ייצור תדמית: ככה בונים מותג מנצח לפי שמעון מזרחי

אופיר פרבר, מנהל שיווק בקסם מדדים, מפרט את הדרך המנצחת לבניית מותג מצליח, ששמו הולך לפניו
אופיר פרבר | (1)

עד כה אפשר לתמצת את העונה של מכבי תל אביב בכדורסל לנתון אחד משמעותי ממנו אפשר ללמוד הרבה, גם מחוץ לעולם הספורט - בתוך שתי תקופות רעות הגיעו שני משחקים גורליים שאין מהם דרך חזרה, שניהם נערכו מחוץ לתל אביב ובשניהם מכבי ניצחה. הנתון הזה מתחבר היטב עם התדמית הצהובה, או שאולי בעצם התדמית הצהובה היא זאת שמייצרת את רצף הנצחונות הגורליים האלה?

אחד הכללים הבסיסיים בחינוך אומר שהדימוי העצמי שההורים יעניקו לילד ישפיעו באופן משמעותי על ההתנהגות שלו. לצורך העניין ועל רגל אחת -  ילד שיקבל מהוריו את התחושה שהוא אינו מוצלח מספיק יפתח חוסר ביטחון שיפגע בסיכויים שלו להצליח, ולהפך. במילים אחרות ובשפה הבסיסית והפשוטה ביותר - גרמו לילד להאמין שהוא טוב ותגדילו באופן ניכר את הסיכוי שהוא אכן יהיה כזה.

הכלל הזה עובד היטב גם בתחום השיווק - מותג שמעוניין לחזק תפיסה מסויימת בקרב קהל הלקוחות שלו, חייב לדאוג לכך שהערך שאותו הוא מעוניין לחזק יוטמע היטב בתוך ה-DNA  של עובדי החברה. למשל, ארגון שמעוניין להיתפס ככזה שמעניק שירות מצוין, חייב לדאוג לכך שהמחלקות השונות בחברה יעניקו שירות מצויין זו לזו ושכל עובד בחברה יהפוך לשגריר של הערך המרכזי שהחברה מציגה לעצמה כיעד. שהעובדים יקבלו את כל הכלים הדרושים לשם כך וכמובן, שהנהלת החברה לא תתפשר על אף פרט בדרך.

במקביל, חשוב לדאוג לכך שהערך יהיה ברור, פשוט ולא מתחכם - שכולם יבינו מה נדרש מהם ומה עליהם לבצע. גם כאן אותו כלל עובד בדיוק. נתמצת זאת למשפט אחד קל, פשוט וברור - גרמו לעובדים להאמין שהמותג שלהם טוב יותר והם יהפכו לטובים יותר. וכאשר העובדים שלכם יהיו טובים יותר, המותג יהיה טוב יותר. כעת החליפו את המילה "טוב" בכל מילה אחרת שתרצו (שירותי, חדשני, מקצועי וכו') ותקבלו משמעות מדוייקת יותר.

אנחנו חיים בעידן בו לא מעט מותגים מנסים לפלס את הדרך אל ה"הזדמנות השניה" של הצרכן. חלקם עושים זאת בהצלחה וחלקם שופכים כספים רבים במקומות הלא נכונים. לצורך העניין, חברה שמעוניינת לשפר תדמית רעה הנובעת ממוקד שירות לא מקצועי, חייבת להתחיל את ההשקעה שלה ברכישת מערכות CRM מתאימות והתאמת מצבת העובדים לכמות המשימות. רק לאחר מכן יש לפנות אל ה"פיתרון הקל" של קמפיין טלוויזיה בכמה מליוני שקלים.

חשוב לזכור שאם זה היה נכון בעבר, הרי שזה מקבל משנה תוקף בעידן הדיגיטלי של היום בו תדמית המותג נקבעת בפוסטים ובבלוגים כתוצאה מחוויות אמיתיות של לקוחות ולא כתוצאה מסרטון מושקע שמנסה לרגש. לצורך העניין, כל פוסט שלילי של לקוח מפחית מהיעילות של הקמפיין והופך השקעה שיווקית לכסף שיורד לטמיון. בחזרה למכבי תל אביב. בואו ננסה להבין מה קדם למה - התדמית הווינרית שגורמת לשחקנים להיות ווינרים ולעמוד ביעדים שהוצבו להם, או שאולי הסדר הוא הפוך?

יש לא מעט תשובות ותרחישים לשאלה הזאת, כולל "תרחיש על", שתוהה מה היה קורה אם דרק שארפ לא היה קולע את השלשה ההיא והסגל הטוב ביותר שידע היורוליג אי פעם היה מתפרק. אבל הפרשנות האישית שלי מעניקה את הקרדיט לשמעון מזרחי, שידע לבנות את תדמית ה"לנצח בכל מחיר", תדמית ה"רעב המתמיד לתארים", "אסור להפסיד באף משחק" ועוד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יש שחקנים שאם ישאלו אותם מה החזון של המועדון שלהם, הם יספרו סיפור שספק אם הם עצמם מאמינים בו, בטח בעידן שבו שחקנים מחליפים קבוצות בתדירות גבוהה יחסית. יש שחקנים שידברו על "הנאה", יש שחקנים שידברו על קידום צעירים, הרצון להשתפר ממשחק למשחק - כקבוצה ויחידים, תחושת סיפוק לקהל, "יש בנו אהבה" וכל מיני סיסמאות חביבות. כשהייתי בצבא לימדו אותי שהמטרה של צה"ל היא "לנצח במלחמה" . אם תשאלו את שחקני מכבי מה דורש מהם היו"ר, הם יענו בלי להסס "לנצח בכל משחק" - ערך בסיסי, פשוט, לא מתחכם (וגם לא מתנצל) לא מורכב מדי, כזה שקל מאוד להתחבר אליו ושלא דורש הסבר נוסף.

בנוסף, שמעון מזרחי והנהלת מכבי העניקו לאורך השנים לשחקנים שלהם את כל הכלים הדרושים כדי שיוכלו "לנצח בכל משחק" - מתקנים טובים, מנהל קבוצה דומיננטי שדואג לכך שהשחקנים יתרכזו במה שחשוב באמת וגיבוי בלתי מתפשר ותמיכה, גם כשהם מועדים  (הדוגמה העכשווית ביותר היא סופו שמצד אחד הגיע אל תחילת העונה עם משקל עודף ולחץ דם בשמיים, לא הגיע לגמר הגביע וגרם לצוות המקצועי לתלוש כמה שערות, אבל מצד שני יודע לתרגם על הזדמנות נוספת למשחק גדול בזמן הנכון ועוד).

ככה בונים DNA. ככה ה-DNA הופך לתדמית והתדמית הופכת ל"רוח המועדון" שמביאה את מכבי תל אביב להשגים שלפעמים מנוגדים לכללי ההיגיון. מכבי תל אביב היא מותג מנצח, לא רק בגלל הישג כזה או אחר, אלא בגלל עבודה יסודית - חוצה מחלקות, שידעה לרתום את כל העובדים למען הערך שאותו הציב המועדון בראש מעייניו.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עובד בקסם 15/04/2015 15:32
    הגב לתגובה זו
    "מנהל השיווק" הזה הוא אחד הטמבלים היותר גדולים שפגשתי
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).