הנרטיב הכלכלי שמראה סימני שבירה - ועשוי לייצר תנודות חריפות
מחירי הנפט וסחורות אחרות התרסקו בשנתיים האחרונות, חלקם מהסיבות הם האטת הצמיחה בסין או גידול ההיצע הנפט. אולם גורם נוסף שנוטים להתעלם ממנו, זו ההתחזקות הדרמטית בשער הדולר העולמי (DXY), שכן באופן מסורתי הסחורות נסחרות בכיוון הפוך לדולר ויש להניח שכך קרה גם עתה.
הזינוק של הדולר מאז אמצע 2014 היה באמת יוצא דופן - עלייה של 27% תוך 18 חודש בלבד, כאשר הרקע לזינוק היה סוף המדיניות המוניטארית המרחיבה בארה"ב. הבנק המרכזי האמריקני סיים עם תכנית ה-QE לקראת סוף 2014, והעלה את הריבית בדצמבר 2015. במקביל, הכלכלות הגדולות האחרות, יפן, סין, ואירופה המשיכו ואף הקצינו את הצעדים המרחיבים שלהן.
בהתאם לכך, הנרטיב ששלט בשווקים הוא שכלכלת ארה"ב נחלצה מהמשבר של 2008, מדיניות חסרת התקדים של הפד מהווה הצלחה גדולה והיא צועדת לקראת עתיד של צמיחה ושגשוג. שאר הכלכלות הגדולות, לעומת זאת, עדיין מתבוססות במשבר כלכלי, לכן הן ייאלצו להדפיס את המטבעות שלהן עוד תקופה ארוכה, ובארה"ב הפד ימשיך להעלות את הריבית ארבע פעמים נוספות בשנת 2016, בדרך לנורמליזציה מלאה.
אך מלכתחילה, נרטיב הכלכלה האמריקנית החזקה ניצב על כרעי תרנגולת. העלאת הריבית הראשונה של הפד נדחתה פעם אחר פעם מפני שהנתונים הכלכליים בארה"ב במחצית השנייה של 2015 העידו דווקא על האטה בצמיחה, ובעיקר על בעיות במגזר הייצור. גם נתוני התעסוקה, החזקים כביכול, היו בעייתיים עקב ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה והאיכות המפוקפקת של המשרות שנוצרו - משרות חלקיות ומשרות בשכר מינימום במגזרי הארחה והסעדה - לא בדיוק אבני יסוד של כלכלה ייצרנית משגשגת.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות כל ההיסוסים, הפד בסופו של דבר העלה את הריבית בדצמבר, עם כוונה לבצע ארבע העלאות נוספות בשנת 2016. כבמטה קסם, כמעט מיד לאחר העלאת הריבית הצנועה בדצמבר השווקים החלו לאבד גובה. במקביל, זרם החדשות הכלכליות מארה"ב הלך ונהיה עגום יותר ויותר - נתוני ייצור חלשים, עונת קניות גרועה, וצמיחת תוצר פתטית ברבעון הרביעי.
כיום כבר קשה למצוא כלכלנים שמאמינים שהפד יעלה את הריבית ארבע פעמים במשך 2016. למעשה, גם בכירים בפד רומזים שיש צורך להתאים את המדיניות למציאות המפתיעה. במילים אחרות, הנרטיב של כלכלת ארה"ב המבריאה, שנמצאת במחזור צמצום מוניטרי, אל מול כלכלות העולם הנמצאות במחזור של הרחבה מוניטארית, מראה סימנים ראשוניים של שבירה. מעידה על כך ירידה של כמעט 3% בשער הדולר העולמי בשבועיים האחרונים.
אבל ירידה של 3% מהווה רק מהלך פתיחה הססני. עדיין רק מספר מועט של כלכלנים טוענים שהפד לא יוכל להעלות ריבית בכלל, ומספר מועט אף יותר טוען שלפד לא תהיה ברירה אלא לפצוח בסבב הדפסות חדש (QE4) כדי למנוע מכלכלת ארה"ב לגלוש למיתון. הנתונים הכלכליים בארה"ב צריכים להמשיך להצביע על האטה / מיתון כדי שהשוק יבין שאין מנוס מחידוש מחזור ההרחבה המוניטארית בארה"ב, כולל QE4 ואולי אף ריבית שלילית.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
ניתוץ מוחלט שכזה של הנרטיב ששלט בשווקים בשנתיים האחרונות עלול להצית תיקון אלים בשער הדולר העולמי. ומאוד סביר שתיקון כזה יביא להתאוששות דרמטית במחירי הנכסים הנקובים בדולרים - כמו נפט, ברזל, וכמובן הזהב.
- 2.אחד שמבין 09/02/2016 11:03הגב לתגובה זובין השנים 2003 ל 2007 עלה השכר הכולל בארה"ב (מושפע מכמות העובדים ומהשכר הממוצע שלהם) מ 4.826 טריליון ל 6.018 טריליון, כלומר צמיחה נומינלית של 5.67% בשנה. כעת, בשנת 2014 ארה"ב הגיע ל 7 טריליון משכורות, עליה בקצב של 5.15% מהשנה הקודמת, קצב הדומה מאוד לקצב שהיה בזמן העלאות הריבית האגרסיביות של 2004-2006 (מ 1% ריבית ל 5.25%). נראה שבשנת 2015 קצב הגידול בשכר אפילו הואץ, כך שאין סיבה לחשוב שארה"ב לא צומחת מהר. כוח הקניה שם עולה מהר ולכן נראה צמיחה יציבה והעלאות ריבית
- 1.זוית שונה 09/02/2016 10:30הגב לתגובה זוהרבה משרות בשכר נמוך מצטרפות לחישוב. מהר = 2.5% לשנה, בדומה לישראל. אלו שותיקים בשוק העבודה, לא המצטרפים החדשים, נהנים מצמיחה מהירה יותר בשכר ממה שמשתתקף מהנתון הממוצע שכל הזמן מוטה מטה בגלל כניסה של הרבה בעלי שכר נמוך לכוח העבודה. אחוז האבטלה ממשיך לרדת, למרות שכבר הגיע ליעד הסופי מבחינת הפד, של 4.9% .כלומר מכאן והלאה מספיק יצירה של 80,000-100,000 משרות בחודש, כדי לשמור את אחוז האבטלה קבוע. אין צורך כבר בתוספות משמעותיות, מבחינת הפד. מדהים שהשיפור האחרון בנתוני התעסוקה מתרחש למרות הבעיות בסין והנפילות בבורסות. זה מוכיח שבאמת 87% מהכלכלה האמריקאית היא פנימית ולא מושפעת מהעולם
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
