אשראי אירופי: מה להוסיף לרשימת המעקב של משקיעי האג"ח?

גיא מזרחי, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון, על האירועים שהשפיעו על שוק האג"ח האירופי בכלל ומדינות ה-PIGS בפרט
גיא מזרחי | (2)
נושאים בכתבה אג"ח מדינות ה-PIGS

בשנת 2007 נסחרה האג"ח היוונית בתשואה זהה למקבילה הגרמנית, אלו היו שנות התמימות בכלכלה האירופית, בהן נהוג היה לחשוב שכיוון שקיים גוש אירופי, סיכון המדינות החברות זהה ואין צורך להתחשב בגירעונות / חובות / יעילות וכדומה.

חלפו מספר שנים והגיעה ההתפכחות, המרווח בין שתי האג"חים נפתח ב-3,500 נ"ב הן 35%, כאשר האג"ח הגרמנית ל-10 שנים נסחרת ב-1.1% והיוונית ב-36%, לאחר מכן הגיע הסדר החוב היווני.

מאז ועד היום ידע האשראי האירופאי תהפוכות ופעולות רבות, ביניהן תכנית LTRO (הלוואות מהבנק המרכזי למגזר הפיננסי), הורדות ריבית הורדות ריבית, הפגנות וחילופי שלטון במדינות ה-PIGS, צמצומי גירעונות, משמעת פיסקאלית, הקמת בנק לנכסים רעילים ושלל פעולות נוספות.

כידוע, בשוק ההון קיים זיכרון קצר, אם נתבונן כיום על מרווחי האג"ח נמצא את האג"ח האירית במרווח 152 נ"ב, הספרדית ב-175, האיטלקית ב-183, הפורטוגלית ב-261 והיוונית ב-502 נ"ב. אמנם בשלב זה לא נראה כי ישוב היום בו אג"חים אלו יסחרו ברמה זהה למקבילתן הגרמנית (כל עוד אין איחוד פיסקאלי ביבשת) אך בהחלט מדובר בפרמיות סיכון מזעריות אפילו בהסתכלות של שנה אחורה.

בשבוע שעבר קיבלנו לראשונה, מאז המשבר, הנפקה של בנק יווני, פיראוס בנק שמו. ההנפקה נחלה הצלחה אדירה, מבחינת הבנק, שזכה לחוב חדש של 0.5 מיליארד אירו ולביקוש שעלה פי 6 על ההיצע. על מנת להבין את גודל ההתקדמות שעשה שוק האשראי האירופי, ניזכר כי רק לפני מספר שנים מנהלי ההשקעות היו דבוקים למסכים כל עת שאיטליה או ספרד הנפיקו מק"מ ל-3 חודשים.

בתקופות אלו שוק ההון היה סגור עבור מדינות ה-PIGS להנפקות אג"חים לטווחים ארוכים יותר. יתרה מכך, בזמנו דובר רבות על פירוק גוש האירו - אופציה שכיום בוודאי אינה נידונה בשולחנות האיחוד.

אם ננסה לראות את כיוון פרמיות הסיכון באירופה, סביר להניח כי כל עוד לא קיים איזשהו זעזוע בשווקים - נמשיך לראות את מרווחי האשראי של מדינות ה-PIGS ממשיכים להצטמצם. אין לדעת היכן ימצא שיווי המשקל החדש, אך יש להניח כי בניגוד לעבר, לכל מדינה יהיה כעת סיכון אשראי משלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיום, ככל שהזמן עובר אנו נוכחים לדעת כי האג"חים הממשלתיות של מדינות ה-PIGS הולכות ונעשות פחות אטרקטיביות, אך מנגד תשואות האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הולכות ועולות בעקביות. בין אם מדובר בסיכונים גיאופוליטיים כגון רוסיה, טורקיה ותאילנד, ובין אם מדובר בעליית תשואות על רקע הרעה בנתונים הפנדמנטליים בברזיל, דרא"פ ואינדונזיה, כדוגמא. להערכתי, האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הן אלו שצריכים להיות ברשימת המעקב של משקיעי האג"ח. אך יש לקחת בחשבון שאלו בעלי הסיכונים הגיאופוליטיים טומנות בחובן את הסיכון והסיכוי הגבוהים ביותר, ובשלב זה יש להמתין להתבהרות העניינים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע אגח 27/03/2014 08:21
    הגב לתגובה זו
    מעניין שאין כלל התייחסות לאינפלציה בשווקים המוצעים אני מציע לבחון את נושא האינפלציה בשווקים אילו כיוון שתשואות אטרקיטיביות זה נחמד אבל להישחק ע"י מטבע מנגד עקב בעיות אינפלציה זה כבר פחות נחמד
  • 1.
    יועצת 26/03/2014 22:54
    הגב לתגובה זו
    מעניין אעקוב
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.