האם יוקר המחיה הכניע את הצרכן הישראל? לא בטוח

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות, פורש את הפרסומים האחרונים על נתוני המאקרו השונים ובודק, האם האזרח הישראלי מפסיד או מרוויח בסיכומו של חודש?
רונן מנחם | (4)

השיח הכלכלי המקומי עוסק היום רבות בשאלה, האם מורגשת האטה בביקושים המקומיים בכלל ובהוצאות משקי הבית בפרט. התחושה היא שכן. לדוגמא, הדוח הכספי האחרון של שופרסל ונתוני מדד נלסון מבטאים זאת היטב. התוצאות אומנם מושפעות מעיתוי חג הפסח, שחל הפעם ברבעון השני ולא בראשון, אך גם משינוי בהרגלי הצריכה של הצרכנים, לרבות מעבר לחנויות עם מחירים נמוכים יותר, או לרכישות מקוונות.

להערכתי, גם אם מתחוללת האטה מסוימת, לא מדובר בעצירה של ממש ואין צורך בנקיטת צעדים מהותיים. אני מסתמך, בין השאר, על סקר אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודש אפריל, כבקודמיו, הייתה רמת המדד שלילית, אך הוא עלה בכל זאת והצביע על שיפור בהשוואה לחודש מארס.

אני שואב עידוד במיוחד מכך שבין הפרמטרים שמרכיבים את המדד, השיפור הבולט ביותר היה לגבי מצב התעסוקה במדינה, כפי שהציבור תופש במבט לששת החודשים הבאים. מדי חודש בחודשו מדווחת הלמ"ס על שיעורי תעסוקה גבוהים ועל כך ששיעור האבטלה נמוך מאוד. למעשה, שיעור הבלתי מועסקים נמוך זה 7 חודשים מ-6% ואינו רחוק ממצב של תעסוקה מלאה. השיח התקשורתי נוטה לקבל נתונים אלו עם קורטוב של מלח, ולדעתי, השיפור בתפישת משקי הבית משקף הפנמה הדרגתית של הנושא.

למעשה, עיון במדדי אמון הצרכנים השונים מלמד, כי בעוד הציבור מרוצה פחות מהמצב הנוכחי, הוא מעודד יותר לגבי המחצית השנייה של השנה, הן בהיבט של אווירת הקניות והן בהיבט ההכנסות והתעסוקה.

ובכן, הכל בסדר? לא נרחיק לכת

אחד הממצאים המעניינים, שהציבור מתלבט יותר מבעבר. הוא נוטה לטעון, יותר מבעבר, כי אינו יכול להעריך מה תהיינה ההתפתחויות, או שהוא מסתפק בהערכה כי לא יהיה שינוי. במצב דברים זה, הסיכוי להפתעות, לכל כיוון, גדול. היות ומדובר בצרכנים, על החברות הפועלות בתוך המשק, ובראשן רשתות השיווק, חברות המסחר והשירותים, לגלות ערנות רבה.

אני סבור, כי לנוכח המשך הגידול במספר משרות השכיר במשק, המפצה במידת מה על דריכה במקום של השכר הריאלי, ובסיוע הריבית הנמוכה המתמשכת והעלייה בהכנסה האישית הפנויה מכל המקורות (לרבות ניירות ערך), הצריכה הפרטית תוסיף לגדול ותשמש מנוע צמיחה חשוב לתוצר המקומי הגולמי.

ניתן לראות זאת בנתון שפורסם הבוקר, לפיו סעיף הביקושים המקומיים במדד מנהלי הרכש זינק ועבר להצביע על התרחבות, לראשונה לאחר 12 חודשים. בהמשך, ייתכן פיחות בשער השקל, שיתמוך בביקושים מעבר לים, בעוד חברות מקומיות, שהקדימו להצטייד במכונות, ציוד וחומרי גלם, תיפגענה מכך פחות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הבורר 17/05/2014 20:09
    הגב לתגובה זו
    אני אוהב לקרוא את הכתבות של הבחור,ענייני מפוקס ותמציתי תודה רונן....
  • 3.
    תעסוקה מלאה בשכר מינימום.. (ל"ת)
    אני 17/05/2014 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 16/05/2014 14:34
    הגב לתגובה זו
    מי שבעיניו בראשו מבין שהמצב די גרוע. המשק בדרך למיתון. הכלכלה מאבדת מומנטום הרבה בגלל שער הדולר הנמוך שפשוט הורג את הייצוא התעשייתי. הנחת העבודה היא שבהחלט יתכן שנתוני התמ''ג של הרבעון הראשון יפתיעו לרעה לבטח שבקצב הזה אין סיכוי להתממשות תחזיות התוצר של בנק ישראל והאוצר. הן פשוט מנותקות מהמציאות
  • 1.
    הנשר 15/05/2014 10:43
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו שיעור התעסוקה. הם לא מודדים תוצר, הם מודים רגשות ותחושות, נתוני האבטלה בכלל מזוייפים כבר שנים רבות כדי למנוע מהפכה עממית
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.