אשראי אירופי: מה להוסיף לרשימת המעקב של משקיעי האג"ח?

גיא מזרחי, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון, על האירועים שהשפיעו על שוק האג"ח האירופי בכלל ומדינות ה-PIGS בפרט
גיא מזרחי | (2)
נושאים בכתבה אג"ח מדינות ה-PIGS

בשנת 2007 נסחרה האג"ח היוונית בתשואה זהה למקבילה הגרמנית, אלו היו שנות התמימות בכלכלה האירופית, בהן נהוג היה לחשוב שכיוון שקיים גוש אירופי, סיכון המדינות החברות זהה ואין צורך להתחשב בגירעונות / חובות / יעילות וכדומה.

חלפו מספר שנים והגיעה ההתפכחות, המרווח בין שתי האג"חים נפתח ב-3,500 נ"ב הן 35%, כאשר האג"ח הגרמנית ל-10 שנים נסחרת ב-1.1% והיוונית ב-36%, לאחר מכן הגיע הסדר החוב היווני.

מאז ועד היום ידע האשראי האירופאי תהפוכות ופעולות רבות, ביניהן תכנית LTRO (הלוואות מהבנק המרכזי למגזר הפיננסי), הורדות ריבית הורדות ריבית, הפגנות וחילופי שלטון במדינות ה-PIGS, צמצומי גירעונות, משמעת פיסקאלית, הקמת בנק לנכסים רעילים ושלל פעולות נוספות.

כידוע, בשוק ההון קיים זיכרון קצר, אם נתבונן כיום על מרווחי האג"ח נמצא את האג"ח האירית במרווח 152 נ"ב, הספרדית ב-175, האיטלקית ב-183, הפורטוגלית ב-261 והיוונית ב-502 נ"ב. אמנם בשלב זה לא נראה כי ישוב היום בו אג"חים אלו יסחרו ברמה זהה למקבילתן הגרמנית (כל עוד אין איחוד פיסקאלי ביבשת) אך בהחלט מדובר בפרמיות סיכון מזעריות אפילו בהסתכלות של שנה אחורה.

בשבוע שעבר קיבלנו לראשונה, מאז המשבר, הנפקה של בנק יווני, פיראוס בנק שמו. ההנפקה נחלה הצלחה אדירה, מבחינת הבנק, שזכה לחוב חדש של 0.5 מיליארד אירו ולביקוש שעלה פי 6 על ההיצע. על מנת להבין את גודל ההתקדמות שעשה שוק האשראי האירופי, ניזכר כי רק לפני מספר שנים מנהלי ההשקעות היו דבוקים למסכים כל עת שאיטליה או ספרד הנפיקו מק"מ ל-3 חודשים.

בתקופות אלו שוק ההון היה סגור עבור מדינות ה-PIGS להנפקות אג"חים לטווחים ארוכים יותר. יתרה מכך, בזמנו דובר רבות על פירוק גוש האירו - אופציה שכיום בוודאי אינה נידונה בשולחנות האיחוד.

אם ננסה לראות את כיוון פרמיות הסיכון באירופה, סביר להניח כי כל עוד לא קיים איזשהו זעזוע בשווקים - נמשיך לראות את מרווחי האשראי של מדינות ה-PIGS ממשיכים להצטמצם. אין לדעת היכן ימצא שיווי המשקל החדש, אך יש להניח כי בניגוד לעבר, לכל מדינה יהיה כעת סיכון אשראי משלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיום, ככל שהזמן עובר אנו נוכחים לדעת כי האג"חים הממשלתיות של מדינות ה-PIGS הולכות ונעשות פחות אטרקטיביות, אך מנגד תשואות האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הולכות ועולות בעקביות. בין אם מדובר בסיכונים גיאופוליטיים כגון רוסיה, טורקיה ותאילנד, ובין אם מדובר בעליית תשואות על רקע הרעה בנתונים הפנדמנטליים בברזיל, דרא"פ ואינדונזיה, כדוגמא. להערכתי, האג"חים הממשלתיות של השווקים המתעוררים הן אלו שצריכים להיות ברשימת המעקב של משקיעי האג"ח. אך יש לקחת בחשבון שאלו בעלי הסיכונים הגיאופוליטיים טומנות בחובן את הסיכון והסיכוי הגבוהים ביותר, ובשלב זה יש להמתין להתבהרות העניינים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע אגח 27/03/2014 08:21
    הגב לתגובה זו
    מעניין שאין כלל התייחסות לאינפלציה בשווקים המוצעים אני מציע לבחון את נושא האינפלציה בשווקים אילו כיוון שתשואות אטרקיטיביות זה נחמד אבל להישחק ע"י מטבע מנגד עקב בעיות אינפלציה זה כבר פחות נחמד
  • 1.
    יועצת 26/03/2014 22:54
    הגב לתגובה זו
    מעניין אעקוב
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.