הנרטיב הכלכלי שמראה סימני שבירה - ועשוי לייצר תנודות חריפות
מחירי הנפט וסחורות אחרות התרסקו בשנתיים האחרונות, חלקם מהסיבות הם האטת הצמיחה בסין או גידול ההיצע הנפט. אולם גורם נוסף שנוטים להתעלם ממנו, זו ההתחזקות הדרמטית בשער הדולר העולמי (DXY), שכן באופן מסורתי הסחורות נסחרות בכיוון הפוך לדולר ויש להניח שכך קרה גם עתה.
הזינוק של הדולר מאז אמצע 2014 היה באמת יוצא דופן - עלייה של 27% תוך 18 חודש בלבד, כאשר הרקע לזינוק היה סוף המדיניות המוניטארית המרחיבה בארה"ב. הבנק המרכזי האמריקני סיים עם תכנית ה-QE לקראת סוף 2014, והעלה את הריבית בדצמבר 2015. במקביל, הכלכלות הגדולות האחרות, יפן, סין, ואירופה המשיכו ואף הקצינו את הצעדים המרחיבים שלהן.
בהתאם לכך, הנרטיב ששלט בשווקים הוא שכלכלת ארה"ב נחלצה מהמשבר של 2008, מדיניות חסרת התקדים של הפד מהווה הצלחה גדולה והיא צועדת לקראת עתיד של צמיחה ושגשוג. שאר הכלכלות הגדולות, לעומת זאת, עדיין מתבוססות במשבר כלכלי, לכן הן ייאלצו להדפיס את המטבעות שלהן עוד תקופה ארוכה, ובארה"ב הפד ימשיך להעלות את הריבית ארבע פעמים נוספות בשנת 2016, בדרך לנורמליזציה מלאה.
אך מלכתחילה, נרטיב הכלכלה האמריקנית החזקה ניצב על כרעי תרנגולת. העלאת הריבית הראשונה של הפד נדחתה פעם אחר פעם מפני שהנתונים הכלכליים בארה"ב במחצית השנייה של 2015 העידו דווקא על האטה בצמיחה, ובעיקר על בעיות במגזר הייצור. גם נתוני התעסוקה, החזקים כביכול, היו בעייתיים עקב ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה והאיכות המפוקפקת של המשרות שנוצרו - משרות חלקיות ומשרות בשכר מינימום במגזרי הארחה והסעדה - לא בדיוק אבני יסוד של כלכלה ייצרנית משגשגת.
- האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
- עלייה קלה במספר התביעות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות כל ההיסוסים, הפד בסופו של דבר העלה את הריבית בדצמבר, עם כוונה לבצע ארבע העלאות נוספות בשנת 2016. כבמטה קסם, כמעט מיד לאחר העלאת הריבית הצנועה בדצמבר השווקים החלו לאבד גובה. במקביל, זרם החדשות הכלכליות מארה"ב הלך ונהיה עגום יותר ויותר - נתוני ייצור חלשים, עונת קניות גרועה, וצמיחת תוצר פתטית ברבעון הרביעי.
כיום כבר קשה למצוא כלכלנים שמאמינים שהפד יעלה את הריבית ארבע פעמים במשך 2016. למעשה, גם בכירים בפד רומזים שיש צורך להתאים את המדיניות למציאות המפתיעה. במילים אחרות, הנרטיב של כלכלת ארה"ב המבריאה, שנמצאת במחזור צמצום מוניטרי, אל מול כלכלות העולם הנמצאות במחזור של הרחבה מוניטארית, מראה סימנים ראשוניים של שבירה. מעידה על כך ירידה של כמעט 3% בשער הדולר העולמי בשבועיים האחרונים.
אבל ירידה של 3% מהווה רק מהלך פתיחה הססני. עדיין רק מספר מועט של כלכלנים טוענים שהפד לא יוכל להעלות ריבית בכלל, ומספר מועט אף יותר טוען שלפד לא תהיה ברירה אלא לפצוח בסבב הדפסות חדש (QE4) כדי למנוע מכלכלת ארה"ב לגלוש למיתון. הנתונים הכלכליים בארה"ב צריכים להמשיך להצביע על האטה / מיתון כדי שהשוק יבין שאין מנוס מחידוש מחזור ההרחבה המוניטארית בארה"ב, כולל QE4 ואולי אף ריבית שלילית.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
ניתוץ מוחלט שכזה של הנרטיב ששלט בשווקים בשנתיים האחרונות עלול להצית תיקון אלים בשער הדולר העולמי. ומאוד סביר שתיקון כזה יביא להתאוששות דרמטית במחירי הנכסים הנקובים בדולרים - כמו נפט, ברזל, וכמובן הזהב.
- 2.אחד שמבין 09/02/2016 11:03הגב לתגובה זובין השנים 2003 ל 2007 עלה השכר הכולל בארה"ב (מושפע מכמות העובדים ומהשכר הממוצע שלהם) מ 4.826 טריליון ל 6.018 טריליון, כלומר צמיחה נומינלית של 5.67% בשנה. כעת, בשנת 2014 ארה"ב הגיע ל 7 טריליון משכורות, עליה בקצב של 5.15% מהשנה הקודמת, קצב הדומה מאוד לקצב שהיה בזמן העלאות הריבית האגרסיביות של 2004-2006 (מ 1% ריבית ל 5.25%). נראה שבשנת 2015 קצב הגידול בשכר אפילו הואץ, כך שאין סיבה לחשוב שארה"ב לא צומחת מהר. כוח הקניה שם עולה מהר ולכן נראה צמיחה יציבה והעלאות ריבית
- 1.זוית שונה 09/02/2016 10:30הגב לתגובה זוהרבה משרות בשכר נמוך מצטרפות לחישוב. מהר = 2.5% לשנה, בדומה לישראל. אלו שותיקים בשוק העבודה, לא המצטרפים החדשים, נהנים מצמיחה מהירה יותר בשכר ממה שמשתתקף מהנתון הממוצע שכל הזמן מוטה מטה בגלל כניסה של הרבה בעלי שכר נמוך לכוח העבודה. אחוז האבטלה ממשיך לרדת, למרות שכבר הגיע ליעד הסופי מבחינת הפד, של 4.9% .כלומר מכאן והלאה מספיק יצירה של 80,000-100,000 משרות בחודש, כדי לשמור את אחוז האבטלה קבוע. אין צורך כבר בתוספות משמעותיות, מבחינת הפד. מדהים שהשיפור האחרון בנתוני התעסוקה מתרחש למרות הבעיות בסין והנפילות בבורסות. זה מוכיח שבאמת 87% מהכלכלה האמריקאית היא פנימית ולא מושפעת מהעולם
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
