ההימור הסעודי

אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, על ההחלטות של אופ"ק בסקטור הנפט - כיצד ישפיעו על המחירים?
אלה פריד | (1)
נושאים בכתבה נפט

בשבוע שעבר צנחו מחירי החוזים על הנפט מתחת לרמה של 44 דולר, ופער הארביטראז', בין נפט ברנט לנפט הצפון האמריקני התרחב שוב ל-12 דולר. הטריגרים לירידות אלה באו מרמות המלאים בארצות הברית וראיונות עם שר הנפט הסעודי עלי אל נעימי, שפורסמו בהבלטה בתקשורת הפיננסית. השר הסעודי אישר כי לארצו אין בעיה להמתין גם שנה וחצי, אם זה מה שיידרש על מנת ״לאזן״ את רמות המחירים. בינתיים, יצרני הפצלים האמריקניים תקועים עם נפט זול ואיכותי שעל יצואו עדיין חלות מגבלות, בעוד שתעשיית הזיקוק מבית טרם הותאמה אליו.

בעוד המרווח בין שני סוגי הנפט (שנסחר גם הוא כמוצר פיננסי) חזר להתרחב, שוחחנו על כך עם אחד מסוחרי האופציות המנוסים בשוק. הוא שאל שאלה, שנשמעה מאוד מפתיעה - איך הם לא מפחדים? הרי ההתנהלות אופ"ק מהווה כמעין לקיחת פוזיציה נגד העולם כולו, נגד  הקדמה והחידושים הטכנולוגיים, נגד האבולוציה של הענף?

בתחילה השאלה נשמעה מוזרה, שכן נדמה, שזה בדיוק מה שקרטל יצרניות הנפט עושה מיום היווסדו. הרי כך הגיעו מחירי הנפט ל-140 דולר לחבית בשנת 2008, וכך בדיוק הוא הוציא את תעשיית הנפט האמריקנית מהמגרש בשנות ה-80, וכך הוא פועל עם העליות והמורדות, כמעט מחצית המאה. אף על פי כן, אם מתעמקים קצת מעבר למספר החביות החזוי ברבעון הקרוב, או אפילו בשנה הקרובה, מדובר בשאלה קיומית המעסיקה ללא ספק כמעט כל חברה, כל שחקן וכל כלכלן בענף.

זה המקום להזכיר כי בפעם שעברה, שתומרנו מחירי הנפט לערכי קיצון והגיעו בעיצומו של משבר כלכלי ל-140 דולר לחבית, השוק הגיב בחדשנות טכנולוגית, זניחת טאבו אקולוגי וגידול בעתודות הניתנות להפקה באמצעות קידוחי עומק ומהפכת הפצלים האמריקנית. אולם עם זאת, גם אז התקשו משקיעים ומדינות שלמות להבחין בין טרנד לשינוי פונדמנטלי בשוק האנרגיה. אותה השאלה נשאלת גם היום - האם מדובר בשינוי פרדיגמה כתוצאה מגידול העתודות כלפי מעלה בהשפעת הנפט הלא-קונבנציונאלי, שינויים בדמוגרפיה ובדפוסי הצריכה, או שמדובר בעוד אפיזודה חולפת והנפט יחזור תוך שנה וחצי חזרה  ל-100 דולר לחבית?

לנו נראה שלא כל כך מהר. יש לזכור, כי מחיר הנפט הפונדמנטלי, כמו בכל סחורה ומוצר, נגזר ממחיר תוספת החבית השולית בענף. אולם, מה היא בדיוק החבית השולית? האם זו החבית המופקת מפצלים בצפון אמריקה בעלות של למעלה מ-50 דולר? או שזו החבית המופקת על- ידי הקרטל שמסרב כעת לווסת אותה? אם כך, מחירה קרוב יותר ל-30-40 דולר והוא במקרה גם כנראה מחיר המינימום שאופ״ק יכול לשאת.

יתר על כן, חברות המחקר בענף חוזרות וטוענות כי הדרמה במחירי הנפט אינה נובעת מההפתעה שבהיצע האמריקני, שהיה צפוי וידוע, אלא דווקא בשל חולשת הביקושים הגלובליים. כך, ירד נתח השוק של אופ״ק בהתמדה מתחת לשליש מהשוק הגלובלי - מה שהקשה מאוד על הוויסות. לטענת אנליסטים מובילים, מפיקי הפצלים ניחנו בגמישות תפעולית רבה ויכולת תגובה מהירה. לטענתם, מספיק שטכנולוגיה זו, הנמצאת בתחילת דרכה ומתאפיינת ביכולת חילוץ נפט ממאגר נמוכה במיוחד, תעלה אותו באחוזים בודדים. הדבר עשוי להוזיל את ההפקה בעשרות אחוזים ויותר. איש אינו יודע אם ומתי זה יקרה, אך אין ספק שזהו סיכון שאופ"ק נטל במהלכו הנוכחי.

לסיום, למרות הצניחה באסדות האקספלורציה בארצות הברית בכ-50% ויותר, אין סימנים לירידת התפוקה האמריקנית שעומדת על 9.7 מיליון חביות ביום. ייתכן אולי שהתחתית במחירי הנפט כבר כאן, אבל התאוששות משמעותית במחירים עלולה להתעכב עד למחצית 2016. בינתיים הישיבות הקרובות של אופ״ק מתוכננות ליוני ולספטמבר, ומי יודע - תמיד קיימת האופציה שרוסיה תסכים להצטרף לוויסות. בטווח הארוך, ההימור הסעודי עשוי להביא לתוצאות מרחיקות לכת ובלתי צפויות שיתמקדו ברווחיות, ולאו דווקא בתמחור של הנפט. בטווח הבינוני הקונצנזוס מצפה לטווח של 65-75 דולר לחבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יריב 22/03/2015 18:25
    הגב לתגובה זו
    מה יקרהלמשל אם הסינים ינצלו את הטכנולוגיות החדשות להפקת נפט בסין ויפסיקו לייבא מהסעודים? ישנם המון פצלים בסין והסינים לומדים מהר. וכמו הסינים גם אחרים ילמדו בבוא העת והטכנולוגיה תתחרה חזק מאד באופ"ק. ולא דיברנו עוד על הוזלת הפקה אפשרית בחולות הנפט הקנדיים - הרי ישנן שם עתודות ענק.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.