לעשות מעשה: הזדמנות חד פעמית לשנות את המפה הפוליטית באיזור

גיל הוד,  יועץ אסטרטגי כלכלי, על הכדאיות של הקמת צינור גז בין ישראל לטורקיה, עכשיו יותר מאי פעם
גיל הוד | (1)

עלות פיתוח מאגר לוויתן נאמדת ב-5 מיליארד דולר (לא כולל נפט באם יימצא) ומימונו מחייב קונסורציום של בנקים זרים. תנאי מקדים מרכזי של קונסורציום בנקים לצורך מימון פיתוח מאגר לוויתן הינו חתימת חוזים משמעותיים לטווח ארוך, בעיקר לייצוא, וכמו כן גם לשוק המקומי. הדרישה הופכת הגיונית אף יותר כאשר אנו זוכרים כי מאגר "תמר" כבר מספק את רוב צורכי הגז במדינת ישראל ל-10 עד 15 השנים הבאות.

פיתוח מאגר לוויתן הוא כדאי במיוחד עבור אזרחי מדינת ישראל שייהנו מגביית המיסים העתידית שתתרום לביטחון הכלכלי של מדינת ישראל. מעבר לצורך הכלכלי המובן מאליו, התמורות שחלו בשנתיים האחרונות בסביבה הגיאו-פוליטית בה נמצאת ישראל, הופכות את פיתוח מאגר לוויתן גם לצורך מדיני.   ההודעה של חברת ENL האיטלקית בחודש שעבר  על פיתוח מאגר Zohr במצרים טרפה את הקלפים. היא ביטלה הלכה למעשה את האפשרות ליצוא גז מישראל למצרים ולירדן, ובמקביל לכך גם את האפשרות הקלושה מלכתחילה לקבל מימון בנקאי לפיתוח לוויתן.   בגזרה הדיפלומטית, חודש יוני האחרון היה עתיר פעילות במסדרונות הממשל באנקרה. טורקיה אישרה את חידוש המגעים בין המדינות, לאחר שמנכ"ל משרד החוץ הישראלי, דורי גולד, נפגש ברומא עם מקבילו הטורקי תוך שמירה על מידור מוחלט. במקביל, במהלך אותו החודש, דיווח ערוץ הטלוויזיה האירני , PRESS TV, כי אירן וטורקיה הגיעו להסכם ראשוני שיגדיל את יבוא הגז של טורקיה מאירן, במחיר נוח יותר מהמחירים היקרים של הסכם ייצוא הגז בין המדינות מאז 1996, לפיו טורקיה מייבאת כ-10 מיליארד מ"ק גז בשנה מאירן (בתקופת הסנקציות הבינ"ל על אירן המסחר התנהל ברובו כנגד זהב).

אירן של אחרי הסנקציות נוקטת מצידה בצעדים משמעותיים להגברת הייצור והיצוא של הגז הטבעי שלה משדה הגז של PARS. על פי ההערכות, השדה מכיל כמות גז המהווה כ-8% מכלל עתודות הגז הטבעי העולמי. 

במקביל, טורקיה לא הכחישה פרסומים על "פלירט" שהיא מנהלת עם רוסיה בדבר הקמת צינור שיעבור מרוסיה דרך טורקיה ומשם לאירופה. הצינור אמור להוות אלטרנטיבה לצינור הקיים בין רוסיה לאוקראינה. בנוסף, הטורקים בוחנים בעתיד גם את עתודות הגז הגדולות שהתגלו במימי קפריסין, לבנון ומצרים, שמהוות גם הן אופציות חליפיות למאגר "לוויתן" במימי ישראל.

מנסה ליהנות מכל העולם לטורקיה  אין בכלל מאגרי גז, והיא נאלצת לרכוש גז טבעי משכנותיה, בעיקר מאירן ומרוסיה. בגלל תלותה המוחלטת בשתי ספקיות גז עיקריות אלו, טורקיה לא נהנתה מהירידה במחירי האנרגיה בשוק העולמי בשנה האחרונה. בנוסף, ניתן ללמוד כמה דברים מהמהלכים שהחלו בחודש יוני. תחילה, טורקיה החליטה לרדת מהגדר בנושא הגז. היא מעוניינת לחזק את השפעתה הפוליטית במערב אירופה תוך ניצול תלותה בציר האוקראיני. כמו כן, טורקיה מעוניינת להמשיך ולהיאבק על בכורתה בעולם הערבי מול מצרים ואירן, והגז הוא אחד ממוקדי ההשפעה. טורקיה, כהרגלה במשא ומתן, מנסה לאחוז במקל משני קצותיו.   מהצד של ממשלת ישראל והאמונים על פיתוח מאגר לוויתן, מדובר בשעת כושר בה יש לבחון את הסיטואציה מכמה היבטים: רוסיה ממשיכה לאיים על אוקראינה, על אף הסנקציות הננקטות נגדה והיא מחזיקה את אירופה בגרון באמצעות צינור הגז הרוסי-אוקראיני. צינור גז מישראל לטורקיה וממנה לאירופה יצור ציר השפעה מדיני מהותי עבורנו ועבור הטורקים.

עבור ישראל מדובר במרוץ נגד הזמן. הנחת צינור לטורקיה היא כיום אופציה רווחית בגלל מחיר הגז הגבוה בשוק הטורקי. למרות עלות ההשקעה בהקמה שכזו, קיימת סבירות גבוהה לאישור המימון בידי קונסורציום הבנקים הזרים.   ממשלת ישראל חייבת לעשות מעשה בנוגע להזדמנות הטורקית. זו הזדמנות קריטית שנקרתה בדרכה של ישראל בעת האחרונה לא רק לשפר את מצבה של כלכלת ישראל, אלא לשנות במשהו את יכולת ההשפעה הפוליטית שלה באזור.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ושוב כתבה של גיל בעניין שונה לחלוטין אבל לחלוטין לעניין (ל"ת)
    כרוביאל 29/09/2015 19:04
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.