תשלום מסים הוא אחד מהחובות המכבידות ביותר המוטלות על הפרט; שכן המדינה נוטלת חלק ניכר וגדול מפרי עמלו של הפרט, ופגיעה בכיס היא תמיד פגיעה כואבת; על כן מערכת מס חייבת להיות שוויונית. זהו חלק בלתי נפרד מעיקרון השוויון בפני החוק.

אלא שעיקרון זה של שוויון בפני מערכת המסים אינו מופנם ולא מובן מספיק על ידי שורה ארוכה של שרים ופקידים בכירים. יהיה ניסיונם רב או מועט, אסור בשום אופן ששיקול דעת של רשויות הביצוע יפגע בעיקרון השוויון בפני החוק. לפגיעה בעיקרון זה יש השלכות רוחב הפוגעות קשה לא רק בציבור משלמי המס אלא גם במערכת המסים עצמה ובהכנסות המדינה.

רשויות המס אינן צריכות לפנות אל ציבור הנישומים רק עם הגרזן והחרב. הן צריכות לפנות אל ציבור הנישומים גם עם עלה הזית. רשות המסים צריכה לחתור להגיע לתשלום מס אמת גם בדרך של העברת מסרים חיוביים ולא רק בדרך של איומים. היא צריכה לומר לציבור משלמי המסים כי אין פה מצב של שוטר מול פושע, אלא מצב של שני שותפים. המסר המרכזי צריך להיות פחות או יותר כך: "אנו פועלים במשותף על מנת להעביר משאבים אל קופת המדינה כדי להשיג את היעדים הלאומיים החשובים כל כך לכולנו".

כשמערכת המס בלתי שוויונית קשה מאוד לגבות מס אמת. אכן, גם כאשר מערכת המס שוויונית יקשה לגבות מס אמת; אך כאשר היא עונה על עקרון השוויוניות קל יותר לבוא לציבור הנישומים במסרים חיוביים ולזכות לשיתוף פעולה.

• למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי
• ביקורת על הנגיד: "מדיר את הגופים החוץ-בנקאיים דרך הלוואות יקרות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מערכת מס לא שוויונית יוצרת מרירות ומהווה תמריץ חזק יותר להעלמות מס ולתמרוני מס. ולא תמיד שיקול דעתם של פקידים או שרים משכנע דיו כדי להצדיק יצירת אפליות במערכת המס.

עקרון יסוד זה לא הובן אצלנו. על פני שנים, מערכת המסים בישראל נותרה נקובה ככברה באפליות ותמיד האפליה היא לרעת החלשים. במישור המוניציפאלי, במישור המיסוי העקיף המוטל על צריכה; במישור מס החברות; במישור המס הישיר על הכנסת יחידים; בין מסחר ושירותים לבין תעשיה; בין יצור לשוק המקומי וליצוא וגם בין יצוא מוצרי תעשייה ליצוא שירותים. ההיקף הכולל של הטבות המס מגיע ל- 44 מיליארד ש"ח.

חלק גדול מאפליות אלה הן אנכרוניסטיות. ניטול לדוגמא את מה שמרתק היום את תשומת הלב הציבורית, נושא הרווחים הכלואים. כשנציגי ממשלה צריכים להצדיק או להסביר מדוע הם אפשרו הטבות מס בהיקפים של עשרות מיליארדים הם תמיד יאמרו לנו כי עלינו למשוך לישראל חברות רב לאומיות.

• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא...

הם עוטפים את כישלון הביצוע במעטה מטעה שכן חוק עידוד השקעות הון לא נועד רק למשיכת חברות רב לאומיות. חוק עידוד השקעות הון חל גם על חברות מקומיות.

הגיעה השעה שכל רשויות המדינה כולל כנסת ישראל יפנימו שיצירת אפליות במערכת המסים ממוטטת את התשתית הערכית של מערכת המס. היא יוצרת בקיעים חמורים במערכת זו ומכרסמת באחת מזכויות היסוד החשובות של הפרט שהוא השוויון בפני החוק.

אין צורך ביצירת העדפות לסקטור עסקי אחד מול סקטור עסקי אחר. כולם חשובים לכלכלת המדינה. הפעילות בשוק המקומי חשובה לא פחות מהייצוא. כלכלת שירותים מפותחת חשובה לא פחות מכלכלת תעשייה מפותחת. מה שחשוב הוא לתת הזדמנות שווה לכולם.