אשראי אירופי: מה להוסיף לרשימת המעקב של משקיעי האג"ח?

גיא מזרחי, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון, על האירועים שהשפיעו על שוק האג"ח האירופי בכלל ומדינות ה-PIGS בפרט
גיא מזרחי | (2)
נושאים בכתבה אג"ח מדינות ה-PIGS

בשנת 2007 נסחרה האג"ח היוונית בתשואה זהה למקבילה הגרמנית, אלו היו שנות התמימות בכלכלה האירופית, בהן נהוג היה לחשוב שכיוון שקיים גוש אירופי, סיכון המדינות החברות זהה ואין צורך להתחשב בגירעונות / חובות / יעילות וכדומה.

חלפו מספר שנים והגיעה ההתפכחות, המרווח בין שתי האג"חים נפתח ב-3,500 נ"ב הן 35%, כאשר האג"ח הגרמנית ל-10 שנים נסחרת ב-1.1% והיוונית ב-36%, לאחר מכן הגיע הסדר החוב היווני.

מאז ועד היום ידע האשראי האירופאי תהפוכות ופעולות רבות, ביניהן תכנית LTRO (הלוואות מהבנק המרכזי למגזר הפיננסי), הורדות ריבית הורדות ריבית, הפגנות וחילופי שלטון במדינות ה-PIGS, צמצומי גירעונות, משמעת פיסקאלית, הקמת בנק לנכסים רעילים ושלל פעולות נוספות.

כידוע, בשוק ההון קיים זיכרון קצר, אם נתבונן כיום על מרווחי האג"ח נמצא את האג"ח האירית במרווח 152 נ"ב, הספרדית ב-175, האיטלקית ב-183, הפורטוגלית ב-261 והיוונית ב-502 נ"ב. אמנם בשלב זה לא נראה כי ישוב היום בו אג"חים אלו יסחרו ברמה זהה למקבילתן הגרמנית (כל עוד אין איחוד פיסקאלי ביבשת) אך בהחלט מדובר בפרמיות סיכון מזעריות אפילו בהסתכלות של שנה אחורה.

בשבוע שעבר קיבלנו לראשונה, מאז המשבר, הנפקה של בנק יווני, פיראוס בנק שמו. ההנפקה נחלה הצלחה אדירה, מבחינת הבנק, שזכה לחוב חדש של 0.5 מיליארד אירו ולביקוש שעלה פי 6 על ההיצע. על מנת להבין את גודל ההתקדמות שעשה שוק האשראי האירופי, ניזכר כי רק לפני מספר שנים מנהלי ההשקעות היו דבוקים למסכים כל עת שאיטליה או ספרד הנפיקו מק"מ ל-3 חודשים.

בתקופות אלו שוק ההון היה סגור עבור מדינות ה-PIGS להנפקות אג"חים לטווחים ארוכים יותר. יתרה מכך, בזמנו דובר רבות על פירוק גוש האירו - אופציה שכיום בוודאי אינה נידונה בשולחנות האיחוד.

אם ננסה לראות את כיוון פרמיות הסיכון באירופה, סביר להניח כי כל עוד לא קיים איזשהו זעזוע בשווקים - נמשיך לראות את מרווחי האשראי של מדינות ה-PIGS ממשיכים להצטמצם. אין לדעת היכן ימצא שיווי המשקל החדש, אך יש להניח כי בניגוד לעבר, לכל מדינה יהיה כעת סיכון אשראי משלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיום, ככל שהזמן עובר אנו נוכחים לדעת כי האג"חים הממשלתיות של מדינות ה-PIGS הולכות ונעשות פחות אטרקטיביות, אך מנגד תשואות האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הולכות ועולות בעקביות. בין אם מדובר בסיכונים גיאופוליטיים כגון רוסיה, טורקיה ותאילנד, ובין אם מדובר בעליית תשואות על רקע הרעה בנתונים הפנדמנטליים בברזיל, דרא"פ ואינדונזיה, כדוגמא. להערכתי, האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הן אלו שצריכים להיות ברשימת המעקב של משקיעי האג"ח. אך יש לקחת בחשבון שאלו בעלי הסיכונים הגיאופוליטיים טומנות בחובן את הסיכון והסיכוי הגבוהים ביותר, ובשלב זה יש להמתין להתבהרות העניינים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע אגח 27/03/2014 08:21
    הגב לתגובה זו
    מעניין שאין כלל התייחסות לאינפלציה בשווקים המוצעים אני מציע לבחון את נושא האינפלציה בשווקים אילו כיוון שתשואות אטרקיטיביות זה נחמד אבל להישחק ע"י מטבע מנגד עקב בעיות אינפלציה זה כבר פחות נחמד
  • 1.
    יועצת 26/03/2014 22:54
    הגב לתגובה זו
    מעניין אעקוב
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: