ההימור הסעודי
בשבוע שעבר צנחו מחירי החוזים על הנפט מתחת לרמה של 44 דולר, ופער הארביטראז', בין נפט ברנט לנפט הצפון האמריקני התרחב שוב ל-12 דולר. הטריגרים לירידות אלה באו מרמות המלאים בארצות הברית וראיונות עם שר הנפט הסעודי עלי אל נעימי, שפורסמו בהבלטה בתקשורת הפיננסית. השר הסעודי אישר כי לארצו אין בעיה להמתין גם שנה וחצי, אם זה מה שיידרש על מנת ״לאזן״ את רמות המחירים. בינתיים, יצרני הפצלים האמריקניים תקועים עם נפט זול ואיכותי שעל יצואו עדיין חלות מגבלות, בעוד שתעשיית הזיקוק מבית טרם הותאמה אליו.
בעוד המרווח בין שני סוגי הנפט (שנסחר גם הוא כמוצר פיננסי) חזר להתרחב, שוחחנו על כך עם אחד מסוחרי האופציות המנוסים בשוק. הוא שאל שאלה, שנשמעה מאוד מפתיעה - איך הם לא מפחדים? הרי ההתנהלות אופ"ק מהווה כמעין לקיחת פוזיציה נגד העולם כולו, נגד הקדמה והחידושים הטכנולוגיים, נגד האבולוציה של הענף?
בתחילה השאלה נשמעה מוזרה, שכן נדמה, שזה בדיוק מה שקרטל יצרניות הנפט עושה מיום היווסדו. הרי כך הגיעו מחירי הנפט ל-140 דולר לחבית בשנת 2008, וכך בדיוק הוא הוציא את תעשיית הנפט האמריקנית מהמגרש בשנות ה-80, וכך הוא פועל עם העליות והמורדות, כמעט מחצית המאה. אף על פי כן, אם מתעמקים קצת מעבר למספר החביות החזוי ברבעון הקרוב, או אפילו בשנה הקרובה, מדובר בשאלה קיומית המעסיקה ללא ספק כמעט כל חברה, כל שחקן וכל כלכלן בענף.
זה המקום להזכיר כי בפעם שעברה, שתומרנו מחירי הנפט לערכי קיצון והגיעו בעיצומו של משבר כלכלי ל-140 דולר לחבית, השוק הגיב בחדשנות טכנולוגית, זניחת טאבו אקולוגי וגידול בעתודות הניתנות להפקה באמצעות קידוחי עומק ומהפכת הפצלים האמריקנית. אולם עם זאת, גם אז התקשו משקיעים ומדינות שלמות להבחין בין טרנד לשינוי פונדמנטלי בשוק האנרגיה. אותה השאלה נשאלת גם היום - האם מדובר בשינוי פרדיגמה כתוצאה מגידול העתודות כלפי מעלה בהשפעת הנפט הלא-קונבנציונאלי, שינויים בדמוגרפיה ובדפוסי הצריכה, או שמדובר בעוד אפיזודה חולפת והנפט יחזור תוך שנה וחצי חזרה ל-100 דולר לחבית?
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו נראה שלא כל כך מהר. יש לזכור, כי מחיר הנפט הפונדמנטלי, כמו בכל סחורה ומוצר, נגזר ממחיר תוספת החבית השולית בענף. אולם, מה היא בדיוק החבית השולית? האם זו החבית המופקת מפצלים בצפון אמריקה בעלות של למעלה מ-50 דולר? או שזו החבית המופקת על- ידי הקרטל שמסרב כעת לווסת אותה? אם כך, מחירה קרוב יותר ל-30-40 דולר והוא במקרה גם כנראה מחיר המינימום שאופ״ק יכול לשאת.
יתר על כן, חברות המחקר בענף חוזרות וטוענות כי הדרמה במחירי הנפט אינה נובעת מההפתעה שבהיצע האמריקני, שהיה צפוי וידוע, אלא דווקא בשל חולשת הביקושים הגלובליים. כך, ירד נתח השוק של אופ״ק בהתמדה מתחת לשליש מהשוק הגלובלי - מה שהקשה מאוד על הוויסות. לטענת אנליסטים מובילים, מפיקי הפצלים ניחנו בגמישות תפעולית רבה ויכולת תגובה מהירה. לטענתם, מספיק שטכנולוגיה זו, הנמצאת בתחילת דרכה ומתאפיינת ביכולת חילוץ נפט ממאגר נמוכה במיוחד, תעלה אותו באחוזים בודדים. הדבר עשוי להוזיל את ההפקה בעשרות אחוזים ויותר. איש אינו יודע אם ומתי זה יקרה, אך אין ספק שזהו סיכון שאופ"ק נטל במהלכו הנוכחי.
לסיום, למרות הצניחה באסדות האקספלורציה בארצות הברית בכ-50% ויותר, אין סימנים לירידת התפוקה האמריקנית שעומדת על 9.7 מיליון חביות ביום. ייתכן אולי שהתחתית במחירי הנפט כבר כאן, אבל התאוששות משמעותית במחירים עלולה להתעכב עד למחצית 2016. בינתיים הישיבות הקרובות של אופ״ק מתוכננות ליוני ולספטמבר, ומי יודע - תמיד קיימת האופציה שרוסיה תסכים להצטרף לוויסות. בטווח הארוך, ההימור הסעודי עשוי להביא לתוצאות מרחיקות לכת ובלתי צפויות שיתמקדו ברווחיות, ולאו דווקא בתמחור של הנפט. בטווח הבינוני הקונצנזוס מצפה לטווח של 65-75 דולר לחבית.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.יריב 22/03/2015 18:25הגב לתגובה זומה יקרהלמשל אם הסינים ינצלו את הטכנולוגיות החדשות להפקת נפט בסין ויפסיקו לייבא מהסעודים? ישנם המון פצלים בסין והסינים לומדים מהר. וכמו הסינים גם אחרים ילמדו בבוא העת והטכנולוגיה תתחרה חזק מאד באופ"ק. ולא דיברנו עוד על הוזלת הפקה אפשרית בחולות הנפט הקנדיים - הרי ישנן שם עתודות ענק.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
