יש לבטל את אפליית המס, הנה כמה דוגמאות

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מתייחס לנושא אפליית המס בישראל
אוריאל לין | (10)
נושאים בכתבה אוריאל לין מסים

תשלום מסים הוא אחד מהחובות המכבידות ביותר המוטלות על הפרט; שכן המדינה נוטלת חלק ניכר וגדול מפרי עמלו של הפרט, ופגיעה בכיס היא תמיד פגיעה כואבת; על כן מערכת מס חייבת להיות שוויונית. זהו חלק בלתי נפרד מעיקרון השוויון בפני החוק.

אלא שעיקרון זה של שוויון בפני מערכת המסים אינו מופנם ולא מובן מספיק על ידי שורה ארוכה של שרים ופקידים בכירים. יהיה ניסיונם רב או מועט, אסור בשום אופן ששיקול דעת של רשויות הביצוע יפגע בעיקרון השוויון בפני החוק. לפגיעה בעיקרון זה יש השלכות רוחב הפוגעות קשה לא רק בציבור משלמי המס אלא גם במערכת המסים עצמה ובהכנסות המדינה.

רשויות המס אינן צריכות לפנות אל ציבור הנישומים רק עם הגרזן והחרב. הן צריכות לפנות אל ציבור הנישומים גם עם עלה הזית. רשות המסים צריכה לחתור להגיע לתשלום מס אמת גם בדרך של העברת מסרים חיוביים ולא רק בדרך של איומים. היא צריכה לומר לציבור משלמי המסים כי אין פה מצב של שוטר מול פושע, אלא מצב של שני שותפים. המסר המרכזי צריך להיות פחות או יותר כך: "אנו פועלים במשותף על מנת להעביר משאבים אל קופת המדינה כדי להשיג את היעדים הלאומיים החשובים כל כך לכולנו".

כשמערכת המס בלתי שוויונית קשה מאוד לגבות מס אמת. אכן, גם כאשר מערכת המס שוויונית יקשה לגבות מס אמת; אך כאשר היא עונה על עקרון השוויוניות קל יותר לבוא לציבור הנישומים במסרים חיוביים ולזכות לשיתוף פעולה.

מערכת מס לא שוויונית יוצרת מרירות ומהווה תמריץ חזק יותר להעלמות מס ולתמרוני מס. ולא תמיד שיקול דעתם של פקידים או שרים משכנע דיו כדי להצדיק יצירת אפליות במערכת המס.

עקרון יסוד זה לא הובן אצלנו. על פני שנים, מערכת המסים בישראל נותרה נקובה ככברה באפליות ותמיד האפליה היא לרעת החלשים. במישור המוניציפאלי, במישור המיסוי העקיף המוטל על צריכה; במישור מס החברות; במישור המס הישיר על הכנסת יחידים; בין מסחר ושירותים לבין תעשיה; בין יצור לשוק המקומי וליצוא וגם בין יצוא מוצרי תעשייה ליצוא שירותים. ההיקף הכולל של הטבות המס מגיע ל- 44 מיליארד ש"ח.

חלק גדול מאפליות אלה הן אנכרוניסטיות. ניטול לדוגמא את מה שמרתק היום את תשומת הלב הציבורית, נושא הרווחים הכלואים. כשנציגי ממשלה צריכים להצדיק או להסביר מדוע הם אפשרו הטבות מס בהיקפים של עשרות מיליארדים הם תמיד יאמרו לנו כי עלינו למשוך לישראל חברות רב לאומיות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הם עוטפים את כישלון הביצוע במעטה מטעה שכן חוק עידוד השקעות הון לא נועד רק למשיכת חברות רב לאומיות. חוק עידוד השקעות הון חל גם על חברות מקומיות.

הגיעה השעה שכל רשויות המדינה כולל כנסת ישראל יפנימו שיצירת אפליות במערכת המסים ממוטטת את התשתית הערכית של מערכת המס. היא יוצרת בקיעים חמורים במערכת זו ומכרסמת באחת מזכויות היסוד החשובות של הפרט שהוא השוויון בפני החוק.

אין צורך ביצירת העדפות לסקטור עסקי אחד מול סקטור עסקי אחר. כולם חשובים לכלכלת המדינה. הפעילות בשוק המקומי חשובה לא פחות מהייצוא. כלכלת שירותים מפותחת חשובה לא פחות מכלכלת תעשייה מפותחת. מה שחשוב הוא לתת הזדמנות שווה לכולם.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    צבריקו 26/01/2014 21:20
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן מצב שנתניה או פרס ואחרים יגורו ויחיו כמו מליארדים, והעם ישלם. להוריד את רמת ההכנסות של בכירי העם, כדי שאנו נראה שהמסים שלנו לא מבוזבזים
  • 9.
    חזי 26/01/2014 09:06
    הגב לתגובה זו
    אם גונבים מיסים מחלשים ונותנים אותו למשכורות לשרות ציבורי מנופח ובזבזני ומחלקים פנסיות תקציביות ותומכים בשחיתות ההסתדרות בועדים הגדולים ובשחיתות ההסתדרות בעבר ובקריסת קרנות הפנסיה הוותיקות על ידי העברת המיסים שלנו לכיסוי גרעונות הגנבה לאור היום שקרתה לפני 30 שנה-אין ערכיות לשלם מיסים כשכל יום המדינה חושבת מנסה ובדרך כלל מצליחה להמציא עוד מיסים כדי לממן את השחיתות הזו על חשבון משלמי המיסים שלא יקבלו אף פעם דבר חזרה תמיד זה יהיה מישהו אחר או הבן של מישהו אחר שאביו היה פעם עובד מדינה כלשהו
  • 8.
    שכיר שדוד 24/01/2014 15:51
    הגב לתגובה זו
    כרגיל, הכי קל לעשוק את השכירים ומעמד הביניים.
  • 7.
    מה עם המסעדה של מוחמד שנמצאת בכל תחנת דלק ואינה משלמת (ל"ת)
    ארנונה 21/01/2014 09:16
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יש רבים שמשתמטים ממס 21/01/2014 01:23
    הגב לתגובה זו
    אין אכיפה מספקת ואין הרתעה אמיתית כלפי בעלי מקצועות מועדים לעבודה בשחור, וכלפי מיגזר (שכולנו יודעים מיהו) ששם התרבות של עבודה בשחור והשתמטות ממס היא נורמה מקובלת.
  • 5.
    ישראל ויינברג 20/01/2014 19:42
    הגב לתגובה זו
    צריך לבצע עבודה יסודית של מחקר על פני רובדים שונים בכלכלה ולראות מה הם העיוותים וכיצד יש לתקן אותם. לזה צריך רצון של הממשלה, השקעה עם לו"ז סביר של כמה חודשים ועם צוות כלכלנים מיקצועי. ולבצע את המסקנות עם מינימום נזקים ומקסימום תועלת לכולם. הבעיה פה בארץ היא שמוסר התשלומים גרוע ויש הרבה תיחכומים בכל הרבדים כי כולם בהרגשה שאף אחד לא יעבוד עלי...
  • 4.
    טוני 20/01/2014 17:39
    הגב לתגובה זו
    מעניין ומחכים אך תמיד יש מקום לשיפור
  • 3.
    עמית 20/01/2014 17:37
    הגב לתגובה זו
    אל תוותרו על שום הטבת מס. שבו אצל הרואה חשבון ותבינו את ל מה שיש להבין. תחסכו מיליונים.
  • 2.
    תמר 20/01/2014 17:35
    הגב לתגובה זו
    גזר זה רעיון טוב, השאלה מה עושים
  • 1.
    astern 20/01/2014 14:27
    הגב לתגובה זו
    כתוב בצורה אבסטרקטית, כמעט ללא דוגמאות.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.