ההימור הסעודי
בשבוע שעבר צנחו מחירי החוזים על הנפט מתחת לרמה של 44 דולר, ופער הארביטראז', בין נפט ברנט לנפט הצפון האמריקני התרחב שוב ל-12 דולר. הטריגרים לירידות אלה באו מרמות המלאים בארצות הברית וראיונות עם שר הנפט הסעודי עלי אל נעימי, שפורסמו בהבלטה בתקשורת הפיננסית. השר הסעודי אישר כי לארצו אין בעיה להמתין גם שנה וחצי, אם זה מה שיידרש על מנת ״לאזן״ את רמות המחירים. בינתיים, יצרני הפצלים האמריקניים תקועים עם נפט זול ואיכותי שעל יצואו עדיין חלות מגבלות, בעוד שתעשיית הזיקוק מבית טרם הותאמה אליו.
בעוד המרווח בין שני סוגי הנפט (שנסחר גם הוא כמוצר פיננסי) חזר להתרחב, שוחחנו על כך עם אחד מסוחרי האופציות המנוסים בשוק. הוא שאל שאלה, שנשמעה מאוד מפתיעה - איך הם לא מפחדים? הרי ההתנהלות אופ"ק מהווה כמעין לקיחת פוזיציה נגד העולם כולו, נגד הקדמה והחידושים הטכנולוגיים, נגד האבולוציה של הענף?
בתחילה השאלה נשמעה מוזרה, שכן נדמה, שזה בדיוק מה שקרטל יצרניות הנפט עושה מיום היווסדו. הרי כך הגיעו מחירי הנפט ל-140 דולר לחבית בשנת 2008, וכך בדיוק הוא הוציא את תעשיית הנפט האמריקנית מהמגרש בשנות ה-80, וכך הוא פועל עם העליות והמורדות, כמעט מחצית המאה. אף על פי כן, אם מתעמקים קצת מעבר למספר החביות החזוי ברבעון הקרוב, או אפילו בשנה הקרובה, מדובר בשאלה קיומית המעסיקה ללא ספק כמעט כל חברה, כל שחקן וכל כלכלן בענף.
זה המקום להזכיר כי בפעם שעברה, שתומרנו מחירי הנפט לערכי קיצון והגיעו בעיצומו של משבר כלכלי ל-140 דולר לחבית, השוק הגיב בחדשנות טכנולוגית, זניחת טאבו אקולוגי וגידול בעתודות הניתנות להפקה באמצעות קידוחי עומק ומהפכת הפצלים האמריקנית. אולם עם זאת, גם אז התקשו משקיעים ומדינות שלמות להבחין בין טרנד לשינוי פונדמנטלי בשוק האנרגיה. אותה השאלה נשאלת גם היום - האם מדובר בשינוי פרדיגמה כתוצאה מגידול העתודות כלפי מעלה בהשפעת הנפט הלא-קונבנציונאלי, שינויים בדמוגרפיה ובדפוסי הצריכה, או שמדובר בעוד אפיזודה חולפת והנפט יחזור תוך שנה וחצי חזרה ל-100 דולר לחבית?
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו נראה שלא כל כך מהר. יש לזכור, כי מחיר הנפט הפונדמנטלי, כמו בכל סחורה ומוצר, נגזר ממחיר תוספת החבית השולית בענף. אולם, מה היא בדיוק החבית השולית? האם זו החבית המופקת מפצלים בצפון אמריקה בעלות של למעלה מ-50 דולר? או שזו החבית המופקת על- ידי הקרטל שמסרב כעת לווסת אותה? אם כך, מחירה קרוב יותר ל-30-40 דולר והוא במקרה גם כנראה מחיר המינימום שאופ״ק יכול לשאת.
יתר על כן, חברות המחקר בענף חוזרות וטוענות כי הדרמה במחירי הנפט אינה נובעת מההפתעה שבהיצע האמריקני, שהיה צפוי וידוע, אלא דווקא בשל חולשת הביקושים הגלובליים. כך, ירד נתח השוק של אופ״ק בהתמדה מתחת לשליש מהשוק הגלובלי - מה שהקשה מאוד על הוויסות. לטענת אנליסטים מובילים, מפיקי הפצלים ניחנו בגמישות תפעולית רבה ויכולת תגובה מהירה. לטענתם, מספיק שטכנולוגיה זו, הנמצאת בתחילת דרכה ומתאפיינת ביכולת חילוץ נפט ממאגר נמוכה במיוחד, תעלה אותו באחוזים בודדים. הדבר עשוי להוזיל את ההפקה בעשרות אחוזים ויותר. איש אינו יודע אם ומתי זה יקרה, אך אין ספק שזהו סיכון שאופ"ק נטל במהלכו הנוכחי.
לסיום, למרות הצניחה באסדות האקספלורציה בארצות הברית בכ-50% ויותר, אין סימנים לירידת התפוקה האמריקנית שעומדת על 9.7 מיליון חביות ביום. ייתכן אולי שהתחתית במחירי הנפט כבר כאן, אבל התאוששות משמעותית במחירים עלולה להתעכב עד למחצית 2016. בינתיים הישיבות הקרובות של אופ״ק מתוכננות ליוני ולספטמבר, ומי יודע - תמיד קיימת האופציה שרוסיה תסכים להצטרף לוויסות. בטווח הארוך, ההימור הסעודי עשוי להביא לתוצאות מרחיקות לכת ובלתי צפויות שיתמקדו ברווחיות, ולאו דווקא בתמחור של הנפט. בטווח הבינוני הקונצנזוס מצפה לטווח של 65-75 דולר לחבית.
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.יריב 22/03/2015 18:25הגב לתגובה זומה יקרהלמשל אם הסינים ינצלו את הטכנולוגיות החדשות להפקת נפט בסין ויפסיקו לייבא מהסעודים? ישנם המון פצלים בסין והסינים לומדים מהר. וכמו הסינים גם אחרים ילמדו בבוא העת והטכנולוגיה תתחרה חזק מאד באופ"ק. ולא דיברנו עוד על הוזלת הפקה אפשרית בחולות הנפט הקנדיים - הרי ישנן שם עתודות ענק.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
