוספת לנסות ולמפות את ההשפעה של משאל העם על שוק המניות הבריטי הינה לפלח את החברות לא על בסיס גודלן, אלא אך ורק על בסיס החשיפה הגיאוגרפית - אילו חברות אנגליות תלויות בעיקר בשוק האירופי, אילו תלויות במידה רבה בשוק האמריקני ואילו מהן תלויות בעיקר בשוק המקומי.

כדי לבחון זאת, הרכבנו סלי מניות עם חשיפות מוגברות לאיזורים השונים. חברות אנגליות שחשופות לשוק הבריטי אכן סיפקו את הביצועים החלשים ביותר מתחילת השנה, וגם מניות עם חשיפה מוגברת לאירופה הפגינו חולשה, מהסיבה שהמשקיעים מעריכים שגלי ההדף מפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי תפגע בראש ובראשונה ביבשת אירופה, גם במישור הפוליטי (אולי מדינות אחרות ינסו לפרוש) וגם במישור הכלכלי (בריטניה מהווה יעד ייצוא חשוב למדינות כגון גרמניה). החברות שחשופות בעיקר לשוק האמריקני הניבו את הביצועים הטובים ביותר מתחילת השנה. אם בריטניה תחליט להישאר באיחוד, ניתן לצפות להתאוששות מהירה מאד במניות שחשופות בעיקר לשוק האנגלי והאירופי.

חשיפה לפי סקטורים

ברמה סקטוריאלית, מניות הפיננסים, נדל"ן, רשתות האופנה וה-Utilities בולטות כסקטורים שתלויים במידה רבה בכלכלה המקומית, עם יחסית מעט מקורות הכנסה מחוץ לגבולות בריטניה, ולכן הם חשופים אם בריטניה תחליט לפרוש מהאיחוד. הבנקים, חברות הנדל"ן וה-utilities גם רגישים מאד לשיעורי היוון הנכסים. אם בריטניה תחליט לפרוש ניתן לצפות לעלייה חדה בשיעורי היוון לגבי נכסים אלו ופגיעה בשוויים של סקטורים אלו, אם כי הבנק המרכזי ינסה למזער את הנזקים תוך התערבות ברמת הריביות ואולי גם בשוק האג"ח. כמובן שאם בריטניה תישאר, ניתן לצפות לתיקון חד בשווי חברות הנדל"ן, הבנקים והקמעונאים.

ראוי לציין שמדובר בשוק מניות מאד משוקלל, כך שההתאמות לכל אחד מהתרחישים מתבצעות כמעט באופן רציף. המצב מאד דינמי, ומניות בודדות וסקטורים שלמים מגיבים בתנודיות רבה ככל שהסיכוי של אחד מהצדדים משתנה בהתאם לתוצאות הסקרים העדכניים והסיכויים להישאר או לפרוש כפי שמשתקפים באתרי ההימורים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מזל 24/06/2016 06:12
    הגב לתגובה זו
    באם תהיה פרישה מהאיחוד מה יעשה לבורסה חיבת לרדת או עולם כמנהגו נוהג האםמזה סוףצהעולם בכלכלה
  • 4.
    פנינה גבאי 24/06/2016 06:10
    הגב לתגובה זו
    גם אני מושקעת במניות של התרופות כגון פרוטליקס וטבע מה יהיה האם יש קשר ישיר למה שיהיה בבריטניה
  • 3.
    ראובן בן גרא 24/06/2016 06:08
    הגב לתגובה זו
    אני מושקע במנית טבע כבר שנתים ואני עדין בקרן שלי האם זה קשור לבעיה בבריטניה אם תפרוש נא עזרה
  • 2.
    דוד 24/06/2016 06:06
    הגב לתגובה זו
    מה מידת ההשפעה על מניות הביומד טבע ועוד
  • 1.
    תודה 22/06/2016 13:27
    הגב לתגובה זו
    לא יורידו את הריבית בבריטניה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: