הנרטיב הכלכלי שמראה סימני שבירה - ועשוי לייצר תנודות חריפות

גלעד אלפר, אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז', על הקולות בשוק ההון שקוראים כי כלכלכת ארה"ב בדרך חזרה למטה
גלעד אלפר | (2)

מחירי הנפט וסחורות אחרות התרסקו בשנתיים האחרונות, חלקם מהסיבות הם האטת הצמיחה בסין או גידול ההיצע הנפט. אולם גורם נוסף שנוטים להתעלם ממנו, זו ההתחזקות הדרמטית בשער הדולר העולמי (DXY), שכן באופן מסורתי הסחורות נסחרות בכיוון הפוך לדולר ויש להניח שכך קרה גם עתה.

הזינוק של הדולר מאז אמצע 2014 היה באמת יוצא דופן - עלייה של 27% תוך 18 חודש בלבד, כאשר הרקע לזינוק היה סוף המדיניות המוניטארית המרחיבה בארה"ב. הבנק המרכזי האמריקני סיים עם תכנית ה-QE לקראת סוף 2014, והעלה את הריבית בדצמבר 2015. במקביל, הכלכלות הגדולות האחרות, יפן, סין, ואירופה המשיכו ואף הקצינו את הצעדים המרחיבים שלהן.

בהתאם לכך, הנרטיב ששלט בשווקים הוא שכלכלת ארה"ב נחלצה מהמשבר של 2008, מדיניות חסרת התקדים של הפד מהווה הצלחה גדולה והיא צועדת לקראת עתיד של צמיחה ושגשוג. שאר הכלכלות הגדולות, לעומת זאת, עדיין מתבוססות במשבר כלכלי, לכן הן ייאלצו להדפיס את המטבעות שלהן עוד תקופה ארוכה, ובארה"ב הפד ימשיך להעלות את הריבית ארבע פעמים נוספות בשנת 2016, בדרך לנורמליזציה מלאה.

אך מלכתחילה, נרטיב הכלכלה האמריקנית החזקה ניצב על כרעי תרנגולת. העלאת הריבית הראשונה של הפד נדחתה פעם אחר פעם מפני שהנתונים הכלכליים בארה"ב במחצית השנייה של 2015 העידו דווקא על האטה בצמיחה, ובעיקר על בעיות במגזר הייצור. גם נתוני התעסוקה, החזקים כביכול, היו בעייתיים עקב ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה והאיכות המפוקפקת של המשרות שנוצרו - משרות חלקיות ומשרות בשכר מינימום במגזרי הארחה והסעדה - לא בדיוק אבני יסוד של כלכלה ייצרנית משגשגת.

למרות כל ההיסוסים, הפד בסופו של דבר העלה את הריבית בדצמבר, עם כוונה לבצע ארבע העלאות נוספות בשנת 2016. כבמטה קסם, כמעט מיד לאחר העלאת הריבית הצנועה בדצמבר השווקים החלו לאבד גובה. במקביל, זרם החדשות הכלכליות מארה"ב הלך ונהיה עגום יותר ויותר - נתוני ייצור חלשים, עונת קניות גרועה, וצמיחת תוצר פתטית ברבעון הרביעי.

כיום כבר קשה למצוא כלכלנים שמאמינים שהפד יעלה את הריבית ארבע פעמים במשך 2016. למעשה, גם בכירים בפד רומזים שיש צורך להתאים את המדיניות למציאות המפתיעה. במילים אחרות, הנרטיב של כלכלת ארה"ב המבריאה, שנמצאת במחזור צמצום מוניטרי, אל מול כלכלות העולם הנמצאות במחזור של הרחבה מוניטארית, מראה סימנים ראשוניים של שבירה. מעידה על כך ירידה של כמעט 3% בשער הדולר העולמי בשבועיים האחרונים.

אבל ירידה של 3% מהווה רק מהלך פתיחה הססני. עדיין רק מספר מועט של כלכלנים טוענים שהפד לא יוכל להעלות ריבית בכלל, ומספר מועט אף יותר טוען שלפד לא תהיה ברירה אלא לפצוח בסבב הדפסות חדש (QE4) כדי למנוע מכלכלת ארה"ב לגלוש למיתון. הנתונים הכלכליים בארה"ב צריכים להמשיך להצביע על האטה / מיתון כדי שהשוק יבין שאין מנוס מחידוש מחזור ההרחבה המוניטארית בארה"ב, כולל QE4 ואולי אף ריבית שלילית.  

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ניתוץ מוחלט שכזה של הנרטיב ששלט בשווקים בשנתיים האחרונות עלול להצית תיקון אלים בשער הדולר העולמי. ומאוד סביר שתיקון כזה יביא להתאוששות דרמטית במחירי הנכסים הנקובים בדולרים - כמו נפט, ברזל, וכמובן הזהב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד שמבין 09/02/2016 11:03
    הגב לתגובה זו
    בין השנים 2003 ל 2007 עלה השכר הכולל בארה"ב (מושפע מכמות העובדים ומהשכר הממוצע שלהם) מ 4.826 טריליון ל 6.018 טריליון, כלומר צמיחה נומינלית של 5.67% בשנה. כעת, בשנת 2014 ארה"ב הגיע ל 7 טריליון משכורות, עליה בקצב של 5.15% מהשנה הקודמת, קצב הדומה מאוד לקצב שהיה בזמן העלאות הריבית האגרסיביות של 2004-2006 (מ 1% ריבית ל 5.25%). נראה שבשנת 2015 קצב הגידול בשכר אפילו הואץ, כך שאין סיבה לחשוב שארה"ב לא צומחת מהר. כוח הקניה שם עולה מהר ולכן נראה צמיחה יציבה והעלאות ריבית
  • 1.
    זוית שונה 09/02/2016 10:30
    הגב לתגובה זו
    הרבה משרות בשכר נמוך מצטרפות לחישוב. מהר = 2.5% לשנה, בדומה לישראל. אלו שותיקים בשוק העבודה, לא המצטרפים החדשים, נהנים מצמיחה מהירה יותר בשכר ממה שמשתתקף מהנתון הממוצע שכל הזמן מוטה מטה בגלל כניסה של הרבה בעלי שכר נמוך לכוח העבודה. אחוז האבטלה ממשיך לרדת, למרות שכבר הגיע ליעד הסופי מבחינת הפד, של 4.9% .כלומר מכאן והלאה מספיק יצירה של 80,000-100,000 משרות בחודש, כדי לשמור את אחוז האבטלה קבוע. אין צורך כבר בתוספות משמעותיות, מבחינת הפד. מדהים שהשיפור האחרון בנתוני התעסוקה מתרחש למרות הבעיות בסין והנפילות בבורסות. זה מוכיח שבאמת 87% מהכלכלה האמריקאית היא פנימית ולא מושפעת מהעולם
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.