האם יוקר המחיה הכניע את הצרכן הישראל? לא בטוח

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות, פורש את הפרסומים האחרונים על נתוני המאקרו השונים ובודק, האם האזרח הישראלי מפסיד או מרוויח בסיכומו של חודש?
רונן מנחם | (4)

השיח הכלכלי המקומי עוסק היום רבות בשאלה, האם מורגשת האטה בביקושים המקומיים בכלל ובהוצאות משקי הבית בפרט. התחושה היא שכן. לדוגמא, הדוח הכספי האחרון של שופרסל ונתוני מדד נלסון מבטאים זאת היטב. התוצאות אומנם מושפעות מעיתוי חג הפסח, שחל הפעם ברבעון השני ולא בראשון, אך גם משינוי בהרגלי הצריכה של הצרכנים, לרבות מעבר לחנויות עם מחירים נמוכים יותר, או לרכישות מקוונות.

להערכתי, גם אם מתחוללת האטה מסוימת, לא מדובר בעצירה של ממש ואין צורך בנקיטת צעדים מהותיים. אני מסתמך, בין השאר, על סקר אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודש אפריל, כבקודמיו, הייתה רמת המדד שלילית, אך הוא עלה בכל זאת והצביע על שיפור בהשוואה לחודש מארס.

אני שואב עידוד במיוחד מכך שבין הפרמטרים שמרכיבים את המדד, השיפור הבולט ביותר היה לגבי מצב התעסוקה במדינה, כפי שהציבור תופש במבט לששת החודשים הבאים. מדי חודש בחודשו מדווחת הלמ"ס על שיעורי תעסוקה גבוהים ועל כך ששיעור האבטלה נמוך מאוד. למעשה, שיעור הבלתי מועסקים נמוך זה 7 חודשים מ-6% ואינו רחוק ממצב של תעסוקה מלאה. השיח התקשורתי נוטה לקבל נתונים אלו עם קורטוב של מלח, ולדעתי, השיפור בתפישת משקי הבית משקף הפנמה הדרגתית של הנושא.

למעשה, עיון במדדי אמון הצרכנים השונים מלמד, כי בעוד הציבור מרוצה פחות מהמצב הנוכחי, הוא מעודד יותר לגבי המחצית השנייה של השנה, הן בהיבט של אווירת הקניות והן בהיבט ההכנסות והתעסוקה.

ובכן, הכל בסדר? לא נרחיק לכת

אחד הממצאים המעניינים, שהציבור מתלבט יותר מבעבר. הוא נוטה לטעון, יותר מבעבר, כי אינו יכול להעריך מה תהיינה ההתפתחויות, או שהוא מסתפק בהערכה כי לא יהיה שינוי. במצב דברים זה, הסיכוי להפתעות, לכל כיוון, גדול. היות ומדובר בצרכנים, על החברות הפועלות בתוך המשק, ובראשן רשתות השיווק, חברות המסחר והשירותים, לגלות ערנות רבה.

אני סבור, כי לנוכח המשך הגידול במספר משרות השכיר במשק, המפצה במידת מה על דריכה במקום של השכר הריאלי, ובסיוע הריבית הנמוכה המתמשכת והעלייה בהכנסה האישית הפנויה מכל המקורות (לרבות ניירות ערך), הצריכה הפרטית תוסיף לגדול ותשמש מנוע צמיחה חשוב לתוצר המקומי הגולמי.

ניתן לראות זאת בנתון שפורסם הבוקר, לפיו סעיף הביקושים המקומיים במדד מנהלי הרכש זינק ועבר להצביע על התרחבות, לראשונה לאחר 12 חודשים. בהמשך, ייתכן פיחות בשער השקל, שיתמוך בביקושים מעבר לים, בעוד חברות מקומיות, שהקדימו להצטייד במכונות, ציוד וחומרי גלם, תיפגענה מכך פחות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הבורר 17/05/2014 20:09
    הגב לתגובה זו
    אני אוהב לקרוא את הכתבות של הבחור,ענייני מפוקס ותמציתי תודה רונן....
  • 3.
    תעסוקה מלאה בשכר מינימום.. (ל"ת)
    אני 17/05/2014 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 16/05/2014 14:34
    הגב לתגובה זו
    מי שבעיניו בראשו מבין שהמצב די גרוע. המשק בדרך למיתון. הכלכלה מאבדת מומנטום הרבה בגלל שער הדולר הנמוך שפשוט הורג את הייצוא התעשייתי. הנחת העבודה היא שבהחלט יתכן שנתוני התמ''ג של הרבעון הראשון יפתיעו לרעה לבטח שבקצב הזה אין סיכוי להתממשות תחזיות התוצר של בנק ישראל והאוצר. הן פשוט מנותקות מהמציאות
  • 1.
    הנשר 15/05/2014 10:43
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו שיעור התעסוקה. הם לא מודדים תוצר, הם מודים רגשות ותחושות, נתוני האבטלה בכלל מזוייפים כבר שנים רבות כדי למנוע מהפכה עממית
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.