יש לבטל את אפליית המס, הנה כמה דוגמאות
תשלום מסים הוא אחד מהחובות המכבידות ביותר המוטלות על הפרט; שכן המדינה נוטלת חלק ניכר וגדול מפרי עמלו של הפרט, ופגיעה בכיס היא תמיד פגיעה כואבת; על כן מערכת מס חייבת להיות שוויונית. זהו חלק בלתי נפרד מעיקרון השוויון בפני החוק.
אלא שעיקרון זה של שוויון בפני מערכת המסים אינו מופנם ולא מובן מספיק על ידי שורה ארוכה של שרים ופקידים בכירים. יהיה ניסיונם רב או מועט, אסור בשום אופן ששיקול דעת של רשויות הביצוע יפגע בעיקרון השוויון בפני החוק. לפגיעה בעיקרון זה יש השלכות רוחב הפוגעות קשה לא רק בציבור משלמי המס אלא גם במערכת המסים עצמה ובהכנסות המדינה.
רשויות המס אינן צריכות לפנות אל ציבור הנישומים רק עם הגרזן והחרב. הן צריכות לפנות אל ציבור הנישומים גם עם עלה הזית. רשות המסים צריכה לחתור להגיע לתשלום מס אמת גם בדרך של העברת מסרים חיוביים ולא רק בדרך של איומים. היא צריכה לומר לציבור משלמי המסים כי אין פה מצב של שוטר מול פושע, אלא מצב של שני שותפים. המסר המרכזי צריך להיות פחות או יותר כך: "אנו פועלים במשותף על מנת להעביר משאבים אל קופת המדינה כדי להשיג את היעדים הלאומיים החשובים כל כך לכולנו".
כשמערכת המס בלתי שוויונית קשה מאוד לגבות מס אמת. אכן, גם כאשר מערכת המס שוויונית יקשה לגבות מס אמת; אך כאשר היא עונה על עקרון השוויוניות קל יותר לבוא לציבור הנישומים במסרים חיוביים ולזכות לשיתוף פעולה.
- למען העסקים הקטנים: בנק ישראל יספק הלוואות מוזלות גם לחברות האשראי
- ביקורת על הנגיד: "מדיר את הגופים החוץ-בנקאיים דרך הלוואות יקרות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת מס לא שוויונית יוצרת מרירות ומהווה תמריץ חזק יותר להעלמות מס ולתמרוני מס. ולא תמיד שיקול דעתם של פקידים או שרים משכנע דיו כדי להצדיק יצירת אפליות במערכת המס.
עקרון יסוד זה לא הובן אצלנו. על פני שנים, מערכת המסים בישראל נותרה נקובה ככברה באפליות ותמיד האפליה היא לרעת החלשים. במישור המוניציפאלי, במישור המיסוי העקיף המוטל על צריכה; במישור מס החברות; במישור המס הישיר על הכנסת יחידים; בין מסחר ושירותים לבין תעשיה; בין יצור לשוק המקומי וליצוא וגם בין יצוא מוצרי תעשייה ליצוא שירותים. ההיקף הכולל של הטבות המס מגיע ל- 44 מיליארד ש"ח.
חלק גדול מאפליות אלה הן אנכרוניסטיות. ניטול לדוגמא את מה שמרתק היום את תשומת הלב הציבורית, נושא הרווחים הכלואים. כשנציגי ממשלה צריכים להצדיק או להסביר מדוע הם אפשרו הטבות מס בהיקפים של עשרות מיליארדים הם תמיד יאמרו לנו כי עלינו למשוך לישראל חברות רב לאומיות.
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
הם עוטפים את כישלון הביצוע במעטה מטעה שכן חוק עידוד השקעות הון לא נועד רק למשיכת חברות רב לאומיות. חוק עידוד השקעות הון חל גם על חברות מקומיות.
הגיעה השעה שכל רשויות המדינה כולל כנסת ישראל יפנימו שיצירת אפליות במערכת המסים ממוטטת את התשתית הערכית של מערכת המס. היא יוצרת בקיעים חמורים במערכת זו ומכרסמת באחת מזכויות היסוד החשובות של הפרט שהוא השוויון בפני החוק.
אין צורך ביצירת העדפות לסקטור עסקי אחד מול סקטור עסקי אחר. כולם חשובים לכלכלת המדינה. הפעילות בשוק המקומי חשובה לא פחות מהייצוא. כלכלת שירותים מפותחת חשובה לא פחות מכלכלת תעשייה מפותחת. מה שחשוב הוא לתת הזדמנות שווה לכולם.
- 10.צבריקו 26/01/2014 21:20הגב לתגובה זולא יתכן מצב שנתניה או פרס ואחרים יגורו ויחיו כמו מליארדים, והעם ישלם. להוריד את רמת ההכנסות של בכירי העם, כדי שאנו נראה שהמסים שלנו לא מבוזבזים
- 9.חזי 26/01/2014 09:06הגב לתגובה זואם גונבים מיסים מחלשים ונותנים אותו למשכורות לשרות ציבורי מנופח ובזבזני ומחלקים פנסיות תקציביות ותומכים בשחיתות ההסתדרות בועדים הגדולים ובשחיתות ההסתדרות בעבר ובקריסת קרנות הפנסיה הוותיקות על ידי העברת המיסים שלנו לכיסוי גרעונות הגנבה לאור היום שקרתה לפני 30 שנה-אין ערכיות לשלם מיסים כשכל יום המדינה חושבת מנסה ובדרך כלל מצליחה להמציא עוד מיסים כדי לממן את השחיתות הזו על חשבון משלמי המיסים שלא יקבלו אף פעם דבר חזרה תמיד זה יהיה מישהו אחר או הבן של מישהו אחר שאביו היה פעם עובד מדינה כלשהו
- 8.שכיר שדוד 24/01/2014 15:51הגב לתגובה זוכרגיל, הכי קל לעשוק את השכירים ומעמד הביניים.
- 7.מה עם המסעדה של מוחמד שנמצאת בכל תחנת דלק ואינה משלמת (ל"ת)ארנונה 21/01/2014 09:16הגב לתגובה זו
- 6.יש רבים שמשתמטים ממס 21/01/2014 01:23הגב לתגובה זואין אכיפה מספקת ואין הרתעה אמיתית כלפי בעלי מקצועות מועדים לעבודה בשחור, וכלפי מיגזר (שכולנו יודעים מיהו) ששם התרבות של עבודה בשחור והשתמטות ממס היא נורמה מקובלת.
- 5.ישראל ויינברג 20/01/2014 19:42הגב לתגובה זוצריך לבצע עבודה יסודית של מחקר על פני רובדים שונים בכלכלה ולראות מה הם העיוותים וכיצד יש לתקן אותם. לזה צריך רצון של הממשלה, השקעה עם לו"ז סביר של כמה חודשים ועם צוות כלכלנים מיקצועי. ולבצע את המסקנות עם מינימום נזקים ומקסימום תועלת לכולם. הבעיה פה בארץ היא שמוסר התשלומים גרוע ויש הרבה תיחכומים בכל הרבדים כי כולם בהרגשה שאף אחד לא יעבוד עלי...
- 4.טוני 20/01/2014 17:39הגב לתגובה זומעניין ומחכים אך תמיד יש מקום לשיפור
- 3.עמית 20/01/2014 17:37הגב לתגובה זואל תוותרו על שום הטבת מס. שבו אצל הרואה חשבון ותבינו את ל מה שיש להבין. תחסכו מיליונים.
- 2.תמר 20/01/2014 17:35הגב לתגובה זוגזר זה רעיון טוב, השאלה מה עושים
- 1.astern 20/01/2014 14:27הגב לתגובה זוכתוב בצורה אבסטרקטית, כמעט ללא דוגמאות.

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
