ההימור הסעודי
בשבוע שעבר צנחו מחירי החוזים על הנפט מתחת לרמה של 44 דולר, ופער הארביטראז', בין נפט ברנט לנפט הצפון האמריקני התרחב שוב ל-12 דולר. הטריגרים לירידות אלה באו מרמות המלאים בארצות הברית וראיונות עם שר הנפט הסעודי עלי אל נעימי, שפורסמו בהבלטה בתקשורת הפיננסית. השר הסעודי אישר כי לארצו אין בעיה להמתין גם שנה וחצי, אם זה מה שיידרש על מנת ״לאזן״ את רמות המחירים. בינתיים, יצרני הפצלים האמריקניים תקועים עם נפט זול ואיכותי שעל יצואו עדיין חלות מגבלות, בעוד שתעשיית הזיקוק מבית טרם הותאמה אליו.
בעוד המרווח בין שני סוגי הנפט (שנסחר גם הוא כמוצר פיננסי) חזר להתרחב, שוחחנו על כך עם אחד מסוחרי האופציות המנוסים בשוק. הוא שאל שאלה, שנשמעה מאוד מפתיעה - איך הם לא מפחדים? הרי ההתנהלות אופ"ק מהווה כמעין לקיחת פוזיציה נגד העולם כולו, נגד הקדמה והחידושים הטכנולוגיים, נגד האבולוציה של הענף?
בתחילה השאלה נשמעה מוזרה, שכן נדמה, שזה בדיוק מה שקרטל יצרניות הנפט עושה מיום היווסדו. הרי כך הגיעו מחירי הנפט ל-140 דולר לחבית בשנת 2008, וכך בדיוק הוא הוציא את תעשיית הנפט האמריקנית מהמגרש בשנות ה-80, וכך הוא פועל עם העליות והמורדות, כמעט מחצית המאה. אף על פי כן, אם מתעמקים קצת מעבר למספר החביות החזוי ברבעון הקרוב, או אפילו בשנה הקרובה, מדובר בשאלה קיומית המעסיקה ללא ספק כמעט כל חברה, כל שחקן וכל כלכלן בענף.
זה המקום להזכיר כי בפעם שעברה, שתומרנו מחירי הנפט לערכי קיצון והגיעו בעיצומו של משבר כלכלי ל-140 דולר לחבית, השוק הגיב בחדשנות טכנולוגית, זניחת טאבו אקולוגי וגידול בעתודות הניתנות להפקה באמצעות קידוחי עומק ומהפכת הפצלים האמריקנית. אולם עם זאת, גם אז התקשו משקיעים ומדינות שלמות להבחין בין טרנד לשינוי פונדמנטלי בשוק האנרגיה. אותה השאלה נשאלת גם היום - האם מדובר בשינוי פרדיגמה כתוצאה מגידול העתודות כלפי מעלה בהשפעת הנפט הלא-קונבנציונאלי, שינויים בדמוגרפיה ובדפוסי הצריכה, או שמדובר בעוד אפיזודה חולפת והנפט יחזור תוך שנה וחצי חזרה ל-100 דולר לחבית?
- הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו נראה שלא כל כך מהר. יש לזכור, כי מחיר הנפט הפונדמנטלי, כמו בכל סחורה ומוצר, נגזר ממחיר תוספת החבית השולית בענף. אולם, מה היא בדיוק החבית השולית? האם זו החבית המופקת מפצלים בצפון אמריקה בעלות של למעלה מ-50 דולר? או שזו החבית המופקת על- ידי הקרטל שמסרב כעת לווסת אותה? אם כך, מחירה קרוב יותר ל-30-40 דולר והוא במקרה גם כנראה מחיר המינימום שאופ״ק יכול לשאת.
יתר על כן, חברות המחקר בענף חוזרות וטוענות כי הדרמה במחירי הנפט אינה נובעת מההפתעה שבהיצע האמריקני, שהיה צפוי וידוע, אלא דווקא בשל חולשת הביקושים הגלובליים. כך, ירד נתח השוק של אופ״ק בהתמדה מתחת לשליש מהשוק הגלובלי - מה שהקשה מאוד על הוויסות. לטענת אנליסטים מובילים, מפיקי הפצלים ניחנו בגמישות תפעולית רבה ויכולת תגובה מהירה. לטענתם, מספיק שטכנולוגיה זו, הנמצאת בתחילת דרכה ומתאפיינת ביכולת חילוץ נפט ממאגר נמוכה במיוחד, תעלה אותו באחוזים בודדים. הדבר עשוי להוזיל את ההפקה בעשרות אחוזים ויותר. איש אינו יודע אם ומתי זה יקרה, אך אין ספק שזהו סיכון שאופ"ק נטל במהלכו הנוכחי.
לסיום, למרות הצניחה באסדות האקספלורציה בארצות הברית בכ-50% ויותר, אין סימנים לירידת התפוקה האמריקנית שעומדת על 9.7 מיליון חביות ביום. ייתכן אולי שהתחתית במחירי הנפט כבר כאן, אבל התאוששות משמעותית במחירים עלולה להתעכב עד למחצית 2016. בינתיים הישיבות הקרובות של אופ״ק מתוכננות ליוני ולספטמבר, ומי יודע - תמיד קיימת האופציה שרוסיה תסכים להצטרף לוויסות. בטווח הארוך, ההימור הסעודי עשוי להביא לתוצאות מרחיקות לכת ובלתי צפויות שיתמקדו ברווחיות, ולאו דווקא בתמחור של הנפט. בטווח הבינוני הקונצנזוס מצפה לטווח של 65-75 דולר לחבית.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.יריב 22/03/2015 18:25הגב לתגובה זומה יקרהלמשל אם הסינים ינצלו את הטכנולוגיות החדשות להפקת נפט בסין ויפסיקו לייבא מהסעודים? ישנם המון פצלים בסין והסינים לומדים מהר. וכמו הסינים גם אחרים ילמדו בבוא העת והטכנולוגיה תתחרה חזק מאד באופ"ק. ולא דיברנו עוד על הוזלת הפקה אפשרית בחולות הנפט הקנדיים - הרי ישנן שם עתודות ענק.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
