יש לבטל את אפליית המס, הנה כמה דוגמאות
תשלום מסים הוא אחד מהחובות המכבידות ביותר המוטלות על הפרט; שכן המדינה נוטלת חלק ניכר וגדול מפרי עמלו של הפרט, ופגיעה בכיס היא תמיד פגיעה כואבת; על כן מערכת מס חייבת להיות שוויונית. זהו חלק בלתי נפרד מעיקרון השוויון בפני החוק.
אלא שעיקרון זה של שוויון בפני מערכת המסים אינו מופנם ולא מובן מספיק על ידי שורה ארוכה של שרים ופקידים בכירים. יהיה ניסיונם רב או מועט, אסור בשום אופן ששיקול דעת של רשויות הביצוע יפגע בעיקרון השוויון בפני החוק. לפגיעה בעיקרון זה יש השלכות רוחב הפוגעות קשה לא רק בציבור משלמי המס אלא גם במערכת המסים עצמה ובהכנסות המדינה.
רשויות המס אינן צריכות לפנות אל ציבור הנישומים רק עם הגרזן והחרב. הן צריכות לפנות אל ציבור הנישומים גם עם עלה הזית. רשות המסים צריכה לחתור להגיע לתשלום מס אמת גם בדרך של העברת מסרים חיוביים ולא רק בדרך של איומים. היא צריכה לומר לציבור משלמי המסים כי אין פה מצב של שוטר מול פושע, אלא מצב של שני שותפים. המסר המרכזי צריך להיות פחות או יותר כך: "אנו פועלים במשותף על מנת להעביר משאבים אל קופת המדינה כדי להשיג את היעדים הלאומיים החשובים כל כך לכולנו".
כשמערכת המס בלתי שוויונית קשה מאוד לגבות מס אמת. אכן, גם כאשר מערכת המס שוויונית יקשה לגבות מס אמת; אך כאשר היא עונה על עקרון השוויוניות קל יותר לבוא לציבור הנישומים במסרים חיוביים ולזכות לשיתוף פעולה.
- למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי
- ביקורת על הנגיד: "מדיר את הגופים החוץ-בנקאיים דרך הלוואות יקרות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת מס לא שוויונית יוצרת מרירות ומהווה תמריץ חזק יותר להעלמות מס ולתמרוני מס. ולא תמיד שיקול דעתם של פקידים או שרים משכנע דיו כדי להצדיק יצירת אפליות במערכת המס.
עקרון יסוד זה לא הובן אצלנו. על פני שנים, מערכת המסים בישראל נותרה נקובה ככברה באפליות ותמיד האפליה היא לרעת החלשים. במישור המוניציפאלי, במישור המיסוי העקיף המוטל על צריכה; במישור מס החברות; במישור המס הישיר על הכנסת יחידים; בין מסחר ושירותים לבין תעשיה; בין יצור לשוק המקומי וליצוא וגם בין יצוא מוצרי תעשייה ליצוא שירותים. ההיקף הכולל של הטבות המס מגיע ל- 44 מיליארד ש"ח.
חלק גדול מאפליות אלה הן אנכרוניסטיות. ניטול לדוגמא את מה שמרתק היום את תשומת הלב הציבורית, נושא הרווחים הכלואים. כשנציגי ממשלה צריכים להצדיק או להסביר מדוע הם אפשרו הטבות מס בהיקפים של עשרות מיליארדים הם תמיד יאמרו לנו כי עלינו למשוך לישראל חברות רב לאומיות.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הם עוטפים את כישלון הביצוע במעטה מטעה שכן חוק עידוד השקעות הון לא נועד רק למשיכת חברות רב לאומיות. חוק עידוד השקעות הון חל גם על חברות מקומיות.
הגיעה השעה שכל רשויות המדינה כולל כנסת ישראל יפנימו שיצירת אפליות במערכת המסים ממוטטת את התשתית הערכית של מערכת המס. היא יוצרת בקיעים חמורים במערכת זו ומכרסמת באחת מזכויות היסוד החשובות של הפרט שהוא השוויון בפני החוק.
אין צורך ביצירת העדפות לסקטור עסקי אחד מול סקטור עסקי אחר. כולם חשובים לכלכלת המדינה. הפעילות בשוק המקומי חשובה לא פחות מהייצוא. כלכלת שירותים מפותחת חשובה לא פחות מכלכלת תעשייה מפותחת. מה שחשוב הוא לתת הזדמנות שווה לכולם.
- 10.צבריקו 26/01/2014 21:20הגב לתגובה זולא יתכן מצב שנתניה או פרס ואחרים יגורו ויחיו כמו מליארדים, והעם ישלם. להוריד את רמת ההכנסות של בכירי העם, כדי שאנו נראה שהמסים שלנו לא מבוזבזים
- 9.חזי 26/01/2014 09:06הגב לתגובה זואם גונבים מיסים מחלשים ונותנים אותו למשכורות לשרות ציבורי מנופח ובזבזני ומחלקים פנסיות תקציביות ותומכים בשחיתות ההסתדרות בועדים הגדולים ובשחיתות ההסתדרות בעבר ובקריסת קרנות הפנסיה הוותיקות על ידי העברת המיסים שלנו לכיסוי גרעונות הגנבה לאור היום שקרתה לפני 30 שנה-אין ערכיות לשלם מיסים כשכל יום המדינה חושבת מנסה ובדרך כלל מצליחה להמציא עוד מיסים כדי לממן את השחיתות הזו על חשבון משלמי המיסים שלא יקבלו אף פעם דבר חזרה תמיד זה יהיה מישהו אחר או הבן של מישהו אחר שאביו היה פעם עובד מדינה כלשהו
- 8.שכיר שדוד 24/01/2014 15:51הגב לתגובה זוכרגיל, הכי קל לעשוק את השכירים ומעמד הביניים.
- 7.מה עם המסעדה של מוחמד שנמצאת בכל תחנת דלק ואינה משלמת (ל"ת)ארנונה 21/01/2014 09:16הגב לתגובה זו
- 6.יש רבים שמשתמטים ממס 21/01/2014 01:23הגב לתגובה זואין אכיפה מספקת ואין הרתעה אמיתית כלפי בעלי מקצועות מועדים לעבודה בשחור, וכלפי מיגזר (שכולנו יודעים מיהו) ששם התרבות של עבודה בשחור והשתמטות ממס היא נורמה מקובלת.
- 5.ישראל ויינברג 20/01/2014 19:42הגב לתגובה זוצריך לבצע עבודה יסודית של מחקר על פני רובדים שונים בכלכלה ולראות מה הם העיוותים וכיצד יש לתקן אותם. לזה צריך רצון של הממשלה, השקעה עם לו"ז סביר של כמה חודשים ועם צוות כלכלנים מיקצועי. ולבצע את המסקנות עם מינימום נזקים ומקסימום תועלת לכולם. הבעיה פה בארץ היא שמוסר התשלומים גרוע ויש הרבה תיחכומים בכל הרבדים כי כולם בהרגשה שאף אחד לא יעבוד עלי...
- 4.טוני 20/01/2014 17:39הגב לתגובה זומעניין ומחכים אך תמיד יש מקום לשיפור
- 3.עמית 20/01/2014 17:37הגב לתגובה זואל תוותרו על שום הטבת מס. שבו אצל הרואה חשבון ותבינו את ל מה שיש להבין. תחסכו מיליונים.
- 2.תמר 20/01/2014 17:35הגב לתגובה זוגזר זה רעיון טוב, השאלה מה עושים
- 1.astern 20/01/2014 14:27הגב לתגובה זוכתוב בצורה אבסטרקטית, כמעט ללא דוגמאות.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
