האם יוקר המחיה הכניע את הצרכן הישראל? לא בטוח

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות, פורש את הפרסומים האחרונים על נתוני המאקרו השונים ובודק, האם האזרח הישראלי מפסיד או מרוויח בסיכומו של חודש?
רונן מנחם | (4)

השיח הכלכלי המקומי עוסק היום רבות בשאלה, האם מורגשת האטה בביקושים המקומיים בכלל ובהוצאות משקי הבית בפרט. התחושה היא שכן. לדוגמא, הדוח הכספי האחרון של שופרסל ונתוני מדד נלסון מבטאים זאת היטב. התוצאות אומנם מושפעות מעיתוי חג הפסח, שחל הפעם ברבעון השני ולא בראשון, אך גם משינוי בהרגלי הצריכה של הצרכנים, לרבות מעבר לחנויות עם מחירים נמוכים יותר, או לרכישות מקוונות.

להערכתי, גם אם מתחוללת האטה מסוימת, לא מדובר בעצירה של ממש ואין צורך בנקיטת צעדים מהותיים. אני מסתמך, בין השאר, על סקר אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודש אפריל, כבקודמיו, הייתה רמת המדד שלילית, אך הוא עלה בכל זאת והצביע על שיפור בהשוואה לחודש מארס.

אני שואב עידוד במיוחד מכך שבין הפרמטרים שמרכיבים את המדד, השיפור הבולט ביותר היה לגבי מצב התעסוקה במדינה, כפי שהציבור תופש במבט לששת החודשים הבאים. מדי חודש בחודשו מדווחת הלמ"ס על שיעורי תעסוקה גבוהים ועל כך ששיעור האבטלה נמוך מאוד. למעשה, שיעור הבלתי מועסקים נמוך זה 7 חודשים מ-6% ואינו רחוק ממצב של תעסוקה מלאה. השיח התקשורתי נוטה לקבל נתונים אלו עם קורטוב של מלח, ולדעתי, השיפור בתפישת משקי הבית משקף הפנמה הדרגתית של הנושא.

למעשה, עיון במדדי אמון הצרכנים השונים מלמד, כי בעוד הציבור מרוצה פחות מהמצב הנוכחי, הוא מעודד יותר לגבי המחצית השנייה של השנה, הן בהיבט של אווירת הקניות והן בהיבט ההכנסות והתעסוקה.

ובכן, הכל בסדר? לא נרחיק לכת

אחד הממצאים המעניינים, שהציבור מתלבט יותר מבעבר. הוא נוטה לטעון, יותר מבעבר, כי אינו יכול להעריך מה תהיינה ההתפתחויות, או שהוא מסתפק בהערכה כי לא יהיה שינוי. במצב דברים זה, הסיכוי להפתעות, לכל כיוון, גדול. היות ומדובר בצרכנים, על החברות הפועלות בתוך המשק, ובראשן רשתות השיווק, חברות המסחר והשירותים, לגלות ערנות רבה.

אני סבור, כי לנוכח המשך הגידול במספר משרות השכיר במשק, המפצה במידת מה על דריכה במקום של השכר הריאלי, ובסיוע הריבית הנמוכה המתמשכת והעלייה בהכנסה האישית הפנויה מכל המקורות (לרבות ניירות ערך), הצריכה הפרטית תוסיף לגדול ותשמש מנוע צמיחה חשוב לתוצר המקומי הגולמי.

ניתן לראות זאת בנתון שפורסם הבוקר, לפיו סעיף הביקושים המקומיים במדד מנהלי הרכש זינק ועבר להצביע על התרחבות, לראשונה לאחר 12 חודשים. בהמשך, ייתכן פיחות בשער השקל, שיתמוך בביקושים מעבר לים, בעוד חברות מקומיות, שהקדימו להצטייד במכונות, ציוד וחומרי גלם, תיפגענה מכך פחות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הבורר 17/05/2014 20:09
    הגב לתגובה זו
    אני אוהב לקרוא את הכתבות של הבחור,ענייני מפוקס ותמציתי תודה רונן....
  • 3.
    תעסוקה מלאה בשכר מינימום.. (ל"ת)
    אני 17/05/2014 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 16/05/2014 14:34
    הגב לתגובה זו
    מי שבעיניו בראשו מבין שהמצב די גרוע. המשק בדרך למיתון. הכלכלה מאבדת מומנטום הרבה בגלל שער הדולר הנמוך שפשוט הורג את הייצוא התעשייתי. הנחת העבודה היא שבהחלט יתכן שנתוני התמ''ג של הרבעון הראשון יפתיעו לרעה לבטח שבקצב הזה אין סיכוי להתממשות תחזיות התוצר של בנק ישראל והאוצר. הן פשוט מנותקות מהמציאות
  • 1.
    הנשר 15/05/2014 10:43
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו שיעור התעסוקה. הם לא מודדים תוצר, הם מודים רגשות ותחושות, נתוני האבטלה בכלל מזוייפים כבר שנים רבות כדי למנוע מהפכה עממית
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.