אשראי אירופי: מה להוסיף לרשימת המעקב של משקיעי האג"ח?

גיא מזרחי, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון, על האירועים שהשפיעו על שוק האג"ח האירופי בכלל ומדינות ה-PIGS בפרט
גיא מזרחי | (2)
נושאים בכתבה אג"ח מדינות ה-PIGS

בשנת 2007 נסחרה האג"ח היוונית בתשואה זהה למקבילה הגרמנית, אלו היו שנות התמימות בכלכלה האירופית, בהן נהוג היה לחשוב שכיוון שקיים גוש אירופי, סיכון המדינות החברות זהה ואין צורך להתחשב בגירעונות / חובות / יעילות וכדומה.

חלפו מספר שנים והגיעה ההתפכחות, המרווח בין שתי האג"חים נפתח ב-3,500 נ"ב הן 35%, כאשר האג"ח הגרמנית ל-10 שנים נסחרת ב-1.1% והיוונית ב-36%, לאחר מכן הגיע הסדר החוב היווני.

מאז ועד היום ידע האשראי האירופאי תהפוכות ופעולות רבות, ביניהן תכנית LTRO (הלוואות מהבנק המרכזי למגזר הפיננסי), הורדות ריבית הורדות ריבית, הפגנות וחילופי שלטון במדינות ה-PIGS, צמצומי גירעונות, משמעת פיסקאלית, הקמת בנק לנכסים רעילים ושלל פעולות נוספות.

כידוע, בשוק ההון קיים זיכרון קצר, אם נתבונן כיום על מרווחי האג"ח נמצא את האג"ח האירית במרווח 152 נ"ב, הספרדית ב-175, האיטלקית ב-183, הפורטוגלית ב-261 והיוונית ב-502 נ"ב. אמנם בשלב זה לא נראה כי ישוב היום בו אג"חים אלו יסחרו ברמה זהה למקבילתן הגרמנית (כל עוד אין איחוד פיסקאלי ביבשת) אך בהחלט מדובר בפרמיות סיכון מזעריות אפילו בהסתכלות של שנה אחורה.

בשבוע שעבר קיבלנו לראשונה, מאז המשבר, הנפקה של בנק יווני, פיראוס בנק שמו. ההנפקה נחלה הצלחה אדירה, מבחינת הבנק, שזכה לחוב חדש של 0.5 מיליארד אירו ולביקוש שעלה פי 6 על ההיצע. על מנת להבין את גודל ההתקדמות שעשה שוק האשראי האירופי, ניזכר כי רק לפני מספר שנים מנהלי ההשקעות היו דבוקים למסכים כל עת שאיטליה או ספרד הנפיקו מק"מ ל-3 חודשים.

בתקופות אלו שוק ההון היה סגור עבור מדינות ה-PIGS להנפקות אג"חים לטווחים ארוכים יותר. יתרה מכך, בזמנו דובר רבות על פירוק גוש האירו - אופציה שכיום בוודאי אינה נידונה בשולחנות האיחוד.

אם ננסה לראות את כיוון פרמיות הסיכון באירופה, סביר להניח כי כל עוד לא קיים איזשהו זעזוע בשווקים - נמשיך לראות את מרווחי האשראי של מדינות ה-PIGS ממשיכים להצטמצם. אין לדעת היכן ימצא שיווי המשקל החדש, אך יש להניח כי בניגוד לעבר, לכל מדינה יהיה כעת סיכון אשראי משלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיום, ככל שהזמן עובר אנו נוכחים לדעת כי האג"חים הממשלתיות של מדינות ה-PIGS הולכות ונעשות פחות אטרקטיביות, אך מנגד תשואות האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הולכות ועולות בעקביות. בין אם מדובר בסיכונים גיאופוליטיים כגון רוסיה, טורקיה ותאילנד, ובין אם מדובר בעליית תשואות על רקע הרעה בנתונים הפנדמנטליים בברזיל, דרא"פ ואינדונזיה, כדוגמא. להערכתי, האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הן אלו שצריכים להיות ברשימת המעקב של משקיעי האג"ח. אך יש לקחת בחשבון שאלו בעלי הסיכונים הגיאופוליטיים טומנות בחובן את הסיכון והסיכוי הגבוהים ביותר, ובשלב זה יש להמתין להתבהרות העניינים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע אגח 27/03/2014 08:21
    הגב לתגובה זו
    מעניין שאין כלל התייחסות לאינפלציה בשווקים המוצעים אני מציע לבחון את נושא האינפלציה בשווקים אילו כיוון שתשואות אטרקיטיביות זה נחמד אבל להישחק ע"י מטבע מנגד עקב בעיות אינפלציה זה כבר פחות נחמד
  • 1.
    יועצת 26/03/2014 22:54
    הגב לתגובה זו
    מעניין אעקוב
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.