האם יוקר המחיה הכניע את הצרכן הישראל? לא בטוח

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות, פורש את הפרסומים האחרונים על נתוני המאקרו השונים ובודק, האם האזרח הישראלי מפסיד או מרוויח בסיכומו של חודש?
רונן מנחם | (4)

השיח הכלכלי המקומי עוסק היום רבות בשאלה, האם מורגשת האטה בביקושים המקומיים בכלל ובהוצאות משקי הבית בפרט. התחושה היא שכן. לדוגמא, הדוח הכספי האחרון של שופרסל ונתוני מדד נלסון מבטאים זאת היטב. התוצאות אומנם מושפעות מעיתוי חג הפסח, שחל הפעם ברבעון השני ולא בראשון, אך גם משינוי בהרגלי הצריכה של הצרכנים, לרבות מעבר לחנויות עם מחירים נמוכים יותר, או לרכישות מקוונות.

להערכתי, גם אם מתחוללת האטה מסוימת, לא מדובר בעצירה של ממש ואין צורך בנקיטת צעדים מהותיים. אני מסתמך, בין השאר, על סקר אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודש אפריל, כבקודמיו, הייתה רמת המדד שלילית, אך הוא עלה בכל זאת והצביע על שיפור בהשוואה לחודש מארס.

אני שואב עידוד במיוחד מכך שבין הפרמטרים שמרכיבים את המדד, השיפור הבולט ביותר היה לגבי מצב התעסוקה במדינה, כפי שהציבור תופש במבט לששת החודשים הבאים. מדי חודש בחודשו מדווחת הלמ"ס על שיעורי תעסוקה גבוהים ועל כך ששיעור האבטלה נמוך מאוד. למעשה, שיעור הבלתי מועסקים נמוך זה 7 חודשים מ-6% ואינו רחוק ממצב של תעסוקה מלאה. השיח התקשורתי נוטה לקבל נתונים אלו עם קורטוב של מלח, ולדעתי, השיפור בתפישת משקי הבית משקף הפנמה הדרגתית של הנושא.

למעשה, עיון במדדי אמון הצרכנים השונים מלמד, כי בעוד הציבור מרוצה פחות מהמצב הנוכחי, הוא מעודד יותר לגבי המחצית השנייה של השנה, הן בהיבט של אווירת הקניות והן בהיבט ההכנסות והתעסוקה.

ובכן, הכל בסדר? לא נרחיק לכת

אחד הממצאים המעניינים, שהציבור מתלבט יותר מבעבר. הוא נוטה לטעון, יותר מבעבר, כי אינו יכול להעריך מה תהיינה ההתפתחויות, או שהוא מסתפק בהערכה כי לא יהיה שינוי. במצב דברים זה, הסיכוי להפתעות, לכל כיוון, גדול. היות ומדובר בצרכנים, על החברות הפועלות בתוך המשק, ובראשן רשתות השיווק, חברות המסחר והשירותים, לגלות ערנות רבה.

אני סבור, כי לנוכח המשך הגידול במספר משרות השכיר במשק, המפצה במידת מה על דריכה במקום של השכר הריאלי, ובסיוע הריבית הנמוכה המתמשכת והעלייה בהכנסה האישית הפנויה מכל המקורות (לרבות ניירות ערך), הצריכה הפרטית תוסיף לגדול ותשמש מנוע צמיחה חשוב לתוצר המקומי הגולמי.

ניתן לראות זאת בנתון שפורסם הבוקר, לפיו סעיף הביקושים המקומיים במדד מנהלי הרכש זינק ועבר להצביע על התרחבות, לראשונה לאחר 12 חודשים. בהמשך, ייתכן פיחות בשער השקל, שיתמוך בביקושים מעבר לים, בעוד חברות מקומיות, שהקדימו להצטייד במכונות, ציוד וחומרי גלם, תיפגענה מכך פחות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הבורר 17/05/2014 20:09
    הגב לתגובה זו
    אני אוהב לקרוא את הכתבות של הבחור,ענייני מפוקס ותמציתי תודה רונן....
  • 3.
    תעסוקה מלאה בשכר מינימום.. (ל"ת)
    אני 17/05/2014 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 16/05/2014 14:34
    הגב לתגובה זו
    מי שבעיניו בראשו מבין שהמצב די גרוע. המשק בדרך למיתון. הכלכלה מאבדת מומנטום הרבה בגלל שער הדולר הנמוך שפשוט הורג את הייצוא התעשייתי. הנחת העבודה היא שבהחלט יתכן שנתוני התמ''ג של הרבעון הראשון יפתיעו לרעה לבטח שבקצב הזה אין סיכוי להתממשות תחזיות התוצר של בנק ישראל והאוצר. הן פשוט מנותקות מהמציאות
  • 1.
    הנשר 15/05/2014 10:43
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו שיעור התעסוקה. הם לא מודדים תוצר, הם מודים רגשות ותחושות, נתוני האבטלה בכלל מזוייפים כבר שנים רבות כדי למנוע מהפכה עממית
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.