עלות פיתוח מאגר לוויתן נאמדת ב-5 מיליארד דולר (לא כולל נפט באם יימצא) ומימונו מחייב קונסורציום של בנקים זרים. תנאי מקדים מרכזי של קונסורציום בנקים לצורך מימון פיתוח מאגר לוויתן הינו חתימת חוזים משמעותיים לטווח ארוך, בעיקר לייצוא, וכמו כן גם לשוק המקומי. הדרישה הופכת הגיונית אף יותר כאשר אנו זוכרים כי מאגר "תמר" כבר מספק את רוב צורכי הגז במדינת ישראל ל-10 עד 15 השנים הבאות.

פיתוח מאגר לוויתן הוא כדאי במיוחד עבור אזרחי מדינת ישראל שייהנו מגביית המיסים העתידית שתתרום לביטחון הכלכלי של מדינת ישראל. מעבר לצורך הכלכלי המובן מאליו, התמורות שחלו בשנתיים האחרונות בסביבה הגיאו-פוליטית בה נמצאת ישראל, הופכות את פיתוח מאגר לוויתן גם לצורך מדיני.   ההודעה של חברת ENL האיטלקית בחודש שעבר  על פיתוח מאגר Zohr במצרים טרפה את הקלפים. היא ביטלה הלכה למעשה את האפשרות ליצוא גז מישראל למצרים ולירדן, ובמקביל לכך גם את האפשרות הקלושה מלכתחילה לקבל מימון בנקאי לפיתוח לוויתן.   בגזרה הדיפלומטית, חודש יוני האחרון היה עתיר פעילות במסדרונות הממשל באנקרה. טורקיה אישרה את חידוש המגעים בין המדינות, לאחר שמנכ"ל משרד החוץ הישראלי, דורי גולד, נפגש ברומא עם מקבילו הטורקי תוך שמירה על מידור מוחלט. במקביל, במהלך אותו החודש, דיווח ערוץ הטלוויזיה האירני , PRESS TV, כי אירן וטורקיה הגיעו להסכם ראשוני שיגדיל את יבוא הגז של טורקיה מאירן, במחיר נוח יותר מהמחירים היקרים של הסכם ייצוא הגז בין המדינות מאז 1996, לפיו טורקיה מייבאת כ-10 מיליארד מ"ק גז בשנה מאירן (בתקופת הסנקציות הבינ"ל על אירן המסחר התנהל ברובו כנגד זהב).

אירן של אחרי הסנקציות נוקטת מצידה בצעדים משמעותיים להגברת הייצור והיצוא של הגז הטבעי שלה משדה הגז של PARS. על פי ההערכות, השדה מכיל כמות גז המהווה כ-8% מכלל עתודות הגז הטבעי העולמי. 

במקביל, טורקיה לא הכחישה פרסומים על "פלירט" שהיא מנהלת עם רוסיה בדבר הקמת צינור שיעבור מרוסיה דרך טורקיה ומשם לאירופה. הצינור אמור להוות אלטרנטיבה לצינור הקיים בין רוסיה לאוקראינה. בנוסף, הטורקים בוחנים בעתיד גם את עתודות הגז הגדולות שהתגלו במימי קפריסין, לבנון ומצרים, שמהוות גם הן אופציות חליפיות למאגר "לוויתן" במימי ישראל.

• טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
• איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנסה ליהנות מכל העולם לטורקיה  אין בכלל מאגרי גז, והיא נאלצת לרכוש גז טבעי משכנותיה, בעיקר מאירן ומרוסיה. בגלל תלותה המוחלטת בשתי ספקיות גז עיקריות אלו, טורקיה לא נהנתה מהירידה במחירי האנרגיה בשוק העולמי בשנה האחרונה. בנוסף, ניתן ללמוד כמה דברים מהמהלכים שהחלו בחודש יוני. תחילה, טורקיה החליטה לרדת מהגדר בנושא הגז. היא מעוניינת לחזק את השפעתה הפוליטית במערב אירופה תוך ניצול תלותה בציר האוקראיני. כמו כן, טורקיה מעוניינת להמשיך ולהיאבק על בכורתה בעולם הערבי מול מצרים ואירן, והגז הוא אחד ממוקדי ההשפעה. טורקיה, כהרגלה במשא ומתן, מנסה לאחוז במקל משני קצותיו.   מהצד של ממשלת ישראל והאמונים על פיתוח מאגר לוויתן, מדובר בשעת כושר בה יש לבחון את הסיטואציה מכמה היבטים: רוסיה ממשיכה לאיים על אוקראינה, על אף הסנקציות הננקטות נגדה והיא מחזיקה את אירופה בגרון באמצעות צינור הגז הרוסי-אוקראיני. צינור גז מישראל לטורקיה וממנה לאירופה יצור ציר השפעה מדיני מהותי עבורנו ועבור הטורקים.

עבור ישראל מדובר במרוץ נגד הזמן. הנחת צינור לטורקיה היא כיום אופציה רווחית בגלל מחיר הגז הגבוה בשוק הטורקי. למרות עלות ההשקעה בהקמה שכזו, קיימת סבירות גבוהה לאישור המימון בידי קונסורציום הבנקים הזרים.   ממשלת ישראל חייבת לעשות מעשה בנוגע להזדמנות הטורקית. זו הזדמנות קריטית שנקרתה בדרכה של ישראל בעת האחרונה לא רק לשפר את מצבה של כלכלת ישראל, אלא לשנות במשהו את יכולת ההשפעה הפוליטית שלה באזור.