אשראי אירופי: מה להוסיף לרשימת המעקב של משקיעי האג"ח?

גיא מזרחי, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון, על האירועים שהשפיעו על שוק האג"ח האירופי בכלל ומדינות ה-PIGS בפרט
גיא מזרחי | (2)
נושאים בכתבה אג"ח מדינות ה-PIGS

בשנת 2007 נסחרה האג"ח היוונית בתשואה זהה למקבילה הגרמנית, אלו היו שנות התמימות בכלכלה האירופית, בהן נהוג היה לחשוב שכיוון שקיים גוש אירופי, סיכון המדינות החברות זהה ואין צורך להתחשב בגירעונות / חובות / יעילות וכדומה.

חלפו מספר שנים והגיעה ההתפכחות, המרווח בין שתי האג"חים נפתח ב-3,500 נ"ב הן 35%, כאשר האג"ח הגרמנית ל-10 שנים נסחרת ב-1.1% והיוונית ב-36%, לאחר מכן הגיע הסדר החוב היווני.

מאז ועד היום ידע האשראי האירופאי תהפוכות ופעולות רבות, ביניהן תכנית LTRO (הלוואות מהבנק המרכזי למגזר הפיננסי), הורדות ריבית הורדות ריבית, הפגנות וחילופי שלטון במדינות ה-PIGS, צמצומי גירעונות, משמעת פיסקאלית, הקמת בנק לנכסים רעילים ושלל פעולות נוספות.

כידוע, בשוק ההון קיים זיכרון קצר, אם נתבונן כיום על מרווחי האג"ח נמצא את האג"ח האירית במרווח 152 נ"ב, הספרדית ב-175, האיטלקית ב-183, הפורטוגלית ב-261 והיוונית ב-502 נ"ב. אמנם בשלב זה לא נראה כי ישוב היום בו אג"חים אלו יסחרו ברמה זהה למקבילתן הגרמנית (כל עוד אין איחוד פיסקאלי ביבשת) אך בהחלט מדובר בפרמיות סיכון מזעריות אפילו בהסתכלות של שנה אחורה.

בשבוע שעבר קיבלנו לראשונה, מאז המשבר, הנפקה של בנק יווני, פיראוס בנק שמו. ההנפקה נחלה הצלחה אדירה, מבחינת הבנק, שזכה לחוב חדש של 0.5 מיליארד אירו ולביקוש שעלה פי 6 על ההיצע. על מנת להבין את גודל ההתקדמות שעשה שוק האשראי האירופי, ניזכר כי רק לפני מספר שנים מנהלי ההשקעות היו דבוקים למסכים כל עת שאיטליה או ספרד הנפיקו מק"מ ל-3 חודשים.

בתקופות אלו שוק ההון היה סגור עבור מדינות ה-PIGS להנפקות אג"חים לטווחים ארוכים יותר. יתרה מכך, בזמנו דובר רבות על פירוק גוש האירו - אופציה שכיום בוודאי אינה נידונה בשולחנות האיחוד.

אם ננסה לראות את כיוון פרמיות הסיכון באירופה, סביר להניח כי כל עוד לא קיים איזשהו זעזוע בשווקים - נמשיך לראות את מרווחי האשראי של מדינות ה-PIGS ממשיכים להצטמצם. אין לדעת היכן ימצא שיווי המשקל החדש, אך יש להניח כי בניגוד לעבר, לכל מדינה יהיה כעת סיכון אשראי משלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיום, ככל שהזמן עובר אנו נוכחים לדעת כי האג"חים הממשלתיות של מדינות ה-PIGS הולכות ונעשות פחות אטרקטיביות, אך מנגד תשואות האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הולכות ועולות בעקביות. בין אם מדובר בסיכונים גיאופוליטיים כגון רוסיה, טורקיה ותאילנד, ובין אם מדובר בעליית תשואות על רקע הרעה בנתונים הפנדמנטליים בברזיל, דרא"פ ואינדונזיה, כדוגמא. להערכתי, האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הן אלו שצריכים להיות ברשימת המעקב של משקיעי האג"ח. אך יש לקחת בחשבון שאלו בעלי הסיכונים הגיאופוליטיים טומנות בחובן את הסיכון והסיכוי הגבוהים ביותר, ובשלב זה יש להמתין להתבהרות העניינים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע אגח 27/03/2014 08:21
    הגב לתגובה זו
    מעניין שאין כלל התייחסות לאינפלציה בשווקים המוצעים אני מציע לבחון את נושא האינפלציה בשווקים אילו כיוון שתשואות אטרקיטיביות זה נחמד אבל להישחק ע"י מטבע מנגד עקב בעיות אינפלציה זה כבר פחות נחמד
  • 1.
    יועצת 26/03/2014 22:54
    הגב לתגובה זו
    מעניין אעקוב
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.