הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

הנרטיב הכלכלי שמראה סימני שבירה - ועשוי לייצר תנודות חריפות

גלעד אלפר, אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז', על הקולות בשוק ההון שקוראים כי כלכלכת ארה"ב בדרך חזרה למטה
גלעד אלפר | (2)
נושאים בכתבה ארה"ב גנט יילן כלכלת ארה"ב

מחירי הנפט וסחורות אחרות התרסקו בשנתיים האחרונות, חלקם מהסיבות הם האטת הצמיחה בסין או גידול ההיצע הנפט. אולם גורם נוסף שנוטים להתעלם ממנו, זו ההתחזקות הדרמטית בשער הדולר העולמי (DXY), שכן באופן מסורתי הסחורות נסחרות בכיוון הפוך לדולר ויש להניח שכך קרה גם עתה.

הזינוק של הדולר מאז אמצע 2014 היה באמת יוצא דופן - עלייה של 27% תוך 18 חודש בלבד, כאשר הרקע לזינוק היה סוף המדיניות המוניטארית המרחיבה בארה"ב. הבנק המרכזי האמריקני סיים עם תכנית ה-QE לקראת סוף 2014, והעלה את הריבית בדצמבר 2015. במקביל, הכלכלות הגדולות האחרות, יפן, סין, ואירופה המשיכו ואף הקצינו את הצעדים המרחיבים שלהן.

בהתאם לכך, הנרטיב ששלט בשווקים הוא שכלכלת ארה"ב נחלצה מהמשבר של 2008, מדיניות חסרת התקדים של הפד מהווה הצלחה גדולה והיא צועדת לקראת עתיד של צמיחה ושגשוג. שאר הכלכלות הגדולות, לעומת זאת, עדיין מתבוססות במשבר כלכלי, לכן הן ייאלצו להדפיס את המטבעות שלהן עוד תקופה ארוכה, ובארה"ב הפד ימשיך להעלות את הריבית ארבע פעמים נוספות בשנת 2016, בדרך לנורמליזציה מלאה.

אך מלכתחילה, נרטיב הכלכלה האמריקנית החזקה ניצב על כרעי תרנגולת. העלאת הריבית הראשונה של הפד נדחתה פעם אחר פעם מפני שהנתונים הכלכליים בארה"ב במחצית השנייה של 2015 העידו דווקא על האטה בצמיחה, ובעיקר על בעיות במגזר הייצור. גם נתוני התעסוקה, החזקים כביכול, היו בעייתיים עקב ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה והאיכות המפוקפקת של המשרות שנוצרו - משרות חלקיות ומשרות בשכר מינימום במגזרי הארחה והסעדה - לא בדיוק אבני יסוד של כלכלה ייצרנית משגשגת.

למרות כל ההיסוסים, הפד בסופו של דבר העלה את הריבית בדצמבר, עם כוונה לבצע ארבע העלאות נוספות בשנת 2016. כבמטה קסם, כמעט מיד לאחר העלאת הריבית הצנועה בדצמבר השווקים החלו לאבד גובה. במקביל, זרם החדשות הכלכליות מארה"ב הלך ונהיה עגום יותר ויותר - נתוני ייצור חלשים, עונת קניות גרועה, וצמיחת תוצר פתטית ברבעון הרביעי.

כיום כבר קשה למצוא כלכלנים שמאמינים שהפד יעלה את הריבית ארבע פעמים במשך 2016. למעשה, גם בכירים בפד רומזים שיש צורך להתאים את המדיניות למציאות המפתיעה. במילים אחרות, הנרטיב של כלכלת ארה"ב המבריאה, שנמצאת במחזור צמצום מוניטרי, אל מול כלכלות העולם הנמצאות במחזור של הרחבה מוניטארית, מראה סימנים ראשוניים של שבירה. מעידה על כך ירידה של כמעט 3% בשער הדולר העולמי בשבועיים האחרונים.

אבל ירידה של 3% מהווה רק מהלך פתיחה הססני. עדיין רק מספר מועט של כלכלנים טוענים שהפד לא יוכל להעלות ריבית בכלל, ומספר מועט אף יותר טוען שלפד לא תהיה ברירה אלא לפצוח בסבב הדפסות חדש (QE4) כדי למנוע מכלכלת ארה"ב לגלוש למיתון. הנתונים הכלכליים בארה"ב צריכים להמשיך להצביע על האטה / מיתון כדי שהשוק יבין שאין מנוס מחידוש מחזור ההרחבה המוניטארית בארה"ב, כולל QE4 ואולי אף ריבית שלילית.  

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ניתוץ מוחלט שכזה של הנרטיב ששלט בשווקים בשנתיים האחרונות עלול להצית תיקון אלים בשער הדולר העולמי. ומאוד סביר שתיקון כזה יביא להתאוששות דרמטית במחירי הנכסים הנקובים בדולרים - כמו נפט, ברזל, וכמובן הזהב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד שמבין 09/02/2016 11:03
    הגב לתגובה זו
    בין השנים 2003 ל 2007 עלה השכר הכולל בארה"ב (מושפע מכמות העובדים ומהשכר הממוצע שלהם) מ 4.826 טריליון ל 6.018 טריליון, כלומר צמיחה נומינלית של 5.67% בשנה. כעת, בשנת 2014 ארה"ב הגיע ל 7 טריליון משכורות, עליה בקצב של 5.15% מהשנה הקודמת, קצב הדומה מאוד לקצב שהיה בזמן העלאות הריבית האגרסיביות של 2004-2006 (מ 1% ריבית ל 5.25%). נראה שבשנת 2015 קצב הגידול בשכר אפילו הואץ, כך שאין סיבה לחשוב שארה"ב לא צומחת מהר. כוח הקניה שם עולה מהר ולכן נראה צמיחה יציבה והעלאות ריבית
  • 1.
    זוית שונה 09/02/2016 10:30
    הגב לתגובה זו
    הרבה משרות בשכר נמוך מצטרפות לחישוב. מהר = 2.5% לשנה, בדומה לישראל. אלו שותיקים בשוק העבודה, לא המצטרפים החדשים, נהנים מצמיחה מהירה יותר בשכר ממה שמשתתקף מהנתון הממוצע שכל הזמן מוטה מטה בגלל כניסה של הרבה בעלי שכר נמוך לכוח העבודה. אחוז האבטלה ממשיך לרדת, למרות שכבר הגיע ליעד הסופי מבחינת הפד, של 4.9% .כלומר מכאן והלאה מספיק יצירה של 80,000-100,000 משרות בחודש, כדי לשמור את אחוז האבטלה קבוע. אין צורך כבר בתוספות משמעותיות, מבחינת הפד. מדהים שהשיפור האחרון בנתוני התעסוקה מתרחש למרות הבעיות בסין והנפילות בבורסות. זה מוכיח שבאמת 87% מהכלכלה האמריקאית היא פנימית ולא מושפעת מהעולם
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
נושאים בכתבה אגרוף אינטר מניות חו"ל משבר 2008
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.  
ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.  
להמשך הכתבה לחץ כאן