טרנס קלינגמן
צילום: יח"צ

ההכרעה הגורלית קרבה: איך שוק המניות הבריטי יגיב לברקזיט?

טרנס קלינגמן, אנליסט מניות במשרד מנהל ההשקעות הראשי ב-UBS Wealth Management, לא באמת תומך בשום צד בעניין הברקזיט הקרב ובא, אלא עוסק בפרקטיקה - במה להשקיע וממה להיזהר
טרנס קלינגמן | (5)

במשאל העם הבריטי לכל אחד מהצדדים יש טיעונים כאלו או אחרים לשאלה למה כדאי להישאר או לפרוש מהאיחוד האירופי. במאמר זה אנו לא מביעים תמיכה באף אחד מהצדדים אך מנסים להתמודד עם שאלה מאד פרקטית; בתור משקיע, לאילו סוגי מניות באנגליה כדאי להיחשף ומאילו כדאי להיזהר תחת שני תסריטים שונים- בריטניה מחליטה להישאר באיחוד האירופי או לחילופין, מחליטה לפרוש.

החברות הגדולות פחות חשופות לשוק הבריטי מהחברות הבינוניות

אפשר לפלח את שוק המניות הבריטי לחברות גדולות (מדד הפוטסי 100) ולחברות בסדר גודל בינוני אשר בד"כ נכללות במדד הפוטסי 250. כאשר אנו בוחנים את החשיפה של שני המדדים הללו למשק הבריטי המקומי, אפשר לראות שמדד המניות של חברות בינוניות (mid-cap) תלוי במידה רבה בביקושים מקומיים, כאשר 49% מהמכירות הנן לשוק הבריטי. לעומת זאת, מדד הפוטסי 100 כולל יותר חברות רב לאומיות ולכן ההכנסות בשוק המקומי מסתכמות בכ-24% הפרש בהשוואה למדד הפוטסי 250.

לכן אנחנו בדעה שאם הבריטים יחליטו לעזוב את האיחוד הארופי, ניתן להעדיף את מדד הפוטסי 100 על פני מדד הפוטסי 250. עם זאת, חשוב לזכור את המשקל הגבוה של חברות האנרגיה והכריה במדד הפוטסי 100. סקטורים אלו רגישים מאד לזעזועים כלכליים, ולכן אם בריטניה תחליט לפרוש, גם מניות הפוטסי 100 לא תהיינה חסינות.

חשיפה על בסיס גיאוגרפי

דרך נוספת לנסות ולמפות את ההשפעה של משאל העם על שוק המניות הבריטי הינה לפלח את החברות לא על בסיס גודלן, אלא אך ורק על בסיס החשיפה הגיאוגרפית - אילו חברות אנגליות תלויות בעיקר בשוק האירופי, אילו תלויות במידה רבה בשוק האמריקני ואילו מהן תלויות בעיקר בשוק המקומי.

כדי לבחון זאת, הרכבנו סלי מניות עם חשיפות מוגברות לאיזורים השונים. חברות אנגליות שחשופות לשוק הבריטי אכן סיפקו את הביצועים החלשים ביותר מתחילת השנה, וגם מניות עם חשיפה מוגברת לאירופה הפגינו חולשה, מהסיבה שהמשקיעים מעריכים שגלי ההדף מפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי תפגע בראש ובראשונה ביבשת אירופה, גם במישור הפוליטי (אולי מדינות אחרות ינסו לפרוש) וגם במישור הכלכלי (בריטניה מהווה יעד ייצוא חשוב למדינות כגון גרמניה). החברות שחשופות בעיקר לשוק האמריקני הניבו את הביצועים הטובים ביותר מתחילת השנה. אם בריטניה תחליט להישאר באיחוד, ניתן לצפות להתאוששות מהירה מאד במניות שחשופות בעיקר לשוק האנגלי והאירופי.

חשיפה לפי סקטורים

ברמה סקטוריאלית, מניות הפיננסים, נדל"ן, רשתות האופנה וה-Utilities בולטות כסקטורים שתלויים במידה רבה בכלכלה המקומית, עם יחסית מעט מקורות הכנסה מחוץ לגבולות בריטניה, ולכן הם חשופים אם בריטניה תחליט לפרוש מהאיחוד. הבנקים, חברות הנדל"ן וה-utilities גם רגישים מאד לשיעורי היוון הנכסים. אם בריטניה תחליט לפרוש ניתן לצפות לעלייה חדה בשיעורי היוון לגבי נכסים אלו ופגיעה בשוויים של סקטורים אלו, אם כי הבנק המרכזי ינסה למזער את הנזקים תוך התערבות ברמת הריביות ואולי גם בשוק האג"ח. כמובן שאם בריטניה תישאר, ניתן לצפות לתיקון חד בשווי חברות הנדל"ן, הבנקים והקמעונאים.

ראוי לציין שמדובר בשוק מניות מאד משוקלל, כך שההתאמות לכל אחד מהתרחישים מתבצעות כמעט באופן רציף. המצב מאד דינמי, ומניות בודדות וסקטורים שלמים מגיבים בתנודיות רבה ככל שהסיכוי של אחד מהצדדים משתנה בהתאם לתוצאות הסקרים העדכניים והסיכויים להישאר או לפרוש כפי שמשתקפים באתרי ההימורים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מזל 24/06/2016 06:12
    הגב לתגובה זו
    באם תהיה פרישה מהאיחוד מה יעשה לבורסה חיבת לרדת או עולם כמנהגו נוהג האםמזה סוףצהעולם בכלכלה
  • 4.
    פנינה גבאי 24/06/2016 06:10
    הגב לתגובה זו
    גם אני מושקעת במניות של התרופות כגון פרוטליקס וטבע מה יהיה האם יש קשר ישיר למה שיהיה בבריטניה
  • 3.
    ראובן בן גרא 24/06/2016 06:08
    הגב לתגובה זו
    אני מושקע במנית טבע כבר שנתים ואני עדין בקרן שלי האם זה קשור לבעיה בבריטניה אם תפרוש נא עזרה
  • 2.
    דוד 24/06/2016 06:06
    הגב לתגובה זו
    מה מידת ההשפעה על מניות הביומד טבע ועוד
  • 1.
    תודה 22/06/2016 13:27
    הגב לתגובה זו
    לא יורידו את הריבית בבריטניה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.